רצועות
- 1. שז – עיר צעצוע
- 2. גו-נו-גו – אימא ואני גרים פה
- 3. גו-נו-גו – אין לי מה לעשות עם הידיים
- 4. גו-נו-גו – אני לא משתלט על עצמי
- 5. פוליאנה פראנק – יום הולדת
☚עיין Verdi – Libiamo Ne'lieti Calic
- 6. האלוהים שלי עייף
- 7. ביקור בהר
- 8. המוהלת
- 9. אי אפשר להסביר
- 10. השקרן
- 11. שיר כחול © שמרית אור ♫ אהובה עוזרי
- 12. רצועה 13
- 13. קול של אלוהים אחר © אוהד פישוף ♫ נושאי המגבעת
- 14. Live In בית שמש © אוהד פישוף ♫ נושאי המגבעת ♭ שלומי ברכה
- 15. קול של אלוהים אחר © אוהד פישוף ♫ נושאי המגבעת
חברי הרכב
ישי אדר – קלידים
רם אוריון – גיטרה
אוהד פישוף – קלידים, שירה
אדם הורוביץ – בס
אלון כהן – תופים
תמיר אלברט – גיטרה
איריס פרלמוטר – קלידים
משתתפים
שז
גו-נו-גו
הערות
לפני מספר חודשים גילה את שז מוטי שהרבני, האמרגן והמפיק של נושאי-המגבעת, והתחיל לעבוד איתה. שז תשיר בפרגוד את "עיר צעצוע", שיר ארוך וקשה בסגנון לידיה לאנץ', וילווה אותה בגיטרה יהודה בן־מוחה: "עיר צעצוע / היא מכילה הרבה רופאים צעצוע / מרפאים כל הזמן את גברות צעצוע / תעשי 'אה' נראה את הגרון / תפתחי את הרגליים נראה את הכוס".
אחרי שז יתפוס את הבמה הצמד גו-נו-גו, שנקרא בעבר הדה בושס ושמתמחה בפרודיות. גו־נו־גו (רמי אוריון, גיטרה; רוגל אלפר, גיטרה, שירה) ישירו שירים בדואיים, קטעי קאנטרי, שירי דת, שירי ג'אז, שיר בסגנון טום פטי, כשהכל צוחק על הכל. אחד מהמספרים החזקים שלהם הוא השיר על קיק-סטנד, עוזרו הנאמן והדפוק של סקוטרמן הידוע, שיום אחד נשבר ומחליט, שגם לו מותר לנהוג קצת על האופנוע.
נושאי-המגבעת, שיבואו אחר-כך, יתנו את החומר הטוב המוכר. התוכניות שלהם לעתיד כוללות הופעה במתנ"ס של גבעת-זאב, הופעה במטרו תל-אביב, הופעה באשדוד, שבוע-בריאות במעגן-מיכאל, שאחריו עוזב הגיטריסט תמיר אלברט את העיר ועובר לתל-אביב, לטובת חברת ההפקות בטי־בם. את הלהקה כמובן הוא לא נוטש. (כל העיר, 10-6-88)