השבוע לפני 30 שנה, ביוני 1994, קיבלנו את האלבום של ג'ינג'יות בדיסק.
לפני כשנה התבקשתי לכתוב פרק על הצמד במסגרת ספר על 50 אלבומי הרוק הישראלים הטובים שמאז כבר יצא. לשם הכתיבה, יצרתי קשר עם תמיר אלברט ונפגשנו.
שיחה מרתקת בת שעה על הפעילות המוזיקלית של ג'ינג'יות, על דרך היצירה ועוד. הנה עשר נקודות מעניינות מתוכה:
1. המפגש בין תמיר לאמיר (צורף) היה דרך שיחת טלפון שתמיר התקשר לסיון שביט, ידידה טובה שלו, (טלפון נייח, אנחנו בניינטיז) שגרה עם אמיר. סיון לא היתה בבית אבל אמיר ענה. השניים קבעו ללכת לים. באותם ימים תמיר אלברט בכלל חשב לעבור לארה"ב, ל-L.A, להצטרף למשפחה שלו שעברה לשם. השיחה עם צורף שינתה את התכניות והחזירה אותו לעולם המוסיקה.
אל איי היה השיר הראשון שתמיר כתב והתחיל מצירוף אקורדים לא צפוי ששניהם התלהבו ממנו.
2. באותם ימים, תמיר עבד בחנות תקליטים קטנה בתל אביב בשם 'אקסטה' שהיתה מין ספרייה שאפשרה לשאול ממנה דיסקים. תמיר אסף כמה מובחרים מהחנות ויחד עם אמיר התחילו להאזין להרכבים כמו BLUR, פט שופ בויז, רוקסי מיוזיק, אלקטרוניק, קרטר USM, דיויד בואי, סמית'ס ועוד שהשפיעו על הסאונד של האלבום. הם ספגו הרבה השראה מהאזנה לאותם אמנים מתוך החלטה מודעת וחזון ליצור סאונד וגישה שטרם באו לידי ביטוי בארץ ובכך בידלו את עצמם מיתר הלהקות המקומיות באותה תקופה.
3. בתחילת הדרך הם החליטו שהסאונד שלהם יורכב מסינת'י בס וממכונת תופים של Roland. אליהם הוסיפו כל אחד את הגיטרה החשמלית שלו. הם התחילו להקליט על טייפ ארבעה ערוצים, כשהם שולטים על כל הכלים בעצמם.
4. בשלב הבא הם צירפו אל המפרט הזה מחשב מקינטוש מסוג SE. העניין הוא שהם לא ידעו איך לתפעל אותו אז נעזרו באוהד דקל שהיה טכנאי הקלטה באולפני D.B. השיקול להוסיף מחשב נבע מהכוונה לחסוך עלויות בשעות אולפן יקרות בהמשך.
5. את הטקסטים כתב תמיר. השיר 'זה לא אני זה החוק' נכתב על בחורה שפגש באיזה מועדון אחרי הופעה וגילה שהיא קטינה וזה לא יכול לקרות בניהם. למרות זאת, הם נשארו בקשר ואפילו הוא מתגעגע לאוכל של אמא שלה.
5. 'אלנבי 79' נכתב על הכתובת שבה תמיר התגורר בה בזמנו. בשיר מושתלים קטעים אותנטים שהוקלטו במזכירה האלקטרונית של תמיר.
6. השיר מלפפונים מורכב למעשה מהמנגינה של L.A כשהיא מושמעת ברוורס, אבל לא בגרסת הסינגל המוכרת אלא בגלגולה הקודם (היו לה מספר גרסאות עם שינויי אקורדים ותווים עד התוצאה הסופית).
7. תמיר אלברט קיבל באותה שנה פרס תמלילן השנה מאקו"ם. השילוב בין עברית לאנגלית בנונשלנטיות בשיר פופ ישראלי היה מאוד יוצא דופן.
8. האלבום יצא בחברת פונוקול ואחרי הצלחתו הד ארצי חיזרו אחרי הצמד כדי שיעברו אליהם ויוציאו אצלם את אלבומם השני. זה לא צלח בגלל מחלוקות אומנותיות.
9. על עטיפת האלבום: הצלם רן גולני שצילם את הצמד לפרומושן של האלבום (וגם הציג לא מזמן תערוכת תמונות משלו בנמל יפו), הגיע לתערוכה בדרום ת"א ושם ראה את הפסל של מוטי מזרחי שנקרא 'ברכה'. הוא קלט מייד את הפוטנציאל כעטיפת דיסק. תמיר ואמיר הגיעו בעצמם לתערוכה ומייד ידעו, זו תהיה העטיפה.
10. למרות שרבים מקטרגים את ג'ינג'יות כצמד דאנס-אלקטרוני, הם תמיד ראו את עצמם כסינג סונג רייטרים לכל דבר. הנגינה שלהם היא נושמת ודינמית ולא מתוכנתת כפי שנהוג לחשוב. אפשר לשיר את השירים שלהם על גיטרה בודדת ועדיין להתרגש והראייה לכך היא הרצועה האחרונה באלבום, שגם זכתה יותר מאוחר לביצועים של אמנים אחרים כמו ברי סחרוף ועמיר לב.

Https://www.facebook.com/groups/1883724528524034/posts/3907178332845300/