דיסקוגרפיה: אלונה דניאל

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

המוסיקה הישראלית אינה עשירה ברוקריות רבות, וגם כשהרוק הישראלי הצעיר פרח בראשית שנות ה- 90, היו בתוכו רק מעט יוצרות-מבצעות שהלכו על קו יותר נוקשה וחזק. אלונה דניאל הייתה אחת מאלה שידעו להיות עדינות ומופנמות, אך לא חששו גם לבטא את עצמן בעוצמה ובתיאטרליות.

ביוגרפיה

דניאל עלתה ארצה מרוסיה בגיל 12, ועד שהצטרפה לבית הספר לג'אז ומוסיקה בת זמננו "רימון" נפטרה לגמרי ממבטא זר. ב-1986, עם סיום לימודיה בבית הספר, הקימה עם חברים ללימודים את להקת טאטו (עם יובל מסנר, ערן צור, אורי בלק, מיכה מיכאלי ואורי מילס), בה בלטה בשירתה התיאטרלית ומלאת העוצמה, וגם בכתיבתה: מבין תריסר שירי אלבום הלהקה היא כתבה והלחינה שישה ("מריה", "קפטן נמו", "ערפד", "איש קטן בטלוויזיה", "שדים" ו"תנינים"), והייתה סולנית בהם ובשניים נוספים.

התקליט טאטו יצא בסוף 1988, וזמן קצר לאחר מכן החלה הלהקה להתפרק. בקלטת ההופעה האחרונה שלה נראית דניאל עובדת על שיר חדש שלה ("מוסקבה"), ובמשך 1989 היא הופיעה גם ללא הלהקה (כאורחת בהופעות פוליאנה פרנק, למשל) ועבדה על אלבום ומופע משלה.

ב-1990 יצא לאור שיר סולו ראשון של דניאל, "תיאטרון רחוב", שאותו הלחינה למילים של אהוד מנור, באוסף משיריו. השיר, בעיבוד שלה עם עמי איילי, היה להיט גדול, אך לא נכלל אחר כך באלבומיה.

באותה שנה הוקלט אלבום הבכורה שלה, מסיבה במרתף הארמון, בהפקה מוסיקלית של עובד אפרת ובעיבודים שלו ושלה. דניאל כתבה והלחינה את כל השירים, והציגה עמדה מקורית ועצמאית בנושאים כמו יחסים, אהבה ומאבק הנשים בעולם של גברים. בין שיריה הצליחו במיוחד "שרה" (שלווה גם בקליפ חביב), "שושנה ביין" ו"על גגות תל אביב", שהפך לאחד מהמנוני מלחמת המפרץ בינואר 1991.

בהופעות עם שיריה ליוו את דניאל נגני התקליט: דני צוקרמן בבס, דורון ורדי בגיטרות, דיוויד פרידלנד בקלידים ורונן תורג'מן בתופים. הם נראו לרגע כמו אחת ההבטחות המרשימות של הרוק הישראלי של שנות ה- 90, אך משום מה לא נשמר המומנטום, וההצלחה חלפה מהר מדי.

ב-1991 יצאו דניאל ולהקתה להופעות ברוסיה, שגם תועדו בסרט (ובקליפ של "זאבים"). בהופעות בלטו גם קטעים של צוקרמן, גם הוא יליד רוסיה.

ב-1992 הקליטה דניאל אלבום שני, זאבים, הפעם בהפקה מוסיקלית ועיבוד של יועד נבו ועמי איילי, שגם ניגנו בגיטרות וקלידים, ואיתם אלון אולארצ'יק בבס, משה לוי בפסנתר ומישל עמר בתופים ובכלי הקשה. מלהקת האלבום הראשון הצטרף רק צוקרמן בקולות. אלונה דניאל כתבה והלחינה את כל השירים, ביניהם בלטו "סדקים", "זאבים", "אריאלה" ו"בחורות", אך אף שיר לא הצליח למשוך תשומת לב כמו "על גגות תל אביב".

הקריירה העצמאית של דניאל לא נפסקה, אך הצטמצמה לפעילות מעטה, כשמדי פעם היא מגיחה להופעות והפקות. הבולטת בהן הייתה ב-1994 במופע ובאלבום צבעוני שחור, "הזיית רוק" כהגדרת יוצריה, רון סלונים ואייל פארן, בהפקה מוסיקלית של מיכה שטרית. דניאל הייתה הקול הנשי הראשי ביצירה, שעסקה בסקס, סמים ורוק'נרול. היא הייתה הסולנית בשירים כ"אמסטרדם", "אהבה אסורה", "לך" ו"בחלון", אך למרות הכוונות הטובות לא הצליחה ההפקה היומרנית להמריא, וב-1995, כשיצא אלבום האופרה, ההפקה כבר לא הייתה קיימת. דניאל שרה חלק משירי האופרה בהופעות שלה, אך צבעוני שחור מסמן עוד שלב בהתרחקותה מתשומת הלב התקשורתית לה זכתה בראשית העשור.

בסוף 1995 היא השתתפה בשירה בגירסת הכיסוי של המכשפות לשיר שלה מימי טאטו שהן אהבו, "ערפד". היא גם הופיעה עם המכשפות בסיבוב ההופעות שליווה את הוצאת אלבומן מתכסות .

ב-1999 התארחה דניאל בהופעות אחדות של טל גורדון ורונה קינן.

מאז, למרות פרופיל נמוך כסולנית, המשיכה דניאל את העשייה המוסיקלית שלה במסגרת הרכב השפנים, אותו הקימה עם אלי סורני. בהמשך שימשה כמתופפת גם בהופעותיהם של קורין אלאל (עימה היא גם שרה מדי פעם) וערן צור.

ב-2003 יצאה דניאל לסיבוב הופעות עם צור ומסנר, במסגרת ההרכב רביעיית מסנר. המדובר בעיבוד לכלי מיתר שיצר מסנר לשיריהם של השלושה (כולל שירים מטאטו). בעקבות המופע יצא להרכב גם סינגל "בשווקים וברחובות", אותו כתבה והלחינה דניאל על פי שיר השירים.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון