דיסקוגרפיה: אריק לביא
אריק לביא היה אחד הזמרים והשחקנים הבולטים בישראל וחלק בלתי נפרד מעולם הזמר, התיאטרון והקולנוע הישראלי משנות ה-50. רבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי וביניהם "הסלע האדום", "הקטר 70414", "שיר ההד", "שיר סתיו", "היה או לא היה" ועוד. בתיאטרון הוא השתתף בהצגות כמו "עוץ לי גוץ לי", "גבירתי הנאווה" ו"הקוסם". לביא שיתף פעולה גם עם אשתו, השחקנית שושיק שני. יחד העלו הצגות בידור שכתב אפרים קישון, כמו ערב המערכונים "הוא והיא" וההצגה "הו הו יוליה", שזכתה להצלחה רבה בשנות ה-70 בעיקר בגרמניה ובאוסטריה.
ביוגרפיה
הוא נולד בגרמניה ב-1927 ובגיל שמונה הגיע לארץ. לביא גדל כילד חוץ במושבים ובקיבוצים. ב-1949 הוא הצטרף ללהקת הכרמל של חטיבת כרמלי בין שירי הלהקה היה גם השיר "עדה מנווה שאננים", שלביא כתב את מילותיו ללחן של אמיתי נאמן.
ב-1950 הוא הצטרף לבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי ושיחק בו עד 1957 בהצגות כמו "מלכת שבא" (1951), "הקיצו ורננו" (1952), "אדם לכל עת", "תעלולי נאסר א-דין" (1953) ו"הנפש הטובה מסצ'ואן" (1955). ב-1955 הוא שיחק גם בסרט "גבעה 24 אינה עונה", שהיה הפקה אמריקאית - ישראלית וזכה להפצה נרחבת בחו"ל.
ב-1957 הוא נישא לשושיק שני, שאף היא שיחקה ב"קאמרי". בשנה זו הקים עם שמעון ישראלי וצבי בורודו את שלושת המיתרים. הלהקה נסעה לפאריז, ושם גם הוקלט אלבום הנושא את שמם. השלושה, שנקראו שם שלישיית ערבה (Trio Arava), ביצעו בקולותיהם העמוקים את מיטב שירי הרועים והבוקרים שנכתבו בארץ, כמו "שדמתי", "בוקרי לכיש" ("הו לכיש לכישה"), ו"שיר הבוקרים" ("ערבה ערבה אין קץ"). השלישייה הצליחה מאוד ובאותה שנה הם הופיעו בכל רחבי אירופה. הם הופיעו אפילו ב"אולימפיה" עם זמר מתחיל בשם שארל אזנאבור. ב- 1958 דרכיהם נפרדו ולביא חזר לארץ. בשנה זו הוא החל להופיע ב"מועדון התיאטרון" ברח' מנדלי בתל אביב עם שירים חדשים שהלחין עבורו יוחנן זראי. ביניהם היו "שיר ההד", שהיה שירו הראשון של הפזמונאי יעקב שבתאי, "הקטר 70414", שנכתב במקור לסרט קצר שביים חיים חפר ו"הסלע האדום", שלמשך תקופה מסויימת נאסר לשידור ברדיו, כדי שלא לעודד את בני הנוער לצאת לפטרה, "המקום שאיש ממנו חי עוד לא חזר" כמאמר השיר.
שירים אלו ואחרים הוקלטו ב-1959 לאלבומו הראשון, אריק לביא, שיצא ב "הד ארצי". שיריו של לביא הפכו ללהיטים ואומצו בחום על ידי קהל צעיר ומבוגר כאחד.
ב-1959 הוא נסע עם רעייתו לניו יורק. היא למדה משחק והוא קולנוע. לפרנסתו הוא הופיע במועדון לילה יהודי וקיבל תפקיד בגרסת ברודוויי למחזמר "אירמה לה דוס". הוא גם השתתף בהקלטת שירי המחזמר לאלבום. אחרי 680 הצגות של "אירמה לה דוס" בברודווי חזר הזוג לארץ. ב-1963 הם העלו את ערב המערכונים "הוא והיא", שכתב וביים אפרים קישון, בהשראת ערב מערכונים שראו השניים בניו יורק, בכיכובם של מייק ניקולס (שהפך בהמשך לבמאי קולנוע מצליח) ואיליין מיי. המופע רץ למעלה מ-300 פעם ונכללו בו מערכונים כמו "הילדים", "דרבנו גרשום" ו"כרמלה", שזכו להצלחה גדולה.
ב-1965 השתתף בהצגת הילדים "עוץ לי גוץ לי", שהועלתה בתיאטרון הקאמרי. בהצגה השתתפו בין היתר שושיק שני, רמה סמסונוב ושמעון בר. הוא הופיע במופע משירי ברטולד ברכט, שהפיק תיאטרון "זוית". שירי המופע הוקלטו לאלבום שבו שר לביא את "מריה א'", "מולדאו", "זונת היהודים" ו"אנשי החיל" עם שמעון בר בתרגום דן אלמגור. באותה שנה הוא שיחק גם בסרטו של אורי זוהר "חור בלבנה" וכן לצידה של רבקה רז במחזמר "המלך ואני", שהפיק גיורא גודיק .
ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הוא יצא בתוכנית "לצה"ל באהבה", שכלל בין היתר את השיר "שוב לא נלך" ("ראי רחל ראי"), שהוקלט על ידו זמן קצר אחרי המלחמה והפך להיות אחד מלהיטיו. שירים נוספים שבלטו באותו מופע, והופיעו באלבום משיריו הם "מכתב לגיורא" ו"אל הגבים".
ב-1968 הוא הקליט את האלבום לאוגדת הפלדה, שהוקדש לחיילי אוגדת האלוף ישראל טל, שלחמו במלחמת ששת הימים. השירים הבולטים באלבום היו "קרב רפיח", "כיפק היי" ו"מי שחלם". השיר "עלי קרב" שמופיע בתקליט הוא מתוך הסרט "הקרב על היעד". באותה שנה הוא שיחק גם בסרטו של מנחם גולן "999, עליזה מזרחי" ומאוחר יותר השתתף בסרטים נוספים של גולן "מרגו שלי" (1969), "לופו" ו"הפריצה הגדולה" (1970). ב-1969 שיחק במחזמר "פנטסטי".
ב-1971 הוא הקליט את אלבומו שיר הוא לא רק מילים, שנחשב לאלבומו הטוב ביותר. מלבד שיר הנושא מופיעים בו "היה או לא היה", "אנקש", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "מקי סכינאי", "למה לא אמרת לי?", "את חכי לי ואחזור" ואחרים.
באותה שנה הוא ושני הופיעו במיוזיקל האמריקאי "לחיות עוד קיץ ולעבור עוד חורף", שהוצג בברודווי ועסק בהיסטוריה של העם היהודי.
ב-1973 הם חזרו לארץ ולביא יצא בתוכנית יחיד בשם "מתש"ח באהבה", שהוקדשה לשירים מתקופת מלחמת השחרור. את שיר הנושא של התוכנית הלחין שלמה ארצי למילים של חיים חפר. בסוף אותה שנה הוא ושני הופיעו גם בתיאטרון "הבימה" עם ההצגה "הו הו יוליה", שכתב וביים אפרים קישון. מאוחר יותר העלו השניים את ההצגה גם בגרמניה ובאוסטריה וזכו להצלחה עצומה - ההצגה רצה 1200 פעם.
ב-1974 הוא השתתף בתוכנית "משירי תנועות הנוער". התוכנית הופקה על ידי קול ישראל בהדרכתה המוסיקלית של נעמי פולני. שירי התוכנית הופיעו באלבום המצליח משירי תנועות הנוער שכלל את השירים "קסם על ים כנרת", "במזרח זורח ורד" ועוד.
ב-1975 יצא אלבומו דיוקן ובו בלטו השיר "זה קורה" וביצועים חדשים שלו ל"שיר ההד", "לא אורחת גמלים", "שכב בני" ו"הורה נהלל".
ב-1977 הוא שיחק בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן", שעסק בפרשת ההצלה של חטופי המטוס הישראלי באנטבה.
ב-1978 הוא הקליט את האלבום אני אשיר לך שיר, שבו בלטו, מלבד שיר הנושא, גם הביצועים שלו ל"נועה" ו"שחקי שחקי" ("אני מאמין"), שהוקלט במקור לתוכנית משירי טשרניחובסקי שהופקה בקול ישראל. מאלבום זה הצליח במצעדי הפזמונים השיר "גיל נסע לחו"ל".
באותה שנה הוא הקליט עם בנות שוקולד, מנטה, מסטיק את שירי הצ'יזבטרון לתוכנית "הפרוטה והירח", שהופקה על ידי קול ישראל. שירי התוכנית הופיעו מאוחר יותר באלבום מצליח בעל אותו שם. באלבום בלטו השירים "הפרוטה והירח", "שיר אפור", "מוטי", "ציפ" ועוד. באותה שנה הוא שיחק בסרטו של יקי יושע "סוסעץ" והקליט את השיר "שלום, הי שלום", שהופיע בתקליט אוסף שנקרא בראש המצעד. שנים אחר כך ביצעו מעריציו של שלום חנוך את פזמון השיר בהופעות.
ב-1980 יצא אלבומו אריק לביא שר בעיבודים של מתי כספי. באלבום זה בלטו השירים "לא גומר ת'חודש", "שיר ערב" ("מסתבך והולך"), "עץ הרימון", "Illuminatios" ו"בבוסתנים", שאת מילותיו כתב בעצמו ויגאל חרד,מלווהו הקבוע של לביא ברבות מהופעותיו, הלחין. את השירים "חזק כמו אריה" ו"גיל חזר מחו"ל" ביצע באלבום ביחד עם רעייתו שושיק שני.
ב-1982 הוא הקליט את האלבום קרוב לפנות בוקר בעיבודים של אילן מוכיח.
ב-1984 הוא הקליט תקליט שדרים בעיבוד בני נגרי ובו השירים "כנרת" של פן וזעירא, "אהבה אחרונה" של חפר וחרד ו"אביר צידון", שהלחין שלמה ארצי. מילות השיר פורסמו לראשונה על ידי יעקב רוטבליט ב"דבר אחר" לאחר מלחמת לבנון.
ב-1986 הוא שיחק את אלפרד דוליטל במחזמר "גבירתי הנאוה" לצד ריטה ועודד תאומי. באותה שנה הוא שיחק גם בסרטו של נפתלי אלטר "השגעון הגדול".
ב-1987 הוא שיחק שוב במחזמר "אירמה לה דוס", הפעם בגרסתו העברית, לצדם של חנה לסלאו ומשה בקר, ולקח חלק בסרטו של זאב רווח "המובטל בטיטו".
בשנה זו הוא גם הקליט את השיר "כל החלומות". את המילים לשיר כתב לביא, את הלחן דוד קריבושי ובביצוע השתתפה בתו הבכורה של לביא, נועה, שהפכה מאוחר יותר לשחקנית בזכות עצמה.
ב-1988 הוא יצא במופע יחיד בשם "כל החלומות", שהפיק תיאטרון "בית לסין"
ובו הוא ביצע ממיטב להיטיו בעיבודים חדשים של עידן סוחובולסקי. המופע הוקלט לאלבום כפול ושולבו בו גם השירים החדשים "כל יום" ו"ירח", שהלחין ועיבד גיא מרוז. מרוז עיבד גם את אלבומו הבא אורח של הזמן הבורח.
מאוחר יותר הוא הקליט לתוכנית של קול ישראל את השיר "לאורך הטיילת", שכתבה לו נעמי שמר ואף שילבה בו את שמותיהן של בנותיו, נועה ויעל.
ב-1994 הוא שיחק בתפקיד הקוסם במחזמר "הקוסם", שכתב וביים אורי פסטר על פי ספרו של באום. לביא הלהיב את הקהל והמבקרים במשחקו ובחיוניותו הרבה על הבמה. בשנה זו הוא הקליט שני שירים חדשים פרי עטו שהופיעו על גבי דיסקים לשדרים בלבד, וביניהם השיר "בין כפר יהושע לנהלל".
ב-1997 הוא התארח בתוכנית הטלוויזיה "לילה גוב" וביצע עם גידי גוב את "שיר ההד", שנכלל באלבום המשולש משירי התוכנית.
ב-1998, שנת היובל למדינה, הוא השתתף עם יפה ירקוני בכנס ותיקי הבריגדה והביצוע המשותף שלהם ל"שיר הגדודנים" ו"שיר הלגיונות" נכלל באלבומה של ירקוני במשעולי הזמר. באותה שנה ראה אור האלבום הכפול אתה ישראלי - תש"ח עד תשמ"ח ובו ממיטב שיריו. שיר הנושא בוצע על ידו לראשונה בטקס הראשון של הענקת פרס "אשכולות", שבו הוא קיבל פרס על מפעל חיים.
בשנת 1998 ביצע גרסת כיסוי ל"עננה" של להקת טיפקס באלבום האוסף הכפול עבודה עברית.
ב-1999 הופיעה בפסטיבל ערד התזמורת הפילהרמונית הישראלית. התזמורת ליוותה אומנים ישראלים בשיריהם וביניהם היה גם לביא.
בשנת 2000 שיחק לביא בדרמה "3 אצבעות" שביימה דפנה לוין, לצד דליה פרידלנד ואושיק לוי.
ב- 2003 הוענק ללביא פרס מפעל חיים מטעם פסטיבל "ימי זמר" בחולון. הפרס ניתן, לדברי השופטים, "על כלל עשייתו התרבותית והאמנותית" של לביא.
בשנת 2004 הקליט לביא את שירו האחרון, גירסה משלו לשיר "My Way". לביא תירגם בעצמו את השיר, על פי סיפור חייו. השיר הוקלט עבור אלבום אוסף שהכין אילן בן שחר, הכולל הקלטות נדירות של לביא. במקביל עבד נחום היימן על אלבום אוסף של לביא, במסגרת סדרת "נוסטלגיה עברית".
ב-29 ביוני 2004, לאחר תקופה ארוכה בה סבל מבעיות בריאותיות, נפטר לביא בבית החולים "בילינסון", שם היה מאושפז משך שבועות מספר. לביא נטמן בטקס לוויה צנוע בבית העלמין ירקון, בחלקת הקבר הסמוכה לזו של הזמרת עפרה חזה.
במלאת שנה למותו הוצ יאה חברת הד-ארצי, במסגרת סדרת "בראשית", דיסק כפול ובו שני האלבומים שהוציא לביא ב-1963, "אריה לביא שר" ו"הוא והיא", בתוספת שני שירים שמעולם לא יצאו בדיסק" "גיל חזר מחו"ל" ו"חזק כמו אריה".
מאת יורם רותםהסתר ביוגרפיה