המשאיות מייצגת תופעה מוכרת ברוק בארץ ובעולם: מאחורי הקלעים של הופעות של להקות רוק, באולפנים ובחדרי החזרות, ישנם תמיד מוסיקאים שאינם מקבלים הזדמנות לבטא את כישרונם: הם טכנאים, אנשי סאונד, תאורנים, פועלי במה וכד'. לעיתים תוכלו לשמוע אותם בבאלנס לפני המופע, לפעמים נותנים להם להתארח בקטע תוך כדי ההופעה... אך בדרך כלל הם נחבאים אל הכלים.

ביוגרפיה

המשאיות הייתה להקה כזו. חבריה עבדו בחברת ההגברה "בטי בם" עם מיטב מופעי הרוק בארץ. בראשית שנות ה-90 הם עבדו, בין השאר, עם משינה (שחבריה עשו חזרות במחסני "בטי בם"), עד שאלדד תמיר, זמר וגיטריסט שעבד כאיש סאונד, לא יכול היה להתאפק יותר והרגיש שהוא חייב לשיר את שיריו. הוא הקים להקה עם חבריו לעבודה, עמי שלו בתופים ודיוויד זומרפלד בגיטרה. מירון רכטמן מ"בטי בם" הפיק, איתן גדרון מ"בטי בם" (ולפני כן מפיק רוק ונגן בתמוז ובהקלטות רבות נוספות) הפיק מוסיקלית עם הלהקה וגם השתתף בנגינת גיטרות, האמונד, בס וקולות. כשצורפה ללהקה נגנית בס, שרה דוידסון, נתן להם שלומי ברכה ממשינה שיר לתרגל איתה: "ארגז" (מ' ברכה ותמיר, ל' ברכה). חברי משינה גם הציעו ללהקה שתי אופציות לשם: "מפלצות התהילה" ו"המשאיות". תמיר וחבריו בחרו בשם המשאיות (ומשינה לקחה את מפלצות התהילה כשם לאלבום שלה).

במאי 1992 הסתיימה הפקת אלבומה של המשאיות, שיצא בחברת "הליקון". פרט ל"ארגז" היו שירי הלהקה של תמיר, ביניהם "אבל תבואי", "מה אתה עשית?" (ל' עם זומרפלד), "שר באיטלקית" ו"קפה ותה". בהקלטות התארחו גדי פוגטש בכינור, גלעד עצמון בסקסופון ואורן בלבן בכלי הקשה.

המשאיות הופיעה קצת (בעיקר כחימום למשינה), הושמעה מעט ברדיו (בעיקר ב"קפה ותה" ו"מה אתה עשית?"), אך לא החזיקה מעמד (זומרפלד פרש במהירות) והתפרקה. תמיר ושלו המשיכו לעבוד מאחורי הקלעים וגם לעשות מוסיקה בהרכבים נוספים של פועלי במה/סאונדמנים וכד', שלו בין השאר עם סאבווי סאקרס ומיכל קהן, ותמיר, שנים אחדות אחר כך, בכאמל ג'אמל.