דיסקוגרפיה: הראל סקעת

ביוגרפיה בעריכת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

למרות שהפסיד בשתי תחרויות שונות (לאותו מועמד, שחולק איתו שם פרטי), הצליח הראל סקעת להתפרץ לתודעה הקולקטיבית ולהתקבע כתקווה הגדולה שיצאה מן העונה השנייה של "כוכב נולד", עם אלפי אוהדים.

ביוגרפיה

סקעת, יליד כפר סבא, בן אמצעי, החל את הקריירה הבימתית שלו מוקדם מאוד. לאחר שאביו לימד אותו לשיר (ובחר שיר לא קל בכלל: "בדרך אל הכפר" של רבקה זוהר), ביקש סקעת הצעיר להשתתף בפסטיבל לשירי ילדים בכפר סבא. בהיותו בן שש זכה במקום הראשון באותו פסטיבל, שנקרא "כוכבים לערב - כוכב נולד" (בהנחייתו של דליק ווליניץ) עם שיר בשם "אמא הביני" (מ' חיים גוזלי, ל' צבי להט). בהמשך סקעת אף השתתף בתוכנית "פרפר נחמד", בפרק המיוחד לחנוכה, כילד השואל את סבא נחמן (אברהם מור) שאלות. בתיכון למד סקעת בבית הספר "גלילי", לצד חגית נדרי, שעתידה היתה להופיע איתו ב"כוכב נולד". השניים השתתפו בלהקת "גל", הלהקה הייצוגית של בית הספר.

בצבא שירת סקעת בצוות הווי חיל הקשר, ולאחר מכן התקבל ללימודים בבית הספר למשחק "בית צבי", למרות שלא חזר להשלים את לימודיו אחרי ההצלחה הגדולה.

ל"כוכב נולד 2" הגיע בזכות נסיונו והחישול שעבר בלהקה הצבאית. הוא מספר שאת האודישנים שנערכו באזור המרכז הוא פיספס, ולכן נסע במיוחד להיבחן בחיפה. זה השתלם לו - והוא התקבל. בטופס שבו התבקש על ידי הפקת "כוכב נולד" להרחיב על עצמו, נכתב: "הראל לא מספר הרבה על עצמו. הוא מעדיף לתת למוסיקה לדבר. הוא למד נגינה על קלידים 3 שנים, היה חבר בלהקות נוער והתגייס ללהקה צבאית. התפוח לא נופל רחוק מהעץ: אבא של הראל מנגן על גיטרה קלאסית. סקעת מאוד אוהב את רמי קליינשטין ושרית חדד והיה שמח להקליט דואט עם כל מהם, ביום מן הימים. הבטחה: "אני אעשה הכול כדי שהקהל שלי לא יפסיק להתרגש ולאהוב".

במהלך העונה של "כוכב נולד 2" התבלט סקעת בכשרונו, והשירים שביצע, "בתוך" (במקור של צוות הווי חיל האוויר) ו"עודני ילד" (במקור בביצוע ליאור אלבו והכל עובר חביבי), זכו לפופולריות מחודשת. כשהגיע לגמר הגדול בניצנים בחר סקעת לשיר את השיר "הנני כאן", במקור מאלבומו של יהורם גאון "אני ירושלמי". למרות הביצוע המהוקצע, הפסיד סקעת את המקום הראשון בתחרות להראל מויאל, ששר את "נר על החלון", בהפרש של כ-60 אלף קולות.

בפסטיגל 2004 בחר סקעת לבצע את השיר "לעוף", שכתבו לירון לב ודורון מדלי (מפיק התוכנית "כוכב נולד") והלחין אוהד חיטמן. גם בפסטיגל הפסיד סקעת לטובת מויאל, שביצע את השיר "אני הוא זורו".

במרץ 2005 ביצע סקעת את ההמנון במשחק של נבחרת ישראל מול צרפת. במאי 2005 הודיעה חברת הד ארצי כי החתימה את סקעת על חוזה הקלטות וכי העבודות על אלבום הבכורה שלו החלו.

האלבום עצמו, הראל סקעת, יצא ביולי 2006 בהפקתו של יזהר אשדות וכלל שירים שכתבו קרן פלס, אוהד חיטמן, יעל טבת, אסתר שמיר וסמדר שיר. סקעת עצמו הלחין את השיר "אפילו ששריפות".

מתוך האלבום שוחררו הלהיטים "ואת", "כמה עוד אפשר", "משהו ממני", "כל הציפורים" ו"אם הוא ילך". בנוסף צורף אליו אלבום בונוס במהדורה מוגבלת (שכבר אזל והפך לפריט לאספנים), שהכיל ביצועים חדשים ל"בדידות" ו"בתוך", בתוספת שיר חדש לגמרי שכתבה לו קרן פלס ("אלייך שר") ודואט עם נורית גלרון לשירה הוותיק "נפרדנו כך". כעבור חודש מצאתו הגיע האלבום למעמד של אלבום זהב, זאת למרות שבדיוק באותה תקופה פרצה מלחמת לבנון השנייה, שגרמה לכך שחלק גדול מחנויות המוזיקה בארץ כלל לא היו פעילות.

זמן קצר לאחר מכן, במצעדי הסיכום השנתיים של שנת תשס"ו - גם של גלי צה"ל וגם של רשת ג' - זכה "ואת" בתואר "שיר השנה"; בטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24, שנערך במרץ 2007, זכה סקעת בתארים "זמר השנה" ו"שיר השנה" (עם "ואת").

בהמשך יצא סקעת לסיבוב הופעות ארצי, ובניגוד לרוב אומני הפופ מסוגו - המכירות היו פתוחות לקהל הרחב ולא חינמיות. המופע זכה להצלחה יחסית, והוא עדיין ממשיך נכון לשעת כתיבת שורות אלה.

בעריכת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון