דיסקוגרפיה: חנה מרון

ביוגרפיה מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

חנה מרון היא מבכירת השחקניות בארץ. במהלך הקריירה שלה שיחקה בהצגות רבות, שבחלקן שרה פזמונים, לדוגמה "פונדק הרוחות" (1962), בה שרה את "שיר הפונדקית" עם הדודאים, "מלכת שבא" (1951) והמחזמר "הלו דולי" (1968), שבו שיחקה בתפקיד הראשי. ב-1973 הוענק למרון פרס ישראל באומנות התיאטרון.

ביוגרפיה

מרון נולדה בגרמניה כחנה מאירצ'ק וכבר בגיל 5 שיחקה בהצגות, סרטים ותסכיתי רדיו בברלין. בנעוריה שיחקה בתיאטרונו של מקס ריינהרדט ובשנים 1933 - 1932 הייתה חברה בסטודיו "שאנז אליזה" בפאריס.

ב - 1933 עלתה לארץ ושיחקה ב"אוהל" ובתיאטראות קטנים. ב-1940 הצטרפה לסטודיו למשחק של תיאטרון "הבימה" ועם פרוץ מלחמת העולם השניה התגייסה ל"חיל העזר לנשים" של הצבא הבריטי (האי.טי.אס). היא הופיעה בלהקה הצבאית מעין זה של הבריגדה היהודית שם ביצעה, בין היתר, את השיר "כל הדרכים מובילות לרומא" עם יוסי ידין, שהיה גם בעלה הראשון, למרות שנישואיהם לא ארכו זמן רב.

ב - 1945 הצטרפו ידין ומרון לתיאטרון "הקאמרי", שהיה אז בתחילת דרכו והיו חברי ועדת הרפרטואר של התיאטרון ובהנהלתו במשך שנים רבות. בתיאטרון היא גילמה קשת רחבה מאוד של תפקידים וביניהם רוז אורה ב"משרתם של שני אדונים" (1945), צרצרת ב"העולם בו אנו חיים" ואסימינה ב"אנטיגונה"

(1946), אליזבט ב"נערת הפקר" (1947), מיקה ב"הוא הלך בשדות" (1956), לייזה דוליטל ב"פיגמליון" (1954), הדה גאבלר ב"הדה גאבלר" (1966), האם ב"כולם היו בני" (1976), ג'ני ב"מה קורה עם ג'ני" (1977) ובהצגות רבות אחרות, שבהן מילאה תפקידים ראשיים ואחרים.

באמצע שנות ה-50 היא נישאה לאדריכל יעקב רכטר והפכה אם לאמנון, עפרה ודפנה, שהיא כיום שחקנית בזכות עצמה.

ב - 1962 היא שיחקה בהצגה "פונדק הרוחות" מאת נתן אלתרמן עם מוסיקה של גארי ברתיני. בהצגה זו היא שרה עם הדודאים, ששיחקו אף הם בהצגה, את "שיר הפונדקית", שהפך כבר לחלק מהקלאסיקה של שירי התיאטרון בארץ.

ב - 1968 היא כיכבה לצדו של שרגא פרידמן במחזמר "הלו דולי", שהעלה המפיק גיורא גודיק.

ב - 1970 היא נפגעה בהתקפת מחבלים על מטוס "אל על" במינכן ורגלה נקטעה. כעבור שנה חזרה לשחק בתיאטרון בתפקיד "מדיאה" (1971).

היא גילמה קשת רחבה של תפקידים גם בקולנוע ובטלוויזיה וביניהם בסרטים "אבן על כל מיל" (1955), תפקיד ראשי ב"דודה קלרה" (1977), "העיט" (1981), "כביש ללא מוצא" (1982) ו"זמן אמת" ב-1991.

בטלוויזיה היא שיחקה מ-1983 בסדרה "קרובים קרובים", שהפיקה הטלוויזיה החינוכית.

מרון זכתה בעשרות פרסים ובראשם פרס ישראל באמנות התיאטרון, שהוענק לה ב-1973. כמו כן הוענקו לה שלושה פרסי "כינור דוד" של "ידיעות אחרונות" ל"שחקנית השנה" (ב - 1969, 1971 ו - 1973), פרסי עיריית תל אביב יפו לאמנות הבמה ותוארי דוקטור כבוד מהאוניברסיטה העברית ירושלים ומאוניברסיטת תל אביב.

ב - 1980 פרשה מתיאטרון "הקאמרי" ונעשתה שחקנית עצמאית. בנוסף לכך היא ביימה גם הצגות רבות ושיחקה בתיאטראות שונים וביניהם תיאטרון "הבימה" ("תשוקה" 1983), תיאטרון "באר שבע" בו שיחקה בין היתר בהצגות "נהג ציירת"(1988), "רוחות" (1989) ו"ביבר הזכוכית" (2000).

מרון גם הקליטה סידרה של אלבומים לילדים שנקראה "מבחר סיפורי ילדים - מבוימים בלווית מוסיקה". באלבומים אלה היא הייתה המספרת ואת התפקידים השונים בסיפורים ביצעו שחקנים אחרים.

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון