דיסקוגרפיה: חנה אהרוני

ביוגרפיה מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

חנה אהרוני, שזכתה לכינוי "אמה סומאק הישראלית", התחילה את הקריירה שלה בשנות ה- 40, בהיותה בת 10 בלבד. כשהייתה בת 15 כבר הופיעה בתיאטרון "לי לה לו" לצד כוכבי התקופה ומאז שנות ה- 50 הצליחה מאוד בחו"ל, ובמיוחד בדרום אמריקה ובארה"ב, כמייצגת אותנטית של הפולקלור הישראלי. להיטה הבינ"ל הגדול ביותר היה "ויוה אספניה", אך באלבומיה שילבה אהרוני תמיד גם שירים ישראליים.

ביוגרפיה

אהרוני נולדה ב- 1933 למשפחה תימנית באסמרה שבאריתריאה (חבש) וגדלה בכרם התימנים בת"א. היא נחשבה ל"ילדת פלא" ומגיל 10 הפכה לבת טיפוחיו של המלחין נחום נרדי, שהחתים אותה על חוזה לשלוש שנים. ב- 1945 החלה לקיים הופעות ברחבי הארץ, שבהן שרה משיריו של נרדי, שגם ליווה אותה. פרט להופעות השתתפה גם בתכניות רדיו.

ב- 1948, כשהייתה בת 15 בלבד, הציע לה האמרגן משה ואלין להצטרף לתיאטרון "לי לה לו" בניהולו. אהרוני הפכה לצעירת המשתתפים בתכניות התיאטרון והופיעה לצד גדולי הכוכבים של אותה תקופה. ב"לי לה לו" היא שרה שירים שנכתבו במיוחד עבורה, וביניהם "זוהרה" ו"גדליה בן עזרא", שהיה השיר האחרון שהלחין משה וילנסקי ל"לי לה לו" ב- 1954.

לאחר שירות צבאי במסגרת חבורת האילן בגולני וכחברה בחוליית הבידור מספר 1 היא הצטרפה ב- 1956 ללהקתו של הטרובדור עמנואל זמיר ושרה את שירי הרועים שכתב, שהיו חלק מגל השיבה אל המקורות בזמר ובמחול העבריים. בין השירים ששרה היו "בפאת הכפר", "באר בשדה", "ערב שח" ו"הקוצרים הידד" של זמיר, וכן "אל גינת אגוז", שהלחינה שרה לוי-תנאי ו"אל תראוני" שהלחין עמנואל עמירן-פוגצ'וב, שניהם על פי טקסטים מן המקורות.

באותה שנה יצאה אהרוני לראשונה לסיבוב הופעות בינלאומי בחו"ל, במסגרתו הופיעה בתוכנית יוקרתית בטלוויזיה הבריטית, שבה השתתפו אמנים רבים. באותו סיבוב הופעות היא שרה גם בפני המלכה-האם אליזבת בהופעה, שמאוחר יותר התייחסה אליה כאל "החוויה המרתקת ביותר בחיי".

אהרוני הצליחה במיוחד במקסיקו, בשירי התנ"ך ושירי העם הישראליים ששרה. היא הופיעה שם לראשונה בפתיחת מועדון הלילה היוקרתי "לה פואנטה" במקסיקו סיטי וזכתה לכינוי "אל קנריו דה אוריינטה" ("הזמיר מן המזרח"). בעקבות ההצלחה נשארה אהרוני במקסיקו תקופה ארוכה והפכה שם לגיבורה מקומית. מאוחר יותר המשיכה להופעות בארה"ב ובדרום אפריקה וחזרה לארץ רק אחרי שנתיים לסיבוב הופעות מקומי.

באותן שנים התפרסמה בארה"ב הזמרת הדרום-אמריקאית אמה סומאק, שנודעה במנעד הצלילים הרחב שלה. אהרוני, שטווח קולה היה בן ארבע אוקטבות, זכתה לכינוי "אמה סומאק הישראלית" וכך גם הציג אותה מנחה הטלוויזיה האמריקאי אד סאליבן, כשהופיעה בתוכנית האירוח היוקרתית שלו. יכולתה הקולית הנדירה בלטה במיוחד בשירים כמו "בואה דודי" ו"שחורה אני ונאווה", שנכתב במיוחד עבורה.

מאז סוף שנות ה- 50 חיה אהרוני בארה"ב עם חיים טישמן, בעלה ומפיקה. היא הרבתה להופיע ברחבי העולם ובעיקר בארצות דרום אמריקה, שם הגישה במשך עשור תוכנית טלוויזיה אישית בשם "La Hora de Hana" ("השעה של חנה"), שהופקה ארבע פעמים בשנה והוקרנה בכל ארצות דרום אמריקה ומרכזה. בתוכנית שרה אהרוני מלהיטיה ואירחה את גדולי האמנים המקומיים בארצות אלו. באותן שנים היא הופיעה על בימות אולמות הקונצרטים הגדולים בעולם וביניהם גם ב"אולימפיה" בפריז וב"קרנגי הול" בניו יורק.

ב- 1972 הוצע לה השיר "ויוה אספניה", שאותו הקליטה תחילה בגרמנית ואחר כך בספרדית. השיר הפך מייד ללהיט ענק בכל העולם, ואהרוני הוזמנה לספרד בתור המבצעת המקורית של השיר, כאורחת הכבוד של הממשלה.

בתחילת שנות ה- 90 ריכזו חברת "הד ארצי" והמפיק חיים טישמן את מיטב ההקלטות המקוריות של אהרוני באלבום אוסף, שנקרא שחורה אני ונאווה. באלבום ניתן למצוא מספר הקלטות נדירות של אהרוני מאולפני "קול ישראל", שטרם הופיעו על גבי אלבום, וביניהן השירים "הנאווה" ו"טוב לי בחיקך אמא".

בשנת 2003 יצא בחברת "התקליט" אוסף משולש משירי אהרוני, שנקרא "מבחר להיטים 1948-1998".

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון