דיסקוגרפיה: יהונתן גפן

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

מאז סוף שנות ה-60, לצד כתיבת מחזות, ספרים וטורים אישיים בעיתון "מעריב", כתב יהונתן גפן מאות שירים ופזמונים, שרבים מהם הולחנו והפכו ללהיטי ענק. ביצירתו של גפן יש גם פן אחר, זה של גפן המבצע. בשנות ה-70 החל גפן להופיע עם שותפים מוסיקאים במופעי סטנד אפ מוסיקליים. בהשפעת לני ברוס נהג גפן לשבת על כיסא גבוה עם דפים ביד, ולירות טקסטים במה שהוא קרא "הקראה ודקלום": חלקם בחצי גמגום, חלקם בשטף עם מוסיקה ברקע כמו ראפר אמריקאי, זמן רב לפני שמישהו ידע מה זה סטנד אפ או ראפ.

ביוגרפיה

המופע הראשון של גפן, "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל", היה ב-1974, עם דני ליטני כמלחין, מעבד, זמר ונגן גיטרות ומפוחית ועם ישראל בורוכוב בבס ודני פאר בפסנתר. המופע, שהופק על ידי שמוליק בורנשטיין וחברת "הגר", הוקלט ב"צוותא" באפריל 1974, ואל נגני המופע הצטרפו בחלק מהקטעים מתי כספי בתופים, קונגס, חליל וקולות ושלום חנוך ואריאל זילבר בקולות.

המופע יצא בשני תקליטים בחברת "גלטון" (ובדיסק בודד, 25 שנה אחרי, ב"פונוקול"). התקליט הראשון, זה הכל בינתיים, כלל שני תרגומים של גפן לשירים של בוב דילן, "Blues To The North Country Girl" ו"Blowing In The Wind", ושירים שליטני הלחין למילים של גפן: "הם מסתירים את אלוהים", "גמרתי להכין את כל השיעורים" ו"דוד ויהונתן". קטעי הראפ של גפן, חלקם בליווי ליטני והלהקה, היו "לגמור" ו"מיהו יהודי" (על פי לני ברוס), "כל מיני צרות", "זה הכל בינתיים" ופרודיה על זוכה פסטיבל הזמר, שלמה ארצי, "שיר מספר 1". ליטני גם הקריא קטע שכתב גפן, "בלדה לדרוזי".

בתקליט השני, בינתיים זה הכל, הקריא גפן את תרגומו ל"אדוני המלחמה" של בוב דילן, וליטני שר את שירו של דילן "Hard Rain's Gonna Fall". שיר מתורגם נוסף היה "עוגה עוגה" (במקור "Will It Go Round In Circles") של בילי פרסטון, ומנגינה של פרסטון ליוותה גם את הקראתו של גפן ל"גן של שושנים". קטעי ראפ-שיחה נוספים היו "מה זאת אהבה", "מוזיאון השעווה", "היחידה לשלל", "הערצה זה לא נושא לוויכוח", "סכיזופרניה זו מחלת נפש" ו"ושיר מולדת". שיריו המקוריים של ליטני היו "זה הכל בינתיים", "הבלדה על אורי גלר", "ויהי אור" ו"אופליה", שנאסר לשידור בגלל רגישות משפחת גפן למילים.

חלק מהופעות "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל" התקיימו במשותף עם אריק איינשטיין (בתוכניתו "סע לאט"), ולמרות (ואולי בגלל) שהטקסטים של גפן עוררו סערה והתנגדות, המופע זכה להצלחה גדולה, רץ כשלוש מאות פעם, והמשיך כמעט ללא הפסקה למופע חדש של גפן וליטני: "מכתבים למערכת".

ב-1975, בתוכניתם השנייה, "מכתבים למערכת", ליוו את גפן וליטני דני פאר בקלידים, חיים רומנו בתופים וגיטרה חשמלית ומיקי גבריאלוב בבס וקולות רקע. המופע, כמו קודמו, כלל קטעי הקראה של גפן, חלקם עם ליווי מוסיקלי, ושירים שהלחין ליטני למילים של גפן: "נקיטת עמדה", "מכתבים למערכת (חלק א' וב')", "שיר היורה", "חלומות גדולים", "חז"ל על כל טיפה", "אחת ארבע", "זה הסוד שלהם", "מסאג' באוירה אירופאית" ו"שיר בריאות". את "מראת פלאים" תירגם גפן על פי שיר של ליאון ראסל (ואף כתב את הטקסט על העטיפה), ואת "אבא סיפור" מיקי גבריאלוב הלחין ושר סולו. אורח מיוחד בחלק מההופעות היה הכותב, הסאטיריקן והזמר יענקל'ה רוטבליט, אך הוא לא שולב בתקליט המופע שיצא ב-1976.

גם הופעות "מכתבים למערכת" זכו להצלחה גדולה, אך ליטני רצה לעשות רוק נטו (והצטרף ללהקת שמיים), וגפן הקים למופע הבא שלו, "שיחות סלון", את להקה טובה עם יעל לוי, זמרת חדשה ואלמונית מלהקת חיל הים, בשירה ודקלום, יצחק קלפטר, לראשונה מאז כוורת, בשירה וגיטרה, דני פאר בפסנתר וקלידים, ישראל בורוכוב בבס וקולות ודון הרווי בתופים. קלפטר שר במופע לחנים שלו למילים של גפן, ביניהם יצאו בתקליט שדרים בעיבוד מתי כספי "לוקח את הזמן" ודואט עם יעל לוי ב"עד עולם אחכה".

אחרי הופעות ספורות של "שיחות סלון" עבר קלפטר משבר נפשי ועזב את המופע. במקומו הצטרף ללהקה טובה דויד ברוזה, והלהקה המשיכה להופיע עוד כשנה, בין השאר ב"פסטיבל נביעות" באוקטובר 1977. בהופעות הפכו ברוזה וגפן לחברים קרובים והחלו יוצרים ביחד. השיר המשותף הראשון שלהם, "יהיה טוב (שיר שלום מס' 349/א)", נוצר בעקבות ביקורו של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בארץ והפך ללהיט גדול. ב-1978 הוקלטו שירי המופע בעיבוד והפקה מוסיקלית של דני סנדרסון. מלחניו של קלפטר (שלא השתתף בהקלטות) הוקלטו "שיר אהבה בדואי" (מ' יצחק וינגרטן), "תמונה" (ללא מילים), "עד עולם אחכה" (מ' קלפטר וגפן), "בלדה לחוזר" ו"אי ירוק בים" (מ' גפן). דני פאר הלחין קטע אינסטרומנטלי בשם "סלון", וליווה את דקלומיו של גפן ב"אהבת שבוע הספר" ו"סוף המסיבה". איקי לוי וסנדרסון הלחינו ליווי לראפ "רכבת העמק". ברוזה הלחין את "היונה הלבנה כבר זקנה" ו"יהיה טוב" (מ' גפן). בהקלטות התארחו דני סנדרסון בגיטרה וקולות רקע, איקי לוי בתופים ב"יהיה טוב" וטוני בראור בכינור ב"בלדה לחוזר".

ב-1978 הוציא גפן את ספר שירי הילדים "הכבש השישה עשר". בעקבות הספר המצליח החליט המפיק דודו אלהרר ליצור אלבום שירים מהספר, בעיבודו של יוני רכטר. גפן הקריא את שירי הספר. רכטר, יהודית רביץ, גידי גוב ודייוויד ברוזה (לקוחותיו של אלהרר) שרו לחנים של ברוזה, יצחק קלפטר, עדה נסטוביץ', שפי ישי, ובעיקר של רכטר. האלבום הניב את הלהיטים "הילדה הכי יפה בגן", "איך שיר נולד" ועוד. בעקבות הצלחת האלבום, יצאה החבורה למסע הופעות בשם "הכבש השישה עשר", אבל הוא לא זכה להצלחה. כל זה לא מנע מהאלבום ולספר השירים להפוך לנכס תרבותי עליו גדלים ילדים בשני הדורות האחרונים.

ב-1979 יצא גפן במופע בשם "קוראים לזה אושר", בעיבוד וניהול מוסיקלי של עדי רנרט ועם אסתר שמיר ויואל לרנר בשירה. תקליט שדרים של המופע כלל חמישה שירים שכתבה ושרה שמיר ללא קשר לעבודתה עם גפן, ביניהם "גבר ללילה אחד" (ל' מיקי גבריאלוב), "שמיים בקשו רחמים על יוסי" (ל' יצחק קלפטר) ו"מסיבות יום ששי" (ל' אסתר שמיר). באותו תקליט שדרים נכלל רק קטע אחד של גפן, ספק דקלום ספק שירה שלו ל"תחנת רכבת", אותו הלחין ועיבד עדי רנרט.

ב-1979 יצאו חלק משירי "קוראים לזה אושר" באלבום בשם המעיל. גפן כתב ורנרט הלחין, ניגן בפסנתר וקלידים ועיבד באווירה שנעה בין בלוז לג'אז-פאנקי רך (פרט ל"דיסקו כביש הסרגל" על פי "Staying Alive" של הבי ג'יז). שמיר שרה את "הרומנים האלה" ועם לרנר את "מחר אזיל דמעה" ו"תחנת רכבת". לרנר שר וניגן בגיטרה ב"עד איזה גיל", "שלמה המלך", "לכו ותגנבו" ו"שיר אהבה", וגפן, שהשתתף ברוב השירים, היה סולן ב"המעיל", "דיפרסיה אהובתי", "היא היתה גבוהה" ו"נטשה". בהקלטות השתתפו חיים רומנו, שלמה יידוב ושמוליק בודגוב בגיטרות, אלון נדל, מיקי שביב ויוסי מנחם בבס, מאיר ישראל, אלון הלל ואיקי לוי בתופים וכלי הקשה ומזי כהן, שם-טוב לוי ודפנה ארמוני בקולות. והנה רכילות: הנערה שגפן מחבק על העטיפה היא ענת עצמון.

בסוף 1980 יצרו יהונתן גפן ודויד ברוזה מופע בשם "דויד ויהונתן", כשהפעם רק שניהם על הבמה, ללא מלווים נוספים. גפן קרא קטעי סאטירה, ברוזה ניגן בגיטרה שירים ועיטורים מוסיקליים. לצד לחנים של ברוזה למילים של גפן ב"שיר שיכורים", "סניוריטה" ו"יהיה טוב" בתוספת מילים חדשות ("הליכוד ממשיך לשלוט פה וזה לא עושה לי טוב"), שר ברוזה גם לחנים של אחרים למילים ותרגומים של גפן: "דויד ויהונתן" (ל' דני ליטני), "יכול להיות שזה נגמר" (ל' שם-טוב לוי), "הילדה הכי יפה בכפר" (מ' דה גונגורס, ל' פאקו איבנז), "אלוהים לצידנו" (מ' ול' בוב דילן). כמו כן נזכרו השניים ב"שיר העמק" (מ' נתן אלתרמן, ל' דניאל סמבורסקי) וביצעו קצרצרות את "בסמה מוצ'ו", כשגפן מצטרף לשירה. באפריל 1981 הוקלט המופע ב"צוותא" ויצא בתקליט כשנה לאחר מכן.

ב-1982, עם פרוץ מלחמת לבנון, הצטרף גפן (במילואים) לברוזה וליהודה עדר בהופעות בפני חיילים בלבנון. במופע המיוחד הזה מיתן גפן את אמירותיו הסאטיריות, ואף יצר שירים במיוחד להופעות בפני החיילים, כמו "רומבה ד"ש חם הביתה" ו"רומבה רמב"ם" (שהוקדש לפצועי צה"ל ושונה אחר כך ל"אתן לה כל מה שתיקח"). ואגב, טראומת ההופעות בלבנון הביאה את ברוזה להקליט את האלבום "האשה שאתי" עם לחנים ספרדיים ועם מילים שכתב ו/או תירגם גפן. כך היה גפן שותף לאחת ההצלחות הגדולות ביותר במכירות תקליטים בישראל מאז (1983) ועד היום.

את ביקורתו על מלחמת לבנון והמצב הפוליטי חזר גפן לבטא ב-1984 במופע עם שלמה גרוניך, "הווי ובידור", בהפקת משותפת של השניים עם "טלית הפקות". גפן כתב, דיקלם ושר וגרוניך הלחין, עיבד, שר וניגן בקלידים את "מילים שאסור להגיד לחייל", "ראש קטן", "עגל הזהב", "60 שניות על הקשר בין מלחמת יש ברירה לחרא", "60 שניות על הקשר בין חיילים לפוליטיקאים (הנופלים כדרכם)", "אתם עוברים כל גבול", "אוי ארצי" וגם "שירו של אלוהים" (מ' על פי רנדי ניומן) ו"גנרל, הטנק שלך" (מ' ברטולד ברכט). "הווי ובידור" יצא בתקליט שהיה אחד היותר חריפים שיצר גפן.

ב-1985 יצאו גפן וליטני להופעות קאמבק עם הכותרת "זה הכל בין שניים". המופע, בהפקת יהודה טלית, רץ רק כ-15 פעמים. הוא כלל חומר ישן וחדש, בין השאר שיר בשם "האיש שבקיר" (מ' יהונתן גפן, ל' דני ליטני), שנאסר לשידור ברדיו בגלל חשש לפגיעה במנחם בגין.

ב-1989 הופיע גפן במופע סאטירי מוסיקלי, "טוב נבוט בעד ארצנו", עם גני תמיר בשירה, גיורא קנת בגיטרה ועידן סחובולצקי בקלידים.

גפן המשיך מאז לכתוב פזמונים (וגם מחזות וספרים). מדי פעם הוא חזר לתת קולו בדקלום-שיר. ב-1990 הוא הקליט עם רמי פורטיס וברי סחרוף את לחנם למילותיו ל"ואלס עם מתילדה". השיר צורף לדיסק אוסף של להיטיו, שירה בלי ציבור.

ב-1996 הוא הופיע ב"פסטיבל ישראל" עם בנו אביב. הקלטת "רכבת העמק" מחזרה להופעה הזו הופיעה באלבום האוסף של אביב גפן.

ב-1998 הוא הקליט שיר שכתב והלחין אביב גפן, "תפילת הדרך", לאוסף השירים נשארים.

ב-2001 יצאו שני אלבומי "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל" בגרסת קומפקט.

בשנת 2002 יצא גפן במופע משותף עם בנו אביב. במופע שר אביב את שירי אלבומו "ממנטו מורי" בעוד אביו הקריא שירים וקטעי סאטירה.

ב-2004, לאחר שהות בארצות הברית, חזר גפן לארץ במופע חדש בשם "רק דגים מתים שוחים עם הזרם". איתו במופע, מופע היחיד הראשון שלו מאז 1989, השתתפה הזמרת דין דין אביב. כשיצאה אביב לחופשת לידה, החליפה אותה הזמרת אורלי פרל.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון