דיסקוגרפיה: יפה ירקוני

ביוגרפיה מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

שירה הראשון של ירקוני, "עיניים ירוקות", שהוקלט ב-1948, כאשר הייתה עדיין חיילת, הוא כנראה להיט הפופ הישראלי הראשון, ובעקבותיו הקליטה ירקוני מאות שירים ואלבומים, יותר מכל אמן ישראלי אחר. שיריה מלווים את המדינה לאורך כל שנותיה, ולמרות שבמשך שנים נהגו לכנותה "זמרת המלחמות", הרפרטואר של ירקוני כולל הרבה יותר שירים סלוניים ורומנטיים, שירי פופ ופולקלור ישראלי מאשר שירי מלחמות וזיכרון. ירקוני מרבה להופיע בארץ ובעיקר בחו"ל, שם היא משמשת כבר שנים רבות שגרירה נאמנה של הארץ.

עם קריירה הנמשכת כבר למעלה מ-50 שנה, היא עדיין מקליטה ומופיעה בקצב שלא היה מבייש זמרות צעירות ממנה בהרבה. בשנים האחרונות לא נמנעה ירקוני מלהביע את דעותיה הפוליטיות, והייתה בין האמנים הבודדים שהסכימו להופיע בארבעה בנובמבר 95' בעצרת למען השלום, שבסופה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. בשנת היובל למדינה קיבלה ירקוני את פרס ישראל על תרומתה לזמר העברי.

ביוגרפיה

ירקוני שנולדה כיפה אברמוב למשפחה שעלתה מהקווקז, גדלה בגבעת רמב"ם ובגיל 10 החלה ללמוד בלט בסטודיו של גרטרוד קראוס, חלוצת המחול המודרני בארץ. בשנות ה-40 ניהלה אמה את קפה "צליל" בגבעת רמב"ם, ויפה ואחיה, תקווה ובנימין, שכינו את עצמם להקת "במתי" - חיבור ראשי התיבות שלהם, בידרו מדי ערב את אורחי בית הקפה בשירה ובנגינה בפסנתר.

בשנות ה- 40 התגייסה ירקוני ל"הגנה" ושירתה במשך שנתיים בדרום כאלחוטאית בחטיבת גבעתי. בזמן ההפוגות הייתה שרה לחיילי החטיבה דרך רשתות הקשר, וכשנוסדה בחטיבה להקת החישטרון החלה ירקוני לשיר במסגרתה שירים "סלוניים", ששימשו גם מוסיקת רקע לריקודים. בלהקה היו עימה טולי רביב, שכתב לה את להיטיה הראשונים "אל נא תאמר לי שלום" ו"שחרחורת", ופנחס אריאל (בובי פנחסי), שהלחין לה להיטים רבים, וביניהם "קרה זה רק הפעם", "בובה בובה בובתי" ושירים סלוניים נוספים, שהיו אהובים על הקהל בבתי הקפה, אך לא על קובעי ה"בון טון" התרבותי...

ב- 1944 היא נישאה ליוסי גוסטין, סרג'נט בבריגדה היהודית, שנהרג שבועיים לאחר החתונה בקרב באיטליה (השיר "אורי" בביצועה נכתב לזכרו). ההודעה על מותו הגיעה אליה זמן קצר לפני שעלתה להופיע במסגרת להקת הבלט של גרטרוד קראוס. באותה הופעה היא נפלה ונפצעה קשה בברך, וכך נסתיימה קריירת המחול שלה, שעליה שרה מאוחר יותר בשירה של נעמי שמר "רוקדת".

באחת מחופשותיה מהצבא הקליטה ירקוני את שיריה הראשונים באולפן "רדיו דוקטור", האולפן המסחרי היחיד שהיה אז בתל אביב. השיר הראשון שהקליטה היה "עיניים ירוקות" ("שופעות עינייך אור ירוק"...), שבו ליוותה את עצמה בפסנתר. "עיניים ירוקות" נחשב להיט הפופ הישראלי הראשון, והתקליט נמכר באלפי עותקים.

את אחד השירים שמזוהים איתה עד היום הביא לה רפאל קלצ'קין, שראה אותה שרה בפני חיילים. היא שרה לראשונה את השיר, "האמיני יום יבוא", בפני מלווי השיירות שיצאו לפעולת "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים. כשפגשה את החיילים שחזרו מהפעולה, היה כתוב על אחד המשוריינים "האמיני יום יבוא, יפה".

באותה שנה היא נישאה לישעיהו (שייקה) ירקוני, איש ה"הגנה" וממייסדי פלוגת החי"ש ומאז המשיכה ללוות את החיילים בכל מלחמות ישראל ושרה בהתנדבות לפני לוחמים ופצועים בכל מקום ובכל עת. כך זכתה בכינוי שאינו חביב עליה, "זמרת המלחמות".

לאחר הקמת המדינה הוחתמה ירקוני, תמורת שתי לירות בחודש, בחברת התקליטים "הד ארצי", ומאז הקליטה כמעט ללא הפסקה. ב- 1949, בהופעתה הראשונה ללא מדים, שרה את שירם של חיים גורי ושמואל פרשקו, "באב אל-וואד". מאז הקליטה את השיר בגרסאות רבות ובליווי מקהלה ותזמורת סימפונית. שירים נוספים מאותה תקופה שאומצו על ידה והפכו להיות מזוהים עם ביצועיה הם "רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הפינג'אן", "הן אפשר", "יצאנו אט", "דודו" ו"היו זמנים", שאת מילותיהם כתב הפזמונאי איש הפלמ"ח חיים חפר.

בשנות ה-50 הקליטה ירקוני תקליטים של ריקודי עם, בליווי להקתו של עמנואל זמיר (1951), תקליטים שלמים משיריהם של יוצרים כדוד זהבי, מרדכי זעירא וסשה ארגוב, ותקליטי ילדים שכללו להיטים גדולים כמו "עגלה עם סוסה", ו"דובון יומבו". שירים אלו ואחרים נכללו באלבומה שירי ילדים כבקשתך, שהיה בין רבי המכר הגדולים שלה בכל הזמנים. בסוף 1957 השמיעה לה נעמי שמר את שירי הילדים הראשונים שכתבה בקיבוצה, כינרת. ירקוני הקליטה אותם באלבום שירים מכינרת, הכולל בין השאר את "הדואר בא היום", "דוגרת" ו"אחינו הקטן" ("בקיץ").

הצלחתה הגדולה ביותר אצל הקהל הייתה עם שירים שהקליטה במקצבים סלוניים, כמו "חביבי" ו"ארצנו הקטנטונת", שבוצעו במקור על ידי ג'ני לוביץ' ("חביבי") ומינה ברן ("ארצנו"), כוכבות התיאטרון הסאטירי "לי לה לו", שלהצגותיו הייתה ירקוני מתגנבת בכל ערב לאחר שסיימה להופיע כרקדנית בהפקות האופרה. שירים אלה, ובהם הטנגו "שחרחורת" והוולס "הפינג'אן", הופיעו באלבום נרקודה עם יפה ירקוני מ- 1959.

ב - 1960 הגיעה ירקוני לראשונה לארה"ב והקליטה שלושה תקליטים עבור חברת "סי-בי-אס" בעברית, ביידיש וביוונית. היא שהתה שם עם משפחתה במשך ארבע שנים, שבמהלכן למדה הגשת שירים והופיעה ב"קרנגי הול", "ב"לינקולן סנטר", באוניברסיטאות ובמועדונים רבים. לאחר חזרתה לארץ השתתפה במספר פסטיבלי זמר, ובתקופת מלחמת ששת הימים הקליטה שירים כ"מיכל שלי" (ד"ש מאבא") וכן ארבעה שירים שהלחין לה ז'ורז' מוסטקי, ובהם "טנגו לא לקחו אותו" ו"בלדת ששת הימים".

ב - 1969 הקליטה לתוכנית הטלוויזיה "אולפן עגול", ששודרה ביום העצמאות ה-21, את השיר "כשהיינו ילדים", שהפך לאחד מלהיטה הגדולים. בעקבות השידור קישרו רבים את השיר עם ירקוני, למרות שהמבצעת המקורית שלו היא "יריבתה" הגדולה, שושנה דמארי.

בשנות ה-70 התחברה ירקוני למקצבים ולצלילים חדשים ולא פחדה מהתנסויות מוסיקליות מפתיעות. היא הקליטה לתוכנית טלוויזיה את השיר "תנו לי כוכב" עם להקת הקצב האריות, ולהיט קצבי נוסף שלה מאותה תקופה היה "כל היונים", שהולחן על ידי דרורה חבקין. ב"אולימפיה" בפריז היא פגשה את בועז שרעבי, אז עדיין אלמוני, והקליטה ראשונה עם בנותיה את שירו "פמלה", שהיה להיט גדול והחזיר את שרעבי לארץ. מאוחר יותר הקליטה עם הבנות גם את השיר "המנהיג", שהיה אחד משיריו הראשונים של צביקה פיק כמלחין.

בסוף שנות ה-70 יצאו ירקוני ופיק במופע משותף, שלכבודו הקליטו את הדואט "ערב סתיו יפה", אך המופע נפל בין הכיסאות, בין השאר משום שהקהל התקשה לעכל את החיבור ביניהם.

במשך השנים הופיעה ירקוני כמעט בכל מקום בארץ ובעולם. באולמות גדולים ויוקרתיים כמו "אולימפיה" בפאריז וה"לונדון פאלאדיום", לצד הופעות באולמות קטנים יותר ובמועדונים, שבהם באה לידי ביטוי היכולת הקברטית שלה.

ב- 1998 קיבלה ירקוני את פרס ישראל על תרומתה לזמר העברי. בנימוקי השופטים נכתב בין היתר: "... למעלה מ- 50 שנה מלווה יפה ירקוני את ארבעת דורות הישוב והמדינה. את הילדים, החיילים, העולים ויהדות התפוצות, מזקן עד טף. שיריה הם חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית של כולנו.."

ירקוני עדיין עובדת במלוא המרץ ומרבה לנסוע ולהופיע ברחבי העולם ובעיקר בדרום אמריקה וביפן, שם היא זוכה להצלחה גדולה. היא גם ממשיכה להופיע בפסטיבלים שונים בארץ כמו "פסטיבל כרמיאל", במסגרתו היא מככבת מדי שנה במופע "האפרוחים", יחד עם מאות ילדים מלהקות המחול העממי שפועלות בארץ. שירים שהוקלטו במסגרת זו ובתכניות ומופעים אחרים בהשתתפותה מופיעים באלבומה האחרון לפי שעה, במשעולי הזמר, שאת שיר הנושא שלו הקליטה עם ליאור פרחי (2000). ב-2001 יצא אלבומה "שירי חגים מספר 1" ובו שירים לראש השנה, סוכות וחנוכה. בימים אלה היא שוקדת על הכנת מארז בן 20 דיסקים, שיכלול את כל שיריה הגדולים למבוגרים, ומארז בן עשרה דיסקים שבו יופיעו מיטב שירי הילדים והחגים שהקליטה במשך השנים.

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון