דיסקוגרפיה: נחמה הנדל

ביוגרפיה מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

נחמה הנדל, מעמודי התווך של הזמר הישראלי, זכתה במהלך שנות ה- 60 וה- 70 להצלחה רבה בארץ ומחוצה לה. במרכז פעילותה עמדה אהבתה לשירי עמים ולשירי משוררים, שאותם הציגה בפני הקהל הישראלי, אך יחסו של הקהל אליה לא היה קשור תמיד בפן המקצועי, והושפע רבות מהתהליכים שעברה בחייה האישיים.

ביוגרפיה

הנדל נולדה וגדלה בירושלים וב- 1954 התגייסה ללהקת הנח"ל, שם בלטה כשחקנית וכמצחיקנית לצד חיים טופול ואורי זוהר. מאותה תקופה זכורה בעיקר הופעתה בתור העובדת הסוציאלית במערכון "סאלח שבתי".

בעיצומו של מבצע קדש נכתב והוקלט השיר "מול הר סיני", והנדל, כמו יתר המשוחררים של הלהקה, הוזעקה לשירות מילואים. בספרו האוטוביוגרפי כתב חיים טופול בין השאר: "הופענו עם הלהקה בהר קתרינה, במקום שנחשב להר סיני. לא אשכח איך נחמה לימדה שם אלופי צה"ל ובהם דדו, טליק, צ'רה, הרצוג וזמיר את השיר 'מול הר סיני', ודמעות נהיו להם בעיניים".

ב- 1956, לאחר השחרור מהצבא, נסעה לשנת לימודי שירה ומשחק בפריז וב - 1957 הצטרפה לחבריה מלהקת הנח"ל, שהקימו אז את להקת בצל ירוק. בתוכנית הראשונה, "כביסת הרש", שרה הנדל עם הלהקה את הלהיט "שירי זמר נודד", אך שיר הסולו הראשון שלה, "נועה", הוצא מהתוכנית זמן קצר לאחר שיצאה ההצגה לדרך. בקיץ 58', במקביל להופעותיה בבצל ירוק, השתתפה בסרטו של הבמאי האמריקאי לארי פריש "עמוד האש", שצולם בארץ ועסק בקרבות מלחמת העצמאות. בסרט שרה הנדל את השיר "היה הוא אפור", שזכור היום יותר מהסרט כולו.

באותה שנה הגיע לארץ איש הטלוויזיה האמריקאית אד סאליבן כדי לחפש אמנים לתוכניתו, שהוקדשה למדינת ישראל במלאת לה עשור. לקראת הבחינות להשתתפות בתוכנית הקימו נחמה הנדל ורן אלירן (שהכירו עוד מירושלים ומלהקת הנח"ל) את הצמד רן ונמה, שביצע שירים ישראליים בליווי גיטרה. השניים עברו את הבחינות והופעתם המוצלחת בתוכנית הפופולרית, בשיר "אנה פנה דודך", זימנה להם הופעות רבות ברחבי ארה"ב וקנדה. שני אלבומיהם של רן ונמה שנשאו את שמותיהם, הוקלטו באותה שנה בחו"ל והגיעו מאוחר יותר גם לארץ.

במסע ההופעות בחו"ל החל הקשר האמיץ והמתמשך של הנדל עם הפולק ושירי העם. כשחזרה לארץ, הקדישה את זמנה לאיסוף ושימור שירי עם ישראליים, שחלקם לא הוקלטו עד אז על ידי שום אמן ישראלי.

ב- 1961 יצא תקליטה שירים של אז ושל עכשיו, שעליו עבדה עם המוסיקאי יחזקאל בראון. אלבום זה כלל שירים ותיקים כמו "טעם המן", "בין נהר פרת" ו"יש לי גן", שהיה השיר הראשון של ביאליק שאותו הקליטה, לצד שירים חדשים כמו "הכרם", שאותו הלחינה אלונה טוראל. ב- 1965 הקליטה הנדל שירים שהלחין נחום היימן, ביניהם "הגביע" (שהשתתף בפסטיבל הזמר) ו"צבעי הזמן".

באותה תקופה הרבתה הנדל להופיע ברחבי העולם, לעתים באולמות גדולים כמו "אולימפיה" בפריז ו"אלברט הול" בלונדון. בפסטיבל הלסינקי זכתה במדליית זהב. במסעותיה בעולם אספה הנדל שירי עמים רבים, שאותם הציגה לקהל הישראלי בהופעותיה ואף הקדימה לכל שיר את הסיפור שמאחוריו. בין השירים האלו בלטו במיוחד "יובנו יובנקה" היוגוסלבי, "ליושינקה" הרוסי ו"שירת הציפורים" הקטאלאני, שהנדל הייתה הראשונה שביצעה אותם בארץ. השיר היידי "דונה דונה", שהצליח אז בארה"ב בביצועה של ג'ון באאז, הוקלט על ידי הנדל בנוסח עברי שחיברה לו. השיר בגרסה זו הושמע ללא הרף ברדיו והפך לאחד משירי הדגל של הנדל, ש"החזירה אותו הביתה", כפי שנהגה לומר בהופעותיה.

ב- 1966 הוזמנה הנדל על ידי המפיק גיורא גודיק לגלם את התפקיד הראשי במחזמר "המלך ואני", לצידו של יוסי גרבר. השניים שיחקו לסירוגין עם רבקה רז ואריק לביא, שגילמו את הדמויות הראשיות במחזמר בתחילת דרכו.

זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים הקליטה הנדל את אלבומה ואולי, שכלל מלבד שיר הנושא גם שירים כמו "יפה נוף" ו"מעל פסגת הר הצופים", אותו שרה בטקס שקיימה האוניברסיטה העברית על הר הצופים כשבועיים לאחר סיום המלחמה. כיוון שלראשונה מאז קום המדינה התקיים הטקס על הר הצופים - מקום משכנה המקורי של האוניברסיטה - נחרת בזיכרון הקולקטיבי ביצועה המרגש.

התקליט הבולט במפעל חייה של הנדל לשימור הזמר העברי הוקדש לשיריו של מי שכונה המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק. הנדל עבדה על התקליט במשך ארבע שנים, שבמהלכן אספה את שיריו המולחנים של ביאליק, במטרה להקליט אלבום שיראה את עומק יצירתו, על גווניה השונים. האלבום, שמהווה נכס תרבותי חשוב, כלל שירים שזוהו מאז עם הנדל, וביניהם "אל הציפור", "לא ביום ולא בלילה", "ביום קיץ יום חם" ו"הכניסיני", שבוצע בלחנו העממי עוד בימי העליות הראשונות, אך הוקלט לראשונה על ידי הנדל.

באותה תקופה הצטרפה הנדל לכת ה"סובוד", הדוגלת באחוות האדם, ובעקבות כך שינתה את שמה מנחמה להלנה. מאוחר יותר פגשה את הגיטריסט הגרמני אנטול (ליאונרד) רנייה, שהגיע לארץ בגיל 19 כמתנדב. רנייה ליווה אותה בתקליט ובערב משירי ביאליק, ומהקשר המקצועי בין השניים התפתח סיפור אהבה, שהוביל לנישואים ולמעבר לגרמניה ב-1969, שם נולדו ילדיהם, דיליה ומיכאל. התקשורת בארץ לא ראתה בעין יפה את המ הלכים הללו והנדל התקשתה לקבל את הביקורת שנמתחה עליה וחיכתה ארבע שנים עד שחזרה להופיע בארץ, כשהיא נמנעת גם מביקורי מולדת. ב- 1973 היא הוזמנה על ידי גלי צה"ל להופיע בערב שירי משוררים מס' 2, שהוקדש למשוררים ביאליק, טשרניחובסקי ובני דורם. למרות שחששה מקבלת הפנים הצפויה לה מהקהל הישראלי, הצופים בהיכל התרבות בתל אביב קיבלו אותה בהתלהבות ובסוף ההופעה היא יצאה מהאולם אפופת דמעות.

מאוחר יותר באותה שנה הופיעה כאן הנדל בליווי בעלה, הגיטריסט ליאונרד רנייה, וגיסה, החלילן פטר שיפרס. ההופעות הוקלטו בתיאטרון החאן לשני תקליטים חדשים שירי הארץ ושירי עמים, שיצאו בארץ לאחר תקופת ההיעדרות הארוכה. בהופעות שרה הנדל לראשונה גם שירים שהלחינה באותה שנה למילים של לאה גולדברג, שהייתה מורתה לספרות באוניברסיטה, וביניהם "זוהר", "שירי סוף הדרך" ו"רוח בהרים". היא הצטרפה גם לידידתה הקרובה שולי נתן והקליטה עימה את השירים "מי האיש" ו"על אחת כמה וכמה" לאלבומה של נתן אנעים זמירות ושירים אערוג.

ב - 1984 עברו הנדל ומשפחתה לאוסטרליה, בתחילה לעיר פרת' ואחר כך לבירה סידני, שם התפרנסה מהוראת שירה למבוגרים ומהופעות שקיימה יחד עם בעלה. בסידני הקליטה גם קלטת אודיו עם שירי עמים בשפות שונות, ביניהם גם "לילה טוב", שיר מתוך הכבש ה-16, שתורגם על-ידה לאנגלית.

ב- 1994 החליטה לעזוב גם את אוסטרליה ואחרי 26 שנים בחו"ל שבה לארץ, לבדה. ב- 1997 הקליטה בארץ אלבום חדש, מחוץ לסערה. בניגוד לציפיותיה, קבלת הפנים לאלבום הייתה קרירה, למרות שנכללו בו שירים מוכרים ואהובים כמו "הרדופים", "רואים רחוק רואים שקוף" ו"טיול בשניים". היא לא התייאשה והמשיכה להופיע ברחבי הארץ, בעיקר עם שולי נתן, שאיתה שמרה על קשר במשך השנים הארוכות בחו"ל. השתיים העלו את המופעים "שלום רב שובך" ו"מה שלומך אחות", כשכל אחת שרה את שיריה. הקהל נהנה בעיקר לשמוע אותן שוב שרות יחד בשני קולות.

בערב יום הכיפורים תשנ"ט (1998) נפטרה הנדל בביתה מהתקף קצרת קשה ומדום לב. לאחר מותה הפתאומי הוציאה חברת הד ארצי אלבום כפול ובו מיטב שיריה מכל הזמנים. רן אלירן, שותפה לצמד רן ונמה, הקליט לזכרה את השיר שכתב עם חיים קינן, "קול פעמונים".

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון