דיסקוגרפיה: עוזי פוקס

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

דרכו של פוקס, מגדולי זמרי הנשמה בלהקות הקצב של שנות ה60, ממחישה את הניכור שהיה בין "הממסד הישראלי" ל"להקות הקצב". כששר באנגלית הוא היה כוכב גדול, אך כשפנה לשירים מקוריים בעברית נהנה מתקופת עדנה קצרה ביותר, ומאמצע שנות ה70 לא חזר לצמרת.

ביוגרפיה

פוקס הגיע עם משפחתו ליפו כשהיה בן שלושה חודשים. מגיל 15 שר וניגן בגיטרה עם עוזי ומשה בויאנג'ו בלהקה שפעלה עד גיוסו ב1964. בצבא שר בלהקת FBI ובתזמורת חיל השריון. ב-1966 שר בלהקת הלורדים (עם המתופף צביקה נוי), להקה שהצליחה בהופעות, בעיקר במכבסה ברמת אליהו ששימשה גם כדיסקוטק. עם התפרקותה הקים פוקס את השמנים והרזים.

ב1968 נחשב פוקס לזמר הנשמה הגדול ביותר בין להקות הקצב, וככזה הוא שרת זמן קצר בלהקות רבות. ביניהן בהנסיכים והכוכבים החדשים. כשהצטרף ב1969 ללהקתהסגנונות, הפכה הלהקה לעוזי והסגנונות, חשבה לאחת מלהקות הקצב הבולטות ביותר בשנות ה60, והיתה אחת הבודדות שהוציאה אלבום.

ב1971, בסוף ימיה של עוזי והסגנונות, החל פוקס לשיר בעברית מתוך רצון להשתלב במוסיקה הישראלית. הוא השתתף (עם הסגנונות) במחזמר הכושל "קפוץ", שר קולות רקע לאריק איינשטיין ולשובבי ציון, עבד עם מישה סגל על תקליט (שלא הושלם) והצטרף למחזמר הנשמה "אל תקרא לי שחור", שזכה להצלחה גדולה והפך אותו לכוכב בעברית. הוא גם הקליט באותה תקופה שירים כסולן, ביניהם "ללכת בגשם ולשרוק" (מ' דודו אורן, ל' פוקס), "סם" ו"לילה ולילה ויום" (מ' ול' קובי רכט וקובי אשרת), אך לא זכה לתשומת לב. הכל השתנה אחרי מלחמת יום הכיפורים כשהקליט את "אין לך מה לדאוג" (מ' תלמה אליגון, ל' אשרת) או בשמו העממי "שלחי לי תחתונים וגופיות". השיר הפך להמנון החיילים ושיכנע את חברת "סי-בי-אס" להפיק לו תקליט.

ב1974 יצא תקליט הבכורה של פוקס, כן כן. המעבד קובי אשרת יצר בו ליווי שנע בין מוסיקת נשמה לפופ-רוק קליל ואיפשר לפוקס לתת ביטוי לקולו החזק והחם. להיטי התקליט היו לחניו של אשרת ל"ילדונת", "כן כן לא אז לא", ו"אין לך מה לדאוג" (מ' אליגון). בהקלטות ניגנה להקת רוק, או שכן או שלא עם אבי סרוסי בבס, יוסי אטיאס בתופים ואיציק ברנס בגיטרה, אך התקליט לא התמקד ברוק ונשמה, אלא כלל גם קטע מהתפילה, שירים מתורגמים של ג'ילברט אוסליבן, שיר מפסטיבל ילדים וגם את "שחורה ונאוה" מ"אל תקרא לי שחור".

אחרי הוצאת האלבום עבר פוקס תקופת חיפוש. הוא שר בפסטיבלים (החסידי, הילדים והזמר) ופרש כמעט לחלוטין מתחום הרוק. בפסטיבל הזמר 1975 ליווה אותו הרכב שכונה הסגנונות, אך זה לא היה רוק. רק בשתי הקלטות ב1976 הוא חזר לרוק: "בארץ הרוק" (מ' אילן גולדהירש, ל' צביקה פיק) ו"מאי הו מאי" (מ' אבנר אשכול, ל' גרי אקשטיין).

ב1977 הוחתם פוקס על חוזי הקלטה בצרפת ושוודיה, אך על סף קריירה בינלאומית הוא נפצע קשה בתאונת דרכים, רותק לביתו למשך שנה תמימה והחמיץ את ההזדמנות להקליט בחו"ל.

ב1979 הקליט בהפקת גרי אקשטיין שיר מעולה בשם "הלילה האחרון" (מ' ול' רוני דמול) ואחר כך דיסקו בשם "נה נה נה נשיר כולנו" (מ' אמיר ברונשטיין, ל' מרקו בכר), אך ב1980 הוא עזב הכל ונסע לשמונה שנים לארצות הברית. בחנוכה של אותה שנה עוד הספיק להשתתף בתחרות השירוויזיון עם השיר "מי מצייר את הקשת" (מ' יוסי בכר, ל' וע' אלדד שרים).

ב1988 חזר פוקס ארצה והקליט שירים לאלבום שני (שטרם יצא) ומנהל אולפן הקלטות מצליח ("נ.ל.ס.").

ב2002 חבר פוקס לשרי, דיוות הדיסקו של שנות השבעים, למופע רווי נוסטלגיה שכלל את להיטיהם וגם חידושים ללהיטים של אחרים. עם הזמן השתכלל המופע, ונוסף אליו גם גבי שושן.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון