דיסקוגרפיה: צביקה פיק

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

צביקה פיק, אחד הזמרים הבולטים ביותר בארץ בתחום הפופ-רוק, לא היה רוב הזמן זמר רוק במובן הכבד והמחייב. הוא יצר בדרך כלל מלודיות פופ מתוקות, שילב פופ ודיסקו בבלדות קיטשיות, אך תמיד נגע גם ברוק. דרכו הייתה שילוב של מאבק כדי לזכות בהכרה כמלחין וזמר עם ניסיון לקלוע ל"מה שהולך". מבחינה זו הייתה הצלחתו גדולה, ומכל זמרי להקות הקצב הוא היחיד שהפך בשנות ה-70 לאחד מגדולי אלילי הפופ שידעה המוסיקה הישראלית. בראשית שנות ה-80, כשניסה להיות יותר רוקי, נכשל, והוא נזקק לכמעט עשר שנים כדי לשוב למעמד שהזכיר במקצת את ימיו הגדולים.

ביוגרפיה

הנריק פיק נולד בפולין ב-1951, ולמד מוסיקה קלאסית מגיל צעיר. ב-1956 עלתה משפחתו ארצה וגרה ברמת גן. בגיל 15 ניגן בגיטרה בלהקת ההדים (עם המתופף מאיר פניגשטיין) וממנה עבר אל הטלסטאר, עם שוקי לוי בגיטרה ושירה, שמעון חתוקה בבס וקובי אבפייר בתופים. פיק ניגן באורגן ולא שר, כיוון שחבריו לא אהבו את קולו. כך היה גם כשהצטרף אל השמנים והרזים, בה ניגן ולא שר, בין השאר, בהקלטות הראשונות, ב"פסטיבל הקצב הראשון" ובתקליטון השיר "יה יה מה יהיה". בתחילת 1969, כשהתפרקה הלהקה, המשיכו פיק ולוי לשתף פעולה כצמד שלום. הם הופיעו באירופה עם שירים עבריים ואחר כך הצטרפו יחד אל להקת השוקולדה, איתה הוקלט פיק לראשונה גם כזמר בפסקול הסרט "לופו" ובמחזמר "שיער", בו הפך לכוכב גדול.

בתחילת 1971 יצא תקליטון ראשון של פיק עם לחניו ל"שני תפוחים" (מ' אהוד מנור) ו"אני הולך לאן שאן" (מ' יהונתן גפן) בעיבוד אלכס וייס ובליווי הצ'רצ'ילים. במהלך השנה הושלם אלבום הבכורה שלו ובו בין השאר לחניו ל"אין מדינה לאהבה", (מ' גפן), "המנהיג" (מ' מנור), ו"זוהי הדרך שלי" (שכתב מעריץ בן 13 בשם מאיר ברקוביץ'). לאלה צורפו להיטי "שיער" "אנה אפנה?" ו"יש לי חיים". האלבום, זוהי הדרך שלי, יצא בתחילת 1972 בחברת "סי-בי-אס", והיו בו מרכיבים אופיינים גם לדרכו של פיק בהמשך: שילוב של פופ קליט עם מעברים רוקיים (עם הצ'רצ'ילים, האריות והבמה החשמלית בליווי) לצד שירים רחוקים מרוק, כמו דואט עם אילנה רובינא ועוד. גם הפרובוקציה כבר הייתה שם, עם שירים של גפן שנאסרו לשידור בגלל מיניות יתירה ("אחד ועוד אחד") או רמזים לשימוש בסמים ("סלו מושן"). זו הייתה תקופה שבה פיק, מעצם היותו יוצא להקת קצב, נזקק להוכחה מיוחדת לכישרונו. סייעו לו בכך זמרים "ממוסדים" שהקליטו מלחניו: רובינא את "שבועה", "רק אל תלך מהר" ו"אהבת אבא ואמא", עדנה לב את "בלעדיו", אושיק לוי את "שתי אחיות" וחוה אלברשטיין את "ליידי גודייבא". פיק עצמו, מתוך רצון להשתלב במה שנחשב לטעם הטוב, שר ב1972- ב"ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל את לחנו ל"צער אינו משאיר סימנים" (מ' נתן זך, ע' מישה סגל). תגובות רוב המבקרים היו קשות.

ב-1973 יצא התקליט פיק ובו לחניו ועיבודיו, עם עיבוד מיתרים של אלדד שרים. בצד הרוקי היו בו השירים "סימנים" (מ' מנור) עם יצחק קלפטר בגיטרה ומאיר ישראל בתופים, "הרקדן האוטומטי" ו"מחשבות" (מ' שם-אור) עם רותי נבון והצ'רצ'ילים, חידוש ללהיטה של נבון "בין האצבעות" (מ' שם-אור) ו"הכוח זהו כוח" (מ' אילן גולדהירש), שנכתב לקבוצת הכוח מכבי רמת גן. בצד המתוק בסגנון "סאן רמו" בלטו "תמיד ישנו מחר" (מ' גולדהירש), "שושנת פלאים" (מ' שאול טשרניחובסקי), "שמע ישראל" (ע' אריה לבנון) מ"פסטיבל הזמר החסידי" ו"Sei Cambiatta" (מ' באיטלקית ג'קי וולש) מ"פסטיבל הזמר הלועזי". פלג גופו העליון הערום וצבוע בכסף על עטיפת האלבום הראה את הכיוון: עם פופ קליט ורקיד ולבוש פרובוקטיבי הפך פיק לסמל מין ואליל נוער. הקהל מצא בו אלטרנטיבה למוסיקה הממסדית עוד לפני זמרי התחנה המרכזית, ופיק הדגיש זאת כשעזב את "סי-בי-אס", הפיק את האלבום בעצמו והפיץ אותו דרך חברת "קוליפון", שהתמחתה במוסיקה מזרחית. האלבום הצליח מאוד ושימש בית ספר לזמרי הקסטות, אך הממסד עדיין סירב להכיר בו. בין המעטים שפירגנו לו היה יהונתן גפן, שהציע לו להופיע יחד במופע של מוסיקה והקראה. פיק סירב בטענה שלא מתאים לו כחבר להקות הקצב להופיע ב"צוותא", וגפן פנה לדני ליטני.

ב-1973 הקליט יוני נמרי את לחנו של פיק ל"החבר הכי טוב בעולם שלי", ומה שיותר מפתיע, אילנית ושלמה ארצי הקליטו את "עכשיו אני יודע" (מ' מנור) למצעד השנתי של גלי צה"ל, בו נבחר פיק ל"מלחין השנה".

ב-1974 יצא התקליט מה עכשיו. פיק הלחין ועיבד עם אלדד שרים קטעי רוק כ"רינה טיל" (מ' מנור), "עכשיו אני יודע" עם גלי עטרי, "מה עכשיו" ו"אוליביה" (מ' שם-אור) וגם קטעים לא רוקיים, ביניהם "אני אוהב אותך לאה" (מ' מנור), "החבר הכי טוב בעולם שלי" עם רותי נבון ו"שהחיינו" מ"פסטיבל הזמר החסידי".

בהופעות "הפסטיבל הזמר החסידי" הגיע פיק לארה"ב והקליט שם בהפקת סטיבן גאלפס וג'פרי קאוואלק והלהקה הניו יורקית The Good Rats. הוא קיבל הצעה לחוזה הקלטות והופעות בתנאי שיישאר שם שלוש שנים, אך אחרי חודשים אחדים החליט לחזור ארצה. באלבומו הבא, שיצא ב-1975, שולבו השירים שהקליט שם, "Little Boy Blue", "Pretty World" ו"Fall Out", ולצידם שירים שהוקלטו בישראל עם להקת או שכן או שלא. הצליל היה רוקי ומגובש מבעבר, בעיקר בחידוש ל"שיר הקטר" (מ' חיים חפר, ל' יוחנן זראי) ו"בואי נתחיל מהתחלה" (מ' תלמה אליגון), עם השירה הכי רוקית של פי ק עד אז. עוד בתקליט היו "חנן ועליזה" (מ' מנור), "אל תיתן לייאוש" (מ' מנחם זילברמן) עם השפעות מזרחיות בגיטרה, "פרפרה" (מ' גפן) עם ג'וזי כץ וחידוש ל"מי יתנני עוף" (מ' דוד שמעוני, ל' עממי).

ב-1976 יצא האוסף 12 להיטי זהב ובו להיטיו הגדולים (אך לא מתקליט הבכורה) ושיר אחד חדש, "דמדומים". פיק הופיע עם להקת גן עדן ואחר כך עם להקת פיאמנטה וזכה להצלחה רבה. יפה ירקוני הקליטה את עיבודיו הרוקיים לדואט איתו, "ערב סתיו יפה" (מ' נתן אלתרמן, ל' פיק), ו"כיבוי אורות" (מ' ול' נעמי שמר). עוזי פוקס הקליט את לחנו ל"ארץ הרוק" ו"נעים להיזכר", רני זר את "ושוב את אומרת שלום", נאווה ברוכין את "למה אינך יוצא מחיי" ונירה גל את "תן לי לחלום".

באותה שנה בסרטו של גורג' עובדיה "בדרנית בחצות" כיכב פיק לצידה של תיקי דיין והלחין לפסקול הסרט שירים שעיבד קובי אשרת, ביניהם שני דואטים של פיק ודיין: "לפעמים מחכים" ו"טוב להתאהב".

ב-1977, באלבום קליידוסקופ, ניכר שיפור בהפקה ובגימור הסופי: צורף דף מילים וצוינו הכותבים, הנגנים והאולפנים. בלחנים של פיק ובעיבודים שנעשו עם שרים ירד מינון הרוק לטובת בלדות ופופ-דיסקו. בין הבולטים בשירי התקליט היו "אהבה בסוף הקיץ" (מ' שם-אור), "השנים שחלפו" (מ' נתן יונתן), ושירים מהסרט "בדרנית בחצות". בהקלטות ניגנו פיק, שרים, אלונה טוראל, מאיר ישראל, אהרל'ה קמינסקי, חיים רומנו, חיים קריו ונגנים נוספים.

בסוף 1977 עורר שיר של פיק תשומת לב מיוחדת: "נאסף תשרי" (מ' נתן יונתן) הארוך והמורכב, שהוגדר על ידי יונתן כ"נס אמנותי". פיק מיהר להוציאו בתקליט שירי משוררים לצד חידושים ל"אני הולך לאן שאן" ו"אין מדינה לאהבה" ושירים ישנים כ"מי יתנני עוף", "ערב סתיו יפה", "פרפרה" ו"שושנת פלאים". זה היה התקליט האחרון של פיק ב"קוליפון". הוא עזב את החברה בטענה של רמאות בדיווחי מכירותיו (מה שלא מנע מהם להוציא עוד אוספים שלו) וחזר ל"סי-בי-אס".

ב-1978 יצא התקליט שהפך את פיק לסופרסטאר מקומי: מוסיקה. נכללו בו "נאסף תשרי", חידוש דיסקו ל"אהבה בסוף הקיץ", דיסקו-רוק ב"מוסיקה (מעלה מעלה)", "מרי לו" ו"אנדרמנדה אהובתי השותקת" (מ' שם-אור) ושירים נוספים. עם פיק בקלידים ניגנו חיים רומנו, גרי אקשטיין, מוטי דיכנה, מיקי שביב, מאיר ישראל, אלון הלל ואחרים. האלבום מוסיקה הצליח מאוד, וחברת התקליטים דיווחה על מכירה היסטרית בקנה המידה של אז: יותר מ-20,000 עותקים בחודש הראשון ועוד 20,000 בחודש השני. פיק הופיע בסיבוב הופעות מצליח עם ננסי ברנדס בקלידים וניהול מוסיקלי, מוטי דיכנה בבס, גיורא קנת בגיטרה ויקי קופ בתופים. הם הופיעו עשרות הופעות בחודש, לעיתים שלוש פעמים בערב, מוקפים במאות מעריצים ונעזרים בניידות משטרה כדי להיחלץ בסיום ההופעות. ב"פסטיבל פופ נואיבה" הוקלטה דוגמה מייצגת: פיק מלהיב את הקהל ב"שיר הקטר" (עם סולו גיטרה מצוין של גיורא קנת), "אהבה בסוף הקיץ" ו"דמדומים".

ב-1979 השתתף פיק לראשונה בפסטיבל הזמר עם לחנו ל"אין לי איש מלבדי" (מ' שמואל קאלו). הוא הלחין שירים לסרט "שלאגר" של אסי דיין עם הגשש החיוור ועפרה חזה (ביניהם "שיר הפרחה") ושר שיר בסגנון אלביס: "גראג'".

לסרט "דיזנגוף 99" של אבי נשר הוא הלחין ושר את "מסיבת יום שישי" והלחין את "לגור איתו" ששרה ריקי גל. איתן מסורי הקליט את לחנו ל"מאומה לא משתנה" וציפי שביט את לחנו ל"שר לי", המנון המופע לילדים "השירוויזיון". פיק שר באותו מופע את "שמשון".

באוגוסט 1979 יצא פיק למופע ענק בשם "המראה" בהפקת אברהם דשא "פשנל" ובבימוי צדי צרפתי. עם ננסי ברנדס בקלידים, דון הרווי בתופים, גרי אקשטיין בגיטרה ודייוויד לואיס בבס הפכו הופעות "המראה" להיסטריה, ששיאה היה ב"עיר הנוער" בגני התערוכה בתל אביב מול ארבעים אלף בני נוער. עשר שנים אחרי שהתגלה ב"שיער" היה פיק לזמר ומלחין הפופ המצליח ביותר בישראל. הוא נבחר ל"זמר השנה" ו"מלחין השנה" בגלי צה"ל ורשת ג' ומכר יותר תקליטים מכל זמר ישראלי באותה שנה.

ב-1980 יצא האלבום המראה, ששילב דיסקו, פופ ורוק. "המראה" (מ' שם-אור) עם קטעי סולו גיטרה של יצחק קלפטר וגרי אקשטיין וסולו קלידים של פיק, "מסיבת יום שישי" וחידוש ל"מה עכשיו" היו הצד הרוקי של האלבום. לצידם היו יצירות ארוכות ויומרניות כ"כוכבים בדו..." (מ' אלכסנדר פן), "על חטא" (מ' יונתן רטוש) וגם "ממש כמו בהתחלה" (שם-אור) ועוד. המראה מכר 20,000 עותקים בחודש הראשון וכמות דומה בחודשיים הבאים.

בזמן הופעות "המראה" יצא התקליט להיטיו הגדולים עם "המראה", "לא אני", "מסיבת יום שישי", "מרי לו", "על חטא", "מוסיקה" ושני שירים חדשים: "השתקפות" ו"אלה סינדרלה" (מ' שם-אור) בעיבוד עם להקת ברוש. הלהקה גם הקליטה עם פיק את "כנטות יום" (מ' אברהם בן-יצחק) שהוא שר ואת "דם חם" (מ' שם-אור) ששרה שרי. עדנה לב הקליטה את לחניו למילים שלה ל"הנכון בין השגיאות" ו"הם לא מבינים מה זה בלי שמש".

בספטמבר 1980 יצא פיק למופע גדול יותר מ"המראה", עם ברוש ועם יהודה פוליקר בגיטרה, גיל לדין בתופים, ודי. ג'יי. אילן בן-שחר באפקטים. המופע רץ בהצלחה כחצי שנה ופיק היה בשיאו. דודו אורן המחיש זאת בספר שכתב, הראשון שהוקדש לכוכב רוק מקומי: "צביקה פיק - מלאך או שטן".

בתקופה זו גברה התלבטותו של פיק בין המתוק לרוק. מצד אחד היו "שיר לג'ון לנון" (מ' שם-אור) לזכר הנרצח, "הסבון בכה מאוד" (מ' מרים ילן-שטקליס) בפסטיבל הילדים ו"רומנטיקה" (מ' יובל דור ועמי מנדלמן) בתחרות הקדם אירוויזיון, ומצד שני בלטו קטעי רוק כבדים יחסית בעיבוד עם דריו מלכי ובהפקה עם ירוסלב יעקובוביץ': "אני רוצה לשכפל אותך" (מ' שם-אור) ו"נתק אהבה" (מ' עמירם הר-אבן).

ב-1982, באלבומו עכשיו, בלט הצד הרוקי, וזה היה פיק שונה. רוני בראון, המפיק המוסיקלי, הכריח אותו לעבוד על שיריו זמן ארוך משהיה רגיל, לשנות את צורת השירה שלו ולתת ביטוי רב יותר לנגנים שאיתו: יעקובוביץ' בסקסופון, שמוליק בודגוב, גיל דור ודני רובס בגיטרות, יוסי מנחם ואיתן גדרון בבס, איקי לוי ומאיר ישראל בתופים ומלכי, משה לוי ופיק עצמו בקלידים. עם בראון הוא עיבד את לחניו ל"מבעד לזגוגית המכונית", "מישהו אחר" (מ' בראון) ועוד. התוצאה הייתה התקליט הכי כבד ורוקי של פיק, הכי מיוחד ושונה שלו, ובקיצור, אלבומו הטוב ביותר, אך גם הכישלון המסחרי הגדול הראשון שלו.

מצד שני, בפסטיגל 1982 שר פיק את "בובה'לה", וב"שירוויזיון" שרה יונית שהם את "הוקוס פוקוס" (בשניהם מ' שם-אור, ל' פיק).

ב-1983 יצא אוסף פרטי ובו סיכום דרכו מאז להיטיו הגדולים: שירים מתוך עכשיו, שירים שהוקלטו לאלבום ולא נכנסו אליו: "במחצית הדרך", "יש לך" ו"קסם קסם", וגם "כנטות היום", "בראוו", "שיר לג'ון לנון", "הסבון בכה מאוד" ו"בובה'לה". זה היה אלבומו האחרון ב"סי-בי-אס". הוא החל הפקה נוספת בחברה זו, עם אלדד שרים בסינטיסייזרים ומחשבים וחברי ברוש בשאר הכלים, אך הם הקליטו רק את לחניו ל"בגללך" ו"אשליה" (מ' שם-אור) ולא השלימו אלבום.

בפסטיגל 1983 שר פיק את לחנו ל"אסתר", והכל עובר חביבי שרה את לחנו ל"מחר תזרח השמש". ב-1984 הוא הקליט את "הישארי איתי הלילה", ובפסטיבל הילדים הוא שר את "כן אוהב לא אוהב".

ב-1985 יצר פיק עם המעבד ננסי ברנדס והמתכנת יזהר אשדות גרסאות דיסקו ללהיטיו וקטעים חדשים למופע "קיץ אלקטרוני" בהפקת החברה שלו, "תשרי הפקות". פיק וברנדס בקלידים ומחשבים ובתוספת נגן כלי הקשה הופיעו פעמים מעטות בלבד והוציאו לרדיו רק שיר חדש אחד: "פאטה מורגנה".

יהורם גאון הצליח מאוד כשהקליט את לחנו של פיק ל"אלף נשיקות" (מ' שם-אור). פחות ממנו הצליחו חיים משה עם "ואולי" בפסטיבל הילדים ופיק עצמו עם "לילה לילה" בקדם אירוויזיון 1986.

ב-1987 יצא התקליט 15 שנים (הזמן מאז צאת תקליטו הראשון), תקליט רקיד שכולו לחנים של פיק למילים של מירית שם-אור, ביניהם "אני יכול לרקוד", "אלף נשיקות" ו"לילה לילה". פיק וברנדס ניגנו בכל הכלים, וזה לא היה רוק. כך גם השיר ששר בתחרות הקדם אירוויזיון באותה שנה, "דומינו" (מירית פיק), ובוודאי גם האלבום שהוציא ב-1988, שכולו להיטי חוליו איגלסיאס בעיבוד רוני וייס.

ב-1989 הקליט פיק בעיבוד עם דודי רוזנטל את "קצת ילדה קצת אשה", "רחוב המסגר" ו"בואי אלי" (מירית פיק), ולאחר מכן גם את "עודנו נערים ללכת" (מ' נתן יונתן) ו"זהו הרגע שלנו" (מ' צביקה פיק).

ב1990- יצא האלבום להיטי זהב ובו "אני אוהב אותך לאה" בהקלטה חדשה ו"אלף נשיקות" בהקלטה מ15 שנים, ושאר השירים בעיבודים מ"קיץ אלקטרוני", ביניהם "אהבה בסוף הקיץ", "מת אב ומת אלול", "מעלה מעלה", "אין מדינה לאהבה" ו"מרי לו".

ב-1991, על רקע תחיית להיטיו במועדוני תל אביב, הופיע פיק עם נושאי המגבעת. בתוספת אבי סינגולדה בגיטרה ורונן שפירא בקלידים הקליט פיק את "שיר הפרחה" ו"לגור איתו" ולחן שלו ל"למה לא" (מ' טל גורדון). פיק מעולם לא נשמע כל כך רוק כמו במפגש הזה, אך מתיחות בין הלהקה לבינו מנעה השלמת תקליט משותף.

ב-1993 יצא הלהיטים הגדולים: שני תקליטי קומפקט ובהם 30 משיריו, רובם בביצועים המקוריים וחלקם, בגלל ענייני זכויות, בגרסאות מחודשות. בקדם אירוויזיון אותה שנה שר פיק את לחנו ל"ארטיק קרטיב" (מירית פיק).

ב-1995 יצא האלבום לעשות אהבה, אלבום על אהבה ומין שכולו לחניו ועיבודיו. בין השאר נכללו בו השירים "לעשות אהבה", "פרו ורבו",(מ' שם-אור), "דו"ח" (מ' אסי דיין) ועוד.

כבונוס צורפו "לגור איתו" ו"שיר הפרחה" עם נושאי המגבעת.

ב-1996 הלחין פיק לדנה אינטרנשיונל את להיטה הגדול "אני לא יכולה בלעדיך". עפרה פו קס ואהוד מנור הקליטו גרסה חדשה ל"שני תפוחים", ונורית גלרון הקליטה גרסת דאנס ל"אין מדינה לאהבה".

ב-1997 יצא האוסף המשולש ובו 45 מלהיטיו. ב-1998 הוא הלחין לדנה אינטרנשיונל את "דיווה" (מ' יואב גינאי) שאיתו זכתה באירוויזיון. ב-1999 יצא עוד אוסף בשם האוסף המשולש, שהיה שונה אך במעט מקודמו.

בשנת 2002 הוציא פיק את אלבומו הלילה הוא הלילה. בנוסף, הוא חזר לשתף פעולה עם גינאי בכתיבת השיר הנבחר לאירוויזיון, "נדליק ביחד נר", בביצועה של שרית חדד, שהגיע למקום ה-12 בתחרות. במקביל, עלתה בהבימה הפקה בשם "מרי לו", מחזמר שהתבסס על שיריו של פיק, על-פי המודל הבריטי של המחזמר "מאמה מיה", שהתבסס על שירי להקת אבבא.

בשנת 2004 הלחין פיק את הלהיט "הלב" למאיה בוסקילה. השיר, שנכתב על ידי שם-אור, סייע לאלבום הבכורה של בוסקילה להגיע למעמד זהב תוך שלושה שבועות מצאתו.

בקדם האירוויזיון של שנת 2005 התחרה פיק עם השיר "אור ירח", שהגיע למקום השלישי. בין המתחרים היו גם בנותיו, שרונה ודניאלה פיק, שהתחרו עם השיר "הלו הלו", אך הגיעו רק למקום העשירי.

בשנת 2005 הושלמו הצילומים לסדרת המציאות על חייו של פיק. הסדרה, שנקראה "המאסטרו" הופקה על ידי ערוץ ביפ. את שיר הנושא לסדרה כתב חבר להקת הדורבנים, גיא מזיג, בסגנונו הייחודי של פיק.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון