דיסקוגרפיה: רמי פורטיס

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

לפחות פעמיים בקריירה שלו הביא פורטיס לשינוי ברוק הישראלי, שעיקרו הפניית תשומת לב רבה יותר ל"שוליים" ופתיחת הזדמנויות לאמנים וסגנונות שלא היו חלק מהמיינסטרים הישראלי. בשתי התקופות הייתה השפעתו על יוצרים ומבצעים אחרים רבה, למרות שלא קיבלה ביטוי מסחרי.

ההתחלה

פורטיס שר וניגן מגיל צעיר, אך רק כשהיה בן 19, כששירת כחייל קרבי במלחמת יום הכיפורים, הבין שמוסיקה בשבילו היא יותר מתחביב, ושמותר לו להיות שונה ומיוחד. חלפו עוד שנים אחדות של נגינה עם החבר'ה (ביניהם ברי סחרוף) עד שכישרונו נחשף. זה קרה לראשונה בהופעות להקת תמוז בה היה חברו אורי ברק עוזר סאונדמן ופורטיס היה עוזר תאורן. אריאל זילבר הזמין אותו לשיר את "אינקובטור" בהפסקה של הופעת הלהקה, כשחברי תמוז מלווים אותו להפתעת הקהל. ב1975 ב"צוותא" נשמעו לראשונה הקריאות "פורטיס, פורטיס..."

באותה שנה הקים פורטיס את זבוב עם נטע וייסמן ואברי רוזנטל בגיטרות, אייל הרם בבס ויוסי בוזין בתופים. בכורת זבוב בספטמבר 1975 במועדון הרוק ב"בית לסין" כללה שלושה שירים בלבד (ביניהם "אקשן שטראסה" של אלכס הרווי), אך שבועיים אחר כך הם היו מופע מרכזי במה שהמפיק שאול גרוסברג קרא "טיסת קרב הפצצה". באותו מופע הופיעה גם חלום קוסמי עם ברי סחרוף.

בשנתיים של הופעות זבוב פגש פורטיס את סמי בירנבך, שחשף בפניו מוסיקה חדשה ושירים שכתב. פורטיס הלחין והקליט את הראשונים שבהם בתחילת 1977 בהפקת רפי מלול: "למדי אותי הלילה", ו"מחפש את עצמי". חיים רומנו עיבד, הפיק וניגן בכל הכלים וגם הלחין עם פורטיס את להיטו הראשון, "שמש לך מצפים".

ב1978 הפכה זבוב למים חמים כשעם פורטיס, וייסמן ובוזין מנגן בבס דייוויד גרייבס ולעיתים גם דורון "שולץ האיום" אייל. פורטיס הופיע גם לבדו (בעיקר במועדון "שלוק") בהופעות שנראו שיא הטירוף ויצרו את כינויו, "המשוגע". בתקשורת קראו לו "פאנקיסט", למשל בכתבה בטלוויזיה על "נוער בישראל ביום העצמאות 1978" ובתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת" של ירון לונדון, בה הופיע ב"דבש" ו"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי". הוא גם הופיע בתפקיד עצמו בסרטו של שולץ "שולץ". פורטיס לא אהב את הכינוי "פאנקיסט" אך הרחש סביבו שיכנע את "סי-בי-אס" להוציא לו אלבום...

עם מים חמים ונגנים נוספים (קובי כהן בבס, פטר ורטהיימר בסקסופון, דודי רוזנטל בקלידים, טוני בראוור בכינור חשמלי, נאוה ברוכין, ריקי מנור וקורין אלאל בקולות) פורטיס הקליט שירים שהלחין בעיבוד וייסמן ומים חמים: "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי", "המוות אינו מחוסר עבודה", ו"April Fools" (מ' בירנבך). לאלה צורפו שירים שהלחין בעיבוד רומנו: "היא קלקלה את כולם" (מ' בירנבך), "דבש", "הדור הזה" (מ' פורטיס) וגם "אינקובטור" שהוקלט בבאלנס באולפן בלא ידיעתו של פורטיס. כל השירים האלה יצאו בסוף 1978 באלבומו הראשון, פלונטר.

התגובות בתקשורת לפלונטר נעו בין התפעלות אצל מעטים להתעלמות אצל אחרים. האלבום נמכר רק מעט ופורטיס, שקיווה להמשיך להוציא אלבום כל שנה, נכנס לדיכאון. הוא אומנם המשיך להופיע גם בשנת 1979 וגם שיחק והקליט שיר בסרט "דיזנגוף 99" ("אין לי זמן להיות עצוב"), אך התגובה הפושרת לפלונטר והשמועות על המוסיקה החדשה באירופה משכו אותו לנסות את כוחו בחו"ל. בשנים הבאות הוא נדד בין מועדוני אירופה וישראל ובכך שימש כאחד העיקריים ביבואני "הגל החדש" למוסיקה הישראלית הצעירה.

הנסיעה הראשונה לאירופה הייתה כישלון. ב1980 פורטיס נסע לאמסטרדם אל זוגתו מלכה שפיגל וחבריו בירנבך, סחרוף ווייסמן. הם הקימו שם הרכב קצר מועד בשם "S.O.B", שהגיע למקום אחרון בתחרות להקות אך הספיק להקליט שיר בשם "Wanted" (מ' בירנבך, ל' וייסמן וסחרוף).

ראשית שנות ה-80

פורטיס חזר ארצה שבור והחליט לפרוש לנצח ממוסיקה. אחרי כחצי שנה שלא ניגן כלל שיכנע אותו "שולץ" להצטרף כגיטריסט ללהקה בה יהיה הוא עצמו זמר וסקסופוניסט. עם נעם זייד ואיוון מונטיאל ואחר כך עם רונה ורד בסינטיסייזר ודייוויד גרוואי בגיטרה הם הפכו לכרומוזום. ב1981 הם הופיעו במועדוני תל אביב החדשים וגם במוזיאון ואף הקליטו מיני אלבום בהפקת אריק מלול וחיים דור. התקליט כלל רק מעט מתוך החומר הרב שיצרה הלהקה: "מכתוב", "אפריקה", "גאזולינה" ו"Show Of Terrorism". פורטיס ניגן בגיטרה, ובכל זאת שר גם קולות...

לאחר חודשים אחדים של פעילות פורטיס סילק את "שולץ" (שהמשיך אל היחידה לטיפול נמרץ) ופורטיס הקים את כרומוזום 2 עם רונן בן-טל בקלידים וסקסופון, נעם הלוי בכלי הקשה ונשיפה, יקי אבימור בבס, רונה ורד בקלידים ודייוויד גרוואי בגיטרה ושירה. הם עשו חזרות כחצי שנה, כתבו המון שירים אך לא הקליטו דבר והופיעו מעט, בין השאר ב"קולוסיאום" ביום בו התחילה מלחמת לבנון.

בספטמבר 1982 יזם האמרגן אמנון צבן הקמת "הרכב צמרת": חברי כרומוזום פורטיס ובן-טל וחברי הקליק עובד אפרת, ז'אן-ז'ק גולדברג ואלי אברמוב. כך נולדה להקת -4טיס וחברים, שהופיעה ב"פינגווין" חודשים אחדים, הפכה לרג'פטיק כשאל פורטיס, בן-טל, וגולדברג מצטרפים נעם זייד ויקי אבימור, ובאמצע 1983, עם פרישתו של זייד, הפכה לז'אן קונפליקט: רמי פורטיס בשירה וגיטרה, רונן בן-טל בקלידים, סקסופון ושירה, יקי אבימור בבס וז'אן-ז'ק גולדברג בתופים.

ז'אן קונפליקט הופיעה בעיקר במועדון "פינגווין" בתל אביב, בשירים מקוריים שהיו ברובם שילוב של אנגלית וג'יבריש. הם פעלו בצורה לא סדירה עד 1985, כשפורטיס עוזב וחוזר ללהקה מדי פעם. לתקופה מסוימת הוא נסע לעבוד בנגב (בהקמת שדה התעופה "עובדה") ובחופשות אחרות הוא ביקר את חברתו, מלכה שפיגל, ואת שאר חבריו, שהקימו בבלגיה את מינימל קומפקט.

ז'אן קונפליקט הייתה להקה טובה בהופעות וגם בכתיבת שירים, כפי שמעיד תקליט אוסף שיריהם שיצא ב1988 עם שירים כ"Asuan", "Exercise", "Staki Paki", "Special Guest" ועוד. בחלק מההקלטות הצטרפו מיכה מרגלית בסקסופון, ברי סחרוף בפסנתר, מלכה שפיגל בבס, נועם זייד בכלי נשיפה והקשה ותמר גלבץ בקולות.

ההצלחה בחו"ל

ב1984 הצטרף פורטיס למינימל קומפקט תוך כדי הקלטת אלבומם Deadly Weapons. באלבום הזה הייתה תרומתו קטנה, אך בתקליטה הבא של הלהקה, Raging Souls, הוא כבר היה חבר של ממש בלהקה. הוא הצטרף לבירנבך בכתיבה (ג'יבריש ב"Sananat") ובשירה בשירים אחדים. בתקופת הקלטת התקליט נפרד פורטיס משפיגל (שנישאה למפיק האלבום, קולין ניומן) אך נשאר בקשרים טובים איתה ועם שאר חברי הלהקה.

אחרי הקלטת Raging Souls, בעת חופשה בארץ, פורטיס איחד את ז'אן קונפליקט (עם ברי סחרוף כאורח) להופעות ב"קולנוע דן". בראיון אז סיפר פורטיס שהייחוד של מינימל קומפקט הוא בשילוב מוסיקה מזרחית ורוק ועל כך שהם מקווים לפרוץ לשוק האמריקאי.

כשחזר לאירופה היה פורטיס עסוק בהקלטות והופעות מינימל קומפקט ובפרויקטים נוספים. בין השאר התארח בשירה באלבום "Apropos D'um Paysage" של בנג'מין לו וסטיבן בראון, ניגן גיטרה בתקליט של סטיבן בראון "Searching For Contact" ועוד.

ביוני 1986 ביקר פורטיס בישראל לצורך נישואיו (עם נעמי) וניצל את הביקור להופעות עם סחרוף (גיטרה), איתמר נוימן (סינטיסייזר), מקס פרנקן (תופים), יובל מסנר (צ'לו) ומשה לוי (פסנתר).

מינימל קומפקט זכתה להצלחה מסחרית ולהכרה רחבה באירופה, אך לא הצליחה להגשים את חלומה להגיע לארה"ב. ב1988, אחרי הוצאת עוד שני אלבומים והשתתפות בפסקולים שונים, הגיעו חברי הלהקה למסקנה שאין טעם להמשיך את פעילותה. פורטיס וסחרוף הכינו שירים להרכב חדש, Foreign Affair, ופורטיס החליט לחזור ארצה לבדוק מה השתנה כאן. העילה הרשמית לחזרתו הייתה מופעי איחוד של ז'אן קונפליקט לרגל הוצאת אלבום האוסף של הלהקה.

ב1988 הקליטה ז'אן קונפליקט שיר של פורטיס, "אהבה בבומביי" (ל' ז'אן קונפליקט), והופיעה ב"פינגווין" בהופעות מוצלחות שתועדו בקסטות וידאו ואודיו. קליפ ל"One Day I Smile" שביים בן-טל הוקרן בטלוויזיה ופורטיס חש שאולי, עשר שנים אחרי פלונטר, יש פתאןם קהל בארץ למוסיקה שלו. ניצן זעירא הציע לו להוציא תקליט בעברית, סחרוף הוזעק כמפיק והשניים הקליטו במהירות אלבום עם שירים שפורטיס כתב תוך כדי צפייה בטלוויזיה באירופה, סיפורים מהקופסא.

ההצלחה בארץ

בסוף 1988 יצא האלבום סיפורים מהקופסא, הראשון בחברת תקליטים עצמאית שהקים ניצן זעירא, "נענע". זה היה פרויקט משותף של פורטיס וסחרוף. פורטיס כתב ושניהם הלחינו יחד (פרט ל"בוקר של קטיפה" של לי הייזלווד שתירגם בירנבך ו"תחנה סופית" שבירנבך השתתף בהלחנתו). פורטיס שר וניגן בגיטרות, סחרוף שר וניגן בגיטרות, קלידים ובס. עוד השתתפו יוסי לדרמן במחשב ודגימות, גיל סמטנה בבס, יובל שפריר בכלי הקשה, ז'אן-ז'ק גולדברג בכיסא, סאלי לדרמן וורד קלפטר בקולות. כמעט כל שירי התקליט הפכו ללהיטי רדיו: "אין קשר", "תחנה סופית", "בבוקר של קטיפה", "חתול מפלצת", "שקיעתה של הזריחה", "כוכב הקופים", "באוויר" ועוד. את "אין קשר" ליווה קליפ חדשני (שביים אריק דור דוידוביץ') ופתח בכך מסורת בשירי פורטיס וסחרוף.

אחרי הוצאת האלבום יצאו פורטיס וסחרוף עם סמטנה, גולדברג ושפריר להופעות שנמשכו רוב שנת 1989. בינתיים יצאו שיריהם "שועל במנוסה" ו"חלום כחול" באוסף נענע מספר אחת ויצא גם האלבום East On Fire של Foreign Affair, שהוקלט בהפקת גילס מרטין וכלל את "Sandania", "Jounia", "Ghosts Can't Run Away" ועוד.

באוקטובר 1989 הסתיים סיבוב ההופעות "סיפורים מהקופסא" במופע חגיגי בו התארחו משה לוי ומלכה שפיגל. מיד לאחר מכן יצא צוות המופע לאירופה, להופעות כForeign Affair.

ב1990 הופיעה Foreign Affair גם בישראל, אך רוב זמנם של פורטיס וסחרוף הוקדש להשלמה ולקידום של אלבומם העברי השני, הפעם גם תחת כותרת משותפת.

ב1990 יצא האלבום ?1900 של פורטיס-סחרוף. פורטיס כתב לבד והלחין עם סחרוף, שגם הפיק. שניהם ניגנו בגיטרות וקלידים ואיתם סמטנה, גולדברג ושפריר. מיקיאגי התארח בקולות והפעם סחרוף גם שר סולו ב"ניצוצות" ו"הפוך". עוד להיטים גדולים בתקליט היו "אמריקה", "אין קץ לילדות", "נעליים", "יהלומים לנצח" וגרסה ל"חלום כחול". האלבום ?1900 נשמע יצירה של להקה מגובשת יותר מקודמו, והוא ביסס את מעמדו של פורטיס כאמן ישראלי מצליח ולא רק "אמן שוליים". אומנם הוא הפך לתקליט זהב רק לאחר שש שנים, אך פורטיס כבר לא נחשב חריג ברדיו והשינוי הזה גרר אחריו יחס אחר בכלל ל"להקות צעירות". ביטוי לקבלתם למרכז היה השיר "ואלס עם מתילדה" שפורטיסחרוף יצרו וביצעו עם יהונתן גפן.

בתחילת 1991, לאלבום הסולו הראשון של סחרוף, הכל או כלום, פורטיס כתב מילים לשירים "לחץ", "אמונה עיוורת", "חלליות" ו"למעלה" וניגן גיטרה ב"האיש שבקיר". חלק משירי האלבום בוצע בהופעות של פורטיסחרוף, בהן ניגנו סמטנה ושפריר וגם הגיטריסטית סיגל קלרמן.

בהמשך השנה הקליט פורטיס את אלבומו להתראות בחלומותי. כרגיל הוא כתב את כל השירים והלחין עם סחרוף, אך הפעם העיבודים וההפקה היו משותפים לשניהם ולגיל סמטנה ויובל שפריר. האלבום, שיצא בראשית 1992, זכה לפחות הצלחה משני הקודמים לו, אך הניב בכל זאת להיטים אחדים: "איזה מין מין?", "אנ'לא יכול", "האיש שאין לו שם", "הנה בא השקט" ו"התופת".

סיבוב ההופעות שליווה את הוצאת להתראות בחלומותי היה האחרון של פורטיס וסחרוף ביחד. הוא הסתיים בדצמבר 1992 עם הוצאת אלבום ההופעה המשובח כשהגיטרה מנסרת את הלילה. האלבום סגר וסיכם שתי מהפכות בדרכו של פורטיס עד אז, ימי פלונטר ותקופת פורטיסחרוף, ונכללו בו "תחנה סופית", "באויר", "אמריקה", "אינקובטור", "אין קץ לילדות", "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי", "חתול מפלצת", "נעליים", "חלום כחול", "המוות אינו מחוסר עבודה" ו"דבש".

ב1994- יצא שוטר פושע והענק הלוחש. פורטיס כתב, הלחין, עיבד והפיק עם נגני התקליט, עמיר "ג'נגו" רוסיאנו (בס, קולות, קלידים), אורן קפלן (גיטרות, קולות) ויובל שפריר (תופים, קלידים וקולות). יעקב גלעד היה מנהל אמנותי, ובין השירים הבולטים באלבום היו "תלוי על הצלב", "את לא טובה", "כחול אדמדם", "ויקטוריה", "דניאל ג'וק" ו"יש". ביחסי הציבור לתקליט ולהופעות שאחריו כינה פורטיס את להקת הליווי שלו האחים פורטיס. ב1995 הוציאו האחים פורטיס תקליטון ובו השיר "הפסיכולוג אמר".

ב1996 יצא איפה הסוסים, אלבומם של האחים פורטיס. רמי פורטיס כתב מילים, האחים פורטיס הלחינו ועיבדו (פרט ל"איש השיש" שעובד עם אלי לוזון, שגם שר ומנגן בו). באלבום נכללו "איפה הסוסים", "איך שניצחת", "תטרוף אותך", "אולי", "מצעד האיוולת" ועוד שירים טובים, שהוכיחו שההצלחה או אי-ההצלחה של אלבומיו של פורטיס (איפה הסוסים לא הצליח מסחרית) אינם קשורים בהכרח לאיכות יצירתו. כמו בתחילת דרכו היה פורטיס שוב במעמד של אמן שוליים מוערך ופרפורמר נערץ, שמצליח למכור רק מעט תקליטים.

מודע למצבו ניסה פורטיס לשנות כיוון. הוא גנז רעיון להוציא עוד תקליטים עם האחים פורטיס, עזב את "נענע דיסק" וחבר ליוצא להקת משינה שלומי ברכה. שיתוף הפעולה הראשון ביניהם היה כשברכה הפיק אלבום לזמרת פארן ופורטיס השתתף בו בנגינת גיטרות. ב1998 חידשו פורטיס וברכה לפרויקט עבודה עברית את שירו של נסים סרוסי "אשליות". באותו פרויקט, אגב, הייתה קורין אלאל הראשונה שהקליטה אי פעם גרסת כיסוי לשיר של פורטיס כששרה את "שמש לך מצפים". גם כוכבת תוכניות הילדים יעל בר-זוהר חידשה באותה תקופה שירים של פורטיס: "חלליות" (שכתב לסחרוף) ו"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי".

בהמשך 1998 יצא אלבומם המשותף של פורטיס וברכה, רץ על הקצה. השניים כתבו, הלחינו, עיבדו וניגנו בגיטרות וקלידים, ברכה הפיק, מייקל בנסון ייעץ וניגן בס, אשר פדי ניגן בתופים, ירון בכר בקלידים ואבנר חודורוב הפיק את הקולות ששרו יובל בנאי ועמי איילי. בין האורחים היה גם יהודה פוליקר בבוזוקי. בלטו באלבום "לפעמים", "בוסה נובה קטן", "חול", "אל תבקשי", "משאית פיננסית", "מה נעשה", "יפה אך מושחתת" ו"רץ על הקצה". פורטיס שר באלבום טוב יותר מאי פעם, אך גם האלבום וגם ההופעות שבאו אחריו לא זכו לתשומת הלב הראויה.

בשנת 1999 השתתף פורטיס כשחקן בסרט "בן גוריון".

ב1999 סיכמו "נענע דיסק" את עשרים השנים הראשונות לקריירה של פורטיס באוספורטיס. הגרסה המצומצמת כללה אלבום אחד עם 15 להיטים. הגרסה הרחבה כללה קופסה ובה 3 דיסקים ובהם 42 קטעים, כולל מיטב הלהיטים וקטעים נדירים ומיוחדים ("דבש" בגרסה ביתית מוקדמת, ההופעה ההיסטורית עם תמוז, שיר שלא נכלל בפלונטר, השיר של S.O.B, הופעות חיות שלא יצאו לאור קודם לכן ועוד) וגם שלושה שירים חדשים שנוצרו במיוחד לאוסף והחזירו לאולפן את פורטיס וסחרוף יחד: "עצבות", "סיפורים מהתחת" ו"אספמיה". הוצאת האוסף לוותה בשתי הופעות איחוד של פורטיס, סחרוף ורוב הנגנים שליוו אותם בעבר.

התחלה חדשה במילניום השלישי

בשנת 2000 נבחר פורטיס ע"י המקומות התל אביבי "העיר" ל"יקיר העיר" בתחום המוסיקה.

בספטמבר 2001 השתתף פורטיס במופע "איך כש..." לזכרו של יוסי אלפנט ז"ל.

באותו חודש יצא למסכים סרטו של הבמאי ישראל ירושלמי "1999?" העוסק בחייו של פורטיס בשנת 1999.

בראשית נובמבר 2001 יצא שיר ראשון מאלבומו הבא של פורטיס "בחיק המשפחה" בהלחנת השיר ועיבודו השתתף עם פורטיס אייל אבן צור.

בסוף אותו חודש חזר פורטיס גם אל הבמה, ביום ההולדת ה-13 לנענע ולאחר מכן בסיבוב הופעות שלו. האלבום המלא נקרא חצי אוטומטי, וכלל 10 שירים, ביניהם "הדלת", שיר משותף עם ברי סחרוף, ואת שיר הנושא.

בפסטיבל הפסנתר 2002 שיתף פורטיס פעולה עם שלומי שבן, במופע שזכה להצלחה מרובה, ורץ גם חודשים אחריו, כשהביצוע המשותף ל"ניצוצות" זוכה להשמעות נאות. המופע, "מקרה פסנתר", היה אחד הראשונים לצאת על גבי פורמט די.וי.די.

בשנת 2003 חזר פורטיס לשתף פעולה עם חברי מינימל קומפקט, והלהקה יצאה לסיבוב הופעות מצליח בישראל, צרפת ובלגיה. במקביל הוציאה הלהקה אלבום אוסף משולש.

בשנת 2004 הוציא פורטיס את הסינגל "שיר של ז'אק ברל".

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2021 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון