דיסקוגרפיה: רן אלירן
הזמר והמלחין רן אלירן התפרסם בסוף שנות ה-50 כחלק מהצמד רן ונמה, שזכה להצלחה גדולה בארצות הברית ולאחר מכן הקליט אלבומים ושירים רבים בעברית ובאנגלית, מהם שירי עם ישראלים ושירים שהפכו בביצועו ללהיטים כמו "זר של נרקיסים", "אני שלך", "לא, לא, לא", "נגן אקורדיון ישן" ועוד.
ביוגרפיה
הוא נולד בחיפה כמנחם לייזרוביץ' (ומכאן כינויו "לייזר") ומגיל צעיר למד לנגן על כינור, אקורדיון וגיטרה. בצבא שירת בצוות ההווי של הנח"ל ובתחילת 1955 פגש את נחמה הנדל, ששירתה במקביל בלהקת הנח"ל. השניים אהבו לבצע יחד שירי עם, אך לאחר השירות הצבאי נפרדו דרכיהם. אלירן עבד כצלם עיתונות ולאחר מכן למד באוניברסיטת ירושלים. באותה תקופה הופיע לבד כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה.
באביב 1958 הוא נסע לאירופה כזמר של להקת המחול של הסטודנטים, שהופיעה שם לרגל חגיגות העשור למדינה.
בקיץ של אותה שנה הגיע לארץ איש הטלוויזיה הנודע אד סאליבן, שחיפש אומנים ישראליים שיופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית שלו. אלירן והנדל החליטו להקים צמד שיבצע שירים ישראליים מוכרים בצורה רעננה ומקורית. לאחר שעברו את המבחן של סאליבן בארץ הם הופיעו בתוכנית הטלוויזיה שלו, ששודרה מחוף אל חוף בארצות הברית (עם השיר "אנה פנה דודך"). הופעה זו פתחה בפניהם שערים רבים בחו"ל. הם המשיכו להופיע ברחבי ארצות הברית וקנדה, זכו לביקורות נלהבות ונישאו על גל האהדה לשירי העם והפולקלור, שהיה בין המאפיינים הבולטים של שנות ה-60 באמריקה.
שני אלבומיהם המשותפים כצמד רן ונמה הוקלטו בארצות הברית והופיעו מאוחר יותר גם בארץ. כשהנדל החליטה לחזור לארץ, החליט אלירן להישאר עוד זמן מה בארצות הברית והחל ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ניו יורק.
כדי לממן את לימודיו החל שוב להופיע, הפעם לבד, מלווה את עצמו בגיטרה. אלירן הופיע במועדונים רבים של שירי עם בניו יורק. הוא הקליט אז מספר אלבומים (כמו
TWILIGHT SONGS OF ISRAEL). אלירן נישא, ועם תום לימודיו חזר עם אישתו לארץ.
אלבום הסולו הראשון שלו בארץ נקרא מארבע רוחות שמים והוא כלל שירים מוכרים כמו "שדמתי", "החליל" ו"מי יש לו ריבה כזאת" ולצדם שלושה שירים חדשים שהלחין (עדיין תחת השם מנחם אלירן) למילים של יהודה יניב, שלמד איתו באוניברסיטת ניו יורק.
הוא הקליט שירים נוספים ובלדות יפות שיצאו על גבי תקליטונים בלבד ("לבב אנוש", "את אמרת", "לזו אשר אינה") וכתב לאורי זוהר את השיר אמא ודני", שביצע זוהר במופע המשותף שלו עם שייקה אופיר.
ב - 1967 הקליט אלירן את אלבומו זר של נרקיסים, ששיר הנושא מתוכו הפך ללהיטו הגדול ביותר. שירים נוספים שבלטו באלבום הם ביצועיו ל"שירי לי" ו"פורטונה".
באותה שנה הוא שר את "יום אביב חינם" בפסטיבל הזמר תשכ"ז ומאוחר יותר הקליט את השירים "שארם א שייך" ו"החזיקי לנו אצבעות" לאלבום האוסף ירושלים של זהב שיצא בעקבות מלחמת ששת הימים והפך לאחד מרבי המכר הגדולים בתולדות המדינה.
שני השירים של אלירן מאלבום זה הפכו ללהיטים המזוהים עד היום עם מלחמת ששת הימים.
ב - 1968 הוא הקליט אלבום שנקרא רן אלירן 68, בו בלטו השירים "כשאת יוצאת לרחוב" ו"לך ירושלים", שנכתב אף הוא בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר. עוד בלטו באלבום שלושת השירים שכתבו לו נורית הירש ואהוד מנור, שהחלו אז לכתוב ביחד: "הבתים שנגמרו ליד הים", שהיה שירם המשותף הראשון, "ילדותי עברה עלי בדממה" ו"יצאתי לי בגשם".
בסוף 1969 הוא הקליט אלבום שנשא את שמו. המוזיקה באלבום שנוגנה על ידי תזמורות ה. בקר ומ.גארסון הוקלטה בחו"ל והשירה של אלירן בעברית הוקלטה בארץ. השירים שבלטו באלבום הם "אני שלך" ("מזכרונות שלנו") על פי שירו של ז'ילבר בקו, "אש בבקעה" ו"לא, לא, לא", שביצע עם רבקה מיכאלי וזכה להצלחה גדולה במצעדי הפזמונים של אותה שנה.
במקביל הוא הוציא גם אלבום שלם באנגלית RON ELIRAN SINGS ובו הוא ביצע באנגלית שירים עבריים כמו "ירושלים של זהב" ו"שארם א שייך" ושירים לועזיים מוכרים כמו "אתמול" של הביטלס, "בלעדיה" של נילסון, "ישנה איזו דממה" של מתבודדי הרמן, ו"אנה אפנה" מהמחזמר "שיער". האלבום יצא בארץ ב"הד ארצי" ובארצות הברית הופץ על ידי חברת "דקא".
בתחילת שנות ה-70 חזר אלירן להתגורר בארצות הברית ושב מידי פעם להופיע ולהקליט בארץ. ב-1973 הוא הופיע כאן בפני הלוחמים במלחמת יום הכיפורים ואף הקליט בארץ את אלבומו תן לשיר עם שירים חדשים כמו "לו יהי" ו"אני מבטיח לך" ושירים ישנים ממלחמות קודמות.
ב - 1977 יצא בארץ אלבומו זה שגעון ובו הופיע השיר "I BELIEVE", שכתב למחזמר "אל תדרוך על עלה הזית", שעלה בברודוויי. שירים נוספים שבלטו באלבום הם "ידעתי שפעם", שהלחין אלירן למילים של חיים חפר ו"תן לי את היום הזה", שהתפרסם מאוחר יותר בלחן וביצוע של יגאל בשן. את המילים לשיר הנושא באלבום כתב אלירן ללחן של סמי בירנבך ואת המילים לשיר "כוכב בודד בערבה" כתב למנגינה של שמוליק צ'יזיק.
ב - 1979 הוא הקליט בארץ את אלבומו נוסטלגיה זה כבר לא מה שהיה, שמלבד שיר הנושא שהלחין למילים של חיים קינן, כלל בעיקר שירים עבריים מוכרים מהעבר הרחוק והקרוב, כמו "רותי", "עין גדי", "נולדתי לשלום" ו"הללויה" זוכה האירוויזיון, שנתן לאלבום את שמו הלועזי.
ב - 1981 הוא הקליט את שירם של חיים קינן ואפי נצר "נגן אקורדיון ישן" לתוכנית של קול ישראל שהוקדשה לשירים רוסיים מתורגמים לעברית. בארצות הברית הוא הקליט את האלבום HOMEWARD, שיצא גם בארץ בשם שירים מן הדרך ובו שירים שמלותיהם נכתבו על ידי אלירן ללחנים של רן ליכטנשטיין.
לאחר הפסקה ארוכה הוא הקליט ב-1993 את האלבום מסע בזמן, שכלל את מיטב להיטיו מכל השנים בביצועים ועיבודים חדשים של מוסיקאים צעירים. השירים החדשים באלבום היו "כולנו קצת רוסים", שהלחין אלירן למילים של אהוד מנור ו"יש חובות" ("ישרות"), שהלחין למילים של יונתן רטוש. את השיר "לא, לא, לא" שמופיע באלבום הקליט אלירן שוב עם רבקה מיכאלי, אך ברוח הזמן הם עדכנו קצת את המילים, בין היתר שרה בו מיכאלי את המילה "בפקס" במקום המילה "גלויה", שמופיעה בהקלטה המקורית של השיר מ- 1969.
לאחר פטירתה של נחמה הנדל ב-1998 הוא הופיע באירוע שנערך במועדון "צוותא" בתל אביב ביום השלושים לפטירתה, ושר בו, בין היתר, את השיר "קול פעמונים", שכתבו הוא וחיים קינן לזכרה של הנדל.
מאת יורם רותםהסתר ביוגרפיה