שמואל רודנסקי, מבכירי השחקנים בתיאטרון הישראלי, שיחק על הבמה ובקולנוע במגוון תפקידים, בעיקר של דמויות יהודיות עממיות. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה בתפקיד טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג", שאותו שיחק תחילה בארץ ומאוחר יותר בגרמניה, שם זכה להצלחה רבה. ב-1984 הוענק לו פרס ישראל באומנות התיאטרון.

ביוגרפיה

רודנסקי נולד בפולין ב-1902 ולאחר שעלה לארץ ב-1924 עבד כפועל בכביש (נתן אלתרמן כתב לו על כך את המונולוג המחורז על "שמוליק חצץ"). ב-1927 הצטרף לתיאטרון "התא"י" ("התיאטרון הארץ ישראלי"), שייסד מנחם גנסין. מאוחר יותר הצטרף לתיאטרוני הבמה הקלה והסאטירית "הקומקום" ו"המטאטא", שפעלו בתל אביב מסוף שנות ה-20 ("הקומקום"). בשנות ה-30 שיחק בתיאטרון "המטאטא", שאברהם שלונסקי הגדירו כ"מעט התה שנשאר מהקומקום".

לבמות אלה נכתבו שירים רבים ופזמונים אקטואליים מקוריים בצד מערכונים וקטעי הווי, ששיקפו את המתרחש בישוב. אחד השירים הידועים של רודנסקי מתקופה זו היה השיר "קורפורל וקורפורלית", שאותו ביצע בתכנית עם ברונקה זלצמן. שיר נוסף מאז, שחידש מאוחר יותר, היה "היה היה פרוספריטי", שנכתב להצגת תיאטרון "המטאטא" בה השתתף ב-1934.

ב - 1949 הוא הצטרף לתיאטרון "הבימה" בו שיחק בעשרות תפקידים וביניהם "בני ערובה" (1949), "אותלו", "בקץ הימים" (1950), "ציד המכשפות" (1953), "המלך ליר" (1955). ב-1956 הוא שיחק ב"הבימה" בהצגה "איי לייק מייק" מאת אהרון מגד ובתפקיד אשתו שיחקה ניורה שיין, שהייתה אשתו בחיים וגם שחקנית בתיאטרון "הבימה" מ-1932.

ב"הבימה" שיחק רודנסקי גם ב"העצים מתים זקופים" ו"ביקור הגברת הזקנה" (1959), "הפיזיקאים" (1961), "משפט פיתגורס" (1965) ועוד.

רודנסקי שיחק בסרטים רבים וביניהם "זאת היא הארץ" של ברוך אגדתי (1935), שהיה הסרט המדבר הראשון באורך מלא שהופק בארץ, "מעשה במונית" (1956), "רק בלירה" (1963), "האתמול של מחר" (1964), "רק לא בשבת" (1964), "שני קוני למל"

(1966), תפקיד ראשי בסרטו של מנחם גולן "טוביה ושבע בנותיו" (1968), "כץ וקרסו" (1971), "דודה קלרה" ו"הרשלה" (1977).

ב - 1962 הוא השתתף בסדרת התסכיתים הפופולרית "משפחת שמחון" מאת משה בן אפרים, ששודרה בגלי צה"ל והייתה למעשה אופרת הסבון הרדיופונית הראשונה. רודנסקי גילם בסדרה את אבי המשפחה מר שמחון והתפרסם בזכות המשפט המפורסם שנהג לומר בקולו הרועם כל פעם כשחזר הביתה: "אין אוכל? יש דואר? נאוה בבית? נו, אז לאכול".

במקביל לעבודתו בתיאטרון הופיע ברחבי הארץ והעולם בתוכניות מיצירתו של שלום עליכם עם ה"קליינע מענטשאלעך" ("האנשים הקטנים"). יחד איתו הופיעו אליהו גולדנברג ושמוליק סגל, שהיה שותפו לבמה במשך עשרות שנים (שני השמוליקים). לאחר שנפטר גולדנברג, מילא את מקומו השחקן שמואל עצמון וההרכב נקרא שלושת השמוליקים.

עם סגל הוא הופיע מאות פעמים בארץ ובחו"ל. השניים גם הקליטו כמה אלבומים משותפים בעברית ובאידיש (שמואל את שמואל וההיסטוריה, מיין טאטע - דער טוריסט!). כשסגל, ידידו, הקליט אלבום מערכונים והומורסקות של אפרים קישון, הוא הצטרף אליו לשני מערכונים שהפכו לקלאסיקה: "בניין ההסתדרות נהרס" ו"לפי רצון".

תפקידו הגדול ביותר של רודנסקי על הבמה היה במחזמר "כנר על הגג", שהעלה

ב-1956, לראשונה בארץ, המפיק גיורא גודיק. אחרי חצי שנה שבה שיחק בומבה צור בתפקיד הראשי (כ - 200 הצגות) החליף אותו רודנסקי בתפקיד וזכה מייד באהדת הביקורת והקהל. רודנסקי הוביל את ההצגה לעוד חצי שנה ו - 200 הצגות והוזמן לגלם את התפקיד גם במערב גרמניה, שם זכה להצלחה עצומה. הוא הקליט גם גירסה באידיש למחזמר, ותפקידו של טוביה החולב הפך לתפקיד חייו.

ב - 1984 הוענק לו פרס ישראל לאומנות התיאטרון. רודנסקי חזר לשחק בתיאטרון הבית שלו "הבימה".

בשנת 2000 ראה אור אוסף האידיש הגדול במסגרת הסדרה "אן. אם. סי. גולד" ובו ששה אלבומים באידיש עם מיטב ההצגות המקוריות באידיש שהוקלטו בחברה זו. באלבומים אלו הופיעו בהשתתפותו של רודנסקי "פידלער אויפן דאך" ("כנר על הגג" באידיש), "די קליינע מענטשעלעך" בהקלטה המקורית, "אלט ניי כתריאלווקע" ("ישן וחדש בכתריאליבקה") מאת שלום עליכם ו"די קליינע מענטשעלעך" בהקלטה החדשה של שלושת השמוליקים.