סאבלימינל אוהב להציג את עצמו בשיריו, כמקובל בראפ, כמהפכן שמביא בשורה חדשה שלא הכרנו קודם... דבר אחד ברור, בראשית 2001, כשהוא פרץ לתודעה הציבורית, היתה בישראל פתיחות רבה יותר להיפ הופ וראפ מאשר שנים אחדות קודם לכן, הרבה בזכות להקות וזמרים כמו שבק ס, סילברדון, הדג נחש ועוד לא מעט אמנים שאמצו את הסגנון. בכל זאת, יש כמובן ייחוד בסאבלימינל. הייחוד מתבטא בעיקר בשילוב המיוחד לו בין מוסיקה מאוד אמריקאית לנושאים מאוד ישראליים, בין התחכמויות וגסויות למחאה חברתית ונסיון אמיתי לומר דברים "על המצב" וליצור "מוסיקה יפה". הוא הרבה פחות "אנטי" ממה שהוא מנסה שנחשוב...

ביוגרפיה

סאבלימינל, עדיין בשמו המקורי, קובי שמעוני, החל יוצר קטעי היפ הופ כבר בגיל 12, ואף הקליט בתנאים מאולתרים. כנער צעיר הוא הופיע בדיסקוטקים ופאבים שניגנו מוסיקה שחורה וגם היה שותף בפתיחת מועדונים כאלה ברחבי תל אביב, ביניהם " Seven", "הג'וינט" ועוד. חבר די ג'יי ששידר בקנדה השמיע הקלטות שלו ושכנע את סאבלימינל לעשות ראפ בעברית.

בגיל 17 היה מיוזמי פרוייקט הראפ המחתרתי "ישראלים עצבניים אחד אחד" שם החל לכתוב היפ הופ בעברית, תגובות טובות לפרוייקט עודדו את סאבלימינל לעשות היפ הופ בעברית.

ימים ספורים לאחר שסיים את שירותו הצבאי הקים סאבלימינל עם קבוצת יוצרים שותפים (בארץ ובעולם) לייבל עצמאי בשם "תאקט", חברת תקליטי "הליקון" נדלקה... וכך נסללה הדרך להפקת אלבום בכורה בהפקת "תאקט" ובהפצת "הליקון".

אחרי הוצאת שיר אחד לרדיו ("יותר מחבר" בדואט עם ברוך פרידלנד) זכה סאבלימינל בתשומת לב נאה במיוחד כשהוזמן להופיע לצידו של גידי גוב בטקס פרסי המוסיקה הישראלית "תמוז". שבועות אחדים לאחר מכן יצא אלבום הבכורה שלו: האור מציון. את כל הקטעים באלבום כתב והלחין קובי שמעוני, חלקם בשותפות בכתיבה, בהלחנה, בהפקה או בביצוע עם גלית דהן, אדי סומירן, יואב אליאסי, צ'אק דורפמן, שי חדד, מומי לוי, אריה אביטן הרביעיה הפותחת ועוד. בין הבולטים בקטעי האלבום היו "חי מיום ליום" עם שירה של מומי לוי וסמפול מלחן של רמי קליינשטיין לשיר של חנוך לוין, "יותר מחבר" ברמיקס עם גלית דהן, "איזה סרט", "האדריכלים" וגם קטע נסתר מעניין, באנגלית צרפתית ועברית.

בניגוד לראפרים אמריקאיים רבים שהמסרים האגרסיביים שלהם נובעים מרקע חברתי-כלכלי קשה וכעס על העולם, סאבלימינל בא לראפ ממקום שונה לגמרי. כפי שהוא הסביר לשלי ניידיץ' בראיון מיוחד ל"מומה": "... אני חי בבית יחסית אמיד ויש לי משפחה שעוזרת לי, ובזכות זה שאני לא צריך להתפרנס, אני יכול להתעסק במוסיקה. לא מכירים אותי במשטרה, אין לי תיק פלילי... לא רק שאנחנו נגד סמים, אנחנו נגד עישון בכלל. גם סיגריות. אנחנו בעד צבא, בעד קרבי, יש בנו גאווה לאומית, ציונות. אם לראפרים בחו"ל מפריעה אפליה וגזענות, אנחנו מוחים על דברים שקורים פה בארץ. יש סקאדים, יש קטיושות, יש גילה, יש ראשי ממשלה שאין להם מושג מהחיים שלהם'.

- מדוע אתה קורא לעצמך "אנחנו"?

-' סאבלימינל זה אני ו"הצל', שמופיע איתי בקביעות. הוא לא יכול להיחשף כרגע, ובגלל זה קוראים לו "הצל', אבל גם בגלל שהוא הניגוד שלי והכינוי שלי הוא "האור". אני הרגוע, השליו, זה שמרסן אותו, כי הוא אפור, יש לו סיפור חיים קשה והוא מאוד מיליטנטי'.

- עם מי היית רוצה לעבוד?

'קודם כל, רק עם אמנים בארץ ודווקא בסצינה המזרחית, עם ליאור נרקיס למשל, כי זה הקהל שלנו...'"

בשנת 2002 יצא הסינגל "הפרד ומשול", בו נתן סאלימינל קרדיט משותף ל"צל". אחריו יצא האלבום המלא, האור והצל, שיוחס לסאלימינל והצל יחדיו. באלבום, שהוכתר במעריב כ"המנון הפטריוטי הראשון של האינתיפאדה השנייה", התארחו צ'ולו, מומי לוי, רון שובל ועוד רבים.

ב-2004 הוציא סאבלימינל אלבום הכולל את מיטב הכשרונות שהחתים בלייבל שלו, תאקט. תחת השם "משפחת תאקט" הוא הוציא אלבום בשם "אול סטארז", שם השתתפו מלבדו גם אמני הלייבל הצל, סיוון, שי 360, בוסקילז, איציק שמלי, גבריאל באטלר (לשעבר להקת "עדן") ואילן בבילון. באלבום התארחו גם שרית חדד, מומי לוי, כלא 6 ואחרים. האלבום זכה להצלחה גדולה, ונמכר בכ-30 אלף עותקים תוך שבוע מצאתו.

בשנת 2006 הוציא סאבלימינל אלבום משלו, בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר. האלבום כלל את הסינגל "קלאסית ופרסי" שהוקלט בשיתוף "כנרית ההיפ הופ" מירי בן ארי.