סטריאו ומונו

פעמים רבות הגיעו אלינו תקליטים שנדפקו בדואר, במידה זו או אחרת. למדנו שדווקא חנויות מקצועיות שמפרסמות מכירה באינטרנט שלחו בדואר תקליטים שנארזו בצורה החובבנית ביותר, ואף התעקשו על כך ששיטתם היא הטובה ביותר כשניסינו לחנך מעט. מצד שני הגיעו אלינו תקליטים שנשלחו מחו"ל במעטפת נייר מרופדת או אפילו בשקית נייר פשוטה – והגיעו ללא פגע. קשה לשלוט במה שקורה לתקליט בדרכו הארוכה משק דואר אחד לשני, מבטן המטוס להררי החבילות של דואר ישראל.

הדבר הראשון שחייבים לקבל בקשר למשלוח בדואר, הוא שהתקליט שלכם יעבור דרך ייסורים לא פשוטה, וימצא את עצמו למעלה או למטה בערימות על הריצפה, באלכסון על מדפים כשכל מיני חבילות נוספות נשענות עליו, והכי גרוע – בתחתית שק דואר כבד כשצורת השק העגולה מעניקה לו עיצוב של צלחת במקרה הטוב, קערה במקרה הרע. מעת לעת הוא גם יופל ליתר ביטחון מגובה שני מטר או יותר הישר על אחת מפינותיו, כשבעקבותיו כמה חבילות נוספות, לאו דווקא של תקליטים. התקליט יישמר ברוב המקרים, אבל העטיפה תינזק ללא תקנה. כל האמור לעיל רלוונטי בעיקר לאריכי נגן (תקליטונים הרבה יותר עמידים דווקא בגלל גודלם הקטן) ולכן נתמקד בהם.

מכינים את התקליט

ראשית יש להכין את התקליט עצמו למשלוח. יש להוציא את התקליט מכל עטיפה מודפסת, ולהניח אותו בעטיפת נייר גנרית או בניילון ישראלי אופייני מעל עטיפת התקליט, ואת שניהם בעטיפת ניילון חיצונית נקייה. היות ואריזת התקליט חוטפת מכות רבות במהלך ההובלה, במקרה שבו תקליט בתוך עטיפה חוטף מכה מהצד, הוא פשטו ייפול דרך חיבורי העטיפה ויקרע אותם. וזה הכלל הבסיסי ביותר: לעולם לא שולחים תקליט בתוך עטיפתו המקורית (לא חיצונית ולא פנימית).

תקליט, עטיפה מקורית, עטיפה פנימית מקורית (אם יש), עטיפה גנרית, עטיפת ניילון מרובעת.

תעריפי הדואר מקפצים מעלה מעבר למשקל 400 גרם (תקליט יחיד ארוז היטב), ולכן במשלוח של תקליט יחיד, לא משתלם להשתמש באריזה המתאימה ל-3-5 תקליטים שתדרוש הוספת קרטונים לריפוד, אשר יביאו אותנו לדרגת המחיר הבאה. לכן כדאי להצטייד מראש בשני סוגי אריזות: האחת לתקליט יחיד (רוב מכירות התקליטים באיביי) והשנייה למספר תקליטים.

בוחרים את האריזה

ראשית, חשוב מאוד שיהיו לאריזה דפנות, המהווים חיזוק משמעותי לאריזה, גם אם מדובר בתקליט יחיד. שתי חנויות אינטרנט בארץ מהן רכשתי לאחרונה תקליטים שלחו לי אותם בין שני לוחות קרטון מהמכולת הגזורים ביד, עם נייר דבק בלבד המחבר ביניהם. בנוסף, בשני המקרים הקרטונים היו גדולים בהרבה מגודל התקליט, כאילו כדי להבטיח שיתעקמו ו/או יתקערו בתוך שקי הדואר. שניהם הגיעו אלינו בעיצוב של צלחת מרק גדולה (והוחזרו להחלפה אחר כבוד).

שני לוחות קרטון גדול יותר ממידות התקליט – בלתי מספיק

שנית, כשאנו בוחרים אריזת קרטון למשלוח, רצוי להימנע מאריזות מתוחכמות – כאלה שחתוכות מראש בצורת צלב "במיוחד לתקליטים", או כאלה עם קפלים רבים המתאימים לכאורה לכמויות שונות של תקליטים. אריזות אלה מציעות בד"כ שכבה יחידה של הגנה, עם כיוון יחיד של "סיבים" (הפסים שלאורך הקרטון הגלי) שקל מאוד לכופף לפחות באותו כיוון. הקפלים המיותרים רק מוסיפים חטא על פשע ומחלישים עוד יותר את האריזה.

הגנה חד שכבתית – עובר בקושי

שלישית, חשוב מאוד שאריזת הקרטון תעניק לנו שכבת הגנה כפולה משני צדי התקליט, כלומר תהיה מורכבת משתי שכבות קרטון עם סיבים מוצלבים (שתי וערב). אנו זקוקים גם לדפנות מקופלים בקפלים ישרים היוצרים חיזוק נוסף, ואנו נשתדל שהאריזה תיסגר בצורה מהודקת על התקליט, שיעניק לה בעצמו חיזוק נוסף. ההידוק גם יפחית מנטייתו של התקליט לגלוש הצידה ולפגוע בצידי האריזה.

האריזה המומלצת

האריזה בה בחרנו לאור הניסיון, מורכבת משני חתיכות קרטון מלבניות עם קפלים – הכל לפי הזמנה. האריזה יוצרת הגנה כפולה עם סיבים מצטלבים כשהחלק הפנימי תומך בדפנות של החיצוני וההפך. המידה הראשונה מתאימה לתקליט יחיד במשקל כולל של 400 גרם בערך. המידה השנייה מתאימה למספר תקליטים. חומר הגלם הוא קרטון גלי חום קשיח (חשוב!) בעובי 4 מ"מ. אריזה זו גם זולה יותר וקלה יותר לייצור מכל האריזות המתוחכמות.

זהו המפרט המתאים למשלוח תקליט יחיד (לא כולל הדפסות חדשות עם עטיפה נפתחת עבה במיוחד). אריזה זו יכולה להכיל תקליט או שניים – עד עובי כולל של 6 מ"מ לערך. (סימני הנקודתיים מציינים את מיקומי הקפלים)

[165 : 14 : 330 : 14 : 165] * [330]
[163 : 10 : 326 : 10 : 163] * [326]

וזהו מפרט המתאים למשלוח 2-6 תקליטים (6 תוצרת הארץ ישנים או 2 חדשים בעלי עטיפה נפתחת עבה). אריזה זו יכולה להכיל תקליטים עד עובי 16 מ"מ לערך.

[165 : 24 : 330 : 24 : 165] * [330]
[163 : 20 : 326 : 20 : 163] * [326]

בשני חלקי הקרטון הסיבים חייבים להיות לאורך. כשמניחים אותם זה על זה שתי וערב כשהפתחים בצדדים המנוגדים – זוהי הגנה דו שכבתית עם סיבים מוצלבים – אריזה שמעולם לא הגיעה ליעדה עם תקליט פגום, לפחות לא במקרה שלנו. מומלץ מאוד לקבל דוגמה ולהתנסות עם המידות המדויקות בעצמכם לפני הזמנה של כמות. המידות המדויקות שתקבלו בפועל יכולות להשתנות מיצרן ליצרן ותמיד ניתן להוסיף או להפחית במילימטרים כדי לקבל את המידות המתאימות לכם.

אריזה דו שכבתית מוצלבת – הגנה מקסימלית

בוודאי ניתן להשיג או להזמין קרטונים אלה אצל רוב יצרני האריזות. היצרן שאתו עבדנו בעבר הוא איציק פרסבורגר מדרום תל אביב (פקס: 03-6876497) שמעולם לא אכזב. אם יש יצרנים נוספים שיוכלו לספק את המפרט הנ"ל במחירי תחרות, השאירו את הפרטים בהערות ונשמח להוסיף אותם לרשימה.

ועכשיו אפשר לארוז

הסרט הדביק החום או השקוף והדיספנסר הידני הם כלי עבודה חיוניים, זולים, ואין לקמץ בהם. לאחר כל שלב בקיפול האריזה, הידוק האריזה על התקליט באמצעות כמה סיבובים של סרט דביק סביב האריזה בחלקיה הסגורים מחזק מאוד את התוצאה. אם נראה שהאריזה לא הדוקה על התקליט, מומלץ להוסיף ריפוד קל (ניילון בועות או ריבועי קרטון) כדי שהתקליט לא יתנדנד בתוך האריזה. כאמור, ההידוק גורם לתקליט עצמו לחזק עוד יותר את האריזה. לסיום מומלץ להוסיף סיבוב אחרון של סרט דביק שיסתום ויחזק גם את הפינות.

ארוז היטב, מוכן למשלוח

למי שמעוניין להשקיע יותר מדולר לעטיפה, ניתן למצוא באיביי אריזות מושקעות יותר מהאפשרויות שתוארו לעיל. מילת החיפוש היא Record Mailer. במקרה שלנו, בפעם הראשונה ששלחנו בדואר תקליט בערך שיותר מ-500 דולר, היינו לחוצים. אי לכך ניגשנו לנגר השכונתי והזמנו מספר לוחות עץ קל וחזק בגודל 32×32 ס"מ, אותן הוא שמח לתת בחינם. תמורת כמה שקלים נוספים לדואר, יכולנו לשלוח כל תקליט כזה בעטיפת ניילון מודבקת לדיקט, הכל בתוך אריזה של 3-4 תקליטים עם ריפוד הולם. התקליטים הגיעו במצב מושלם, וכולם העריכו את ההשקעה.

פקידי הדואר טוענים שהם נזהרים במיוחד בחבילות עם מדבקות "שביר" המודבקות בצורה בולטת על האריזה, ולכן, גם אם החלטתם מראש לחסוך ולא להשקיע באריזה מקצועית, ניתן לקבל מדבקות אלה בחינם מהדואר, ולהדביק על האריזה. חשוב להדביק מדבקות אלה בצורה בולטת על כל אריזה משני צידיה – לאו דווקא בגלל שהמובילים של הדואר באמת יתייחסו אליה, אלא לפחות כדי שלא ייתממו פקידי השירות הבולאי למראה תקליט שקיבל צורת צלחת (או נשבר לגמרי – גם זה קורה): "אז למה לא ציינתם שזה שביר?"

מדבקות "שביר" – הדובדבן שבקצפת

במקרה של חבילה שהגיעה בדואר במצב לא טוב – חשוב לפתוח אותה בנוכחות פקיד הדואר ולצלם אותה (רצוי על רקע הפקיד עצמו) במקרה שהתכולה נפגעה. כמו כל חברת ביטוח, גם בדואר רשום ובמיוחד במשלוחי EMS שנדפקו (מניסיון), לדואר יש נטייה חזקה להשתמט ולשקר במצח נחושה כדי לא לשלם דבר ("החבילה לא הגיעה ליעדה ואין חתימה של מקבל הדואר הרשום? זה לא משנה. התקשרנו לדואר באוקראינה והם נשבעים שהחבילה נמסרה…")