תופעה מצערת המוכרת לכל אספני התקליטים היא תופעת הקפיצות, קדימה או אחורה, הגורמות לתקליט לדלג על רצועה או מספר רצועות, או לחזור על אותו קטע בלופ אינסופי. החדשות הטובות הן שרוב הקפיצות ניתנות לתיקון!
אבל קודם לכן 1: קפיצות יכולות להיגרם גם על-ידי הפטיפון, במקרה שבו המנגנון למניעת החלקה של הזרוע (אנטיסקייט) לא תקין. גם כאן תקליט עשוי לקפוץ בנקודה קבועה, בגלל חולשה נקודתית של חיתוך התקליט – בד"כ שני חריצים שנוגעים זה בזה. במצב אופטימלי, המחט תשאף להישאר באמצע החריץ ולא "תמשוך" ימינה או שמאלה. ודאו שמניעת ההחלקה פועלת כנדרש.
אבל קודם לכן 2: עם הניסיון ניתן להעריך מראש מתי תיקון קפיצה ישאיר את קול ה"דפיקה" האופייני של הקפיצה כמות שהוא, יגביר אותו, או יחליש אותו. הדבר קריטי למשל אם התקליט מיועד להקלטה חד פעמית (לצורך הוצאה מחודשת למשל). במקרה כזה, ניתן לסייע למחט להישאר בחריץ הנכון גם בלי תיקון, פשוט על-ידי הפעלת לחץ פיזי מתון על הזרוע נגד כיוון הקפיצה ברגע הנכון (לא ביד!).
אז אילו סוגי קפיצות היו לנו:
- לכלוך: קפיצה הנגרמת כתוצאה מלכלוך שחדר לתוך החריץ ונתקע שם. זה יכול להיות גרגר אבק או חול, או כל לכלוך אחר שמצא את דרכו אל פני התקליט והוא חוסם את דרכה של המחט, אשר מוקפצת לחריץ הבא, או הקודם, בהתאם לצורת הלכלוך. במקרה כזה יישמע גם קול "דפיקה" או פצפוץ בנקודת הקפיצה, ובכל זאת – התקליט עצמו לא פגום אם אין שריטה נראית לעין במקום הקפיצה.
- שריטה: קפיצה הנגרמת כתוצאה ממעבר של גוף חד על פני התקליט העדינים אשר גרם לחתיכת ויניל שהפרידה בין שתי חריצים "להתכופף" לתוך אחד מהן ושוב, לחסום את דרכה של המחט. במקרה כזה יישמע בדרך-כלל קול דפיקה גם במספר חריצים שכנים, למרות שלא כולם יקפצו. מקרה כזה ניתן לתיקון כמעט תמיד.
- הדפסה: מקרה נדיר יותר הוא קפיצה שנגרמה כתוצאה מהדפסה פגומה (ותופיע בכל העותקים שנוצרו מאותו חיתוך, אם כי לא בכל הפטיפונים). בהדפסה ראשונה של "אפרים ואסתר שמיר", למשל שתי חריצים שכנים בשיר "להיות כוכב" נפגשו בנקודה מסוימת, והמחט המשיכה חלקות לחריץ הבא ללא סימן כלשהו לקפיצה.
- חריטה: מכה לזרוע הפטיפון בעת השמעה שגרמה לגרירת הזרוע לרוחב מספר חריצים או פגיעה פיזית אחרת, יכולה לגרום לכך שהחריץ "נחרט" מחדש כך שהוא מוביל לחריץ סמוך במקום להמשיך במסלולו המקורי. שני המקרים האחרונים הם בדרך-כלל הקשים ביותר לתיקון. אולם אם התקליט חשוב ונדיר במיוחד, שווה להשקיע ובמקרים רבים ניתן גם להצליח.
שיטות לא אלימות
כמו בכל ניתוח, ראשית כדאי לבחון שיטות "לא חודרניות" לטיפול בהפרעה לזרימת המוסיקה, שאינן כוללות גרימת פגיעה נוספת לתקליט (גם אם למטרה טובה). שיטות אלה פשוטות, אינטואיטיביות, ובמקרים רבים הבעיה תיפתר בשלב זה. גם כאן, קצת ניסיון יסייע לדעת מראש איזו מהשיטות תתאים יותר לכל מקרה.
- ניקוי במברשת. תמיד רצוי להתחיל מניקוי התקליט במברשת עם שערות דקות שנועדו להיכנס לתוך החריצים. רצוי לנתק את הפטיפון מהחשמל ולנקות את האזור החשוד תוך סיבוב התקליט ביד אחורה וקדימה, והחזקת המברשת בזווית כזו שתסיר את כל הלכלוכים שלא נדבקו ממש לתקליט.
המציג אינו רופא - ניקוי רטוב עם מטלית ומברשת או במכונה ייעודית יכול להיות שימושי כשהלכלוך הוא כזה שעשוי להתרכך או להינמס לפחות בחלקו על-ידי הנוזלים וחומרי הניקוי.
- הגדלת משקל הזרוע. לעתים לא נדרש כוח רב מדי כדי לסלק מפגע מחריץ התקליט והגדלת משקל הזרוע באופן זמני עשויה לעשות את המלאכה. פעולה זו עלולה להזיק למחט, ולכן מומלץ להחליף באופן זמני למחט ישנה.
אפשר להגדיל את המשקל באמצעות מנגנון המשקולת שבקצה זרוע הפטיפון. אם זה לא מספיק, ניתן ליצור משקולת משלנו תוך שימוש בעיפרון או כלי דומה במשקל המתאים על הזרוע באופן כזה שלא ישפיע על תנועתה. כאן נדרשת זהירות רבה.
- סיבוב לאחור של התקליט. גם פעולה זו עלולה להזיק למחט, ולכן מומלץ להחליף באופן זמני למחט ישנה. לפעמים מעבר המחט שוב ושוב באותו כיוון בנקודת הלכלוך רק מהדקת את הלכלוך יותר ויותר לתוך החריץ, ומספיק להסיע את המחט בכיוון ההפוך כדי לשחרר את הלכלוך ממקומו.
ברגע שנשמעה הקפיצה, כבו את הפטיפון או נתקו אותו מהחשמל מבלי להרים את הזרוע. עכשיו סובבו את התקליט ביד כמה פעמים אחורה וקדימה בעדינות תוך מעבר על הנקודה הבעייתית (הקפיצה והמוסיקה ימשיכו להישמע גם ללא חשמל). בחלק מהמקרים פעולה זו תפתור את הבעיה. - ניקוי במטלית. שפשוף נמרץ של אזור הקפיצה במטלית שנכנסת לתוך החריצים עשוי לשחרר את הלכלוך ואפילו "לנקות" קפיצה.
ראשית יש לסמן לעצמכם את מקום הקפיצה המדויק, מאחר שלא תמיד ניתן לזהות אותו כשלא שומעים אותו. ניתן לעשות זאת למשל על-ידי הנחת מחק על הלייבל בזמן שמיעת הקפיצה באופן כזה שיצביע על מיקומה המדויק.
לאחר מכן יש להניח את התקליט על משטח ישר כשכולו עטוף מלבד האזור הדורש ניקוי, לקחת מטלית עדינה ועבה, כזו שלא משתחררים ממנה חוטים ופשוט לשפשף קדימה ואחורה באזור הקפיצה ובכיוון החריצים. לאחר-מכן להחזיר לפטיפון, ולפני ההשמעה לנקות במברשת רכה המיועדת לכך.
- ניקוי במחק רך. דרך דומה ל"ניקוי" קפיצה מודגמת ביוטיוב באמצעות מחק רך. זהו אותו הליך כמו האחרון, אלא שבמקום המטלית, משתמשים במחק כדי "לנקות" את הקפיצה. המחק נכנס פחות לעומק, אולם גורר חזק יותר לכלוכים הקרובים לפני התקליט.
שיטות חודרניות
כשכל זה לא עבד, זה הזמן להוציא את התותחים הכבדים. ארגז הכלים הבסיסי כולל זכוכית מגדלת קטנה, מחט או סיכה ארוכה ודקה, מברשות לניקוי תקליטים מסוגים שונים ומטליות עבות מהסוג המשמש לניקוי משקפיים. בשנים האחרונות נוספו לארגז כמה סוגי מיקרוסקופים ו"משקפי שענים" מוארים מארצות הסין שניתן לרכוש באיביי ב-5 דולר בממוצע, ומשפרים מאוד את הסיכוי לראות מה אנחנו עושים.
אבל קודם לכן: מומלץ להשיג כמה תקליטי שקל לאימונים. חשוב מאוד להתאמן "על יבש" עד שתרגישו שאתם שולטים בעניין, או לחלופין תחליטו שעדיף לוותר, ובמיוחד, לפני שתגרמו נזק לא מכוון לתקליט הנדיר שניסיתם לתקן. בגדול, מדובר בפעולה עדינה מאוד, ובשתי וריאציות של אותו טיפול. גם כאן, מומלץ להחליף למחט ישנה בזמן ההתנסויות.
- סילוק מעצור שחוסם את החריץ. ראשית יש לזהות ולסמן את מקום הקפיצה כפי שתואר קודם, ואז להניח את התקליט על משטח ישר כשכולו מכוסה מלבד אזור הקפיצה. חשוב שכל העת הידיים יהיו מונחות על כיסוי התקליט ולא יגעו בוויניל עצמו.
באמצעות משקפי שענים או "מיקרוסקופ" זעיר, חפשו את הקפיצה. זה יהיה גוש כלשהו שחוסם את החריץ, או מספר חריצים סמוכים. כשעובדים בהגדלה כזו, יש לזכור שכל תנועה של היד חייבת להיות מזערית ועדינה וכמעט אפסית. כעת יש לקחת סיכה או מחט דקה, ברוחב הגדול רק מעט מרוחב החריץ. לסיכות אלו יש קצה דק ומעוגל, המתאים מאוד למשימה. כעת אפשר לחלץ את הגוש המפריע בהסעת הסיכה קדימה ואחורה בתוך החריץ, כשהיא מקבילה ככל היותר לפני התקליט כדי שלא לפגוע בעומק החריץ – קצת בדומה להכנה למכת סנוקר. כששפת התקליט קרובה אליכם, התחילו בכיוון מימין לשמאל, כמו בתמונה – זהו הכיוון ההפוך לתנועת המחט. בהמשך אפשר לשפר עמדות גם מהכיוון ההפוך.
- שחזור החריץ המקורי. למעשה מדובר ביצירת חריץ חדש המשחזר את מסלולו של החריץ המקורי. כשלא מדובר בלכלוך החוסם את החריץ, אלא בחריץ שהולך מסיבה כלשהי למקום הלא נכון, אפשר להשתמש באותה שיטה בצורה מעט יותר אגרסיבית, כדי לחצוב מעבר חדש שהמחט תעדיף על החריץ הלא נכון. פירושו של דבר לחפור תעלה חדשה ומעט עמוקה יותר מהקודמת, וכאן דרושה יד עדינה במיוחד, והפעלת כוח ליצירת החריץ החדש בכיוון המבוקש.
פעולה מוצלחת תביא לכך שהמחט תמשיך בחריץ הנכון, אולם ייתכן שבעקבותיה רעש הדפיקה יהיה חזק יותר מקודם, בגלל החיתוך החדש העמוק יותר. גם כאן, ביצוע אמנותי עשוי להפחית את הרעש למינימום. שימו לב, אסור להגיע למצב של "חור" בחריץ, שעלול לפגוע במחט. המסלול החדש צריך להיות חלק ונקי ככל שניתן. בהצלחה!
קפיצה? איזו קפיצה?
מקווה שעזרנו, אם יש לכם שיטות ורעיונות נוספים, נשמח לשמוע. תודה!
לפני השארת תגובה, עברו על הדף שאלות נפוצות,
ייתכן וכבר ענינו לשאלתכם. למשל:
אנחנו לא קונים ולא מוכרים תקליטים,
ולא מתקשרים למספרי טלפון לא מוכרים.
יש מצב שעם החבר המטומטם שלי במהלך ניגון המוזיקה הרס לי את התקליט??
במהלך הניגון הוא לחץ על המחט וגרר אותה סביב התקליט . כשראיתי את זה הרמתי את המחט זריז , ויזואלי לא נראה שמשהו קרה למחט אולי, אני לא יודע ? ותקליט מה לגביו יכול לההרס?
תקליט זה אחד הדברים הכי שבריריים שיש. אתה יכול לנשום עליו והוא יתחיל לדלג לך. הפחד הכי גדול שלי (שקרה לכל התקליטים שלי) זה שהם יתחילו לדלג לי על שירים. גרם לי לחפש פטיפוןו חדש כי מסתבר שפטיפון מזוודה הורס את הכל. אתה מסכן סליחה
שלום אשמח לדעת באיזה שיטה להשתמש במקרה אם יש לי שריטה על התקליט בעקבות תזוזה של המחט:) ויש מקום עושה את התיקון?
מצוין. יש לך גם שיטה ליישור תקליטים עקומים? קראתי שאפשר עם חום מבוקר?
לגבי יישור תקליטים, אגיד מה שכבר אמרתי למי ששאל בפרטי –
מבחינתי, כל יישור תקליטים הוא רק עיקום נוסף, אם גם בכיוון ההפוך.
מה שלא תעשה, שני העיקומים יחד לא ישחזרו באמת את המקור.
גם אם תגיע למצב שהמחט לא תקפוץ, זה לא יישמע טוב.
שווה לנסות רק אם זה העותק האחרון בעולם, ואין שום דרך אחרת.
דעתי היא שעדיף כבר לחפש פטיפון שיודע לקרוא תקליטים עקומים…