היצירה המוסיקלית של קורין אלאל נעה בין המוכר והפחות מוכר, המורכב והפשוט, השייך לעבר (שירים צרפתיים שאהבה בילדותה) והעתידני לזמנו (תקליט הבכורה שלה, תקליטה כשזה עמוק). כמלחינה לאחרים היא כמעט תמיד קליטה ו"נעימה", ופחות מכך לעצמה, עם קולה ודרך שירתה המיוחדים. היא אף פעם לא ניסתה להיות "סתם נחמדה", ובדרך כלל ניסתה, והצליחה, להגיד משהו.

ההתחלה

אלאל היא ילידת תוניס. בגיל 8 עלתה ארצה וגרה בנתניה ואחר כך בהרצליה. מגיל עשר ניגנה בגיטרה והופיעה לבדה ועם יגאל דה-בוטון (לימים זמר וליצן). בתיכון ניגנה בלהקות שונות וכתבה מנגינות.

בצבא, אחרי שירות בלהקת פיקוד דרום (ממנה פרשה כי לא רצתה לרקוד) ובצוות הווי סיני, הצטרפה ב-1975 לצוות הווי הנדסה קרבית עם יהודית רביץ ויואל לרנר, בניהול מוסיקלי של נתן כהן. אלאל ורביץ הופיעו כצמד גם באזרחות ושרו חומר מקורי ופולק-רוק אמריקאי.

בסוף 1976 השתתפה אלאל במחזמר "שפנים בחלל" של גדעון כפן וגידי שחם ובלטה בשיר "כסני בשמיכה אינדיאנית". היא גם שרה קולות רקע בהקלטות רבות, ביניהן עם אריק איינשטיין, שלום חנוך, רמי פורטיס, נורית גלרון, צביקה פיק, שמוליק קראוס, מיקי גבריאלוב, גלי עטרי ואחרים.

ב1977- הקליטה את "החול יזכור" (מ' נתן יונתן, ל' נחום היימן), את "יונק הדבש" (מ' ול' יאיר מילר) ואת "אמור לי" במופע "ארץ טרופית יפה". היא שרה עם מיקי גבריאלוב במופע "אדם וחבל" את לחניו ל"עשו אותי מהצלע", "שיר הזונה", "זה היה סיפור של חורף" ו"אהבה יוונית". אחרי הופעות "אדם וחבל" הופיעו אלאל וגבריאלוב במופע שכלל בעיקר משיריו וגם אחדים משיריה. הם הקליטו את "סמבה אבן גבירול", ולראשונה גם מלחניה של אלאל: "הכל בינינו כרגיל" (מ' יעקב גלעד), "ממתקים מפוזרים" (מ' רחל שפירא) ו"אנחנו לא לבד" (מ' עטרה אופק ויעקב רוטבליט). הופעותיהם כצמד נמשכו כשנה, בין השאר ב"פסטיבל נביעות 1978", אך כוונתם להוציא תקליט משותף לא התממשה ודרכיהם נפרדו.

ב-1979 הופיעה אלאל לראשונה לבדה במופע "ממתקים מפוזרים", עם רפי קדישזון בפסנתר ובני קדישזון בתופים. משירי המופע הוקלט רק "מחר יהיה יום יפה", אותו הקליטה מאוחר יותר גלי עטרי.

ב-1980 עיבד מתי כספי לחנים שלה ל"דרך הכורכר" של אריק סיני ו"רעידת אדמה" של אושיק לוי, והוכיח כי הם יכולים להישמע קליטים יחסית. לעומתם, שיר שהקליטה בעצמה, לחנה ל"רכבת הבוקר" (מ' מתי רגב), היה מורכב, ועיבודו הג'אזי של רמי לוין לא הקל על קליטתו. כך היו גם הופעותיה אז, בליווי הרכב ג'אז-רוק שכלל את עדי וייס בקלידים, טל ברגמן בתופים, יוסי לוי בגיטרה ושמוליק ארוך בבס.

הפריצה

בהמשך השנה הקליטה אלאל קטע כאסח שכתבה והלחינה ושעיבד יהודה עדר: "אני משתגעת". השיר נשמע כמו כיוון חדש, אך הקריירה שלה נעצרה כשלקתה בדלקת גידים חריפה ביד שמנעה ממנה לנגן.

בסיועם של פטר ורטהיימר (שכתב לה תווים) ודני רובס (שניגן בגיטרה במקומה) היא עברה תקופה קשה זו ואף ניצלה אותה להתפתחות: למדה באקדמיה, למדה לנגן בסינטיסייזר, עיבדה "כישרונות צעירים" בפרויקט של סולו יורמן ו"טריטון" וגם הקליטה מלחניה בעיבוד עדי ישעיה: "שיר לשירה" (מ' יהונתן גפן) ו"מה שאני" (מ' דוד וייזר). היא גם ניגנה בסינטיסייזר, מאחורי הקלעים, באופרה לילדים "יפתח המלוכלך" של גבריאלוב, ושרה איתו בתקליט האופרה את "הסוף השחור".

ב-1983 חזרה להופעות עם הגיטריסט יעקב אלגרנטי ואחר כך עם בועז קביליו ועם דורי בן-זאב, שגם שר איתה פרסומות לירקות (ביניהן הלהיט "עגבניה הא הא הא").

באותה תקופה היא הקליטה סקיצות ביתיות לשיריה וחיפשה במועדוני תל אביב להקה בעלת צליל חדש שתנגן בהקלטתם. היא מצאה את ליפסטיק: משה דעבול בגיטרות ושירה, איתי זילבר בבס, דני מקוב בתופים וארי פרנקל בקלידים, והקליטה איתם את אלבומה הראשון, קורין אלאל. האלבום כלל בעיקר את לחניה (ביניהם "מותק", "חיה בתוך קופסא", "ציפור", "אני רוצה לעצור", "מוכר זה לא מוכר" ו"תמונה בכחול") וגם את "תן לי קצת ממך" שהלחין לה חבר ילדות, יזהר אשדות. הוא גם השתתף בעיבודים ובהפקה המוסיקלית. ביוני 1984 יצא התקליט, כשברגע האחרון הספיקה אלאל להוריד את השם "מותק" מהעטיפה. היא לא הייתה "מותק" אלא יוצרת כואבת וחזקה, שלא ניסתה להתחנף ולהתחבב בכוח על המאזינים, ואכן התקליט דיבר אל מעט קונים. רק ב-1993, כשיצא התקליט בקומפקט, הוא נחשב לקלאסיקה ברוק הישראלי.

בהופעות אחרי הוצאת התקליט ליוו את אלאל הגיטריסט עופר זינגר וחברי גן עדן, מיקי גל בבס, דורון פיקר בקלידים ומישל עמר בתופים. אלאל גם הלחינה ושרה באותה תקופה שירים לא רוקיים: לתוכנית ליום השואה בגלי צה"ל היא שרה את "הפחד" ו"כמו שני ילדים" (מ' לאה גולדברג) ואת "מותי בא לי לפתע" (מ' יוסף שריג), בפסטיגל היא שרה את "בלבולים" (מ' וייזר), בלקראת אירוויזיון את "בכל יום" (מ' ריקי גל), בתחרות זמר בערד את "ילדת המדבר" (מ' בן-זאב) וב"פסטיבל הכוכבים" את "שיר בכיף" (מ' שמואל קלוסקי). ריקי גל שרה את לחנה ל"על הנילוס" (מ' משה דיין), דני בסן שר את "אסיר נמלט" (מ' רוטבליט) וגלי עטרי שרה את "אין לי ארץ אחרת" (מ' אהוד מנור) בהשתתפות אלאל בקולות רקע.

ב1986- הקליטה אלאל את תקליטה פירות אסורים, שהושפע גם מחוויותיה ממלחמת לבנון. היא הלחינה את כל שירי התקליט, ביניהם "מלחמה", "הים כבר עולה", "פירות אסורים", "כבשים" ו"זר בגופו" וגם הפיקה ועיבדה עם דורון פיקר. מאוחר יותר, בהופעות בהולנד, נזכרה אלאל ב"אמסטרדם" של ז'ק ברל, וכשחזרה לארץ צירפה את השיר לתקליט, אותו נאלצה לבשל מחדש בעזרת יזהר אשדות. כך יצא התקליט רק באמצע 1987. בראיון בתוכנית "עד פופ" לרגל הוצאתו שכחה אלאל להזכיר את שותפיה להקלטות ולהופעות. חברי גן עדן ובמיוחד פיקר נעלבו קשות וניתקו את הקשרים עימה.

ב1987- למדה אלאל בבית הספר לטכנאי קול של יואב גרא. בתקליט סיום המחזור שלה הפיקה, עיבדה וניגנה בשירים אחדים וגם שרה ב"Mediterranean Girl" (תרגומה ל"חיה בתוך קופסא"), "דרך הכורכר" ו"קבוצה ריקה" (מ' ול' יובל ליבנה). באותה שנה הקליט אריק סיני את לחנה ל"לאט עולים סוסי" (מ' דוד פוגל) ואדם הקליט את "היא רוקדת לבדה" (מ' רחל שפירא).

ההצלחה

את תקליטה הבא, אנטארקטיקה, עיבדה והפיקה יהודית רביץ, שהפכה את שיריה לקליטים מבלי לפגוע בעוצמתם. אלאל הלחינה את כל השירים, ביניהם "אנטארקטיקה", "הטבעת נפלה", "התעשיה האבירית", "ארץ קטנה עם שפם", "שיר לשירה" ו"Le Dejeuner Du Matin".

התקליט יצא ב1989 והיה להצלחתה המסחרית הראשונה. כך היו גם ההופעות אחרי הוצאת האלבום, עם רן עפרון כמנהל מוסיקלי וקלידן, אורי בינשטוק בגיטרה, ערן צור בבס ושלמה דשת בתופים.

ב1990 הלחינה אלאל שירים להצגה "מה שבלב" בחאן הירושלמי, ביניהם "רונית" ו"שקרן" (מ' עוזי בן-כנען) ששרו חיים צינוביץ, אלי נחמה ואריה צ'רנר. גידי גוב שר בפסטיגל את לחנה ל"באותו סולם", היא שרה את "אנני אוקלי" (מ' מנור), וראובן לביא שר את "ספירה לאחור" (מ' פייגנבאום).

באותה שנה הקליטה אלאל גרסה ל"אין לי ארץ אחרת" והופיעה במופע "שפת אמי" בבימוי צדי צרפתי. במופע נכללו שירים צרפתיים שתירגם מנור ושירים שהוא כתב והיא הלחינה. עובד אפרת עיבד והפיק למופע את לחנה ל"שפת אמי" ואת "החיים בורוד" של פיאף, ואלאל עיבדה והפיקה את לחניה ל"קשר הירח", "זאת לא חוכמה לומר Je T'aime" ו"נפוליאון" ואת השירים הצרפתיים "שלושת הפעמונים", "המיטה של לולה", "המנון לאהבה", "אי שם בלב", "ספק גדול", "גולגולת", "בירבורים" ועוד. במופע ניגנו עם אלאל (בשירה וגיטרות) דשת בתופים, צור בבס ושירה ואבשלום כספי בקלידים ושירה. המופע, שזכה להצלחה גדולה, הוקלט באוגוסט 1990 ויצא בתקליט שפת אמי.

בינואר 1991, בזמן מלחמת המפרץ, הופסק המופע, ואלאל הופיעה בליווי אותו הרכב במיטב להיטיה. היא גם הפיקה מוסיקלית (עם ברי סחרוף) הקלטת שירים של צור עם להקתו כרמלה גרוס ואגנר ושרה איתו את "נשים כותבות שירה" וקולות ב"עלבון", "תמונה אימפרסיוניסטית" ו"חנוך מחנך".

בסוף 1991 עבדה אלאל שוב עם רביץ כמעבדת ומפיקה בתקליטה זן נדיר. אלאל הלחינה את "זן נדיר", "תאונה", "ימי הפרח והאהבה","מעיין" ועוד. האלבום זן נדיר היה מתקליטיה המגובשים והטובים של אלאל ורבים משיריו הפכו ללהיטי רדיו, אך הוא לא זכה להצלחה מסחרית.

ב1992הקליטה גלי עטרי את לחניה ל"חזקה מהרוח" (מ' אסתר שמיר) ול"ערמונים מהאש" (מ' מאיר גולדברג), ובהקלטות אלאל ניגנה בגיטרה ושרה. נורית גלרון הקליטה את לחנה ל"ידיים" (מ' בן-צור), והדודאים הקליטו את לחנה ל"במיטה של אשה זרה" (מ' מאיר גולדברג).

ב1993 הפיקה אלאל הקלטה ראשונה של המכשפות, עיבודן המשותף ל"קסם על ים כנרת". שנה לאחר מכן היא השתתפה בעיבודי השירים והפיקה את אלבום הבכורה המפתיע שלהן. ב1994- הופיעה במופע משותף עם אלון אולארצ'יק ודני בסן, "כולם ביחד וכל אחד לחוד".

ב1995, באלבום השני של כרמלה גרוס ואגנר, היא הלחינה ושרה את "עץ" (מ' צור). עם המכשפות היא עיבדה ושרה חידוש לשירה "חיה בתוך קופסא" וחידוש ששרה הלהקה עם ניק קייב לשירו "Shivers". בהופעותיה ליוו אותה ענבל פרלמוטר בגיטרה, עפרון בקלידים, אלעד כהן בבס ורונן תורג'מן בתופים.

ב1997 יצא אלבומה המפתיע כשזה עמוק, בהפקת ערן צור ובעיבוד נגני האלבום, אלאל בשירה וגיטרה, צור בגיטרה בס, סינטי בס, סטרינגס וקולות, פרלמוטר בגיטרות ושירה, עפרון בקלידים, תורג'מן בתופים ואלי אברמוב בתכנות תופים, סינטיסייזרים ודגימות. אלאל הלחינה את כל השירים, ביניהם "כשזה עמוק", "לחיות", "ספינת השוטים", "אל תלך", "בואי אלי", "עיפרון ברק" ו"פירמידות".

האלבום החדשני והמקורי לא קיבל את תשומת הלב שהגיעה לו, וחברת התקליטים מיהרה להוציא את האוסף ובו מבחר של 18 מלהיטיה.

באותה שנה השתתפה אלאל בעיבוד והפקה בארבעה שירים באלבום הבכורה של אביתר בנאי. היא גם ניגנה בהקלטות בקלידים וגיטרות ושרה קולות.

בשנת 1998 חידשה אלאל את שירו של רמי פורטיס "שמש לך מצפים" לפרויקט עבודה עברית. באותה שנה הופק מופע לטלוויזיה ובעקבותיו יצא גם האלבום חברים שרים קורין. אל קורין הצטרפו זמרים שונים ששרו, איתה או בלעדיה, את מיטב להיטיה. אסף אמדורסקי שר את "שיר לשירה", דודי לוי את "התעשייה האבירית", אורנה בנאי את "חזקה מהרוח", ערן צור את "פירמידות" ו"מותק", אורלי פרל את "קשר הירח", אביתר בנאי את "כשזה עמוק" ו"מעיין", יהודית רביץ את "זן נדיר" ואלי סורני את "אנטארקטיקה". אלאל שרה לבדה את "שיר בכיף".

ב-1999 הפיקה לטל גורדון ורונה קינן מופע ותקליט משותפים.

ב-2000 הקליטה אלאל אלבום שלם בהפקתו של יובל מסנר, אך החליטה לגנוז את ההקלטות.

ב-2001 עוררה אלאל סערה תקשורתית כשלקראת הוצאת אלבומה תנינענק חשפה בתקשורת את היותה לסבית. האלבום תנינענק בהפקה מוסיקלית של מרקו גורקן ובעיבודים משותפים לאלאל וגורקן היה צעד נוסף של אלאל לכיוון הביטוי האישי (היא השתתפה בכתיבת חצי משירי האלבום) וכן העמקת העבודה במחשבים וסימפולים. בין הבולטים בשירי האלבום (שכולו מלחניה) היו "תנין ענק" ו"את יפה" (מ' מאיר גולדברג), "גשם של פתאום" (מ' ענבל פרלמוטר), "משפחה" (מ' אלאל, מאיר גולדברג וערן צור), "לנוח בטוח" ו"לפני שנפרד מוחמד" (מ' אלאל ומירי פיגנבוים).

את הוצאת האלבום ליווה סיבוב הופעות בו ניגנו עם אלאל מרקו גורקן במחשב וקלידים, דני מקוב בתופים, דוד סבן בבס, אופיר גל ואלי סורני בגיטרות.

בשנת 2003 ילדה בת זוגה של אלאל והמנהלת האישית שלה, רותי, את בנן המשותף עומר.

בשנת 2004 הוציאה אלאל את אלבומה השמיני, הכחול של השמים. האלבום, בהפקתו של עופר מאירי, כלל עשרה שירים שהלחינה, למילותיהם של חנה גולדברג, מאיר גולדברג, אהוד מנור, מירי פייגנבוים, שמרית אור והזמרת אורליקה. שיתוף הפעולה עם אורליקה לא הסתיים בכתיבת הקטע המסיים את האלבום, "La Plus Belle Maison". אלאל הקליטה עם אורליקה גם גירסה בצרפתית ל"שיר לשירה". התוצאה, "Mon Petit Bout de Tout", נועדה להיכלל באלבומה של אורליקה.

לאחר צאת האלבום יצאה אלאל במופע "הכחול של השמיים", איתו הגיעה על לניו יורק ופריז.

ב-2005 הוציאה חברת אן.אם.סי אלבום אוסף כפול לזמרת הוותיקה, מסדרת "המיטב". האלבום כלל, בנוסף ללהיטים הוותיקים, גם שני שירים שראו אור על דיסק לראשונה: "אני משתגעת" ו"כשהים חזר". באותה תקופה הקליטה אלאל דואט עם אם.סי קרולינה, "ביד הבריאה", במסגרת תוכנית שיתופי הפעולה המוזיקליים של ערוץ 24, "מפגשיר".

במרץ 2006 יצא לחנויות אלבום ההופעה "לו באת - נשים שרות שם טוב לוי", המבוסס על הופעה שהוקלטה כבר באביב 2003, במסגרת פסטיבל "ימי זמר בחולון", בהשתתפות לאה שבת, יהודית רביץ, דיקלה ואלאל עצמה, שביצעה את השירים "פסק זמן", "הנסיך הקטן", "זה בראש שלך", "שיר ערש לנווד" ו"יכול להיות שזה נגמר" - לבד או עם משתתפים אחרים בערב, כולל עם לוי עצמו.

ב-2007 לקחה אלאל חלק במופע משיריה של המשוררת אגי משעול במסגרת פסטיבל ישראל. לקראת המופע שוחרר הסינגל "יום שני" (מילים: אגי משעול. לחן: אלונה טוראל).