שלישיית גשר הירקון, על הרכביה השונים, הייתה מההפקות היותר מצליחות בבידור ובמוסיקה הישראלית של שנות ה-60, ורבים משיריה הפכו כבר בזמן אמת לקלאסיקה של הזמר העברי. זה היה "הרכב צמרת" של זמרים שהתפרסמו גם לפני הקמת הלהקה: אריק איינשטיין ויהורם גאון הגיעו אליה מלהקת הנח"ל ומניסיונות ראשונים כסולנים ובני אמדורסקי בא מצמד הדודאים. לשלושתם הייתה הלהקה נקודת זינוק לקריירות מפוארות, מהמצליחות ביותר במוסיקה הישראלית מאז ועד היום.

ביוגרפיה

ב-1964 זכתה השלישייה המקורית לחשיפה גדולה ראשונה ב"פסטיבל הזמר והפזמון", בו שרה את השיר "אותך". באותו פסטיבל שר איינשטיין לבדו את "הרחק בלילה", ואמדורסקי לקח את הפרס הראשון עם נחמה הנדל בשיר "ילדתי אמרי".

באותה שנה הקליטה השלישייה לקול ישראל שירים אחדים בעיבוד יצחק גרציאני. השירים הושמעו בתוכניות רדיו, אך לא יצאו בתקליט עד שנת 1993 (אז הופיעו בדיסק ניגון עתיק), ביניהם "גליה", "החופש תם", "הצ'יזבטרון", "יד לפה", "ואולי" והפרודיה על "From Me To You" של הביטלס, שהפך במילים של חיים חפר ל"למה את לא יוצאת איתי". הביטלס, בשלב זה של שנות ה-60, נחשבו כאיום על הנוער הישראלי (ולכן לא אושר בואם ארצה) ונושא לבדיחות ופרודיות. השיר הראשון של שלישיית גשר הירקון שהוצג למצעד גלי צה"ל באוגוסט 1964 היה "שייק", פרודיה על הביטלס מתוך הסרט "דליה והמלאכים", בו השתתפו חברי השלישייה. הם ביצעו אותו כשהם חובשים פיאות נוכריות בסגנון הביטלס וכולם חשבו שזה נורא מצחיק.

בישראל של ראשית שנות ה-60 היה חשוב מאד להצחיק. השלישייה המצליחה ביותר בישראל באותה תקופה, הגשש החיוור, עשתה קריירה משילוב של מערכונים מצחיקים מאוד ושירים פחות משעשעים. חברי שלישיית גשר הירקון התרכזו בעיקר בשירה, אבל גם אצלם היה הומור, כמו, למשל, משפט הפתיחה המצוין של אמדורסקי בהופעות: אני לא גאון כמו איינשטיין, וכמו הכיתוב המשעשע (שכתב דן בן-אמוץ) על העטיפה האחורית של אלבומם הראשון, אהבה ראשונה:

"אריק איינשטיין: בן למשפחה תימנית ידועה מעדן. הגיע ארצה במרבד הקסמים, הפרוש כיום בלשכתו של ראש הממשלה לשעבר, משה שרת. אביו, צורף ותיק מפולין, עובד כיועץ מס הכנסה במפעלי טכסטיל שמפו. אימו, שעבדה כטרקטוריסטית במשכית, קשורה לתיאטרון בחבל ירושלמי. אשתו של אריק היא גם אשתו של שר המסחר והתעשייה של ליבריה. בתו בת החמש של אריק היא בתו. מי שמכיר את אחיו זלמן אינו יכול להאמין שאריק הוא בן יחיד. תוכניותיו המשפחתיות ענפות. נוסף לבת הוא מקווה לגדל השנה זקן.

יהורם גאון: יליד הארץ. איש העלייה השנייה והשלישית. היה בין הראשונים שלמד לרכב על וספה. אשתו השנייה הכירה את אשתו הראשונה בכנס הסורגות בשטוקהולם. בגלל חזותו המיוחדת עבר יהורם גאון ניתוח פלסטי שכתוצאה ממנו קומתו הנמיכה ב-4.5 ס"מ. רופאו עזב את הארץ ולאחרונה ראו אותו עובד בנגרייה מכנית בפינלנד. מקומו בתיאטרון הקאמרי הוא שורה 20 כיסא 6. הבימה הציעה לו שורה 15 באמצע והוא סירב. הצטרף לשלישיית גשר הירקון עקב קשריו הטובים עם מנהל לשכת העבודה.

בני אמדורסקי: אמדורסקי, המוכר בחוגי האינסטלטורים בתור "הדוד הבריא" מתוך הדודאים, הוא הריאליסט שבין השלושה. חשבונו בבנק הלאומי הסתכם ב-1.4.63 ב-974.50 ל"י. השיר האהוב עליו ביותר הוא "ערב של שושנים", שעלה לו בסך הכל 150 ל"י והכניס לו עד היום כ-12,000 ל"י באופן רשמי. התאהב באשתו במבט ראשון לאחר שנודע לו שאביה הוא בעל עלית, עסיס וצמיגי אליאנס. השתתף במצעד הפזמונים של קול ישראל בתור מחלק תה והתחבב מאוד על הזמרים. בעל כישרונות מזהירים. כבר בגיל 14 היה בן 18, ועוד ידו נטויה".

אבל העיקר היה הצד המוסיקלי. את התוכנית (והתקליט) "אהבה ראשונה" ערכו דן בן-אמוץ (שגם כתב לה דברי קישור) וחיים חפר (שגם כתב לשלישייה פזמונים רבים). יגאל תומרקין עיצב, ויצחק "זיקו" גרציאני ניהל מוסיקלית וניצח (מה שנקרא היום "עיבד" ו"הפיק מוסיקלית") באווירה ג'אזית רכה.

והשירים... היום איינשטיין מתייחס לתקופה ההיא ולדרך שירתם מעט בביטול, אך אז זה היה הצליל הכי חדיש ומרענן שנשמע במוסיקה הישראלית. חלק מהשירים היו תרגומים ללהיטים מחו"ל, ורובם היו מקוריים של מיטב הכותבים בארץ, ביניהם "לילה בחוף אכזיב" (מ' ול' נעמי שמר), "איילת אהבים" (מ' שמר, ל' מנוס הדג'ידקיס), "כשאור דולק" (מ' עמוס אטינגר, ל' סשה ארגוב), "אם רק תבואי בחמש" (מ' יעקב שבתאי, ל' יחיאל בראון), "אל תעברי לבד" (מ' חפר, ל' ר.בורז'ואה), "איזה יום יפה" (מ' חפר, ל' עממי) ועוד. היום נשמעים, לדעת אחדים, שירים כמו "אהבת פועלי בניין" (פועלי בניין שורקים לבחורה עוברת) ו"אל תעברי לבד" (כל הגברים כולם יביטו בך... זה משחק באש...) לא ראויים בגישתם, אך ב-1964 זו הייתה בעיקר תמימות ופשטות (מי היה מאמין כיום, שפועלי הבניין הם עבריים, ומחכים שתיפול לה בטעות מטפחת...).

בתחילת 1965, זמן קצר אחרי הוצאת האלבום אהבה ראשונה, פרש יהורם גאון ופתח בקריירת סולו כזמר וכשחקן. במקומו הצטרף לשלישייה ישראל גוריון, שותפו של בני אמדורסקי לצמד הדודאים, או כפי שאיינשטיין ניסח זאת: "בהתחלה חשבתי שישראל גוריון הוא החבר החדש בשלישייה... רק אחרי זמן הבנתי שאנשים אולי חושבים שאני הצטרפתי לדודאים ושואלים מי זה הגבוה הזה שמפריע לדודאים לשיר...".

ב"פסטיבל הזמר והפזמון" תשכ"ה זכה איינשטיין במקום הראשון בשיר "איילת החן" (שאותו שרה גם יפה ירקוני), ואילו שלישיית גשר הירקון כבשה את המקום השני בשיר "הגביע" ואת המקום השלישי בשיר "ליל קרב".

לקראת סוף 1965, כשלרדיו יצא שיר ראשון מתוך האלבום השני של שלישיית גשר הירקון ("סתיו של אהבה"), הצליח במצעדים במקביל גם שיר של ישראל גוריון ("לעולם לעולם"), ומאוחר יותר, בתחילת 1966, כשיצא האלבום כולו, הקליטו גם איינשטיין ואמדורסקי שירים כסולנים.

המופע והתקליט השני של שלישיית גשר הירקון נקראו התוכנית החדשה. בעריכת חיים חפר ובבימוי יוסי צמח חזרה השלישייה על המתכונת המצליחה, שילוב של שירים מקוריים ומתורגמים, ביניהם "העיר באפור" (מ' ול' נעמי שמר), "כחולה כחלום" (מ' אורי אסף, ל' נורית הירש), "סימן שאתה צעיר" (מ' יוסי גמזו, ל' עממי), "הכל בגלל האהבה" (מ' אילת, ל' מספוסרויקו), "קרב הראל" (מ' חפר, ל' בוב קמפ ובוב גיבסון) ו"הכאב הזה" (מ' חפר, ל' ג'ורג' מוסטאקי). יצחק גרציאני עיבד וניצח על התזמורת.

שלישיית גשר הירקון בהרכבה זה השתתפה באותה שנה גם בתקליט כפול שהפיק אמדורסקי, אח פגישה שכזאת, משירי הפלמ"ח של חיים חפר. השלישייה שרה את "ציפ" (ל' שמואל פרשקו), עם חדוה עמרני את "החופש תם" (ל' סשה ארגוב) ועם שלישיית הבנות את "האהבה" (ל' פרשקו) ו"אח פגישה" (ל' מ. נוי). הם גם שרו לקול ישראל את "ליל קרב" (מ' ברוך שדה, ל' שמואל אימברמן), שהופיע ב-1993 בדיסק ניגון עתיק.

באמצע 1966 זכה במקום הראשון ב"פסטיבל הזמר והפזמון" תשכ"ו השיר "ליל סתיו" (מ' חיה כהן, ל' חיים צור) ששר אריק איינשטיין (וגם יפה ירקוני בגרסה משלה), ובמקום השני השיר "ריח תפוח ואודם שני" (מ' יורם טהרלב, ל' נחום היימן) ששרה שלישיית גשר הירקון (ולפרברים הייתה גרסה משלהם). שלישיית גשר הירקון שרה בפסטיבל גם את "בואי ילדה" (מ' ול' יאיר קלינגר), איינשטיין שר גם את "לא פעם בקיץ" (מ' רחל, ל' שולמית ליפשיץ) ובני אמדורסקי שר (עם יפה ירקוני) את "השניים" (מ' יהודה מלצר, ל' יוסף ולד). הפסטיבל הזה סימן את סופה של שלישיית גשר הירקון בהרכבה זה, ושלושת חבריה המשיכו בהצלחה כסולנים וגם כצמד.

ב-1967, זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים, יצא אלבום אוסף שירי המלחמה ירושלים של ברזל (אלבום ההמשך לירושלים של זהב המצליח). נכללו בו שני שירים של שלישיית גשר הירקון בעיבוד אלכס וייס: "הוא היה" (מ' יחיאל מוהר, ל' דב זלצר), ו"וכשיבוא שלום" (מ' חיים חפר, ל' עממי). הפעם הייתה זו שלישיית גשר הירקון בהרכב שלישי: בני אמדורסקי, יהורם גאון וישראל גוריון.

בפברואר 1968, במופע "עשור לדודאים" בהיכל התרבות בתל אביב, התארח אריק איינשטיין באיחוד שלישיית גשר הירקון לביצוע "קרב הראל". אריק איינשטיין ויהורם גאון חברו יחד לישראל גוריון ובני אמדורסקי לביצוע משותף של "וכשיבוא שלום". קרדיט הרביעייה בתקליט שתיעד את המופע היה בשם רביעיית גשר הירקון.

בשנים הבאות חידשו רבים וטובים את שירי שלישיית גשר הירקון. גם חברי הלהקה עצמם הקליטו גרסאות חדשות למיטב שיריה. איינשטיין חזר אל השירים האלה באלבומים שונים, גאון הקליט אלבום שכולו חידושי שירים של השלישייה ואמדורסקי וגוריון (עם חנן יובל) הוציאו דיסק בשם שלושרים על גשר הירקון. השלישייה המקורית (שתי השלישיות) לא שבה להופיע יחד אלא בתוכניות טלוויזיה מיוחדות, אחת מהן סמוך מאוד למותו של בני אמדורסקי בראשית 1994.

בשנת 2001 יצאה בחברת "מדיה דיירקט", המפיצה דיסקים בדיוור ישיר, קופסה ובה שלושה דיסקים עם כל הקלטות שלישיית גשר הירקון, על כל הרכביה.