דיסקוגרפיה: אלי מגן

אלי מגן ייזכר כנראה בעיקר כבעל הקול הנפלא ששר את "העץ הוא גבוה" של אחרית הימים, אחת הקלאסיקות הגדולות במוסיקה הפופולרית הישראלית. העובדה הזו אינה מובנת מאליה, שכן מגן היה שותף כזמר וכנגן בעוד קטעי מוסיקה מעולים, אך היא גם די הגיונית: מגן מעדיף איכות על כמות, עומק על חיצוניות. בזמן הרב מאוד שהוא פעיל במוסיקה (מאז סוף שנות ה-60) הוא נמצא רוב הזמן מאחורי הקלעים כנגן בס או קונטרבס. יחסית לזמן פעילותו הרב הוא הקליט רק מעט, אך כמעט כל קטע בו השתתף נושא תווית של איכות ללא פשרות. הוא כנראה לא מאלה שדוחפים את עצמם להפקות, אבל טעם טוב יש לו בשפע.

ביוגרפיה

את הקריירה המוסיקלית שלו החל מגן ב-1967 כאחד מנגני הבס הראשונים בלהקה צבאית. הוא שירת בלהקת הנח"ל עם שלום חנוך, שולה חן, מנחם זילברמן, ששי קשת, מירי אלוני, מוטי פליישר, דני סנדרסון ואחרים. במהלך שירותו הוא השתתף בהקלטת האלבומים כל הכבוד לנח"ל והנחלאים באים הנחלאים באים, עם להיטים כ"גשם בוא", "וולס להגנת הצומח", "ישנן בנות" "הייתי נער", "ציפורים" ועוד. בזמן השירות הופיע מגן גם בהופעות אזרחיות עם חבריו ללהקה, חנוך, זילברמן וחנן יובל. ב-1969 השתתף מגן בהקלטה האזרחית הראשונה שלו, עדיין בעילום שם, כשניגן באלבום של השלושרים (בני אמדורסקי, יובל וחנוך). אחרי הוצאת האלבום ניגן מגן גם בהופעות השלישייה.

בסוף 1969 מגן השתחרר מהלהקה הצבאית והפך לנגן בס מבוקש בהקלטות והופעות. לצד נגינה של מוסיקה מאוד ישראלית עם השלושרים הוא ניגן לעיתים גם עם להקת השניצלים של סנדרסון, שהתמחתה במוסיקת מחתרת: קטעים של ג'ימי הנדריקס, הקצפת ועוד.

ב-1970 השתתף מגן בהקלטת אלבומם של אריק איינשטיין ושלום חנוך פלסטלינה, ובכך צורף לחבורה שיצרה את מהפכת הרוק הישראלית של התקופה. בסוף השנה הוא קיבל חיזוק למעמדו החדש כשהוזמן להצטרף ללהקת צמרת שהקים המתופף, הזמר והמלחין זהר לוי, כיף התקוה הטובה, עם הזמרת ג'וזי כץ (מהחלונות הגבוהים), הזמר והגיטריסט חנן יובל (מהשלושרים) והגיטריסט שלמה מזרחי (מהבמה החשמלית). מגן, כנגן בס ולראשונה גם כזמר, השתתף בהקלטת שניים מלהיטיה הגדולים של הלהקה: ביחד עם כץ הוא שר את "בלדה לעוזב קיבוץ" (מ' יעקב רוטבליט, ל' שמוליק קראוס) ולבדו הוא שר את "דוקטור יארינג" (מ' רוטבליט, ל' חנוך ורוב הקסלי). כיף התקווה הטובה הקליטה רק עוד שיר אחד ("אני בדרכי למוסד הסגור" ששר לוי), והתפרקה לפני שהתחילה להופיע ובטרם השלימה הפקת אלבום שלם.

בשנת 1971 הצטרף מגן ללהקה נוספת שהקים לוי, אחרית הימים. בלהקה, שאיגדה כוחות מהלהקות הצבאיות ומלהקות הקצב, נוצר לראשונה רוק ישראלי מורכב וכבד בעברית, תוך הקפדה על כל צליל בנגינה ובשירה. עם מגן היו בלהקה המתופף זהר לוי, שהלחין את כל שיריה, הזמרת מירי אלוני, הזמר והגיטריסט גבי שושן והגיטריסט יצחק קלפטר. הלהקה יצרה מהפכה במוסיקה הישראלית, אך התפרקה בטרם יצא ב-1972 אלבומה היחיד, אחרית הימים. באלבום היה מגן סולן בשירים "העץ הוא גבוה" ו"פתחי לי את הדלת", אך קולו נשמע היטב גם ב"אין מקום לשניים על עמוד החשמל", "יש לי יום הולדת", "תחת עץ האקליפטוס" ו"חייו ומותו של מר גוסקין". השיר שהצליח ביותר באלבום היה "העץ הוא גבוה", שהיה שונה מרוח שאר השירים בעדינות שירתו של מגן והגיטרות האקוסטיות של קלפטר, אך השיר הזה סימן את כיוון השירים הבאים שהקליט מגן כסולן.

באמצע 1972 החל מגן להקליט גם כסולן. הוא הקליט כמה שירים יפים ומיוחדים, בהם נתן ביטוי לצד הענוג בשירתו, ביניהם "עד סוף הקיץ" (מ' אהוד מנור, ל' וע' מישה סגל) לסרטו של שמואל אימברמן "שתי דפיקות לב" ושיר ששר עם עדנה גורן, "בוא נעלה לירושלים" (מ' מנור, ל' סמי גרבלי, ע' נועם שריף) לסרטו של ברוך דינר "הצד השני".

בראשית 1973 החל מגן לעבוד עם סגל על אלבום שלם שלא הושלם. מגן הקליט רק שניים מלחניו של סגל: "דרך הברוש" (מ' מנור) ו"יליד הארץ" (מ' מגן), אותו שר בפסטיבל הזמר.

ב-1973 הצטרף מגן לג'וזי כץ ושמוליק קראוס שחידשו את שלישיית החלונות הגבוהים. הם הופיעו עם שירי השלישייה המקורית ושירים חדשים, מהם הוקלטו "אצלי הכל בסדר" ו"אלישבע מה נחמדת".

בשנים 1974 - 1975 השתתף מגן בתוכנית הטלוויזיה לילדים "ראש כרוב". באלבום התוכנית, ראש כרוב, שיצא ב-1975, הוא שר בדואט עם גלי עטרי גירסה עברית ל"את קרן השמש של חיי" של סטיבי וונדר.

באותה שנה נסע מגן ללימודי מוסיקה בארצות הברית ונשאר שם שבע שנים. מדי פעם, בביקורי מולדת, הוא השתתף בהקלטות שונות. ב-1983 הוא חזר ארצה והצטרף לתזמורת הפילהרמונית כנגן קונטרבס. מאז הוא בעיקר נגן קלאסי, עם נגיעות בודדות בפופ וג'אז.

ב-1984 מגן ניגן באלבום בדרך לירושלים של איש הג'אז האוונגרדי ג'רי גרבל. הוא גם הלחין עם גרבל וסטיב הורנשטיין את "ניגודים", אחד הקטעים באלבום.

ב-1987, לכבוד הוצאת ספרו של חנוך לוין "מה איכפת לציפור", הקליטו נורית גלרון ומגן חידוש ל"העץ הוא גבוה" של אחרית הימים. בעיבוד החדש של אלונה טוראל הם חזרו לשם המקורי, "מה אכפת לציפור".

ב-1994, בפסטיבל "ג'אז סרטים ווידאוטייפ" בסינמטק תל אביב, ניגן מגן במופע של יהודית רביץ "סטנדרט מקומי", בו הופיעה עם שיריה ושירים של אחרים בעיבודים והפקה מוסיקלית של עדי רנרט. המופע צולם והוקרן בערוץ 2, וחלקים מתוכו יצאו באלבומה של רביץ עד לאן שהלב לוקח.
ב-1998 חידש ערן צור לפרויקט עבודה עברית את שירו של מגן "עד סוף הקיץ".

ב-2004 הוציא מגן סינגל בשם "לזכור", שם חזר לשיר. הסינגל, שנכתב על ידי המשורר מירון איזקסון והולחן על ידי ורד קלפטר, נכלל בפרויקט "סימנים" שהוקדש לשירתו של איזקסון. את אלבום הפרויקט ניהלו מוסיקלית ורד קלפטר וקרני פוסטל, ומשתתפים בו גם אלון אולארצ'יק, אביתר בנאי, אפרת בן צור ויוני רכטר.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה