הזמר אמיר גינת השתתף בחבורת בימות שהעלתה ערב משירי נעמי שמר (1972).

משנות ה80 הוא חבר בלהקת פינה בעמק, שמורכבת מחברי הישובים במועצה האזורית עמק יזרעאל.

ביוגרפיה

גינת נולד בקיבוץ משמר העמק והתפרסם לראשונה בערב שהוקדש לשירי נעמי שמר שהעלתה "חבורת בימות" ב-1972 בבימויו של צדי צרפתי. במופע זה הוא שר כסולן את השירים "אין ויש" עם רותי בן אברהם והחבורה ואת "בוא נרד לכרם" עם מישה בר אילן והחבורה.

ב-1980 הוא השתתף בתוכנית רדיו בהפקת "קול ישראל", שהוקדשה לשירי לדינו שתירגמה לעברית רחל שפירא ועיבד צבי שרף. גינת שר בתוכנית את השירים "ילדה קטנה", ""שיר החתונה","סירקדי" ו"להבות שחורות", שביצע יחד עם דורית ראובני, אפרת וייל- עמית, רונית דיבאווי ומשה רסאיוק.

באותה שנה הוא הקליט תקליט שדרים בהפקה עצמית ובו ארבעה שירים שעיבד אילן וירצברג. השיר הבולט בתקליטון היה "פרידה" ("סוסי"), שהלחין למילים של לאה גולדברג. שירים נוספים בתקליט היו "כי ילך אדם" (מ'-לאה גולדברג, ל'-גינת), "כי ילך אדם", (מ' ו-ל'-גינת) ו"מרגלית" (מ'-תרצה אתר, ל'-דפנה אילת).

בתחילת שנות ה-80 הקליט גינת עם מיכל טל מחרוזות שירים לאלבום הכפול נוסטלגיה -שירים שגם אמא ואבא שרו, שיצא בחברת "התקליט". השניים שרו באלבום את השירים "טל ירד לאחו", "שמעתי מעשיה", "תה ואורז יש בסין", "היה זה בשדה" ואחרים.

באותה תקופה הוא הצטרף ללהקת פינה בעמק, שקמה אז וחבריה הם מיישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל. גינת שר שירים מספר כסולן בכל אחת מתוכניותיה של הלהקה וביניהם את "זוהי יפו" של יוסי גמזו ומשה וילנסקי, שמופיע גם באלבום האוסף שלו דרך שיר, שיצא ב-1999. באלבום מופיעות מיטב ההקלטות שלו מהשנים 1985-1995.