כן, הוא בנו של יעקב פרי ראש השב"כ. נדמה שעובדה זו צוינה בכל פעם שהוזכר שמו של אמיר פרי, חצוצרן ומתופף מוכשר בלהקת פורטרט, שאולי דווקא משום כך נחבא בדרך כלל אל הכלים...

שש שנים אחרי פורטרט (ואביו כבר לא בשב"כ...) מוכיח אמיר פרי שיש לו הרבה מה להציע כמוסיקאי ייחודי ומקורי.

ביוגרפיה

אמיר פרי היה חבר להקת פורטרט מאז הקמתה ב-1989 ועד פירוקה כחמש שנים לאחר מכן. הוא השתתף במעט הקלטות מחוץ למסגרת הלהקה, ביניהן ב-1992 באלבומו של שלמה ארצי ירח וב-1994 באלבומה של גלי עטרי סימנים. אך את רוב זמנו הקדיש ללהקה. בשני אלבומיה הראשונים, הכל מבינה ב-1992 והפורטרט האחרון ב-1993, פרי ניגן בחצוצרה ושר קולות, ובאלבום השלישי פונקי ביזנס ב-1994 הוא ניגן גם בתופים. פרי השתתף מעט בהלחנת שירי הלהקה, ביניהם (עם רון רוזנפלד ונושי פז) את "פנים של משוגע" ו"כשאמות" ושיר אחד לבדו: "בואי אלי" (מ' רוזנפלד).

ב-1994, עוד לפני הקלטת האלבום השלישי של פורטרט, הצטרף פרי עם חברו ללהקה יוסי עזר אל יוצא גן חיות שחר בן-ברק להקלטות להקתו God Made Television. באלבום הלהקה Enough Exaggeration ניגן פרי בתופים והשתתף (עם שחר בן ברק ואנדרו פריד) בהלחנת קטע אחד: "Then Now After". ב-1995 השתתף פרי בנגינת חצוצרה ותופים באלבום הבכורה של יגאל כרמל, (שהפיק מוסיקלית אלי ניסן מפורטרט)

ב-1997 חזר פרי להקליט עם פורטרט, חידוש ללהיטו של יורם ארבל "אני אצבע את השלכת בירוק" לפרויקט עבודה עברית.

בשנים 1997-1998 הפיק פרי, ביחד עם יוסי עזר, את אלבומה של בת זוגו (של פרי) דנה דבורין נסיכה אמיתית. השניים גם הלחינו יחדיו את כל שירי האלבום, ביניהם "נסיכה אמיתית" ו"מאז שפגשתי את רוני" (מ' דן תורן, דנה דבורין ויוסי עזר), "רק קצת חום" (מ' דבורין ותורן), "בא לי", "מי אתה בכלל" ו"תמיד אותו דבר" (מ' דבורין). פרי ועזר גם עיבדו וניגנו בכל שירי האלבום, בחלקם עם נגנים נוספים.

מאז התפרקות פורטרט עוסק פרי במוסיקה גם מכיוונים אחרים. כדי-ג'יי, כבעל חברה לנגינת מוסיקה באירועים וכעורך אוסף ההיפ-הופ Black Nation. הוא גם הקים בסוף שנות ה-90 אולפן הקלטות ביתי ("גיזמו"), ובאמצע 2001 סיים הקלטת אלבום ראשון כסולן: Soft Ride. אלבום לו-פיי שהוקלט בטייפ ארבעה ערוצים, מפתיע בגיוונו ובסאונד "המלוכלך" שלו, השונה מאד מהפאנקיות המהוקצעת של פורטרט. למעט עזרה מיוסי עזר בתיפוף ומיקס עשה פרי באלבום הכל לבדו: הוא כתב והלחין ועיבד והפיק והוא גם שר וניגן בבס, גיטרות, חצוצרה ותופים. האלבום יצא בספטמבר 2001 בהפקת והוצאת "EARSAY" של "האוזן השלישית" ובהפצת "הליקון". אחריו הוציא את No Wonder it's Dark.

בשנת 2003 הוציא פרי אי.פי בשם The Golden Rendezvous. שם האי.פי נלקח מאחד מספריו של אליסטר מקלין, שכתב ספרי מתח, והוא הסופר האהוב על פרי. זה הדיסק הראשון של פרי שאינו אינסטרומנטלי, אלא כולל שירה באנגלית. כל השירים נכתבו על ידי פרי, מלבד חידוש ל"נערה מאיפנמה של אנטוניו קרלוס ז'ובים, המבוצע על ידי ברנרדו, עולה מדרום אמריקה שעובד ליד ביתו של פרי.

בשנת 2004 הוציא את The Easiest Way to Fall, מעין די.ג'יי סט שסיכם את שלושת האלבומים הקודמים, וכלל חידוש לשיר של Heaven 17 (בשם "Let's All Make A Bomb") וסימפולים של הקלאש והטמפטיישנס.