דודו פישר זכה להכרה בינלאומית כאשר גילם את דמותו של ז'אן ולז'אן במחזמר "עלובי החיים", שהועלה בכיכובו בברודוויי ב-1993 וכן בווסט אנד בלונדון. שש שנים קודם לכן שיחק פישר באותו תפקיד בגרסה הישראלית של המחזמר, שהועלתה בתיאטרון ה"קאמרי" וזכתה להצלחה גדולה. הקריירה של פישר כללה גם השתתפות במופעי זמר חסידי וחזנות בכיכובו, מופעים של שירים ביידיש, להיטי שנות ה- 60 ושירים מתוך מחזות זמר וסרטים מוסיקליים. פישר מרבה להופיע ברחבי העולם ומדי פעם מעלה בארץ הופעות בכיכובו לצד אמנים אחרים.

ביוגרפיה

פישר נולד בפתח תקוה. כשרונו המוסיקלי בא לידי ביטוי כבר בישיבת "נחלים" שבה למד בנעוריו. במסיבת פורים, למשל, שר פישר, למילים מן המקורות, כמובן, את להיטו של טום ג'ונס, "דליילה".

בצבא הוא שירת כסולן מקהלת הרבנות הצבאית ולאחר השחרור המשיך לעבוד כחזן. הוא שימש בתפקיד זה בבית הכנסת הגדול ברמת גן ובתל אביב ולאחר מכן בדרום אפריקה. הוא גם הופיע בפני קהילות יהודיות ברחבי העולם. מתחילת דרכו ועד היום מלווה אותו האמרגן והמפיק נחום בייטל, שעבד בתחילת שנות ה-70 כמפיק בפועל של פסטיבלי הזמר החסידיים.

בנוסף לקטעי חזנות ולשירים חסידיים הירבה פישר לבצע גם שירים ביידיש והקליט את האלבום מאממע'ניו, שכלל שירים מקוריים ביידיש. מתוכו בלט במיוחד השיר "דוס איז יידיש" ("זוהי יידיש"), שבו תיאר את נפלאות השפה והשירים שנכתבו בה. באלבומים אחרים הקליט ממיטב השירים ביידיש, ובאלבום נוסף, שנות ילדות, הוא שר גרסאות בעברית לשירים, שאותן כתב אבי קורן.על הופעותיו ברחבי העולם בשירי חזנות ויידיש הוא קיבל את פרס "שלום עליכם" לשירה היהודית. הוא גם כיכב בתפקיד רוטשילד במחזמר "די ראטשילד'ס" ("הרוטשילדים"), שהעלה היידישפיל - תאטרון היידיש בישראל. בתיאטרון זה הוא שיחק בעבר בהצגות "די שיינקייט פון יידיש", ראזשינקעס מיט מאנדלען" עם חנה לסלאו ו "דאס געזאנג פון מיין הארץ".

ב- 1987, רגע לפני הפריצה הגדולה שלו, השתתף פישר בתחרות קדם האירוויזיון בשיר "כינור", שכתבו לו אהוד מנור ורוני וייס. השיר לא הצליח בתחרות, ועד היום מתגאה אבי קושניר מצמד הבטלנים שזכה בקדם, בעובדה שניצח את פישר בתחרות שירה.

באותה שנה ניגש פישר לבחינות הקבלה, שנערכו בתיאטרון ה"קאמרי" למחזמר "עלובי החיים". מנהלי התיאטרון העדיפו שאת התפקיד הראשי בהפקה יגלם אחד הכוכבים הגדולים בארץ, אבל במאי ההצגה סטיבן פימלוט והמפיק קמרון מקינטוש, בחרו בפישר, שהיה אז עדיין אלמוני יחסית. המפיק והבמאי שהגיעו מחו"ל לבחינות הודיעו למנהלי ה"קאמרי" שאם לא יחתימו את פישר לתפקיד, הם ייקחו אותו לגלם את התפקיד בברודוויי. ההימור שלהם הוכיח את עצמו - המחזמר זכה להצלחה עצומה, ופישר קיבל שבחים רבים על תפקידו הראשי כז'אן ואלז'אן. הוא כיכב בתפקיד זה גם בברודווי ובווסט אנד בלונדון, והיה האמן היחיד ששיחק שם ולא הופיע בשבת. הוא הופיע בפני מלכת אנגליה וכן בפני בית המלוכה התאילנדי.

בעקבות הצלחת "עלובי החיים" החל שיתוף הפעולה של פישר עם חברת התקליטים "הליקון", שהוציאה בספטמבר 1988 שני אלבומים משיריו, באחד, אלוקי נשמה, הופיעו שירים חסידיים, ובאחר, יידישקייט- - שירים ביידיש.

ב- 1989 הוא העלה את המופע "מעבר לקשת", שכלל שירים מתוך מחזות זמר כמו "פורגי ובס", "הקוסם מארץ עוץ", "חתולים" ו"פנטום האופרה", בתרגומו של אהוד מנור. אלבום משירי המופע יצא באפריל 1989, וכעבור שנה כיכב פישר במופע מוסיקלי נוסף, "מדרגות לרקיע", שבו שר באנגלית ובעברית את מיטב השירים הרומנטיים של שנות ה- 60. אלבום משירי המופע, שבוצעו במקור על ידי פול אנקה, ניל סדקה, אלביס פרסלי ואחרים, יצא ב- 1990. שנה לאחר מכן השתתף פישר בהפקה הקונצרטנטית של המחזמר "קול נדרי", שנכתב במיוחד עבורו ועבור ריטה על ידי אבי קורן ולאלו שיפרין. המופע הופק על ידי התיאטרון ה"קאמרי", ובחלקו השני, "הערב מחזמר", ביצעו השניים את מיטב הלהיטים ממחזות הזמר "סיפור הפרברים", "גבירתי הנאווה", "מצחיקונת" וכמובן "עלובי החיים". "קול נדרי", שנכתב על פי סיפורו של "זמר הג'אז", היה אמור לעלות כמחזמר באורך מלא, אך עד כה לא יצא הדבר לפועל, ובינתיים נותרו ממנו רק השירים מתוכו, שיצאו ב- 1991 באלבום שהוקלט בהופעה חיה של "הערב מחזמר".

ב- 1992 הוציא פישר ב"הליקון" את האלבומים מתנה, שכלל שירים ממיטב הזמר החסידי הפופולרי ומאמע לשון, שבו הוא שר מחדש עשרים ושניים שירים ידועים ביידיש. בהמשך השנה הופיע אלבום נוסף, נמר בקטיפה, שבו הוא הקליט לראשונה שירים עבריים מקוריים שנכתבו במיוחד עבורו על ידי יוצרים כנתן זך, יעקב אורלנד, רחל שפירא, אהוד מנור, נורית הירש, שלמה גרוניך ורבים אחרים. באלבום חידש פישר את השיר "אנחנו לא צריכים" והקליט גרסה משלו לקטע מתפילת ראש השנה ויום הכיפורים "ונתנה תוקף", שהלחין יאיר רוזנבלום. למרות הכוחות הטובים שעמדו מאחורי האלבום, הוא לא זכה להצלחה מסחרית, אבל הקריירה של פישר לא נפגעה מכך, ולמעשה, עד היום נמכרו כל אלבומיו, שיצאו בחברת "הליקון", בלמעלה ממאה אלף עותקים.

באותה תקופה מימשו המפיקים האמריקאים של "עלובי החיים" את "איומם" והזמינו את פישר לגלם את דמותו של ז'אן ולז'אן בברודווי, בירת מחזות הזמר. קשיים שערם איגוד השחקנים האמריקאי עיכבו את עלייתו על במת ברודוויי עד אוקטובר 1993. פישר זכה גם בברודוויי לביקורות מצוינות והפך לאחד הזמרים המזוהים ביותר עם דמותו של "ז'אן ולז'אן" במחזמר שהועלה בכל העולם. לדבריו, אחד מרגעי השיא שלו הייתה הופעתו בפני מלכת בריטניה כנציג המחזמר. שיא נוסף בקריירה שלו היה הקלטת אלבום באנגלית של שירים מתוך מחזות זמר בליווי התזמורת הסימפונית של לונדון, בניצוחו של המוסיקאי הישראלי רוני וייס.

ב- 1996 הוא כיכב ב"גיבן מנוטרדם", מחזמר שהועלה בתיאטרון "יובל" ולא זכה להצלחה.

במקביל לקריירה ה"חילונית" שלו, מרבה פישר להקליט גם אלבומי זמר חסידי, שאחד הבולטים ביניהם היה אודך, אלבום שכלל לחנים של יוצרים כמשה לאופר, יוסי גרין, ישי לפידות מאוף שימחעס וסול זים. אלבומו לטוב ולחיין ולשלם הוקדש כולו ללחניו של יוסי גרין, המתגורר בניו יורק ומרבה להלחין פסוקים מן המקורות. פרט לאלבומים הוא הוציא גם קלטת וידאו לילדים, "בגן של דודו", בה שיחק גנן בגן ילדים ושר משיריה של אורית וגנפלד, המסבירים לילדים את מנהגי היהדות.

האלבום לעולם לא ביום ששי מציג את מגוון הסגנונות המוסיקליים שאפיינו את הקריירה של פישר, הבאים לידי ביטוי במופע שהוא מעלה ברחבי העולם. לצד קטעי תפילה וחזנות ("כל נדרי", "שיבנה בית המקדש"), ישנם שירים ממחזות זמר ("עלובי החיים", "חתולים", "פנטום האופרה"), קטע אופראי ("או סולה מיו"), שיר ביידיש ("א יידישע מאמע"), להיטי נוסטלגיה ("בדרכי שלי") ושירים עבריים ("אדון עולם", "מחרוזת תימנית").

ב- 1999 הוא חזר שוב לדמותו של ז'אן ולז'אן בהפקה ישראלית חדשה של המחזמר, שהועלתה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, אך הפעם זכתה ההפקה להצלחה פחותה מזו של קודמתה ב"קאמרי". בשנה זו הוא גם כיכב במחזמר "לעולם לא בשבת" באוף ברודווי, ובשנת 2000 שיחק בברודווי ברוויו מוסיקלי. פישר דובב לעברית ושר את התפקיד הראשי של משה בגירסה העברית לסרטו של סטיבן שפילברג "נסיך מצריים".

סך הכל הוציא 22 אלבומים שונים, חלקם ביידיש, חלקם עם שירים חסידיים, קטעי חזנות, שירי שנות ה-60, מחזות זמר, שירי משפחת מלבסקי, אלבום משותף עם התזמורת הסמפונית של לונדון ועוד. הוא גם הוציא מספר קלטות וידאו, ובינהן "שירת החיים", שצולמה על רקע מחנות המוות בפולין ומביאה את סיפור חייה של ילדה קטנה במחנה.קלטות נוספות הן שירי שנות ה-60 ושתי קלטות המוקדשות לשירי ילדים.