דפנה דקל הייתה אחת הזמרות הבולטות במוסיקת אמצע הדרך של שנות ה- 80 ושנות וה- 90. הקריירה שלה כללה בין היתר שירות מוצלח בלהקת הנח"ל המתחדשת, השתתפות באירוויזיון כזמרת וכמנחה, שני אלבומי סולו שהניבו להיטים אחדים וכן תפקיד מרכזי במחזמר המצליח "סאלח שבתי". בשנים האחרונות היא מצליחה יותר ויותר אצל קהל הילדים וכיום היא מככבת בערוץ הכבלים "הופ" לקטנטנים.

ביוגרפיה

דקל החלה את דרכה האמנותית בלהקת הנח"ל והשתתפה בתוכניתה "התחדשות", שסימנה את התחדשותה של הלהקה אחרי הפסקה בת מספר שנים. בין היתר, שרה דקל בתוכנית את שיר הנושא, יחד עם ראובן לביא. עוד במהלך שירותה הוחתמה דקל על חוזה ארוך טווח אצל האמרגן שלמה צח.

אחרי השחרור היא השתתפה במחזמר "סאלח שבתי", שהועלה בתיאטרון "הבימה" כחלק מחגיגות ה- 40 למדינה. דקל שיחקה את חבובה, בתו של סאלח, ושרה בהצגה את "אני יודעת שיהיה לי טוב". עם ראובן לביא, שגם הוא השתתף בהצגה, היא שרה את הדואט "תקנה אותי מאבא". למרות הביקורות הקטלניות זכה המחזמר להצלחה עצומה ורץ במשך תקופה ארוכה.

ב- 1989 הקליטה דקל את אלבום הבכורה שלה בהפקה מוסיקלית של מיקי גבריאלוב. האלבום כלל להיטים כמו "הצילו" ("מי יציל את הבית שלי?"), "שירה של ירמה" ו"איפה היית?", שאותו הלחינה דקל למילים של רחל שפירא.

האלבום לא זכה להצלחה מיוחדת, אך שימש לדקל כרטיס ביקור מכובד. אחרי צאתו היא השתתפה בפסטיבל הזמר הבינלאומי שנערך בצופוט שבפולין בשיר "אנה היא" וזכתה במקום השני. חשיפה בינלאומית גדולה יותר ציפתה לה ב- 1992, כאשר זכתה במקום הראשון בקדם האירוויזיון בשיר "זה רק ספורט". שמו של השיר שיקף את יחסה של דקל לאירוויזיון, ובסופו של דבר היא הגיעה למקום השישי בתחרות. האקשן האמיתי לא התעורר סביב האירוויזיון עצמו, אלא עוד לפניו. ענת עצמון, שהגיעה למקום השני בקדם, ביקשה מבית המשפט לפסול את שירה של דקל, שלטענתה חרג ב- 17 שניות משלוש הדקות המותרות. בקשתה נדחתה אחרי שקובי אשרת, מלחין ומעבד השיר, התחייב לקצץ את 17 השניות ה"אסורות".

במקביל לפעילותה כזמרת למדה דקל משחק אצל הלל נאמן ובשבוע שבו כבשה את קדם האירוויזיון, זכתה גם במקום הראשון בפסטיבל הצגות היחיד "תיאטרונטו" בהצגה שביים נאמן. באותה תקופה היא גם הופיעה עם צחי נוי ואדם בסדרת הטלוויזיה לילדים "פלאי קלעים", שפרקים נבחרים מתוכה יצאו גם בקלטות וידאו.

אלבומה השני יצא ב- 1994, בעיבודים ובהפקה מוסיקלית של רועי זו-ארץ, ומתוכו הצליחו השירים "מה קרה", "אני המים, אני הסלע" ו"אחכה לך", שבוצע במקור על ידי הנשמות הטהורות.

כשיצא ערוץ 2 לדרך השתלבה בו דקל במסגרת התוכניות לילדים. במקביל להשתתפותה בהפקות לילדים, היא גם כיכבה בקלטת "כחולבן - שירים שילדים אוהבים", שבה ביצעה שירי ילדים מחמישים שנות המדינה (1998).

ב- 1999 חזרה דקל אל האירוויזיון, הפעם כאחת המנחות בתחרות שנערכה בירושלים. כעבור שנה היא החלה להגיש תוכנית יומית בערוץ הכבלים "הופ" לקטנטנים. בעקבות הצלחת התוכנית, שהיטיבה לשלב תכנים איכותיים עם הגשה קלה ונעימה, יצאה דקל במופע לילדים הנקרא "דפנה דקל ודודידו" שהוקלט לאלבום.