נתן כהן לא קיבל אף פעם את מלוא תשומת הלב שהגיעה ליוצר כמוהו. תלמיד האסכולה של מתי כספי, הוא יצר בראשית שנות ה-70 לשלישיית הנשמות הטהורות שירים שהפכו לקלאסיקה ישראלית, אם כי הלהקה זכתה לקרדיט ולהכרה רק שנים אחרי התפרקותה. גם אחר כך יצר כהן הרבה שירים יפים, אך הגיע לאלבום ראשון באיחור רב, לא הצליח לשמור על מעמדו ועזב את הארץ. כהן הפיק את אלבומיו הבאים בעצמו, כשהוא עוטף את הגישה הצנועה ממילא שלו בהפקה קטנה וביתית, אולי ביתית מדי (לפחות בתחום צליל התופים). נדמה שהוא עוד לא הצליח ליצור את יצירת המופת שלו, שתשלב מוסיקה טובה בהפקה ראויה, אך הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה.

ביוגרפיה

כישרון ההלחנה והשירה של נתן כהן התגלה לראשונה בראשית שנות ה-70, כששירת בצוות הווי הנדסה קרבית בניהולו המוסיקלי של מתי כספי, שהיה לו מורה ומדריך. ב-1972 הוקלטו בצוות ההווי לחנים ראשונים של כהן: "עוד מעט" (מ' דודיק סמדר, ל' כהן) ו"ברחוב הנשמות הטהורות" (מ' שמעון ספיר). כותרת השיר השני שימשה שם לשלישייה שהקים כהן בסוף שירותו בצבא, עם נאוה ברוכין ויורם ירוחמי. כהן הנהיג את שלישיית הנשמות הטהורות בשני גלגוליה (בשני החליפה עירית בולקא את ברוכין), הלחין ועיבד את רוב שיריה והיה אחראי לכל להיטיה הגדולים, ביניהם "קפה אצל ברטה" (מ' אהוד מנור), "כוכב קטן", "אחכה לך" (מ' דודו ברק) ועוד.

באמצע 1975, עם התפרקות הנשמות הטהורות, החלה קריירת הסולו של כהן, ששילבה פעילות כזמר סולן עם הלחנה והפקה לאחרים. ביולי 1975 יצא תקליטון שדרים ראשון של כהן ובו לחניו ל"משחקי מזל" (מ' יהונתן גפן) ול"חופש על הגג" (מ' מאיר אריאל). עד השלמת אלבומו הראשון חלפו שמונה שנים נוספות, בהן הקליט כסולן מדי פעם, אך בתדירות נמוכה מאוד, בין השאר את השירים "מצב זמני" (1977), "בעיות אישיות" (1978), "שיקגו" (1979), "היא תמיד הולכת לאיבוד" (1980) ו"תחנת דרכים" (1982).

את רוב לחניו הלחין כהן לאחרים, ורבים הקליטו מלחניו ועיבודיו בשנים האלה: אילנית את "ילד בקרקס", "אדם רחוק" ו"אל תשמעי לקול לבך", צוות הווי הנדסה קרבית עם יהודית רביץ, קורין אלאל ויואל לרנר את "עשרת הדברות" ו"שיר הנדסה", דורית ראובני את "ארץ מבוא השמש" ו"כזאת אני", רוחמה עם צוות הווי פיקוד מרכז את "מה אנחנו מדברים", אתי כהן את "יש לי חברים", עירית דותן את "הקיץ תם", נירה גל את "סבתא דימונה", מילי מירן את "אימא תכסי אותי", "למה לא שיקרת", "אהיה כאיש שנח בצל אילן" וגם עיבד לה את לחנה ל"שיר הדגל" (מ' ז'בוטינסקי) ונורית גלרון הקליטה בהופעה חיה את "שיר של לילה".

ב-1983 יצא אלבום הבכורה של כהן, זמן ומקום, ובו מבחר מלהיטיו מאז הנשמות הטהורות וגם שירים חדשים, בראשם דואט מצליח עם בולקא, "שני קולות" (מ' מנור). כהן הלחין ועיבד אותו ואת כל שאר השירים, ביניהם "תחנת דרכים" ו"מצב זמני" (מ' טלי כהן), "אחרי שהסירות" (מ' פורת), "שיקגו" (מ' עירא דביר), "רצתי אליך" (מ' דורי בן-זאב) ועוד. בהקלטות האלבום נתן כהן שר וניגן בגיטרה אקוסטית וכלי הקשה, והשתתפו, בין השאר, כספי, אבנר קנר, חיים רומנו, שלמה יידוב, גרי אקשטיין, אלון הלל ואהרל'ה קמינסקי.

שיתוף הפעולה של כהן עם בולקא ובן-זאב נמשך גם אחרי האלבום. בולקא הקליטה לחנים אחדים שלו, ביניהם "אדון שלי" (מ' בן-זאב), "1978 בלילה" (מ' פורת) ועוד ואחר כך פרשה מעסקי המוסיקה. בן-זאב, לעומת זאת, השלים ב-1985 אלבום שרובו, חוץ משיר הנושא שלו, "גנבים" (מ' ול' שלום חנוך), שירים שהוא כתב וכהן הלחין ועיבד, ביניהם "מלון אורחים", "קצב הדוס", "ילד תל אביבי", "אהבה ממבט ראשון", "תחתונים" ו"קבלן".

ב-1987 כהן הלחין ועיבד לאלבומה של מירי אלוני טיפה אהבה את השירים "מוכרחים להיות שמח" ו"האיכר ממשיך לחרוש" (מ' מנור) ועיבד לתקליט את "כמו האמונה" ו"היובלים והראלים". בסוף השנה כהן הפיק מוסיקלית את אלבומו המצליח של דני רובס פנים ושמות. כהן השתתף עם רובס בעיבודים וניגן את רוב מוסיקת הרקע בתקליט: תכנות תופים, בס, קלידים, כלי נשיפה, כלי מיתר, כלי הקשה וסינטיסייזרים.

באותה תקופה עבר כהן לגור בלונדון והקים שם אולפן הקלטות פרטי. הוא חזר לארץ אחרי כשבע שנים, במהלכן עברו שינויים רבים על המוסיקה הישראלית, דבר שהקשה על השתלבותו המחודשת כאן. לא הועילה לו גם העובדה שבינתיים זכה להצלחה מסוימת כאן זמר מזרחי שגם שמו נתן כהן. עם זאת, המוסיקה של כהן מימי הנשמות הטהורות ועד סוף שנות ה-80 המשיכה להיות פופולרית ואהובה.

ב-1991 באה הפופולריות הזו לידי ביטוי כש"הד ארצי" הוציאה דיסק אוסף בשם אחרי שהסירות ובו שמונה משירי הנשמות הטהורות (כל האלבום של הלהקה למעט "שלא ייגמר לי הלילה" ו"הוא שמחפש את המחר"), שני שירים שהופיעו באוסף לראשונה: לחניו ל"רוח מתוקה" (מ' פורת), שהוקלט בלונדון, ו"סיפור אהבים" (מ' דוד אבידן), ועוד שישה ממיטב להיטיו כסולן, ביניהם "אחרי שהסירות", "שני קולות", "מצב זמני" ו"תחנת דרכים".

ב-1994 יצא בישראל אלבומו השני של כהן, שאהבה נפשי, שהוקלט באולפנו בלונדון. כהן הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית, בהפקת השירה השתתף בני נגרי, ונכללו באלבום, בין השאר, "בראשית", (מ' פורת), "ביקור מולדת" (מ' גפן). "נעמי" (מ' מאיר גולדברג) ו"בעמדה כך" (מ' עוזי וייל). בהקלטות כהן שר וניגן את כל הליווי (למעט סולו גיטרה בשיר "1978 ויתור", בו ניגן ג'רי שו).

ב-1997 ציין כהן את חזרתו ארצה באלבום בשם תחנת דרכים, בו הוא ואורחיו חידשו את מיטב לחניו מכל הזמנים. כהן שר עיבודים חדשים ל"ברחוב הנשמות הטהורות", "תחנת דרכים", "לא הולך עם כל הלב" (מ' אבי וולף), "קפה אצל ברטה" ו"שני קולות" ועוד. יחד עם טל גורדון הוא שר שיר חדש בשם "אולי אפשר" (מ' פורת), וגורדון שרה לבד את "כוכב קטן" (מ' כהן). ג'וזי כץ שרה את "אחכה לך", קרן הדר שרה את "1978 בלילה", אריק איינשטיין חידש (בעיבוד של שם-טוב לוי) את "על מי את חושבת עכשיו נעמי", יפעת תעשה שרה את "נאום היונה" (מ' מנור) וכהן הקדיש את השיר לזכרה של שדרנית גלי צה"ל לאה עוז ז"ל. סולו יורמן השתתף בהפקה המוסיקלית (עם כהן), הפיק וניהל את האלבום אמנותית.

בפסטיבל ערד 1998 הופיעו כהן וברוכין עם שירי הנשמות הטהורות.

ב-1999 חשף כהן שיר ראשון מאלבומו הבא: "מטרונומיקה" (מ' פורת, ל' כהן). בשנתיים הבאות הוא המשיך להוציא שירים מהאלבום בתקליטי שדרים.