סגול 59, שלקח את כינויו מקוד כביסה בבגדי העבודה של קיבוצניקים, הוא הראפר הראשון שהוציא אלבום בחברת התקליטים הירושלמית העצמאית "פאקט". כחלוץ בתחומו בחברת תקליטים זו הוא שם לו למטרה להיות הכי מיוחד ונועז, פחות במוסיקה ובעיקר בטקסטים שלו. ואכן הוא כזה: בוטה, גס וחסר מעצורים במה שיש לו לומר בנושאים כמו פוליטיקה ומחאה חברתית ובעיקר בענייני סקס, שהוא, נדמה, הנושא המרכזי באלבום הבכורה שלו התקופה הכחולה.

ביוגרפיה

סגול 59 הוא שם הבמה של חן רותם, על שם תווית הזיהוי שלו במכבסת הקיבוץ בו גדל. הוא החל את דרכו המוסיקלית בראשית שנות התשעים (כשהיה בשנות העשרים המוקדמות לחייו) כגיטריסט וזמר בלהקות שניגנו רוק (Papa Jack) ובלוז (שיקגו תל אביב בלוז בנד). ב-1995 הוא עבר לירושלים, עבד בפרסום וכתב מדי פעם על מוסיקה בעיתון "כל העיר".

התקופה הכחולה, אלבומו הראשון של סגול 59, הוקלט בין השנים 1998 ל-2000 באולפנים בלונדון, תל אביב, ירושלים, רעננה ובאר שבע. השיר הפותח את האלבום "לא גומר ת'חודש" מתבסס על הלהיט של אריק לביא "לא גומר ת'חודש" (מ' חיים חפר, ל' יוחנן זראי). השיר יצא גם בתקליטון.

עוד נכללו באלבום דגימות מגוונות, ביניהן של אדי מרפי, הקומודורוז, אורנג' קראש, אייס טי, ג'ו ריז, נאז וגם קטע מ"היפהפיה הנמה" של צ'ייקובסקי. בין הבולטים בקטעים היו "59 מגיע", "מדינה בוערת", "די!" (שנמשך יותר מ-11 דקות) ו"אצלך או אצלי". להקלטות אלה צורף קטע רוק- ראפ בשם "Papa Jack Hustler" (אילתור על פי "New Jack Hustler" של אייס-טי) שהוקלט כבר ב-1993 עם להקת Papa Jack.

האלבום יצא באמצע 2000 בחברת "פאקט" וסגול 59 קידם אותו בהופעות בתל אביב וירושלים.

בספטמבר 2000 הוציא סגול 59 שיר שלא הופיע באלבום, "כסף בתעשייה". השיר, שכלל דגימה משירה של רבקה זוהר "מה אברך", יצא במהדורה מצומצמת של תקליטון שחולק חינם בהופעותיו של סגול 59.

בראשית 2001 הקליט סגול 59 עם הלהקה החיפנית kusemek.com שיר בשם בשם "רק הסגול". השיר יצא בתקליט שדרים לרדיו, וניתן להורדה גם באינטרנט.

באוקטובר 2001 יזם סגול 59 הקלטת שיר מחאה פוליטי-חברתי בשם "ועידת פסגה". עם סגול 59 השתתפו שאנן סטריט (מהדג נחש) ו-NT (תאמר נאפר, ראפר ערבי מלוד). את הפלייבק, שכלל מוסיקה ערבית, יצר די ג'יי סאבסוניק.

אלבומו השני של סגול 59, איפה טעינו, יצא ב-2002. לאחר צאת האלבום שיתף סגול 59 פעולה עם אמנים ירושלמים אחרים, ביניהם הדרה לוין-ארדי ולהקת הפאנק סרטן השד, איתה הוציא בקיץ 2002 את האי.פי. סיבה למות.

בשנת 2003 החל הראפר לעבוד עם די.ג'יי קארס, איתו השתתף בפסטיבל בוםבמלה, ושימש כמופע החימום בהופעה של הראפרים קילה פריסט ורמדי, כשהוא חותם על חוזה הקלטה עם חברת NMC עבור אלבומו השלישי, שני הצדדים של סגול 59. הסינגל הראשון מן האלבום, "מה אני צריך לעשות", היווה מעין פארודיה על הדרך להצלחה בעולם הבידור.

ביולי 2004 הופיע הראפר לצד תאמר נאפר ומוקי בפסטיבל בינלאומי בשם "Unity Sessions" בברוקלין שבארצות הברית. הפסטיבל נערך כיוזמה של לייבל יהודי אמריקאי בשם JDub, הפועל ללא כוונות רווח לארגן אירועים בארה"ב ובישראל.