עוזי חיטמן היה אחד היוצרים והמבצעים הפופולריים ביותר בארץ בשנות ה- 80 וה- 90. מבין השירים שכתב הצליחו בעיקר כאלה שכתב לפסטיבלים, שירי ילדים ושירים בסגנון ים תיכוני. כמה מהם הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי וביניהם "אדון עולם", שהולחן לפסטיבל החסידי ב1976, "רציתי שתדע" ("אלוהים שלי") ו"כאן", שזכה במקום השלישי בתחרות האירוויזיון ב-1991.

ביוגרפיה

חיטמן נולד וגדל בגבעת שמואל. כשהיה בן 11 אושפז בבית חולים, ולהוריו, ששאלו אותו אם יש משהו שיוכל לשפר את מצב רוחו, ענה בלי לחשוב פעמיים "גיטרה". כך זכה בגיטרה הראשונה שלו. בצבא שירת במסגרת להקת פיקוד המרכז, שהעלתה ב- 1972 את התוכנית "שר מי ששר אחרון". אז גם החל להלחין: הוא הלחין לדורית ראובני, חברתו ללהקה, את "שיר השיבה", למילותיו של מאיר אגסי.

לאחר השחרור השתתף חיטמן בהפקות שונות. הבולטת מביניהן הייתה "ערב שירי תיאודורקיס" בעברית (1973), לצידו של ליאור ייני, שבה שר איתו את השיר "אנחנו שניים" ועם נגה שלם את "ציפור קטנה". בפסטיבל הזמר ב- 1974 הוא שר וליווה עם יגאל חרד את אילנית בשירו של יאיר רוזנבלום "אם ייפול הכוכב שלי", שזכה במקום השני. באותה שנה החלו להתפרסם שיריו הראשונים, שאותם כתב לאמנים כאבי טולדנו (השיר "מה חשוב היום"), יזהר כהן ("ניגונה של השכונה") ודודו זכאי, שזכה במקום השלישי בפסטיבל שירי הילדים עם שירו של חיטמן "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים".

ב- 1976 הוא שר עם עודד בן-חור בפסטיבל הזמר החסידי שיר שהלחין, "אדון עולם". השיר זכה להצלחה עצומה בארץ ובקהילות יהודיות רבות בחו"ל, שם הוא מושר בלחנו של חיטמן עד היום. באותה שנה השתתפו חיטמן, בן-חור ואחרים גם בלהקת הייצוג הראשונה של הפסטיבל, שיצאה לסיבוב הופעות בחו"ל ושרה ממיטב השירים שהופיעו בפסטיבל במשך שנות קיומו.

גם שיתוף הפעולה שלו עם שימי תבורי החל ב- 1976. חיטמן כתב לו את שיר הנושא לאלבומו הראשון חיפשתי שירים לצאת לעולם, וגם את הלהיט "לילה בלי כוכב". כעבור שנה כתב לו את שיר הנושא לאלבום שלך באהבה ואת הלהיט מתוכו "בלילה בחצות". עבודתם המשותפת גלשה גם לשנות ה- 80 והנפיקה להיטים נוספים.

ב-1978 השתתף בהקלטת התוכנית "שירים יפים לשבת" במסגרת הסדרה "דו, רה, מי ועוד" של קול ישראל. שירי התוכנית הוקלטו לאלבום בו ביצע חיטמן כסולן את השיר "שיר שבת" של אמיתי נאמן". בשנה זו ראה חיטמן את דון מקלין בהופעה בהיכל התרבות בתל אביב. הוא התלהב בעיקר מהשיר "על נהרות בבל", שבוצע בשיתוף עם הקהל בשלושה קולות, כשכל קול מושר על ידי חלק אחר בקהל. חיטמן אימץ את הרעיון והחליט לכתוב לחן דומה להופעות שלו. כך נולד הלחן למה שהפך מאוחר יותר לשיר "רציתי שתדע" ("אלוהים שלי"). מילות השיר, שהפך ללהיט גדול, נכתבו בהשראת האווירה שהייתה בארץ בעקבות ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת, והשיר נשלח באותה שנה לפסטיבל שירי הילדים. כעבור שנה כתב חיטמן לפסטיבל הזמר שיר באווירה דומה, "נולדתי לשלום", שהגיע בתחרות, בביצוע להקת סקסטה, למקום הרביעי.

לפסטיבל שירי הילדים שנערך ב- 1979 הוא כתב את "שירי ילדות" ("השירים המשחקים"), שהפך גם הוא ללהיט, ובעקבותיו כתב לתחרויות הפסטיגל את השירים "ילד, אתה שואל", "עושה את עצמי" ו"אדוני ראש העיר", שאותו שר יגאל בשן.

הקשר שלו עם קהל הילדים התחזק בעקבות הופעותיו בתחילת שנות ה- 80 בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "פרפר נחמד", שאת כמה משיריה כמו "אני נשאר אני", הוא מבצע עד היום בהופעותיו לפני ילדים. ב- 1980 הקליט חיטמן עם לאה לופטין ודודו זר, חברו מ"פרפר נחמד", אלבום לילדים, שהוביל גם להופעות, סביב נושא "עונות השנה". השלישייה, שנקראה שלושה בשירה אחת, השתתפה גם בפסטיבל הזמר באותה שנה בשירו של חיטמן "אני מאמין", שלא זכה להצלחה. שירי ילדים נוספים של חיטמן בשנות ה- 80 היו "הילד הכי קטן בכיתה", שאותו שרה ציפי שביט, ו"שיר המגזימנים", שאותו היא הקליטה יחד עם אלי גורנשטיין. כמו כן השתתף בשני האלבומים מהצגת הילדים "הדבורה מאיה".

במהלך שנות ה- 80 כתב חיטמן שירים גם לאמנים משדה הזמר הים תיכוני. בין היתר, הוא כתב לזוהר ארגוב גרסאות עבריות ללהיטים "מרלן", "כמו שיכור" ו"עד מתי, אלוהי". ב- 1986 הוא כתב לחיים משה גרסאות עבריות לשירים יווניים, למשל את "תודה" של דלאראס, שהפך ללהיט גדול, את "זה סימן" ואת "עוד יום עולה". למרגלית צנעני הוא כתב באותה תקופה את הלהיט "כמו שאתה יודע".

בקדם האירוויזיון ב- 1985 שר חיטמן יחד עם יגאל בשן ויונתן מילר את השיר "כמו צועני". השיר זכה במקום השני בתחרות והפך ללהיט, מה ששכנע את השלושה להמשיך ולהופיע יחד בשם כמו צועני. גם להיטם השני, קריצה על תוצאות הקדם שנשאה את השם "אנחנו נשארים בארץ", הצליח מאוד. השלושה יצאו במופע משותף, שממנו בלטו גם השירים "אל תגעו באהבה" ו"שקט שאחרי הסערה", ובפסטיגל של אותה שנה הם ביצעו את שירו של חיטמן "ארץ הצבר", שהגיע למקום השני. ההרכב הוציא אלבום, שזכה להצלחה ונמכר ב-32 אלף עותקים. ב- 1987 יצא אלבומם השני, שכלל להיטים כמו "מכור על יוונית" ו"הפסקת חשמל", אבל באותה תקופה הם הצליחו בעיקר בזכות השתתפותם בסדרת הטלוויזיה הפופולרית לילדים "הופה הי י", שצולמה במקומות שונים ברחבי הארץ. בשלב מסוים התעוררו חילוקי דעות בין חברי ההרכב, שהובילו לפרישתם של חיטמן ומילר.

חיטמן המשיך לפנות לקהל הצעיר. בתחילת שנות ה- 90 יצאה קלטת הווידאו הראשונה לילדים בכיכובו, "שירים קטנים", שכללה מחרוזות ממיטב השירים לפעוטות, בשילוב קטעי אנימציה. הקלטת זכתה להצלחה עצומה ואף הגבירה את הפופולריות הגדולה ממילא של חיטמן אצל הקטנים. בעקבותיה יצאו קלטות נוספות בסדרה, שבהן השתתפו גם חני נחמיאס (בקלטת השנייה ובקלטת "לחגים ועונות השנה") וגלי עטרי (ב"לחגים ועונות השנה").

כזמר מבצע הוציא חיטמן מאז סוף שנות ה- 80 שני אלבומים, אורח (1989) ומתוך תוכי (1993), שגם הם, כמו אלבומי הסולו הקודמים שלו, לא זכו להצלחה, פרט לשירים אחדים מתוכם, כמו "בסך הכל אורח" ו"בארץ הזאת" (מתוך אורח) ו"בגובה העיניים" (מתוך תוכי). פרט לתוכניות שונות שהגיש בטלוויזיה, הוא הוציא קלטת וידאו לילדים בשם "ילדיש" והשתתף לצד אמנים נוספים במופע משירי הרב שלמה קרליבך ובערב משותף עם חנן יובל וג'וזי כץ. הוא גם המשיך לכתוב שירים לאמנים אחרים. ב- 1990 הוא כתב לאורנה ומשה דץ את השיר "כאן". הם שלחו אותו לקדם האירוויזיון, אבל הוא לא התקבל לתחרות. הדצים לא התייאשו וניסו שוב כעבור שנה. השיר, שהפעם התקבל לקדם, קטף את המקום הראשון והגיע למקום השלישי באירוויזיון עצמו. לגליקריה כתב חיטמן את המילים ללהיטה "מנואל", ולשלומי שבת וליאור נרקיס כתב את המילים ללהיט "לכל אחד יש", שנבחר ל"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' (2000).

בשנת 2001 זכה חיטמן בפרס אקו"ם על מפעל חייו. באותה שנה הוציא את האלבום שני מקומות, ואף כתב והקליט את שיר האליפות "הנה היא עולה, האלופה" לקבוצת הכדורגל מכבי חיפה.

בשנת 2003 חידשה להקת הדג נחש את "רציתי שתדע", בשם "אלוהים שלי", באלבומה חומר מקומי.

בשנת 2004 עבד חיטמן על אלבום חדש, שם התכוון לבצע מחדש את שירה של כמו צועני, "שקט שאחרי הסערה". באפריל של אותה שנה התארח במופע של אוהד חיטמן, במסגרת פסטיבל "ימי זמר בחולון". ב-14 באוקטובר הופיע חיטמן עם דורית ראובני, חברתו ללהקה הצבאית, במועדון קמלוט תל אביב, שם סיפר על האלבום עליו הוא עובד. באותו יום גם הוציא לרדיו את הסינגל החדש שלו, "כמה דמעות", שיר בלחן ים תיכוני מודגש, שהפך למרבה הצער גם לסינגל האחרון שלו. יומיים אחר כך לקה בליבו והובהל לבית החולים. חיטמן נפטר ב-17 באוקטובר 2004, בגיל 52.

עשרה ימים לאחר מותו, הכריז ראש עיריית רמת גן כי "כיכר השושנים" בעיר, הנמצאת בשכונת מגוריה של משפחת חיטמן, תיקרא על שם עוזי חיטמן בתום שנת האבל על מותו. בר נימק את החלטתו בכך ש"חיטמן היה מהאמנים הבולטים והפוריים שצמחו ברמת גן".

באפריל 2005 יצא עכשיו התור לאהבה, אלבומו השמיני. חיטמן התחיל את העבודה על האלבום עם המוסיקאי יאיר סתוי. יחד ניגנו השניים על פסנתר וקלידים, כשחיטמן גם מנגן בגיטרה, לצד אבי סינגולדה וגדי בן חיים, סתוי מנגן בבס ואליהם מצטרפים נגנים כמו אורי הרפז, אריס גדי סרי, ניצן עין הבר, ילמז, עדי מאירי ויהודה הגר. האלבום היה אמור לכלול 10 שירים בלבד. לאחר מותו של חיטמן נמצאו הקלטות של 10 שירים נוספים עליהם עבד חיטמן: חלקם חדשים וחלקם גירסאות שלו עצמו לשירים שכתב לאחרים. סתוי הפיק את השירים הללו, ואף גייס, "לשיר "אל תכבי אותי", את אריאל זילבר, שהקליט קולות שהשתלבו עם קולו של חיטמן. התוצאה היתה אלבום כפול בן 23 שירים, שאת כולם כתב והלחין חיטמן עצמו, מלבד השיר "לכל אחד יש", אותו הלחין שלומי שבת, ו"לנצח בני", שאת מילותיו כתבה נורית בת-שחר צפריר.