עירית בולקא, בעלת המראה המצודד והקול הנעים לאוזן, בלטה בשנות ה- 70 בהרכבים שבהם הייתה חברה, להקת גייסות השריון והנשמות הטהורות, ובשירי הסולו המצליחים שהקליטה, כמו "מוכרת פרחים קטנה" ו"אהבה קטנה שלנו". בולקא הסתפקה בהקלטת שירים בתפזורת ומעולם לא הוציאה אלבום שלם משיריה.

ביוגרפיה

היא התגלתה בלהקת גייסות השריון, שבה שרה כסולנית את השיר "האם השלישית" בתוכניתה ה- 13 של הלהקה, "שיר-יון הרצל", שהועלתה ב- 1973 ועסקה בתולדות הציונות.

לאחר שחרורה היא החליפה את נאוה ברוכין בשלישיית הנשמות הטהורות ובמסגרת ההרכב הקליטה את השירים "יש ללכת עם הזמן", "בחיק הטבע" ו"היורדת".

לאחר פירוק השלישייה ועד לאמצע שנות ה- 80 הקליטה בולקא שירים בודדים. ב- 1976 היו אלה "מוכרת פרחים קטנה" ו"אהבה קטנה שלנו", שהלחין לה גידי קורן, ושני השירים, שזכו להצלחה גדולה במצעדי הפזמונים, יצאו מעל גבי תקליטוני שדרים בלבד. ב- 1979 היא שרה בפסטיבל הזמר והפזמון את הדואט "שיר לי, שיר לי" עם ויקי תבור. כעבור שנה הקליטה את השיר "לילה קר", שכתבו לה יורם טהרלב ויואל לרנר וב- 1981 השתתפה בקדם האירוויזיון בשיר "מונה ליזה", שהגיע למקום השמיני בתחרות.

ב- 1983 היא חזרה לעבוד עם נתן כהן, שותפה לנשמות הטהורות, והקליטה איתו את הדואט "שני קולות" ואת השיר "אדון שלי", שזכו להשמעות רבות ברדיו. שנה מאוחר יותר היא הקליטה את השיר "הלאה" שכתבו לה אהוד מנור ונתן כהן, אבל אז, בדומה לנאוה ברוכין, קודמתה בנשמות הטהורות, היא החלה בתהליך חזרה בתשובה ועזבה לחלוטין את עולם הבמה.