ענת עצמון, שעד לסוף שנות ה- 80 הייתה מוכרת כשחקנית קולנוע ותיאטרון, התפרסמה כזמרת כשהשתתפה בתחרות קדם האירוויזיון ב- 1989 בשיר "בחלום", להיטה הגדול ביותר עד כה. מאז היא הוציאה שני אלבומים בהפקתו המוסיקלית של ירוסלב יעקובוביץ'. ב- 1992 היא זכתה בקדם אירוויזיון של אותה שנה במקום השני עם השיר "התקווה", אך בשנים האחרונות היא מיתנה את פעילותה כזמרת וחזרה לתיאטרון ולקולנוע.

ביוגרפיה

ענת עצמון נולדה בבית ש"נשם" תיאטרון בזכות אביה, שחקן "הבימה" שמואל עצמון, שמנהל בשנים האחרונות את תיאטרון היידיש הישראלי "יידישפיל". בגיל 17 פרצה עצמון לתודעת הציבור כשנבחרה לגלם את התפקיד הנשי הראשי בסרט "אסקימו לימון", שיצא למסכים ב- 1978. בצבא היא שירתה בתיאטרון צה"ל וממנו המשיכה ללימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ואף השתתפה בסרטים נוספים כמו "דיזנגוף 99" (1979), "כביש ללא מוצא" (1982) ו"מכת שמש" (1984). באותה תקופה חלקה דירה יחד עם השחקנית אורלי זילברשץ, ויש האומרים שהשיר "אנה", שכתבה זילברשץ למשינה נכתב בעצם על עצמון. היא שיחקה בתאטרון באר שבע בהצגות "אופרת הקבצנים" ו"הנסיכה טורנדוט". בתאטרון "בית לסין" בהצגה "עניין שולי" שבה גילמה את מרלין מונרו, בתאטרון "יובל" בהצגה "ריטה המתחנכת" ובתאטרון הקטן ב"בוטיק השקרים". בפסטיבל עכו 1988 היא שחקה בתפקיד הראשי בהצגה "לאקי סטרייק".

ב– 1989 החלה עצמון לעבוד עם ירוסלב יעקובוביץ' על אלבום ראשון, שרוב מילות השירים בו נכתבו על ידי חברתה, השחקנית מיכל ורד. עצמון השתתפה בתחרות קדם האירוויזיון בשיר מתוך האלבום, "בחלום", שהגיע למקום הרביעי וזיכה את עצמון במחמאות רבות על הופעתה. מלבדו הצליחו גם השירים "יוליה", "עוברת אורח" ו"אל תשפטו", שיר בעל אופי אוטוביוגרפי שכתבה עצמון.

כעבור שלוש שנים היא ניסתה שוב את מזלה בקדם עם השיר "התקווה" וזכתה במקום השני. עצמון ויעקובוביץ', מלחין השיר, התקשו להשלים עם ההחמצה ותבעו מבית המשפט לפסול את זכייתה של דפנה דקל עם השיר "זה רק ספורט", כיוון שהיה ארוך ב– 17 שניות מהמותר על פי תקנון התחרות. תביעתם נדחתה אחרי קיצורו של "זה רק ספורט", ודווקא עצמון היא שסבלה בסופו של דבר מהפרשה. אלבומה, לילה כר ודמות עלמה, שיצא לאחר התחרות כמעט לא זכה להתייחסות בתקשורת, ומכירותיו היו בהתאם. אגב, השיר "התקווה" לא נכלל באלבום בשל סכסוך בין עצמון לחברת התקליטים.

מאז צמצמה עצמון את קריירת השירה שלה והרבתה להשתתף בהפקות התיאטרון היידי, כמו ב"שירי החומש", בבימויו של שמואל בונים על פי שיריו של איציק מאנגער ו בתפקיד הנשי הראשי במחזמר "די ראטשילד'ס" ("הרוטשילדים").

עצמון הנחתה עם אביה את תוכנית האירוח "עין בעין" בטלוויזיה הכללית, והם אף מנחים תוכניות "שבת תרבות" ביידיש במשכן לאמניות הבמה בתל אביב.