הקריירה של רמי קלינשטיין החלה רשמית באמצע שנות ה- 80, באלבום הבכורה שלו שהציג אותו כזמר-פסנתרן פופ-רוק כובש ומלא נשמה. מאז ידעה דרכו עליות ומורדות והייתה תמיד בעלת שתי פנים: זו של השירים ששר בעצמו, וזו של השירים / עיבודים / הפקות לאחרים, ובמיוחד לבת זוגו ריטה. כיוצר לאחרים (ובמיוחד לריטה) הייתה הצלחתו האמנותית והמסחרית של קלינשטיין תמיד ברורה ומוצקה. כיוצר לעצמו לקח לו עשור שלם למצוא את דרכו ורק לקראת סוף שנות ה- 90 הגשים קלינשטיין את שאיפתו המקורית: להיות מלחין ומבצע מקובל על כל גוני הקהל וטעמיו.

תחילת הדרך

קלינשטיין עלה ארצה בגיל 8. אחרי ילדות שעברה בארה"ב ובישראל ועם כשרון מוסיקלי מוכח כפסנתרן מגיל צעיר (בכיוון קלאסי), הוא החל כנער להתעניין גם בפופ ורוק. בהשפעת מלחינים-פסנתרנים-זמרים שאהב (ביניהם אלטון ג'ון ובילי ג'ואל) הוא הקים להקה ראשונה עם חברים בתיכון, שנקראה ליקוי חמה וכללה מלבדו את ירמי קפלן בתופים, אהרון קפלן בגיטרה ודורי אמריליו בבס ובגיטרה. הלהקה לא הגיעה לכדי הוצאת תקליט, אך בתוכנית טלוויזיה בשנת 1978 היא הונצחה בחזרה ביתית, והנער רמי, ארוך שיער ויפה עיניים, שהתבטא בראיון בצורה מאוד שקולה ובוגרת, העביר מסר ברור: קשה מאוד לעשות מוסיקה בארץ בגלל בעיות כספיות בתחום ההפקה...

ב-1980 התגייס קלינשטיין והפך למנהל מוסיקלי בלהקת צה"ל 80. בראשית שנות ה- 80 הוא נחשב לשם חם בין המלחינים והפרפורמרים הצעירים, ובאותה תקופה הוא הופיע בפיאנו בארים, פאבים ואירועים, לבד או עם זוגתו ריטה ולעתים עם הרכב נגנים קטן.

אחד הראשונים שהבחינו בכשרונו של קלינשטיין (וגם בזה של ריטה) היה רוני בראון, אז עדיין מפיק בכיר בתקליטי "סי-בי-אס". ב- 1983 יצר בראון, ביחד עם יוריק בן-דוד, פסקול לסרטו של יעוד לבנון "הפנימיה". הוא הזמין את קלינשטיין וריטה להיות הזמרים הראשיים בפסקול הסרט, ששילב דיסקו וקצת פאנקי עם הרבה שמאלץ ומעט רוק, וכך היה למעשה פסקול "הפנימיה" האלבום הראשון שבו הוקלטו השניים. בין היתר הם שרו בו ביחד ב"יש מין לילות", ריטה שרה סולו ב"לכל אתמול מחר חדש" וקלינשטיין הוביל בקלידים שני קטעים אינסטרומנטליים באלבום, "עוד מעט מחר" (עם גרי אקשטיין בגיטרה חשמלית) ו"מסיבת סיום". פסקול "הפנימיה" כלל גם שיר ראשון שקלינשטיין כתב, הלחין ושר: "שיר כך סתם".

בסוף 1983 הוקמה להקה צבאית חדשה, צה"ל 84, שכללה את אופירה יוספי, יובל זמיר, גילי קצנלבוגן, אהרון פררה ואחרים. קלינשטיין הלחין ועיבד את רוב שירי הלהקה, שביניהם היו "עופי ציפור" (מ' חנן גולדבלט), "רונדו (מולדת מרקדת)" (מ' אילן גולדהירש), "ישנה שעה" ו"ספרנו לפנים" (מ' יהודה נגר), "פינאלה אדיר" (מ' יהושוע סובול) ו"מה שקרה" (מ' אבי קורן). בהקלטות הלהקה ניגן קלינשטיין בקלידים ואיתו נגנים שונים, שחלקם הפכו שותפיו בהמשך הדרך כמו למשל, אלון הלל (תופים) ונאור דיין (גיטרות).

בשנים 84'-85' היה קלינשטיין עסוק מאוד בהלחנה ובעיבוד שירים לאחרים ובין השאר לזמר בשם ערד (השיר "עוד אחזור") לרחלי חיים ("הכי יפה בעיר" ועוד), למירה וייסגלס ("רומן אחר"), ללהקת ההדים (למשל את "קבלי אותי" ) וללהקת פיקוד הצפון (למשל את "עוד לא תמו כל פלאייך", למילים של יורם טהרלב).

לדני בסן עיבד קלינשטיין והפיק ב- 1985 את אלבום הבכורה שלו, וגם הלחין בו את "ניתן לסחיטה" ו"הרוחות הרעות" (מ' יעקב רוטבליט). הוא עיבד לחנים של מני בגר, רן עפרון, מאיר בנאי, מייקל בנסון, יזהר אשדות, צוף פילוסוף, קורין אלאל וברוב ההפקות שלו הוא גם ניגן בקלידים ושר קולות, כשאיתו בדרך כלל אלון הלל בתופים, נאור דיין בגיטרות ומייקל בנסון או מיקי שביב בבס.

הפריצה

1986 הייתה שנת הפריצה הרשמית של קלינשטיין וריטה, שני האמנים המרכזיים בחברת התקליטים החדשה של רוני בראון "הליקון". זו הייתה, בעיקר, שנה מצוינת לקריירה של ריטה, שהופיעה הופעה בלתי נשכחת בקדם אירווויזיון עם "שביל הבריחה" (מ' מיכל ברנט, ל' קלינשטיין) ואומנם לא נשלחה לאירווויזיון אך משכה הרבה תשומת לב. בהמשך השנה יצא אלבום הבכורה שלה בהפקתו המוסיקלית של קלינשטיין (בעזרת ראובן שפירא ונאור דיין), שגם הלחין, עיבד, ניגן ושר קולות בשירים באלבום, שביניהם בלטו בין היתר "עבד של הזמן" (מ' ריטה), "אהובת הספן" (מ' יאיר לפיד) וגם ביצוע ל"הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק בלחן עממי.

בעקבות האלבום הוצבה ריטה בבת אחת בשורה הראשונה של זמרות ארצנו. הצלחתה הייתה כל כך גדולה וסוחפת, עד שאלבומו הראשון של קלינשטיין, ביום של הפצצה, שיצא כחצי שנה לאחר האלבום שלה, הושם קצת בצילה, למרות שכלל לא מעט להיטים גדולים והגיע במהירות לתקליט זהב. האלבום הציג את קלינשטיין כזמר פופ-רוק אנרגטי, מוקף בלהקה משובחת. הוא הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, שביניהם הצליחו מאוד "אש" (מ' חנה גולדברג), "הניחי לי" (מ' עדית פאנק), "ביום של הפצצה" ו"את שרה ברדיו" (מ' דן תורן). את אחד השירים, "במקום שבו אני עומד", הלחין קלינשטיין ביחד עם ירמי קפלן.

ההרכב הבסיסי בהקלטות כלל בין היתר את נאור דיין בגיטרות וקולות, צוף פילוסוף בבס וקולות ואלון הלל בתופים וכלי הקשה, והם גם ליוו את קלינשטיין בהופעותיו הטלוויזיוניות, בהן הוא משך תשומת לב מיוחדת כשניגן בקלידים שלו כשהם תלויים על צווארו כמו גיטרה חשמלית. בשירת קולות באלבום הצטרפו גם ריטה, דן תורן, מיקי שביב ואחרים, ורבים מהשירים בו שולבו בתוכניות פופ שונות בטלוויזיה, כשלחלקם, למשל ל"זמן גשום" "אש" ו"שיר מדבר" יצרו אהרון קפלן ואמיר מלמד גם קליפים.

ב- 1987 הוציאה ריטה (באירופה ובישראל) אלבום באנגלית, שנקרא Breaking Those Walls. הופיעו בו עיבודיו של קלינשטיין ל"רוקסן" של פוליס ולתשעה לחנים נוספים שלו לשירים שתורגמו לאנגלית, כמו Moment Of Truth"", "Making life" ו- "Slave Of Time". האלבום לא עמד בציפיות "כיבוש העולם" שנתלו בו, ואיכשהו הוא גם נמחק מהדיסקוגרפיה הרשמית של הזוג.

באותה שנה יצא קלינשטיין לסיבוב ההופעות הראשון שלו, בעקבות אלבום הבכורה. למרות הכותרת המבטיחה, "אש על הבמה", הלהקה המעולה (פילוסוף בבס, דיין בגיטרה, הלל בתופים ומשה לוי בקלידים) ותקליט השדרים שהוקלט במיוחד לקידומו - עיבוד ל"ככה את רצית אותי" של תמוז ולחן של קלינשטיין ל"אורה" (מ' שמעון גלבץ) - לא זכה המופע להצלחה הצפויה.

בראשית 1988 היה קלינשטיין המפיק המוסיקלי באלבומה השני והמצליח מאוד של ריטה, ימי התום. הוא הלחין את רוב שירי האלבום ובין היתר את "בוא" (מ' מירי פיגנבוים), "עטוף ברחמים" (מ' אהוד בנאי) ו"אני חיה לי מיום ליום" (מ' חנוך לוין) וגם עיבד או השתתף בעיבודים (עם אלון הלל, נאור דיין ובנצי גפני), ניגן בקלידים ושר קולות.

במקביל הוא לא ויתר על הופעות ועל הניסיון להרחיב את קהלו. הוא הצליח במשימה זו כשהצטרף ב- 1988 למופע של גידי גוב "דרך ארץ". קלינשטיין היה אחראי על ההפקה המוסיקלית והעיבודים במופע, שבא בעקבות אלבומו המכוסח ביותר של גוב, ועיבודיו מיתנו מעט את הצליל, אך שמרו עדיין על הקו הרוקי החם של גוב. בהופעות שר קלינשטיין אחדים משיריו לבד (למשל את "הניחי לי") וביחד עם גוב (את "ככה את רצית אותי") ובעיקר ניגן בקלידים שונים. במאי 1988 הוקלט המופע ב"צוותא" תל אביב, ויצא בדיסק שכלל מלבד להיטיו של גוב גם את רמי ב"הניחי לי" ו"ככה את רצית אותי".

על אש קטנה

ב- 1989 הוציא קלינשטיין את אלבומו השני על הגשר הישן. לואי להב הפיק מוסיקלית, קלינשטיין הלחין ועיבד את כל השירים ולראשונה גם כתב מילים לארבעה שירים באלבום, וביניהם ל"הכי כואב להיות לבד" ו"מנואל". בין השירים הבולטים באלבום היו "על הגשר הישן" למילים של צרויה להב) ו"אף פעם" למילים של יהונתן גפן. האלבום לא זכה לתשומת הלב או להצלחה המסחרית של אלבומו הראשון ובוודאי לא התקרב לממדי הצלחת האלבום השני של ריטה.

מסוף 1990 עד אמצע 1991 הקליט קלינשטיין את אלבומו השלישי אהביני, שסימן התאוששות יפה בקריירה שלו. הפעם קרדיט המבצעים היה ל"קלינשטיין והמועצה", ושיתוף הפעולה היה גם בעיבודים ובהפקה המוסיקלית. המועצה במקור היו אלון הלל בתופים ובנצי גפני בבס, ועם נסיעתו של גפני לחו"ל הצטרפו ששי מזרחי בבס ועובד אפרת בגיטרה. פרט לחידוש "זמר אהבה לים" (מ' רפאל אליעז, ל' סשה ארגוב), הלחין קלינשטיין את כל הקטעים באלבום, ובין היתר את "אהביני" (מ' מאיר אריאל, ל' עם הלל וגפני), "אין כמוה" (מ' מאיר גולדברג) ו"קר שם בחוץ" (מ' יהונתן גפן). באלבום היו גם שני קטעים אינסטרומנטליים, "פיאני" ו"מיסיה שרמונטייה", וביצוע בעברית לשירו של בוב דילן, שתורגם על ידי יאיר לפיד ונקרא "צעיר לנצח". בהקלטות התארחו אמיר גבירצמן בסקסופונים, לאה שבת בקולות רקע, רוני פיטרסון בגיטרה בלוזית מדהימה (ב"מיסיה שרמונטייה"), יובל מסנר בצ'לו ומיכל עמית באבוב. שלא כמו על הגשר הישן, התקבל האלבום אהביני בהתלהבות תקשורתית והניב להיטים רבים. ל"אהביני" ול"קר שם בחוץ" ביים אהרון קפלן קליפים מצליחים.

בראשית 1992 החלו יוצאים לרדיו תקליטי שדרים מאלבומה השלישי של ריטה, שנגנז בסופו של דבר. היו אלה לחניו ועיבודיו של קלינשטיין ל"חזיון מקומי" (מ' אהוד מנור) ו"תחנה של זמן" (מ' אסתר שמיר). לזוג זו הייתה תחנה חשובה בזמן, (פברואר 1992), עם הולדת בתם הבכורה, משי.

כעבור שנה יצא במסיבה אצל גידו, אלבום שני של "קלינשטיין והמועצה", כשהפעם הורכבה המועצה מאלון הלל בתופים, ששי מזרחי בבס וליאור יקותיאלי בגיטרה. קלינשטיין והלל הפיקו מוסיקלית, "קלינשטיין והמועצה" עיבדו, וקלינשטיין הלחין בעיקר מילים של מאיר גולדברג כמו למשל "כלבי הים" (ל' עם הלל), ו"הנשים שלנו". לראשונה הוא הלחין שירים של איתן נחמיאס וביניהם את "במסיבה אצל גידו" (ל' עם הלל), "פשריקו", ו"חוץ ממך כלום", שהיה להיט ענק גם בזכות המשפט האלמותי "כי הארץ מתפתחת כמו הזין שלי". בקטע "פשריקו" התארח יוסי פולק בדקלום, ובקטע האינסטרומנטלי "גידו 2" ניגן אונקלי מנטש בכינור. פרט ל"חוץ ממך כלום", שנעזר בקליפ (בבימוי שחר ברלוביץ'), לא הפכו רוב שירי האלבום ללהיטים גדולים, אך קלינשטיין והמועצה הופיעו הרבה (בין השאר בהופעה מיוחדת ב"פסטיבל הבלוז" בנמל חיפה) והגדילו את הקהל שלהם בעקביות. הפריצה הגדולה שלהם חיכתה לאלבומם הבא.

ב- 1994 היה קלינשטיין מעבד ומפיק מוסיקלי ב"מופע משותף מאוד" של יהודית רביץ וגידי גוב. המופע, שרץ בהצלחה רבה, כלל בעיקר להיטים של רביץ וגוב, אך גם קלינשטיין, על תקן "אמן אורח", שר מבחר מלהיטיו. תקליט השדרים מהמופע כלל את עיבודיו ל"באה מאהבה" ו"יו יה".

בהמשך אותה שנה החל גוב לשדר את תוכנית הטלוויזיה שלו "לילה גוב". בראשית ימי התוכנית התבססה הלהקה שלה בעצם על המועצה של קלינשטיין וכללה את אלון הלל בתופים, יוראי אורון בבס וגם ליאור יקותיאלי בגיטרות. קלינשטיין עצמו התארח בתוכנית פעמים אחדות ושר בה עם גוב ורביץ את עיבודו ל"שיר אהבה" (מ' אהוד מנור, ל' מתי כספי), עם גוב ומוני מושונוב את עיבודו ל"לילה" (מ' ול' שלום חנוך) ועם גוב את עיבודו ל"האהבה הראשונה" (מ' עמוס קינן, ל' שמוליק קראוס). קלינשטיין גם עיבד לאותה תוכנית את "על קו הזינוק" (מ' ול' מיכה שטרית), "בגלל הרוח" (מ' מיכה שטרית, ל' לאה שבת) ו"שיר אחרי המלחמה" (מ' אריק איינשטיין, ל' שם טוב לוי).

באותה שנה הוציאה ריטה את אלבומה השלישי והמאוד מצליח אהבה גדולה. היא שרה מלחניו של קלינשטיין את "אהבה גדולה" (מ' יעקב רוטבליט), "בביתי הנעול" (מ' שלום חנוך) ושירים נוספים, אך הפקת האלבום והעיבודים לא היו הפעם בידי קלינשטיין. הוא היה אחראי לעיבוד קולות, השתתף בשירת קולות ברוב השירים וניגן בפסנתר (ב"ביתי הנעול").

תפוחים ותמרים

ב- 1995, אחרי ארבעה אלבומי זיג זג מבחינת הצלחתם, הוציא קלינשטיין אלבום שהפך אותו לסופר-סטאר: תפוחים ותמרים. בסגנונו לא היה האלבום שונה מזה שקדם לו, אך השירים בו, ובעיקר שיר הנושא, הביאו את קלינשטיין לקהל רחב בהרבה מזה שהכיר קודם. הוא הצליח לשלב בדרכו המיוחדת בין "רוק רך" וסטייל אמריקני לצליל ואווירה מאוד ישראליים "עממיים".

ביחד עם אלון הלל כשותף בהפקה המוסיקלית ועם המועצה (הלל בתופים וקולות, יוראי אורון בבס וליאור יקותיאלי בגיטרות) כשותפים בעיבודים הקליט קלינשטיין עשרה שירים שהלחין, שביניהם בלטו, פרט לשיר הנושא, "הבוקר את הולכת" (מ' קלינשטיין ואלון הלל) ו"קרוב אל ליבך", למילים שלו. בהקלטות התארחו שמוליק בודגוב בגיטרות, יועד נבו בגיטרות, תכנות מחשב וקלידים ופבלו רוזנברג, מיקי דה-פז, ורונן הלל בקולות. האלבום, שיצא באפריל, הפך תוך חודש וחצי לזהב, תוך חצי שנה לפלטינה, והמשיך להימכר מאז טוב יותר מכל אלבומיו של קלינשטיין.

ב- 1996 סיכמה חברת "הליקון" עשור לקריירה של קלינשטיין באלבום האוסף. לצד 15 ממיטב להיטיו (ביניהם "הניחי לי", "אש", "אהביני" ו"חוץ ממך כלום") שולבה באוסף גרסה של קלינשטיין ל"עוד לא תמו כל פלאייך" (שהולחן ב- 1985 ללהקת פיקוד צפון) וגרסאות חדשות שלו ל"על הגשר הישן" ו"צעיר לנצח". האלבום ביסס את מעמדו של קלינשטיין כאחד הזמרים המצליחים ביותר בישראל ומכר כמות שיא של כ- 100 אלף עותקים.

גם ריטה סיכמה באותה שנה עשור לפעילותה באוסף תחנות בזמן. אצלה בחרו מפיקיה להתרכז פחות ב"מיטב הלהיטים" ולהעדיף קטעים מיוחדים שלה שלא נכללו באלבומיה. ביניהם הופיעו לחניו של קלינשטיין ל"מחול מטורף", "שרה ברחובות" ו"ארץ מולדת". ריטה גם הקליטה במיוחד לאוסף את לחניו ל"עד שתעזוב" למילים שלה וגרסה משותפת של שניהם לשיר "שבועה", שהופיע במקור באלבום הבכורה של קלינשטיין.

אלבומו הבא של קלינשטיין, כל מה שתרצי, יצא ב- 1997, הפעם ללא המועצה אך שוב עם יו"ר המועצה אלון הלל כשותף בהפקה המוסיקלית ובעיבודים. יועד נבו סייע בהפקה המוסיקלית והנגנים היו אלון הלל בתופים וכלי הקשה, יאיר מיכאל בגיטרות ובנצי גפני בבס. קלינשטיין הלחין את כל השירים, שביניהם בלטו "כל מה שתרצי" למילים שלו, "תשארי עוד קצת" (מ' צרויה להב) ו"אל שתיקותייך" (מ' איתן נחמיאס-גלס). אחרי הוצאת האלבום, שהיה בחלקו הגדול מינורי ואינטימי, יצא קלינשטיין למופע דומה, בליווי פסנתר בלבד. המופע זכה להצלחה רבה.

בשנת 2000 יצא אלבומו של קלינשטיין תגיד את זה. עם אלון הלל כשותף בהפקה המוסיקלית ובעיבודים הקליט קלינשטיין אלבום שהיו בו השפעות מזרחיות וים תיכוניות מחד וצלילי דאנס מערביים מאידך. קלינשטיין כתב והלחין את רוב השירים, למשל את "תגיד את זה" (עם ריטה בקולות) ו"מאוחר או מוקדם", והוא הלחין גם מילים של אחרים כמו "הדמעות של אתמול" (מ' מאיר גולדברג) ו"תנענעי אותי" (מ' איתן נחמיאס-גלס). את קטע הסיום באלבום שרו בתו משי וחברותיה לכתה ב' 2. שאר משתתפי התקליט היו קונבנציונליים יותר וביניהם היו אלון הלל בתופים וכלי הקשה, בנצי גפני בבס ועוד ושמוליק בודגוב בגיטרות.

באותה שנה הוציא קלינשטיין גם דיסק לילדים של יצירות קלאסיות. הופיעו בו "פטר והזאב" של פרוקופייב בנוסח עברי חדש של מאיר שלו ו"קרנבל החיות" של סן-סאנס בנוסח עברי חדש של אהוד מנור.

באוגוסט 2001 יצא אלבום כפול שתעד את המופע המשותף שקיימו ריטה ורמי קלינשטיין באותה תקופה. האלבום, בהפקה מוסיקלית של לואי להב ובעיבודים של רמי קלינשטיין, כלל ביצועים משותפים של רמי וריטה למיטב להיטיהם וגם קטעים מיוחדים כמו תוספת ראפ (שכתב סבלימינאל) ל"שביל הבריחה" וגרסה עברית (שכתבה נעמי שמר) לשירו של ז'ק ברל "אל תלכי מכאן".

קלינשטיין גם השתתף באותה שנה באלבומו של דני סנדרסון תולדות המים. הוא שר את שירו של סנדרסון "יום כזה" בהפקה משותפת לו ולסנדרסון.

ב-2002 יצא קלינשטיין ב"מופע הפסנתר" המצליח, שכלל עיבודי פסנתר ללהיטיו ורץ כ-200 הופעות. לאחר פסק זמן של כשנה, הוא חזר ב-2003 עם "מופע הפסנתר חלק ב'".

בינואר 2005 הוציא קלינשטיין את "שיר מקומי", סינגל ראשון מאלבומו התשיעי. הסינגל נכתב על ידי ארז ברזוליק והולחן על ידי קלינשטיין, שגם הפיק את עצמו, לראשונה מאז האלבום ביום של הפצצה.