דיסקוגרפיה: שאול צירלין
שאול צירלין, יוצר וזמר, החל את דרכו באמצע שנות ה- 80. במהלך השנים קנה לו צירלין, בעל הקול החם, מעמד של מעין טרובדור ים תיכוני, ורבים משיריו עוסקים באהבה וביין. בין הבולטים שביניהם היו "סוכר", "החיים הם יין" ו"דייגים".
ביוגרפיה
צירלין החל להופיע לאחר שהשתחרר מהצבא במסגרות שונות, שבהן שר שירים שכתב וכאלה שתרגם. בהמשך צירף אותו המלחין והמפיק נחום היימן לאחד מגלגוליו של המופע "חופים" ואף עודד אותו להקליט את שיריו.
ב- 1987 יצא אלבומו הראשון של צירלין, שכלל, בין היתר, את השירים "דייגים" ו"מולדת 87", שהושמעו ברדיו, אך לא סייעו לו לצאת מאלמוניותו היחסית. פריצתו לתודעה הציבורית הגיעה רק שנתיים מאוחר יותר, בזכות השיר המשעשע "סוכר", שהפך ללהיט גדול והוביל את אלבומו השני, שנשא את אותו שם ושכל שיריו נכתבו ועובדו על ידי צירלין. הודות ללהיט "סוכר" הוא זכה לחשיפה רבה בטלוויזיה, ולמעשה הוא מזוהה איתו עד היום, למרות שהשיר חריג במקצת במכלול יצירתו. ב- 1989 יצא גם תקליט שדרים שלו עם השיר "מחר אקום", שהוקלט במקור לתוכנית רדיו משיריו של המשורר איציק מאנגער, שתורגמו על ידי נתן יונתן והולחנו על ידי נחום היימן. לאותה תוכנית הקליט צירלין גם את השיר "אנאקריאון", על שמו של המשורר היווני הקדום, שאהב, כנראה, את הטיפה המרה והירבה לכתוב שירי יין, כצירלין.
כעבור שנה הוא הוציא את אלבומו השלישי, תודה לחיים. באלבום, שהופק על ידי צירלין, בלטו שירים ארגנטינאיים מתורגמים כ"תודה לחיים" ו"שוב לא תאמרי לי אדיוס", ששרה במקור מרסדס סוסה וכן "סיפור בתוך סיפור" של תיאודורקיס. בין השירים המקוריים, שאותם כתב צירלין לאלבום היו "החיים הם יין", שזכה להצלחה גדולה, "קזנובה יחף ביפו", שנכתב על פי דמותו של דן בן-אמוץ, ו"בן הציפור".
ב- 1995 יצא אלבום אוסף משיריו שנקרא בקושי חי - תמצית השירים 1994 - 1984. לאחר צאתו הרחיב צירלין את פעילותו לתחום העסקי והחל לנהל פאב בפרדס חנה.
באותה שנה הוא הקליט בליווי צליל בירן בפסנתר את השיר "האיש ההוא" לאלבום האוסף משירי נתן יונתן, שנקרא צבעי הזמן. השיר הושמע פעמים רבות בסוף אותה שנה, לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין.
אלבומו הבא, אהבה חיוך ויין, יצא ב- 1999 וגם הוא, כקודמיו, נכתב ועובד כולו על ידי צירלין, ששימש בו גם מפיק מוסיקלי. האלבום כלל שירים כמו "אוהב אותך" ו"מכאן עד שם" ("תיק תק"), אך הוא לא זכה להצלחה גדולה או להד ממשי בתקשורת.
מאת יורם רותםהסתר ביוגרפיה
