מוני מושונוב ושלמה בראבא, המוכרים גם בשמם המקוצר מוני ובראבא, הם אחד הצמדים המצליחים והאהובים ביותר בבידור הישראלי מתחילת שנות ה – 80 ועד היום. הם נפגשו לראשונה בפרוייקט השחקנים שהקימה נולה צ'לטון בתיאטרון חיפה בתחילת שנות ה – 70 ומאז השתתפו יחד בפרוייקטים רבים, שהידועים ביניהם הם "ערב חד פעמי", שעלה בשלושה גלגולים מאז מלחמת לבנון ב – 1982, תוכנית הטלוויזיה החינוכית "זהו זה", שהם היו בין מנחיה הראשונים ובתוכניות הבידור המצליחות שהעלו יחד, כמו "פתאום ביחד" ו"הביצה והתרנגולת". בתוכניות אלה גילם בראבא בדרך כלל את הטיפוס המטורף והעצבני, בעוד שמושונוב הוא השפוי והשקט יותר מבין השניים.

ביוגרפיה

מוני מושונוב ושלמה בראבא החלו את דרכם בלהקות צבאיות. בראבא, יליד נתניה 1950, שירת בלהקת פיקוד המרכז באחת מתקופות השיא שלה. לאחר השחרור למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

מושונוב, יליד רמלה 1954, שירת בצוות הווי סיני ביחד עם שלמה יידוב, שהפך מאז לידידו הטוב, ולאחר השחרור למד אף הוא תיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

מושונוב ובראבא נפגשו בפרוייקט השחקנים שהקימה הבמאית נולה צ'לטון בתיאטרון חיפה שניהל אז עודד קוטלר. בקבוצה, שפעלה אז בעין הוד, היו חברים גם עזרא כפרי, עידית צור, מאיה רוטשילד, עמי טראוב וסנדרה שדה, שהפכה מאוחר יותר גם לרעייתו של מושונוב. ב-1976 העלתה הקבוצה את גולת הכותרת של הפרוייקט, ההצגה "ליל העשרים" מאת יהושע סובול, שעסקה בקבוצת ביתניה משנות ה – 20. בהצגה הביאו השחקנים לידי ביטוי גם את מה שנוצר בדינמיקה הקבוצתית ביניהם בתקופת הפרוייקט. ב – 1977 שיחקו השניים במחזהו של סובול "קריזה", שביימה צ'לטון. ממחזה זה נלקחה דמותו של שאול, שעלה לארץ מצפון אפריקה וכיכב מאוחר יותר בכל תוכניותיהם של מוני ובראבא. ב – 1978 הם הצטרפו לצוות המנחים הראשון של התוכנית "זהו זה", שהפכה לאחת מתוכניות הדגל של הטלוויזיה החינוכית. בשנת 1986 גם יצא האלבום אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה שהיה אוסף של שירי השבוע שכתב ועיבד שלמה גרוניך. באלבום השתתפו גם מנחי "זהו זה" האחרים: גידי גוב, ששון גבאי ודב גליקמן. האלבום, שלא זכה להצלחה המצופה יצא בחברת "CBS". בין הדמויות המפורסמות שהופיעו בתוכנית הייתה דמותו של "יאצק" עם האקורדיון בגילומו של בראבא, שהחל את דרכו כפינה בתוכנית הרדיו "שעתיים משתיים", שהגיש דני וסלי בגלי צה"ל (בראבא ווסלי שירתו יחד בלהקת פיקוד המרכז). בראבא פרש מהנחיית "זהו זה" אחרי כמה עונות, בעוד שמושונוב המשיך להנחותה עד שירדה מהמסך בסוף שנות ה – 90.

השניים המשיכו להופיע יחד על בימת התיאטרון. בתחילת שנות ה – 80 שיתפו פעולה עם שחקנים נוספים בהצגה "משחיז הסכינים הסיני", שהועלתה בתיאטרון נוה צדק על פי סיפוריו של ניסים אלוני בבימויו של עודד קוטלר. באותה תקופה הם העלו גם מופע לילדים בשם "מה שיהיה יהיה", ששיריו הוקלטו לאלבום בניהול מוסיקלי של שלמה יידוב. הם גם הופיעו מדי שנה כמנחי הפסטיגל בחנוכה. ב-1980 שיחק מושונוב במחזמר הטלוויזיוני "אלוף בצלות ואלוף שום" על פי ביאליק. בין השירים בהם הופיע מושונוב היו "הבדל לא גדול" עם מוצי אביב ו"חכם בלילה" עם צרויה להב ומנחם עיני. המחזמר יצא על גבי תקליט.

עם פרוץ מלחמת לבנון נקראו השניים למילואים כצוות בידור שהופיע בפני חיילים. בצוות השתתפו גם גידי גוב, יוני רכטר ושלמה יידוב. המופע המשותף שלהם המשיך לרוץ על הבמה האזרחית גם לאחר סיום המילואים. המופע נקרא "ערב חד פעמי" והוא כלל שירים ומערכונים שנכנסו לקלאסיקה של ההומור בארץ. לאור ההצלחה חזר "ערב חד פעמי", לבמה בעוד שני גלגולים ובאותה מתכונת. פעם נקרא "ערב חד פעמי משופץ" עם מערכונים כמו "איש הצנזורה" וב – 1990 העלה הצוות את המופע "ערב חד פעמי קונבנציונלי", שנוצר בעקבות מלחמת המפרץ (בערב זה החליף אלון אולארצ'יק את יוני רכטר).

מוני ובראבא העלו שלוש תוכניות משותפות: "פתאום ביחד" בבימויו של יוסי בנאי, שעלתה אחרי "ערב חד פעמי". תוכניתם השנייה הייתה "הביצה והתרנגולת", שגם בה היטיבו השניים לגלם דמויות וסיטואציות טיפוסיות למציאות הישראלית. ב – 1990 השתתפו מוני ובראבא כאורחים בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "סיבה למסיבה" בהנחיית רבקה מיכאלי. השניים ביצעו עם מיכאלי את השיר "סיירת עולם" שכתבה נעמי שמר, ושיר שכתבו להם שמר ויאיר רוזנבלום על העולים החדשים שהגיעו לארץ בהמוניהם באותה תקופה.

ב-1992 השתתפו השניים בסרט "כבלים" של צבי שיסל עם אריק איינשטיין.

בשנות ה – 90 העלו השניים את תוכניתם השלישית, שהצליחה כמו קודמותיה, למרות שבה נטו השניים לכיוון יותר תיאטרלי מאשר לבידור.