בשנות ה-60 וה-70 היה שמוליק קראוס אחד הכוחות המרכזיים בעיצוב הרוק הישראלי. כגיטריסט, זמר ומלחין יצר צליל חדש, רענן ומהפכני. הוא עשה זאת בעיקר בשלישיית החלונות הגבוהים, אך גם בניסיונותיו מאוחר יותר. בשנות ה-80, כשחזר לפעילות אחרי הפסקה ארוכה, נשמעה המוסיקה הישראלית אחרת לגמרי, אך גם בה הצליח קראוס להשתלב וליצור אלבומים יפים.

קראוס עמד יותר מפעם אחת על סף ההצלחה בישראל ובעולם, אך בכל פעם שהקריירה שלו נסקה או הראתה סימנים של תחייה מחודשת הוא פיספס את ההזדמנות. חוסר יכולתו להתמודד עם ההצלחה הופכת אותו לאחד הגיבורים הטראגיים של הרוק הישראלי. מגיע לו יותר.

תחילת הדרך

קראוס נולד וגדל בירושלים בשם שמואל קראוז. כנער לא התעסק במוסיקה, אלא רקד סטפס והתפרנס מהופעות כרקדן וכמורה לריקוד בבית ספר לסטפס בחיפה. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים ואחרי השחרור נדד באונייה ברחבי העולם, התעדכן במוסיקה מרחבי העולם והלחין מנגינות ראשונות.

בשנת 1958 גילה את הגיטרה ממש במקרה בפאב ימאים בחיפה. צעיר בשם עדי סמל (לימים מנכ"ל מוזיאון תל אביב) ביקש ממנו "להחזיק רגע" את הגיטרה שלו, וזו נשארה אצלו. קראוס התאהב בכלי והחל לשיר ולנגן.

הקריירה המוסיקלית של קראוס החלה כצמד עם אבי רייכשטאט. קראוס ניגן בגיטרה ושר, רייכשטאט שר וניגן בטמבורין. הם קראו לעצמם עופרים על שם צבי, אביו של רייכשטאט. אחרי שנה של פעילות פגש קראוס זמרת צעירה בשם אסתר זייד והציע לרייכשטאט לצרף אותה לצמד. רייכשטאט התאהב באסתר, התחתן איתה וצירף אותה לצמד במקום קראוס. כך קם צמד העופרים, שבין שיריו היו לחניו של קראוס ל"בית הערבה" (עם מילים שלו באנגלית) ו"שיר הדייג" (מ' אורי שייקה), הראשון בלחניו שהוקלט.

באותה תקופה חזר קראוס להפלגות ארוכות בים, התחתן, התגרש, קרא לעצמו שמואל עוז והלחין מנגינות, שחלקן הפכו מאוחר יותר מוכרות, ביניהן "אז מה" ו"האהבות הראשונות". ב-1961 הקים קראוס בבאר שבע פאב בשם "בר שבע", בו אירח את מיטב כוכבי התקופה והופיע בשירים משעשעים, חיקויים ומעט משיריו המקוריים. אחרי שנה חזר לתל אביב, התחתן פעם שנייה והתגרש תוך חודשיים, שיחק במחזה "השטח" של היי קאלוס ופגש את אהבת חייו, מתנדבת בקיבוץ בשם ג'וזפין "ג'וזי" מרסיה כץ.

ג'וזי כץ ויתרה על כוונתה לחזור לארה"ב והפכה לבת זוגו של קראוס. היא השתתפה אז כרקדנית במחזמר "גבירתי הנאווה" וכשחקנית ב"איך להצליח בעסקים", אך קראוס חשב שהיא צריכה לשיר ולקח אותה לאילת, שם הופיעו במועדון של רפי נלסון. כץ שרה באנגלית וקראוס ליווה בקולות וגיטרה. בין קהל ההיפים המקומיים והתיירים המעטים היו גם ג'ון פיליפס ו"מאמא" קס אליוט, שהקימו אחר כך את האמהות והאבות. במועדון האילתי גילה המפיק זאב ברלינסקי את קראוס וכץ והביא אותם למועדון "עומם כייאם" ביפו, שהפך למקום ההופעות הקבוע שלהם.

שנות הששים

ב-1964 הקליטו כץ וקראוס לראשונה, בהפקת מוסיקאי הג'אז פי.סי. אושרוביץ. ההקלטות האלו נעלמו, למעט אחת, שהופיעה 17 שנים מאוחר יותר בתקליטו של קראוס שבעים שמונים: כץ שרה בעברית את "דונה דונה" בעיבוד אושרוביץ ועם סטו הכהן בבס, דני מורבן בגיטרה ויוסף בורלא בתופים.

קראוס גם שיחק באותה תקופה בסרטים, בהם ב"חור בלבנה" של אורי זהר, "פורטונה" ו"עליזה מזרחי" של מנחם גולן ו"איריס" של דוד גרינברג, אך המוסיקה נותרה עיסוקו העיקרי. עם כץ הוא הופיע במועדון "עומר כייאם" בליווי הפסנתרן זיגי סקרבניק, נגני בס ומתופפים שונים, ביניהם זהר לוי. הוא הלחין שירים במשך כל אותו זמן, אך לא הקליט אף אחד מהם עד שפגש בסוף 1966 את אריק אינשטיין והקים איתו ועם כץ את שלישיית החלונות הגבוהים.

החלונות הגבוהים יצרה מהפכה במוסיקה הישראלית, וכמלחין וכמעבד הקולי, היה קראוס הכוח המניע בשלישייה. באלבום של הלהקה, שיצא באפריל 1967, הלחין קראוס את כל השירים, בהם להיטי ענק גם אחרי יותר משלושים שנה: "כל השבוע לך", "יחזקאל", "ילדה קטנה", "אינך יכולה", "הבובה זהבה" ומופלאים אחרים. אלבום החלונות הגבוהים לא הפך לרב מכר בזמן אמת, אך כאלבום הפופ העברי הראשון, עם השפה הרעננה והמוסיקה המהפכנית שבו, הייתה לו השפעה גדולה על התפתחות הזמר העברי בסוף שנות ה-60.

בסוף 1967, אחרי שאיינשטיין עזב את השלישייה (בעקבות סכסוך עם קראוס), ניסו כץ וקראוס להמשיך את קיום השלישייה בלונדון (עם זמר קנדי בשם רלף מרפי), אך עד מהרה היא התפרקה. קראוס שיחק בספרד בסרט "הצייד המלכותי אחר השמש" ונסע משם עם כץ אל משפחתה בניו יורק, ללא כוונה לחזור ארצה או לכתיבת שירים. איינשטיין הקליט בינתיים לחנים של קראוס שנועדו במקור לתקליט שני של החלונות הגבוהים ("בית הערבה", "ארץ ישראל", "כשאת בוכה את לא יפה" ו"אצו רצו גמדים").

בניו יורק ניהל קראוס חנות למוצרי עור בשם "טרומפלדור" (על שם כתובתו בתל אביב), שזכתה להצלחה בקרב כוכבי רוק, ביניהם ג'ניס ג'ופלין, קרוסבי, סטילס ונש, טים הרדין, חוזה פליסיאנו וג'ימי הנדריקס, שהתיידד במיוחד עם קראוס ולקח אותו עימו להופעתו ב"פסטיבל וודסטוק".

שנות השבעים

ב-1970 נפטר אביו של שמוליק קראוס והוא חזר ארצה. כאן הצטרף לאיינשטיין בהקלטת אלבומו פלסטלינה. קראוס הקליט קולות רקע לאחד הלהיטים היפים של התקופה: "מה אתי", לצד איינשטיין, שלום חנוך וג'וזי כץ, שכתבו את השיר. קראוס וכץ גם הופיעו בתוכנית הטלוויזיה "לול", בה בוצע השיר.

באותה תקופה הצטרפו כץ כזמרת וקראוס כמלחין ויועץ לכיף התקווה הטובה של זהר לוי. בין השירים המעטים שהקליטה הלהקה היו לחניו של קראוס ל"בלדה לעוזב קיבוץ" (מ' יעקב רוטבליט) ו"שני צבים" (מ' קראוס). הלהקה התפרקה במהירות לפני שהשלימה אלבום, כנראה גם בגלל ניסיונותיו של קראוס להתערב בכיוון המוסיקלי שלה בניגוד לדעתו של לוי.

בסוף 1970 הקליט קראוס, לראשונה כסולן, את לחנו ל"לוח וגיר" (מ' יעקב רוטבליט).

שנת 1971 הייתה קשה במיוחד לקראוס וכץ. הוא נאבק בשלטונות על חלקת אדמה שירש בנבי סמואל שליד ירושלים, שם חלם להקים בית ואולפן הקלטות. הוא איים בנשק על חיילים שבאו לפנות אותו, המבנה שהיה לו נהרס והוא נשלח לכלא. בהמשך השנה נכלא קראוס שוב בגלל התפרצויות אלימות וגם אושפז בבית חולים לחולי נפש בשל ניסיון התאבדות.

בכלא, תמורת הסכמתו להסתפר קצר, קיבל גיטרה לתאו ויצר שירים כ"ששי חם", "מי אנחנו", "קראוז צינוק" ו"אל תשימו לב אלי". שירים אלה וגם "יום אחד" (אלתור על "אבשלום" מתוך שבלול) ו"אמא טבע" (על פי שירם של הביטלס "Mother Nature's Son") הוקלטו במהירות רבה בג'אם סשן מרגש ומדהים בספונטניות שלו. קראוס שר-דיבר-צעק עם חיים רומנו בגיטרה, שמוליק ארוך בבס ואהרל'ה קמינסקי בתופים.

במאי 1971 יצא לרדיו השיר "מי אנחנו" ולא עורר תשומת לב רבה. שאר ההקלטות נגנזו עד 1977, אז יצאו בתקליט מדינת ישראל נגד קראוז שמואל. באנגלית נשמע השם אפילו יותר טוב: "A Criminal Record".

ב-1972 הפכה מנגינת "ששי חם" משיר כלא בנושא חשיש ללהיט גדול בפסטיבל הזמר. אהוד מנור כתב על המנגינה מילים חדשות והפך את השיר ל"טוב לי לשיר", אותו שרה בפסטיבל שלישיית הטוב הרע והנערה, שזכתה במקום הראשון. מחיאות הכפיים לקראוס, שהוזמן לבמה כאחד מיוצרי השיר, נראו כעידוד מיוחד מהקהל והמשתתפים האחרים על חזרתו לחיים נורמליים. הטוב הרע והנערה היו ג'וזי כץ, בני אמדורסקי וישראל גוריון והם הופיעו במופע ובו בעיקר גרסאות עבריות לשירי סרטים ומחזות זמר אמריקאיים, וגם שירים שהלחין קראוס: "הדבר הזה", "אלו שמות", "ימים של קולנוע" ו"הבלדה על ליטל מי" (מ' מנור, ע' אלכס ווייס).

ב-1973 כיכב קראוס בסרט "אדם" של יונה די וגם הלחין לו את נעימת הנושא. מאוחר יותר חיבר קראוס גם מילים לקטע והפך אותו לשיר "זה קרה", שהקליט אריק לביא.

בסוף 1973 חידשו קראוס, כץ ואלי מגן את החלונות הגבוהים, בעיקר לצורך מופע והקלטות מעטות, ביניהן של שיר שהפך ללהיט גדול: "אצלי הכל בסדר" (מ' ול' שלום חנוך, מאיר אריאל, יעקב רוטבליט וקראוס).

בתחילת 1974 הופיעו החלונות הגבוהים ב"פסטיבל שירי משוררים לילדים" בלחנו של קראוס ל"אלישבע מה נחמדת" (מ' מרים ילן-שטקליס). זמן קצר אחרי ההופעה הזו התפרקה השלישייה.

בהמשך 1974 השתתפו כץ וקראוס בתוכנית הטלוויזיה (ובתקליט) שערך דן אלמגור, "לאמא באהבה". כץ שרה את "ילד רע" (מ' יעקב רוטבליט), וקראוס חידש שיר שנהג לשיר עשר שנים קודם לכן: "צרות במשפחה" (גרסה עברית ל"Shame & Scandal In The Family"). שניהם גם שרו עם שלמה ארצי, עירית דותן וציפי שביט את "היום יום האם" (מ' אלמגור, ל' ירון גרשובסקי וקראוס).

ב-1975, זמן קצר לאחר שנולד בנם הבכור, הופיעו כץ וקראוס במופע, שיצא גם בתקליט, לבד ביחד ולבד לבד, משירי מרים ילן-שטקליס, בהפקת תיאטרון יובל ובבימוי צדי צרפתי. השירים היו שירי ילדים, אך ההתייחסות וההגשה של כץ וקראוס קישרה את השירים ישירות לחייהם. קראוס הלחין את רוב השירים, חלקם עם אלונה טוראל ושמעון שגיא. טוראל ניהלה מוסיקלית ועיבדה את המוסיקה, שהייתה ברובה רכה, עם נגיעות ג'אזיות קלות. בין השירים היו "אצו רצו גמדים", "מיכאל", "רוח רוח" ו"טין טן". המופע לא זכה להצלחה.

ב-1976 הקליטו קראוס וכץ לתוכנית של "קול ישראל" דואט בעיבוד אבנר קנר ובליווי תזמורת רשות השידור: "שוב" (מ' דפנה עבר-הדני, ל' קראוס).

ב-1977 מצא עצמו קראוס שוב ושוב במעצר ובאברבנאל. אולי בשל כך החליטה חברת "התקליט חיפה" להוציא את אלבומו מדינת ישראל נגד קראוז שמואל, שנראה שוב אקטואלי, אך מכירות התקליט היו מעטות והוא נגנז.

בסוף השנה גילם קראוס תפקיד ראשי בסרטו של יקי יושע "סוס עץ", על פי ספרו של יורם קניוק. קראוס גילם את עמינדב סוס עץ, צייר מתוסכל שיוצר את סרט חייו ושורף אותו. הוא גם הלחין, בעיבוד אילן וירצברג, קטעים אינסטרומנטליים ושיר נושא לסרט: "סוס עץ" (מ' רוטבליט), ששר אריק איינשטיין.

ג'וזי כץ ניסתה באותה תקופה לפתח קריירה עצמאית ללא תמיכתו ופיקוחו של קראוס, אך התייחסותו הקשה לנושא מנעה ממנה להשלים את המלאכה, ומצב היחסים בין השניים הלך והידרדר עד שב-1981 עזבה כץ את ישראל עם ילדיהם.

ב-1981 יצא אוסף השירים שהולחנו על ידי קראוס בשנות ה-70, שבעים שמונים. בין השירים היו "שוב", "לוח וגיר", "בלדה לעוזב קיבוץ", "אצלי הכל בסדר", "סוס עץ" ועוד.

שנות השמונים

ב-1982, אחרי תקופה ארוכה של מיעוט בפעילות אמנותית, חזר קראוס להקליט אלבום שהיה בעצם הסולו האמיתי הראשון שלו אחרי כמעט עשרים שנות קריירה, גלגל מסתובב. קראוס הלחין את כל שירי התקליט, ביניהם "ארצי" ו"ספרי לי" (מ' יבי), "איך גלגל מסתובב", "גיטרה" ו"איך עושים תקליט" (מ' יעקב רוטבליט) ואחרים. אילן וירצברג ניגן בגיטרות וקלידים ועיבד בגישה יותר רוקית מרוב הקלטותיו של קראוס בשנות ה-70. אם לשפוט על פי ההשמעות ברדיו, הצליח הקאמבק של קראוס מעבר לצפוי.

בסוף 1983 יצא קראוס במופע "בין השירים", בו שר את מיטב להיטיו וסיפר בין השירים על חייו. לכבוד המופע הקליט קראוס שיר שהלחין למילים של רוטבליט: "רואים רחוק רואים שקוף" (ע' אילן וירצברג). השיר הפך תוך זמן קצר ללהיט ענק ונחשב לאחת הקלאסיקות של קראוס. הוא הופיע ב-1987 בתקליטו הבא של קראוס וגם צורף לגרסת הקומפקט של גלגל מסתובב.

הצלחת התקליט וההופעות הכניסה את קראוס, כרגיל אצלו, ללחצים נפשיים קשים. את רוב שנת 1984 העביר בבתי מעצר ובבתי חולים לחולי נפש, אליהם הגיע בגלל התקפי אלימות. כך חגג אחד היוצרים המוכשרים בישראל את יום הולדתו ה-50 ב"אברבנאל". הפקת האלבום הבא שלו, שהחלה עם הקלטת השיר "רואים רחוק רואים שקוף", התעכבה בשל כך ביותר משלוש שנים.

ב-1987, עשרים שנה אחרי החלונות הגבוהים, הקליט קראוס את האלבום אחרי עשרים שנה. שיר אחד בו, "מונה", היה מעזבונו של הזמר והיוצר שמוליק צ'יזיק ז"ל, שנפטר באותה שנה. את כל השאר הלחין קראוס למילים של רוטבליט. בין השירים היו "אחרי עשרים שנה", "השיר החי", "אם" ו"רואים רחוק רואים שקוף". אילן וירצברג עיבד שילוב של בלדות ורוק, כשהפעם הצד הרוקי כבד ורועש יותר מאי פעם, בייחוד ב"השיר החי" ו"שיר הזמר", שכללו ליווי בס-תופים וקטעי גיטרה שלא היו מביישים אף להקת רוק צעירה ופרועה.

אחרי עשרים שנה יצא באמצע 1988 וזכה לפחות תשומת לב והצלחה מקודמו. קראוס, באכזבה כמו בהצלחה, עבר שוב תקופה ארוכה של דיכאון וחוסר פעילות.

שנות ה-90 ואחריהן

ב-1992 חזר קראוס לבמה במופע בהפקת אילן וירצברג. הם הופיעו בהצלחה בכל הארץ, בין השאר במופע מיוחד שהוקדש לקראוס בפסטיבל ערד ובו ביצעו להקות צעירות משיריו. הם גם הקליטו שיר חדש שהלחין: "משחק ההישרדות" (מ' יעקב רוטבליט) וחידוש ללחנו הוותיק ל"בית הערבה" (מ' חיים חפר ועמוס קינן). זמן קצר לאחר הקלטת שני השירים נהרג אילן אליאס, מתופף ההרכב, בתאונת דרכים.

ב-1994 יצא אלבומו של קראוס ידידותי לסביבה. וירצברג עיבד והפיק מוסיקלית, קראוס הלחין את השירים, ביניהם "המקום הכי נמוך" (מ' נתן זך), "האהבה עוד גרה פה" ו"ידידותי לסביבה" (מ' רוטבליט). קראוס גם חידש את השיר "ימי ראשית הקיץ" וצירף את השירים "בית הערבה" ו"משחק ההישרדות". מזי כהן שרה כאורחת בשירים "מה אתה רוצה" ו"תני לי".

באותה שנה אספה "הד ארצי" את מיטב הלהיטים של קראוס בדיסק אוסף, רואים רחוק רואים שקוף. נכללו בו לחניו לחלונות הגבוהים, לאריק אינשטיין, לכיף התקווה הטובה ולג'וזי כץ.

ב-1996 הקליט קראוס דואט עם עדנה לב, "המסע לבאלי" (מ' יעקב רוטבליט, ל' קראוס). ב-1998 חידש קראוס לאלבום עבודה עברית את "ארץ ישראל" (מ' אינשטיין, ל' קראוס), ששר במקור אריק אינשטיין.

בשנת 2003 הוציא קראוס את אלבומו יום רודף יום. האלבום, שזכה לשבחי המבקרים, נכתב בשיתוף יעקב רוטבליט, והוא הופק על ידי משה לוי. האלבום כלל מספר בלדות, כמו שיר הנושא, "שוב חלמתי" ו"עצבות". אחרי צאת האלבום, נתפס קראוס על ידי משטרת התנועה כשהוא נוהג עם רשיון שתוקפו פג ב-1986. השופט שטיפל במקרה הורה לאשפז את קראוס, לבקשת עורך דינו, בבית החולים הפסיכיאטרי אברבאנל.

ב-2004 יצא אלבומו של קראוס, מדינת ישראל נגד קראוז שמואל, בהוצאה מחודשת, ביוזמתם של ניצן זעירא ומיו רקורדס.

בינואר 2005 פורסם כי קראוס יקבל פרס הוקרה מיוחד על תרומתו למוסיקה העברית בטקס פרסי ערוץ המוסיקה העברית. ביולי אותה שנה יצא הסרט "מעשה בתקליט", שתיעד את תהליך ההקלטות של יום רודף יום ואת התמוטטותו הנפשית של קראוס לקראת סיום המיקסים על האלבום.