אהרון (אהרל'ה) קמינסקי ניגן בתופים וכלי הקשה במגוון רחב ובכמות עצומה של הקלטות מאז שנות הששים. הוא אמנם פעל גם בתחום "הזמר העברי", "הרוק הישראלי" והמוסיקה העממית (בעיקר ברזילאית), אך תרומתו העיקרית למוסיקה הישראלית היה בתחום הג'אז. מעטים מאד המוסיקאים אצלנו שקידמו כמוהו, בהתמדה ובשקדנות, את הג'אז שנוצר כאן. כחבר להקת הפלטינה הוא היה גם אחד היחידים שזכו בהצלחה בהרכב ג'אז כבר בשנות השבעים.

ביוגרפיה

אהרון קמינסקי הקיש מגיל צעיר על כלי הקשה שונים. עד כתה ה' למד בבית הספר "בלפור", את כתה ה' עשה ב"הדסים". מגיל 13 עד 17 התחנך כילד חוץ בקבוץ חניתה. בית החרושת המשפחתי לבגדי תינוקות סיפק לו עבודה עד גיוסו לצה"ל. רק בשירותו הצבאי בחיל האוויר הפך למתופף. הוא ניגן בתזמורות ריקודים והצטרף ב-1960 ללהקת הנח"ל.

ב-1961 נפטר אביו, וקמינסקי ניהל את המפעל המשפחתי וניגן רק מעט, בעיקר ג'אז ברביעיית מל קלר. ההקלטות הראשונות בהן ניגן היו כמלווה בכלי הקשה בתקליטי התרנגולים. במשך שנים אחדות הייתה פעילותו המוסיקלית מצומצמת, והוא אומנם ניגן בהקלטות, ביניהן של החמציצים והחלונות הגבוהים, אך רק ב-1967, כשעזב את המפעל, הפך למקצוען של ממש. הוא היה פעיל מאוד באירגון ג'אם סשנים במועדונים שונים, ובעיקר ב"ברברים".

בסוף 1967 הקים קמינסקי את להקת הג'אז-רוק הברנשים של פיאמנטה, עם אלברט פיאמנטה בסקסופון, שמוליק ארוך בגיטרה ובס, ולריו סגל או יעקב נגר בקלידים, זאב דיקוורט בסקסופון ושירה ועוזי מלמד בחצוצרה וויבראפון. הלהקה ניגנה בהקלטות ובהופעות של אריק איינשטיין, ג'קי גליל ואחרים, וגם הקליטה תקליטון שכלל, בין השאר, את השיר "בדד", אותו הקליט שנים לאחר מכן זוהר ארגוב.

אחרי הברנשים של פיאמנטה נחשב קמינסקי לאחד המתופפים הטובים ביותר בארץ. הוא ניגן פופ-רוק עם איינשטיין, מישה סגל, השלושרים, קובי רכט ועוד. הוא גם המשיך לנגן ג'אז ב"סדנת הג'אז" של דני גודפריד ופיאמנטה.

בסוף 1969 נסע קמינסקי לטיול בן שמונה חודשים בברזיל ובכל אמריקה, רכש כלי הקשה שונים והפך למומחה לתחום. כשחזר ב-1970 הוא הקים הרכב ג'אז-רוק חדש בשם זיעה קרה, עם אלונה טוראל בקלידים, ארוך בבס וגיטרה, ממלו (גייטנופולוס אורפאוס) בסקסופון וחליל וקרלוס אלברטו בכלי הקשה. זיעה קרה ניגנה מוסיקת ריקודים במועדון "ברברים", ליוותה זמרות שונות (ביניהן מתי הררי) והשתתפה בהקלטות של אושיק לוי, דני ליטני, יגאל בשן ואחרים.

בראשית 1971 סיים איינשטיין הופעות עם הצ'רצ'ילים ופנה לקמינסקי לארגן לו להקת ליווי. הוא הקים את הפלטינה, שפעלה בהרכבים שונים עד 1976 וגם בשנות ה-80 וה-90 באיחודים קצרי מועד. לצד פעילותו בפלטינה השתתף קמינסקי בהפקות רבות כנגן, ביניהן בתוכנית הרדיו בקול ישראל שהוקדשה לשירי הים של דוריוואל קאימי, בה רומן קונסמן עיבד וקמינסקי הלחין קטע אינסטרומנטלי בשם "במקצב ברזילאי".

ב-1976 הצטרף קמינסקי ללהקת הליווי של ליטני, שמיים, ואחרי כישלונה העמיק את פעילותו בתחום הג'אז ועסק פחות ברוק, אם כי עדיין ניתן למצוא אותו בלא מעט הקלטות והופעות.

בסוף 1979 הזמין אותו ירוסלב יעקובוביץ' ללוות את מנהטן טרנספר בסיבוב הופעותיה העולמי.

ב-1980 הוא נסע לניו יורק לשנה וניגן, לדבריו, בסך הכל 10 דקות של ג'אז וכל שאר הזמן מוסיקה חסידית. כשחזר ארצה ב-1981 הוא הקים סדנה ללימוד סלסה, והשתתף בעשרות הקלטות של ג'אז ורוק במשך כל שנות ה-80, ביניהן עם יוסי בנאי במופע "אני ומואיז הקטן", עם שלום חנוך ב"חתונה לבנה" ועוד.

ב-1982 הקים קמינסקי מחדש את הפלטינה עם מתופף נוסף, דני מקוב, ועם קונסמן בחליל, חיים קריו בגיטרה ואיתן קנטור בבס, אך ההרכב הזה פעל זמן קצר בלבד. קמינסקי לימד קצת באקדמיה למוסיקה בירושלים ואז החליט להקים בית ספר לתופים משלו.

ב-1987 הוציא קמינסקי אלבום ביחד עם גיטריסט הפלמנקו באלדי אולייר. את רוב הקטעים באלבום הלחין אולייר, וקמינסקי הלחין קטע אחד בשם "פלאג'זקו" וניגן בתופים וכלי הקשה.

בשנת 1990 הקים את ההרכב אהרל'ה קמינסקי וחברים. הלהקה זכתה ב-1991 בפרס ראשון בתחרות הרכבי הג'אז הישראלים במסגרת פסטיבל "ג'אז בים האדום". הלהקה הקליטה אלבום אחד ב-1996. האלבום נקרא (Kaminski Trio Plays Ptaska (featuring Eli Magen. בראשית שנות ה-90 ניהל קמינסקי מועדון להופעות ומפגשי ג'אז בשם "בייבלוס".

הפלטינה התאחדה שוב ב-1995 במיוחד לפסטיבל "ג'אז בלוז ווידאוטייפ" בסינמטק תל אביב. הלהקה אף הקליטה את מיטב להיטיה, ביניהם "כישוף", "שיר ילדים", "די.ג'יי. דורי" ו"הנערה בעלת שיער הפשתן". זהו היחיד מבין אלבומי הלהקה שיצא גם בדיסק, ולכן זהו התיעוד הטוב ביותר של המקורית בלהקות הג'אז-רוק שלנו.

קמינסקי מופיע לעיתים בבתי ספר במופע מוסיקלי חינוכי על הסיפור שמאחורי מערכת התופים, שמטרתו לקרב בני נוער לתיפוף בכלל, ולעולם הג'אז בפרט.