אחרית הימים הייתה להקת הרוק הישראלית הראשונה. חבריה הגיעו להרכב הצמרת הזה משני מאגרי הכישרונות העיקריים של סוף שנות ה-60, להקות הקצב והלהקות הצבאיות. זהר לוי, מנהיג הלהקה, הצליח לשלב מקורות אלה, שילוב שנראה קודם לכן כמעט בלתי אפשרי.

תקליטה של הלהקה שיקף את השילוב הזה. מצד אחד, הוא כלל שירים "ישראליים" מאוד ברוחם, שמילותיהם הרציניות שללו מראש את קבלתם כפזמונים קלילים. מצד שני, הוא חשף ניסיון עיקש ליצור מוסיקה מורכבת עם נגינה "רוקית" כבדה וללא רגשי נחיתות.

למרות כישרונם הוודאי של חבריה, פעלה הלהקה שנה אחת בלבד: כישלונה המסחרי משקף, כך נראה, את חוסר הפתיחות של הקהל הישראלי לניסיוניות מוסיקלית בתחום הרוק. כישלונה של הלהקה סימן סוף תקופה ברוק הישראלי: משנת 1973 כבר היה פחות מקום ללהקות הקצב וגם כוחן של הלהקות הצבאיות נחלש. אך המיזוג בין להקות הקצב והלהקות הצבאיות היה הכרחי: אחרי אחרית הימים הציעה אותו - ובהצלחה רבה יותר - להקת כוורת.

ההתחלה

הדמות המובילה באחרית הימים הייתה זו של המתופף והמלחין, זהר לוי. באמצע 1971 הוא הקים את הלהקה עם יוצאי להקת הנח"ל הזמרת מירי אלוני והבסיסט והזמר אלי מגן, עם יוצא להקות הקצב הזמר והגיטריסט גבי שושן ועם גיטריסט הרוק הנערץ ביותר של התקופה, שהיה גם בלהקות צבאיות וגם בלהקות הקצב, יצחק קלפטר.

זהר לוי הלחין את כל שירי הלהקה ובעיבודים שיתף את שאר החברים. לחניו נכתבו בדרך כלל לשירי משוררים, היו מורכבים וקשים לנגינה, והתעלמו במופגן מהנורמות המקובלות בשוק הפזמונים. מסיבה זאת נמשכה העבודה על השירים זמן רב והלחיצה את כל השותפים.

בסוף 1971 הוקלטו "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" ו"העץ הוא גבוה" (מ' חנוך לוין). במקביל התחילה הלהקה להופיע, תחילה עם מירי אלוני ולאחר הופעות אחדות בלעדיה, היא פרשה כיוון שהעדיפה מוסיקה פחות "כבדה". למרות איכותה לא הצליחה הלהקה למשוך קהל להופעות, ואחרי ניסיונות בודדים במועדון "צוותא" בתל אביב החליטו חבריה לפרק את אחרית הימים.

נסיון שני ואלבום

אריק איינשטיין, שעבד באותה תקופה עם קלפטר ומגן (ואת לוי הכיר עוד מימי החלונות הגבוהים), הציל את הלהקה כשהזמין אותה להופיע במשותף במופע בו תופיע אחרית הימים לבדה בחלק הראשון וכלהקת ליווי שלו בחלק השני. בין החלקים הופיע דורי בן זאב בקטעי הומור. המופע, "יש כיסוי", בהפקת צבי שיסל ושמוליק בורנשטיין, הציב סטנדרט חדש בגישה למופע מוסיקלי. ניסים אלוני סייע בהעמדה, צוות גדול של אנשי תאורה וסאונד השתתף בכל מופע, והלהקה דאגה אפילו לתוכניה, אך תגובת הקהל נשארה פושרת: המוסיקה הייתה חדשנית מדי ועוצמת הקול גבוהה מדי. אחרי חצי שנה של הופעות התברר שהמופע נוחל הפסדים כספיים גדולים, הוא הופסק והלהקה התפרקה.

בתקופת ההופעות הושלם אלבום הלהקה, שיצא לאחר התפרקותה. היה זה אלבום הרוק ה"כבד" המורכב ביותר שנוצר בישראל עד אז, והוא שילב לחנים רבי השראה ותמלילים מצוינים.

המוקדמים בשירי האלבום, "התעמלות הבוקר" ו"חייו ומותו של מר גוסקין" (מ' חנוך לוין), שלוי הלחין שלוש שנים קודם לכן, סימנו את גבולות הלהקה: הראשון היה רוק קצבי וקליט עם שירה-צעקה של גבי שושן וגיטרה צרודה של יצחק קלפטר, והשני "יצירת רוק" מורכבת ובה הקלטה הפוכה של אקורדיון, ליווי עדין של גיטרה אקוסטית ובלוז גיטרה כבד. עוד שירים מהסוג הראשון היו "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" והצדעה לביטלס בהשתתפות איינשטיין ושיסל בקולות בשיר "יש לי יום הולדת".

בקבוצה המורכבת היו גם "הנסיכה" ששרה אלוני עם נגינת פסנתר ג'אזית של אלונה טוראל, "פתחי לי את הדלת" עם התפרצות נפלאה של גיטרות חשמליות, והיצירה הארוכה ביותר בפופ הישראלי עד אז: "תחת עץ האקליפטוס", כמעט שמונה דקות בהן כל אחד מהחברים מפגין יכולת נגינה, ובראשם קלפטר בסולו גיטרה מדהים ואלוני בשירה רבת עוצמה.

ההצלחה שלאחר הפירוק

בין הרוק הקצבי והיצירות המורכבות הסתתר "העץ הוא גבוה" שכתב חנוך לוין. עם שירתו הענוגה של מגן והגיטרות האקוסטיות של קלפטר הפך השיר ללהיט גדול, ובסופו של דבר העדיף הקהל את השיר המלודי הזה על הניסיונות היותר מורכבים ורועשים של זהר לוי וחבורתו.

עטיפת האלבום הספידה את הלהקה בפיוטיות: "בראשית היה תוהו ובוהו. כל מה שהיה להם היה חומר גלם בלבד. מילים מיוחדות, לחנים יוצאי דופן, יחד הם יצקו הכל לעיסה אחת, ויצרו את המוסיקה שלהם. ההתחלה הייתה קשה. חובבי מוסיקת הפופ בישראל התקשו לעכל את התפריט החדשני. אבל החמישה לא התייאשו, הם המשיכו בעקשנות ובדבקות לצעוד בנתיב שקבעו לעצמם. עד שהגשימו את חלומם חזונם. חלום אחרית הימים. בשלהי 72' הם צברו את התארים הרמים ביותר: להקת השנה בשידורי ישראל, להקת השנה בגלי צה"ל, להקת השנה של שבועון "להיטון" ופרס "כינור דוד"... אבל, כמו כל חלום, גם זה נגמר, ומה שנותר ממנו, הוא זיכרון יפה. זיכרון שהונצח על גבי תקליט זה המהווה ציון דרך בעולם הפופ הישראלי. תקליט שכל חובב מוסיקה מתקדמת אמיתי ימהר לצרפו לאוסף התקליטים שלו..."

אלבום אחרית הימים הוא אכן אבן דרך ברוק הישראלי, ניסיון מקורי ליצור רוק ישראלי חדשני ובעל משמעות בעברית. בזמן אמת הוא לא התקבל ככזה ונכשל מסחרית. אחר כך הוא יצא כתקליט מוזל, ורק ב-1989, כשיצא מחדש בהפקה משותפת של "סי-בי-אס" ו"האוזן השלישית", הוא זכה לקבלת הפנים שלה היה ראוי: כאחת הקלאסיקות של הרוק הישראלי.