דיסקוגרפיה: אלברט פיאמנטה
בתהליך ההתאזרחות של הג'אז מחוץ למולדתו, ארצות הברית, קורים דברים נפלאים: מתברר שהג'אז, כניב מוסיקלי, נקלט יפה בקרב מוסיקאים מקומיים בצרפת, בסקנדינביה, בדרום אפריקה, בבלקנים ו...בישראל. המרכיב המובהק ביותר של הג'אז - אילתור - מתקבל בטבעיות בכל מקום, באשר הוא קיים בכל מוסיקה עממית. מה שמפתיע בהקשר להטמעת הג'אז מחוץ למולדתו הוא בעיקר אימוץ החידושים האפריקאיים-אמריקאיים שבמוסיקה זו לתוך תרבויות שמאפיינים אלו זרים להן. כאן נכנסים לתמונה הגורמים המופשטים יותר, כמו אסתטיקה, כוחות החיים, איכויות תקשורת, והקסם שבאינטראקציה בין מוסיקאים. האהבה לג'אז אמריקאי חוצה תרבויות, כך מסתבר. ואם נער ירושלמי בן 15, בן למשפחה ספרדית ותיקה מאוד בירושלים, "נתפס" על ידי הג'אז ובוחר בו כדרך חיים מוסיקלית - מה עוד ניתן לומר?
ביוגרפיה
אלברט פיאמנטה נולד בירושלים ב1939. אביו היה נגן חובב בעוד ובקאנון. כילד החל פיאמנטה בלימודי אקורדיון, חלילית וגיטרה, אחר כך החל לנגן בסקסופון, ובהמשך גם בקלרינט. הוא היה אחד מתלמידיו הראשונים של מל קלר, אז עולה חדש שהחל לערוך תוכניות ג'אז ב"קול ישראל" וללמד נגינת ג'אז. בדרכו לקריירה של מוסיקאי מקצועי, נהג פיאמנטה לנגן מוסיקה לריקודים במועדונים ובנשפים.
עם רקע מוסיקלי כזה הגיע פיאמנטה לשירותו הצבאי, שאותו עשה במסגרת תזמורת צה"ל, תחת ניצוחו של שלום רונלי ריקליס. בתקופה זו התעצמה התעניינותו של פיאמנטה בג'אז, ולאחר שחרורו, במקביל לעבודתו בתזמורת המשטרה (שם פגש פסנתרן ג'אז וינאי בשם קרקובר), החל לנגן עם דני גוטפריד במועדונים שונים בירושלים (כמו "פוס פוס" ו"סוראמלו") ובתל אביב ("בית ציוני אמריקה").
ב1960 הצטרף פיאמנטה לתזמורת הריקודים של פי.סי. (מוריץ) אושרוביץ, שניגנה בקביעות במלון "דן" בתל אביב, וביססה את הרפרטואר שלה בעיקר על ג'אז. בנוסף, ניגן פיאמנטה בג'ם-סשנים במועדונים שונים: במועדון "אילקה ואביבה" ביפו, במועדון "המפתח" של שמעון ישראלי, וב"אדריה" ובבית רוטשילד בחיפה (שם אירגן את הערבים זיגי האופטיקאי). ב1964 הצטרף ללהקת סלסה מהרפובליקה הדומיניקנית ששהתה בארץ במשך כשנה.
שנים של האזנה לג'אז הבשילו אצל פיאמנטה כאשר בגר והיה למוסיקאי ג'אז מקצועי. את "מקורות" הג'אז שלו הוא מצא בשידורי "קול אמריקה" (תוכניותיו של וויליס קונובר), שם הכיר את נגינתו של פול דזמונד. דרך פיסי אושרוביץ הכיר את נגינתם של צ'ארלי פארקר וסוני סטיט, וב1960 התוודע לנגינתו של ג'ון קולטריין (דרך אורי ספיר, איש חנות המוסיקה הנודעת בירושלים). בתחילה לא "נתפס" פיאמנטה לנגינה של קולטריין שהייתה קשה מידי לעיכול עבורו... רק לאחר שנתיים חזר לשמוע את קולטריין, והפעם ידע להעריך את נגינתו, והחל להתחקות אחר הסגנון שלו באופן שהוא מגדיר אותו כ"אובססיבי". (ב1970 קנה את סקסופון הסופרן של ממלו גיטאנופולוס, והתחיל "לחרוש" עליו בהשראת קולטריין...).
פעילותו המתמשכת של פיאמנטה בתחום הג'אז לא חיפתה בעיניו על העובדה שלא הייתה לו כל השכלה פורמלית במוסיקה, וכשפגש את ד"ר צבי קרן, החל לקחת שיעורי הלחנה אצלו והתמיד בכך שמונה שנים.
בין פעילויותיו החוץ-ג'אזיות של פיאמנטה יש לציין את שיתוף הפעולה שלו עם אריק איינשטיין בסוף שנות ה60, כאשר איינשטיין היה באחד השיאים של הקריירה שלו. הם הופיעו יחד בליווי להקתו של פיאמנטה – הברנשים של פיאמנטה. הברנשים נהגו להופיע באותה תקופה במועדון בר-ברים בערבי שישי ושבת, וניגנו שם מוסיקה לריקודים.
למרות עיסוקו בג'אז, פיאמנטה לא סגר את עצמו בפני סוגי המוסיקה שאותם שמע בסביבה שבה גדל - מוסיקה ערבית, תורכית ויוונית. במועדונים שפעלו ביפו לפני מלחמת ששת הימים נשמעה הרבה מוסיקה יוונית, ופיאמנטה, שעבד שם הרבה, ספג את המוסיקה הזו, לצד מוסיקה תורכית וערבית. מאז החל לחפש דרכים לשלב בין המוסיקה האתנית והג'אז.
התנאים למימוש שאיפה זו הבשילו עבורו, כאשר יזם ב1971- את הקמתה של סדנת הג'אז, שכשמה, הייתה סדנה מוסיקלית לשילוב בין שני העולמות מוסיקליים האלה – הג'אז והאתני. הלהקה הקליטה אלבום יחיד, מזרה ישראל יקבצנו (1973), שהיה אלבום הג'אז הכלי הראשון שהוקלט בישראל. יש להדגיש שהשילוב בין מוסיקה אתנית לג'אז היה תופעה חריגה ולא רווחת באותה תקופה, הן בישראל והן בעולם. עשייתה של סדנת הג'אז חזתה תופעה שהפכה רווחת רק שנים רבות לאחר מכן.
ב1974 נסע פיאמנטה לארצות הברית ונשאר שם שבע שנים, שבמהלכן ניגן, בין היתר, בתזמורת של טיטו פואנטה. לאחר שובו ארצה הקליט פיאמנטה את האלבום מאוואל- אימפרוביזציה, שיצא ב1981. אלבום זה היה בבחינת סיכום החוויה שלו על קו תל אביב-אמריקה במשך אותן שנים, והוא מחבר בסגנונו בין הניו יורקיות למזרח תיכוניות.
במקביל החל פיאמנטה ללמד מוסיקה, ולנהל את "מרכז המוסיקה" בתל אביב (מרכז של כ500 תלמידים למוסיקה, עם תזמורת כלי נשיפה). הוא הקים במרכז הרכב דיקסילנד והרכב ביג בנד.
ב1983 הקים פיאמנטה את רביעיית הסקסופונים הישראלית. עם הרביעייה הקליט שני אלבומים, אתני וג'אז וקלאסי ועכשווי, שיצאו ב1990.
במשך השנים כתב פיאמנטה מוסיקה לתיאטרון ולבלט, ואף עיבד והפיק מוסיקה למיטב הזמרים בארץ, בהם חוה אלברשטיין, יהורם גאון ואחרים.
פיאמנטה השתתף פעמים רבות בפסטיבל "ג'אז בים האדום", לשם הביא מגוון של הרכבים וסגנונות נגינה. בשנים האחרונות, לצד הופעותיו הרגילות בהרכבי ג'אז, התמקד פיאמנטה במוסיקה קאמרית ובמוסיקה אתנית. במסגרת פעילותו בתחום המוסיקה האתנית הקים בסוף שנות ה90 את להקת כמון.
בעריכת יואב קוטנרהסתר ביוגרפיה
