דיסקוגרפיה: אלון אולארצ'יק

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

אלון אולארצ'יק נחשב תמיד למוסיקאי של מוסיקאים, לחביב הביקורת ולאהוד ביותר בקרב שדרני רדיו וטלוויזיה. עמיתיו למקצוע מעריצים אותו בזכות כישרונו כמלחין וכמבצע, יכולתו המגוונת כמפיק מוסיקלי והיצירתיות הבלתי נדלית שלו. עם זאת, ועל אף שהיה שותף ביצירה והפקה של כמות גדולה של להיטים והיה חבר בלהקה הישראלית המצליחה ורבת-ההשפעה ביותר בכל הזמנים, כוורת, לא בא כישרונו של אולארצ'יק לידי ביטוי מספיק במכירת האלבומים שלו.

גם בתחילת שנות ה-2000, עם רזומה שהיה הופך אותו לכוכב ענק בכל מדינה מערבית אחרת, הוא עדיין צריך להילחם על קיומו שוב ושוב בכל אלבום חדש ובכל הפקה בה הוא משתתף, ממש כפי ששר בשירו "החיים קשים": "החיים קשים, השנים חולפות, המלאכה מרובה, איך הזמן עובר, העולם רעב, העולם נלחם...".

תחילת הדרך

כמו חבריו ללהקת כוורת, להקת הרוק הישראלית ביותר של שנות ה-70, הגיע גם אולארצ'יק מכיוון בלתי צפוי. יליד פולין, אולארצ'יק עלה עם משפחתו לישראל בגיל שש וגר בנתניה ובמעברה בנוף ים לפני שעבר לבת ים. הוא למד נגינה בפסנתר, ובגיל 14, בפנימייה הצבאית בחיפה, גם נגינה בגיטרה. אחרי שנה, כשעזב את הפנימייה ושב לבת ים, ניגן בבס בלהקת פרחי הבלוז ואחריה בצבר הדוקרני עם הסולן אלדד זיו. הלהקה שרה בעיקר את שירי החלונות הגבוהים וכן מלחניו של אדוארד, אביו של אלון.

בשמינית סולק אולארצ'יק מהתיכון והחל לנגן בתזמורת חתונות ועם הפסנתרנית שוש רייזמן. הוא התקבל ללהקת הנח"ל, שם פגש בדני סנדרסון, מאיר פניגשטיין, אפרים שמיר וגידי גוב, וניגן איתם במשך השירות גם בהקלטות אזרחיות, ביניהן בתקליטי פסקול הסרט "לופו", סדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק", תקליט המחזמר "ג'מבו" ועוד.

ב-1969, תוך כדי שירותו בלהקת הנח"ל, כתב אולארצ'יק שירים ראשונים. הוא כתב מילים לשיר "בלי לבקש רשות" ללחן של אפרים שמיר והציע אותו ללהקה. יאיר רוזנבלום, המנהל המוסיקלי של הלהקה, חשב שהשיר לא מתאים, ושמיר הקליט אותו רק ב-1977. אולארצ'יק ושמיר עשו ניסיון נוסף, ותוך כדי שירותם בלהקה הקימו צמד בשם נו אז מה? והוציאו תקליטון עם שני שירים: "סופה", אותו הלחין שמיר למילים של אמוץ בירן, ושיר ראשון שאולארצ'יק כתב והלחין: "דם לא טוב". השיר "דם לא טוב" הושמע מעט ברדיו בטרם צונזר בטענה שהוא פוגע ברגשות הנוצרים (בשל המילים: "ישו מתעלס עם גברי, הבן הטוב של אלוהים").

ב-1971, בסוף ימיו בלהקה הצבאית, העמיק הקשר בין אולארצ'יק לסנדרסון. הם ניגנו יחד בלהקת השניצלים של סנדרסון, וכתבו והקליטו יחד יצירה בשם "הילד מברזיל", שהייתה בסיס לאופרת הרוק "סיפורי פוגי". בראשית 1972 אולארצ'יק ניגן גם בהקלטת שיר הסולו הראשון של סנדרסון, "רוצה להצטרף".

אחרי שחרורו ניגן אולארצ'יק זמן קצר בלהקת הג'אז של אהרל'ה קמינסקי, הפלטינה. אחר כך נסע ללונדון, שם גר כחצי שנה וניגן בלהקות מקומיות. יחד עם סנדרסון, שהגיע לביקור בלונדון, הקליט אולארצ'יק סקיצות ליצירה סימפונית על פי הקטע "התמנון האיטר" שהלחין סנדרסון.

מכוורת לארה"ב

בשנים 1976-1973 היה אולארצ'יק חבר בלהקת כוורת ושותף עיקרי בכתיבת להיטיה עם סנדרסון. במקביל השתתף אולארצ'יק בהקלטות מחוצה לה, בתקליט האהבה פנים רבות לה של אריק איינשטיין ויוני רכטר, עם להקת 14 אוקטבות של יוני רכטר, וגם עם אריאל זילבר, אסתר ואפרים שמיר, דני סנדרסון, גידי גוב ואחרים.

בסוף 1976 ויתר על הופעת הפרידה של כוורת ונסע ללמוד ג'אז בברקלי. תוך שלוש שנים הוא סיים ארבע שנות לימוד ועבר לניו יורק, שם יצר וניגן במגוון סגנונות: ג'אז (עם ג'רום האריס), ג'אז-רוק (בלהקת ZINC של אדי ג'ובסון), "גל חדש" (בלהקת The Hooks), מוסיקה לתערוכות (עם אלדד זיו) ומזרחית (עם זוהר ארגוב, אבנר גדסי, בועז שרעבי, שימי תבורי ואחרים). אז כתב את "בא לשכונה בחור חדש" ו"היא הולכת בדרכים" והציע אותם לבצלאל אלוני ועפרה חזה, אך הם לא היו מעוניינים.

סולו בשנות השמונים

ב-1984 חזר אולארצ'יק לישראל למופע האיחוד של כוורת, מופע לו כתב והלחין את שיר האיחוד "מאיר ואלון", והתקבל בחום גם על ידי הקהל בהופעות וגם על ידי יאיר ניצני, מנכ"ל חברת התקליטים "הד ארצי" באותה תקופה, ששיכנע אותו להישאר בישראל.

כעבור שנה יצא אלבום הבכורה אולארצ'יק, ובו שירים שכתב והלחין, ביניהם "מאיר ואלון", "היא הולכת בדרכים", "בא לשכונה בחור חדש" וחידוש ל"ילד מזדקן". אולארצ'יק עיבד עם איתן גדרון, המפיק המוסיקלי של התקליט, ושניהם ניגנו בכל הכלים. בחלק מהשירים השתתפו ז'אן פול זימבריס בתופים וכלי הקשה ואריאל זילבר בחצוצרה. האלבום התקבל בהתלהבות על ידי הביקורת והתקשורת, אך לא נמכר היטב, תופעה שחזרה גם באלבומיו הבאים של אולארצ'יק.

אחרי הוצאת האלבום הופיעו אולארצ'יק וגדרון עם להקת טנגו, שכללה את מיקי שביב בשירה וגיטרה, נאור דיין בגיטרות וזימבריס בתופים. המופע נקרא "אלון וטנגו, טנגו ואלון" וכלל להיטים שלהם ושלו וגם שיר אחד חדש, "או שאתה שר... (או שלוקחים אותך מפה)". המופע זכה לביקורות טובות, אך נכשל מסחרית וירד במהירות. לאחר הורדתו הופיע אולארצ'יק מעט בהרכב משלו, והקדיש זמן רב לבניית אולפן ולהשתתפות בהפקות שונות.

ב-1986 הצטרף אולארצ'יק כזמר ונגן בס להופעות הרכב הכוכבים קולות שלובים עם אריאל זילבר, יהודית רביץ, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר ושם-טוב לוי. ההרכב גם הקליט את עיבודו של אולארצ'יק לשיר הוותיק "לעבודה ולמלאכה" של חיים נחמן ביאליק בלחן של נחום נרדי. ב"פסטיגל" באותה שנה הוא שר עם אמל מורקוס את "שלום סלאם" ועם טריפונס את "כולם כולם". באותה שנה הוא גם השתתף בהצגה "על הפנים" יחד עם יונתן גפן. בהצגה הוא ניגן ושר שירים של גפן.

בשנה שלאחר מכן יצא אלבומו שעשועי כאילו, אותו יצר באולפנו הפרטי. אולארצ'יק שר וניגן בכל הכלים (גיטרות, קלידים, מכונת תופים וכלי הקשה) והלחין את רוב השירים, ביניהם "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי", "הנה הקיץ" ו"שני חלקים בתוך השלם". שירי האלבום היו ללהיטי רדיו גדולים, אך שוב היו מכירותיו מעטות.

ב-1988 החל אולארצ'יק להפיק מוסיקלית גם לזמרים אחרים. הראשונה שנהנתה מכך היתה שרי צוריאל בתקליט שירי הילדים שלה על הגובה.

ב-1989 הקים אולארצ'יק עם יזהר אשדות וגני תמיר הרכב בשם אזרחי העולם (באנגלית הם קראו לעצמם World Stuff). בהפקה מוסיקלית משותפת של אולארצ'יק ואשדות עם יאיר ניצני הם הקליטו שני קטעי דאנס. הראשון, "The Conflict", שילב את לחנו של אולארצ'יק ל"היא הולכת בדרכים" בלחן של הזמר הארמני א.א. ברגיראן, עם מילים בעברית, אנגלית וכורדית. השיר השני בתקליטון,

"The Left Handed Octopus", התבסס על מנגינת "התמנון האיטר" של סנדרסון, בתוספת מעט מילים של אלון, יזהר ויאיר. הפרויקט, שנועד להפוך ללהיט בעולם (כפי שאשדות וניצני עשו קודם בגרסותיהם ל"גלבי" ו"אם ננעלו" של עפרה חזה), לא עמד במשימה...

שנות התשעים והלאה

גם בשנות התשעים המשיך אולארצ'יק להיות מוסיקאי פורה מאוד ועסק במגוון פעילויות. הוא הלחין מוסיקה להצגות ("סוגרים את הלילה" של יוסף מונדי), למיצגים-מיצבים ("מוסיקה לצבים בפסטיבל עכו"), לבלט (עם הרקדנית איריס הופמן) ולגי'נגלים ("תל אביב עיר בלי הפסקה") והשתתף כמפיק, מעבד ונגן בהפקות והקלטות רבות.

ב-1990 השתתף אולארצ'יק במופע האיחוד של כוורת. הוא גם עיבד והפיק מוסיקלית את אלבומה של אתי אנקרי רואה לך בעיניים, שבו גם ניגן ושר, ואת אלבומו של גידי גוב אין עוד יום, בו הלחין בין השאר את השירים "נערה במשקפיים", "למה ליבך כמו קרח" ו"את, אני והדייג הוויקינגי" והשתתף גם בנגינה על כמה כלים ובקולות רקע ושריקה.

ב-1991 זכה אולארצ'יק בפרס אקו"ם. באותה שנה גם הופיע עם גוב, שלמה בראבא, מוני מושונוב ושלמה יידוב במופע הסאטירי-קומי-מוסיקלי "ערב חד-פעמי קונבנציונלי".

כעבור שנה הפיק מוסיקלית את שביל קליפות הגרעינים, אלבום הבכורה של טיפקס. הוא גם שר באלבום את השיר "הדואר בא היום" וניגן בקלידים בשיר "היה לילה גשום".

ב-1993 יצא אלבומו השלישי, תגיד לי מה אתה מרגיש, בהפקתו המוסיקלית של יזהר אשדות. פרט ל"יהיה יהיה (לך על התופים)", שבו השתתף אשדות בכתיבת המילים ללחן עממי כורדי, כל המילים והלחנים באלבום הם שלו. באלבום היו: "כל דבר קט", "בן בסט", "תגיד לי מה אתה מרגיש", "יום ללא מילים" ועוד. אולארצי'ק שר וניגן בגיטרה, קלידים ובס. השתתפו בקולות אתי אנקרי, מיטל טרבלסי, להקת שפתיים ואשדות. אשדות השתתף גם בעיבודים, ששילבו ג'אז, רוק, בלדות ומוסיקה מזרחית. אולארצ'יק הוסיף איורים לחוברת שירי התקליט.

באותה שנה הפיק לאתי אנקרי את אלבומה קראת לי אסתר, אותו גם עיבד עם אנקרי ויהודה עדר ובו ניגן בסינטיסייזר, פסנתר, גיטרות ובס ושר קולות רקע.

ב-1994 כתב אולארצ'יק יצירה קלאסית לפסטיבל ישראל. את היצירה ניגן עם המוסיקאי אנדריי היידו ותזמורת סמפונט רעננה. הקטע הראשון ביצירה הוקדש לפרנק זאפה, שמת זמן קצר לפני כן. באותה שנה גם הופיע בשירה וגיטרה עם קורין אלאל ודני בסן במופע "כולם ביחד וכל אחד לחוד", שהוכיח שכולם ביחד מביאים יותר קהל מאשר כל אחד לחוד...

ב-1995 השתתף אולארצ'יק בהופעות האיחוד של להקת הג'אז של אהרל'ה קמינסקי, הפלטינה, וגם באלבום שהוציאה (שהיה, למעשה, התיעוד היחיד של הלהקה בדיסק).

ב-1996 יצא אלבומו הרביעי, בואי נגיד שאני שלך, בהפקה מוסיקלית שלו, הפקת שירה של קורין אלאל וניר לוי, ועיבודים שלו ושל נגני האלבום. למעט שיר אחד, כתב אולארצי'ק את המילים לכל השירים והלחין את כולם, ביניהם "בואי נגיד (משחק המונופול)". אולארצ'יק שר וניגן בקלידים וגיטרה. דיאנה, אשתו, ביימה קליפ ל"בואי נגיד?" וזכתה על כך בציון לשבח בתחרות הקליפים השנתית בפסטיבל הסרטים בחיפה. על אף הצלחת הקליפ לא הצליח האלבום מסחרית. באותה שנה הופיע שוב בפסטיבל ישראל,הפעם עם איריס ועופר פורטוגלי. בעקבות הצלחת המופע יצאו השלושה לסיבוב הופעות.

ב-1998 יצא האלבום החמישי, בשקט, בו ניגן אולארצ'יק בגיטרה ופסנתר, עם ברק חנוך בגיטרה וגיטרה-סינטי, גירסאות צנועות ואינטימיות למיטב להיטיו, בהם "ילד מזדקן", "שני חלקים", "נערה במשקפיים", "בואי נגיד שאני שלך?", "בא לשכונה בחור חדש" ו"כל דבר קט". באלבום היה גם קטע אינסטרומנטלי בשם "הסוף" שהלחין חנוך. אולארצ'יק וחנוך הופיעו תקופה ארוכה, לפני ואחרי הוצאת האלבום, במקומות קטנים. עוד ב-98' אולארצ'יק עיבד והפיק מוסיקלית את ההופעה ואת האלבום ההופעה של אתי אנקרי ודוד ד'אור. בין להיטיהם המוכרים של השניים, אותם עיבד בכיוון מזרחי-ערבי, שולבו גם שירו "בעינייך" וגירסה עברית שכתבו השניים יחד עם אולארצ'יק ללהיט הטורקי "יא מוסטפה". באותה שנה אולארצ'יק גם עיבד והפיק מוסיקלית את אלבום הבכורה של מיטל טרבלסי נשאר לי שיר. הוא גם הלחין בו את השיר "סיפור קצר" (מ' יהונתן גפן) וניגן בפסנתר, קלידים, גיטרות ובס. באלבום עבודה עברית שיצא ב-1998 חידש את השיר "אלילת האגם" של אהובה עוזרי. הוא גם עיבד לאלבום חידוש לשירו של בועז שרעבי "משאלה", ששרה אתי אנקרי. באותה שנה השתתף אולארצ'יק במופע האיחוד של כוורת, שהונצח באלבום כוורת בפארק. כמו כן הלחין מוסיקה להצגות "חברות הכי טובות" ו"הורדוס".

ב-1999 יצא האלבום הכפול אולארצ'יק ג'אז, שהוקלט בהופעה חיה במועדון "קמלוט" בתל אביב. אולארצ'יק שר בו (ולראשונה באלבומיו כלל לא ניגן) גירסאות עבריות בתרגומו לסטנדרטים של ג'אז, בהם "נפש וגוף", "מה זה הדבר הזה שקוראים לו אהבה", "סמבה של תו אחד" ועוד. הוא גם חידש את "בא לשכונה בחור חדש". בשנה זו יצא לאור גם ספר שתירגם בשם "מעשה בשתי פילות". את הספר כבה באנגלית לא אחרת מאשר אשתו דיאנה.

עוד באותה שנה השתתף אולארצ'יק בדרמת הטלויזיה "ארץ קטנה איש גדול" וכן בסרט דוקומנטרי על הפקת הדיסק של אמל מורקוס.

ב- 2000 חידש עם דנה אינטרנשיונל את "מוכר הפרחים" של סדנת תיאטרון שכונת התקווה.

באותה שנה השתתף באיחוד המיוחד של כוורת לאיסוף כסף למימון ניתוח לחבר הלהקה יצחק קלפטר. עוד בשנה זו כתב את המוסיקה להצגת הילדים "נולד לחופש".

ב-2001 הלחין אולארצ'יק מוסיקה להצגה "ליזיסטרטה 2001" של ענת גוב. שנה אחר כך הוציא את האלבום פעם בגליל, קונצרט אינסטרומנטלי. באלבום נכללה גם גירסה ל"בואי נגיד שאני שלך". במקביל, יצא לאולארצ'יק אלבום אוסף עם כל להיטיו (כולל "או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה" עם להקת טנגו ו"מאיר ואלון" עם להקת כוורת).

בשנת 2002 הוציא את פעם בגליל - אלבום שהוקלט בהופעה חיה בחמדת ימים.

באוגוסט 2002 שוחרר אלבום האוסף הראשון של אולארצ'יק, אשר הכיל 18 מלהיטיו הגדולים: "בא לשכונה בחור חדש", "בן בסט", "נערה במשקפיים", "ילד מזדקן", "היא הולכת בדרכים", "כל דבר קט", "שני חלקים בתוך השלם", "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי", "בואי נגיד שאני שלך" ועוד.

בשנת 2004 הוציא את השיר "בואי נתחבק", אותו יצר במסגרת תוכנית הטלויזיה "9 שעות ושיר" בערוץ המוסיקה. באותה שנה השתתף בפסטיבל השירים של ישראל בשיר שכתב והלחין, "יהיה שלום", אותו ביצע כדואט עם רון שובל. השיר הגיע למקום השלישי בתחרות.בתקופה שלאחר מכן כתב אולארצ'יק מוזיקה ל"מקום אחר ועיר זרה", הפיק את אלבומו של גידי גוב "בקצה ההר" (וגם הלחין שלושה שירים מתוכו), הופיע ביחד עם יצחק קלפטר ואפרים שמיר במופע המצליח "נפגשנו", ותוך כדי עבד כל הזמן על אלבומו הכפול, "רוק & רוך".

בקיץ 2007 יצא סינגל ראשון כפול מתוך האלבום הצפוי, בהוצאת התו השמיני: "הוא מאוהב" ו"מאוהב מדי". מדובר למעשה באותו שיר, אם כי בגרסה הראשונה הוא מופיע בגרסה רכה, ובגרסה השנייה בגרסה בועטת ורוקיסטית יותר, עם חיזוק מצד הראפרית שורטי. האלבום הכפול יכלול 20 שירים, שאת רובם כתב והלחין, והוא יחולק לשני דיסקים: הראשון רוקנרולי יותר והשני רך ושקט.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2019 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון