דיסקוגרפיה: אריק סיני

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

אריק סיני התפרסם בגיל מבוגר יחסית, זכה להצלחה רבה, וכמעט נעלם בגיל צעיר יחסית. בתקופה שבה המוסיקה הישראלית סגדה לרוק, הוא לא היה רוקר, אלא הצליח למצוא את הדרך המיוחדת לו: שילוב מקורי בין פופ-פולק-קאנטרי אמריקאי לרוק ישראלי ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה. בתקופה שבה כמעט כולם הפכו ליוצרים, מלחינים או כותבי מילים, הוא העדיף להישאר מה שהוא: זמר בעל קול עמוק שפשוט אוהב לשיר. הוא גם כתב מעט, אך עיקר כוחו היה בבחירת החומרים שביצע.

התחלה מצליחה

אריק סיני שר מגיל צעיר. בתיכון הוא היה פעיל בלהקות קצב, בצבא בלהקת גולני ואחר כך כחבר במספר צמדים ולהקות, ביניהם צמד המיתרים, צמד זמרי הצמרת ועוד. באמצע שנות ה-70 שר סיני בלהקת הצעירים, שהופיעה במועדונים וחתונות עם שירי ארץ ישראל ולהיטים מחו"ל. הוא התפרנס יפה ממלאכה זו והיה מן הסתם ממשיך לשיר שירים של אחרים, אך אז פגש את שלמה ארצי, שאהב את שירתו ונתן לו שיר שכתב והלחין, "שיר פרידה".

סיני הקליט את השיר בעיבוד אילן גלבוע, ובנובמבר 1977 הגיע השיר לרדיו והפך מיד ללהיט ענק במה שנחשב אז המיינסטרים הישראלי האיכותי.

חצי שנה אחרי כן, באמצע 1978, הוציא סיני שיר נוסף שארצי כתב והלחין וגלבוע עיבד, "שכח אותי אמרת". גם השיר הזה הפך ללהיט רדיו, וכך גם השלישי בסדרה שכתב והלחין ארצי, "לא יכולתי להגיד", שיצא בראשית 1979. העיבוד הפעם היה של מפיקו של ארצי, יאיר שרגאי, שעבד באותה תקופה גם עם גרי אקשטיין. שרגאי ואקשטיין, שהכירו את סיני עוד מימי להקות הקצב, החלו לעבוד איתו על שירים לאלבומו הראשון. הם כתבו בו להיט נוסף, "מסתובב ושר" (מ' שרגאי, ל' אקשטיין), ושרגאי עיבד שיר ראשון שסיני כתב והלחין, "עד שייגמר".

בראשית 1980 החל סיני לעבוד עם צוות חדש, שכלל את מתי כספי כמעבד ומנהל מוסיקלי ואת יעקב גלעד ככותב מילים ויועץ מאחורי הקלעים. הוא הקליט שני שירים שכתב גלעד ועיבד כספי: "דרך הכורכר" (ל' קורין אלאל) ו"כמו לפני שנים" (ל' יהודית רביץ), אותו שר בפסטיבל הזמר.

באמצע השנה יצא אלבום הבכורה של סיני, אריק סיני, שכלל את כל הלהיטים שהקליט מאז 1977, שיר נוסף שהוא הלחין למילים של גלעד, "כבר כמעט", ולהיט גדול שהלחין מיקי גבריאלוב, "עגלה של אספסת". האלבום כלל גם חידוש ל"גן השקמים" הוותיק, שכן סיני הציג את עצמו מתחילת הדרך כזמר אישי המשלב קאנטרי-פופ ורוק רך עם שירי ארץ ישראל שאותם נהג לשיר כל חייו. כך היה גם בהופעותיו באותה שנה, בדרך כלל באולמות קטנים, עם דני רובס בגיטרה.

ב-1981 יצא אלבומו השני של סיני, צל כבד, בהפקה מוסיקלית ועיבודים של כספי. האלבום היה מגובש יותר מקודמו וכלל כמות גדולה של להיטים, ביניהם "אם אתה בסביבה" (מ' ול' יצחק קלפטר), "סיבה טובה" (מ' אהוד מנור, ל' כספי), "שובי שובי לפרדס" (מ' מאיר ויזלטיר, ל' רביץ), "בשעה שכזאת" (מ' גלעד, ל' אקשטיין), "אחרי שהסירות יוצאות" (מ' יורם פורת, ל' נתן כהן), "מעמיד פנים" (מ' ול' רובס) ושתי גירסאות בעברית שכתב גלעד לשירים של ג'ניס איאן: "צל כבד" ו"כמו עני בפתח".

בהופעות שאחרי הוצאת האלבום התרחבה להקת הליווי של סיני, כשאל רובס הצטרפו מוטי דיכנה ושלמה חממי. סיני נשמע בהן יותר רוקי מאי פעם, וגם התנהג כמנהיג להקה כשאיפשר לשותפיו לשיר משיריהם כסולנים.

בשנת 1982 כיכב סיני במחזמר על נושא תנ"כי, "אברהם אחד", שכתב דני ליטאי והלחין בני נגרי. סיני, בתפקיד אברהם אבינו, היה סולן בשירים "הו מה יפית, ארץ כנען !" ו"שתי נשים". המחזמר, עם ריקי גל, הראלה בר, דודו זר ואייל גפן, שעטף את הסיפור התנ"כי במוסיקת נשמה, נכשל מסחרית, אך הונצח באלבום.

באותה שנה הפתיע סיני את מי שאהב את הצד המעודכן שנטה לקאנטרי-רוק במוסיקה שלו, כשהוציא אלבום נוסטלגיה בשם שירים חוזרים ובו, בעיבוד והפקה של כספי, 13 שירים ישנים, ביניהם "ערב מול הגלעד", "זמר לספינה", "טיול לילי, "פרח הלילך", "הבתים שנגמרו ליד הים" ועוד. השירים הוקלטו בהופעה חיה באולפן, עם קהל שמצטרף מדי פעם בשירה. האלבום, הכי פחות מושקע ומופק של סיני, היה להצלחה גדולה בתחומו.

זו הייתה התקופה בה הפך סיני לסופרסטאר, ותדמית הבוקר שלו נוצלה גם לפרסומת לסיגריות. הוא היה מצליח ועשיר (כך דיווחו הרכילויות), ואז החל משום מה המצב להשתנות.

תקופת שינוי

ב-1983 יצא בסוף מעגל, אלבומו הרביעי של סיני, שהיה שונה מאוד ברוחו משירים חוזרים. סיני הקליט את האלבום בלונדון עם לחנים, עיבוד והפקה של מוסיקאים אנגלים (והודה לשלום חנוך על העזרה בהפקה המוסיקלית), והאלבום שילב קאנטרי, פנקי (Funky), רוק ובלדות עם ליווי תזמורתי גדול. את הגירסאות בעברית לשירי התקליט (שהיו מחוברים זה לזה כשיר אחד ארוך) כתב יהונתן גפן על פי השירים המקוריים, כשהחוט המקשר ביניהם הוא הישראלי ("ילד ירוק") מול העולם הגדול ("הוואדי של מנהטן"). התקליט לא זכה להצלחה ונראה היה שהקריירה של סיני איבדה את התנופה של תחילת הדרך.

באותה שנה השתתף סיני כשחקן וזמר בסרט "שוברים", שיצא למסכים בשנת 1985. בפסקול הסרט, שהלחין ועיבד יזהר אשדות (ושיצא גם באלבום), שר סיני את "אני אוהב אותי" (מ' דני דותן), ועם אשדות, גלי עטרי, נתן דטנר, סי היימן ומאיר בנאי את "אהבה הלילה" (מ' יאיר ניצני).

ב-1985 הוציא סיני את אלבומו החמישי, שלום לך תקווה עצובה, בעיבוד והפקה מוסיקלית של אקשטייין. גלעד ייעץ אמנותית, ובין הבולטים בשירי התקליט היו "שלום לך תקווה עצובה" (מ' זאב טנא, ל' אילן וירצברג), "אהבה של שני אנשים" (מ' ול' יואל לרנר), "הקיץ שחלף" (מ' ול' קלפטר), "בת 17" (מ' ול' לרנר וקלפטר), "סברס קר" (מ' גפן, ל' רביץ) ו"לפעמים זה מתחרז" (מ' מנור, ל' אפרים שמיר). גם האלבום הזה לא הצליח.

ב-1987 הקליט סיני קבוצה נוספת של שירים ישנים בעיבוד של כספי לאלבום שירים חוזרים ב', שיצא שנתיים לאחר מכן. בהמשך השנה הופיע סיני זמן ממושך בארצות הברית (יחד עם רובס), וכשחזר הביתה הקליט את אלבומו השישי, עכשיו.

האלבום עכשיו, שעטיפתו נראתה זולת הפקה כתקליט שדרים, היה מאלבומיו היותר מוצלחים ופחות מצליחים של סיני. בעיבוד כספי הקליט סיני שישה שירים שכתב והלחין קלפטר, ביניהם "המשורר", "את" ו"שיר על חלום". לאלה נוספו "לאט עולים סוסי" (מ' דוד פוגל, ל' אלאל), "אחד מהבוהמה" (מ' ול' רובס), "עכשיו" (מ' רובס, ל' שאול בן-אמיתי, ע' וירצברג), "הצגה שנייה" (מ' ול' מושיק חסון) ו"רכה כמו משי" (מ' ול' מאיר בנאי). גם האלבום הזה, למרות השירים הטובים שבו, לא החזיר את סיני למקומו המצליח מתחילת העשור.

כישלונם (המסחרי, לא האמנותי) של אלבומיו האחרונים לא ריפה את ידיו של סיני, שהחליט לעשות ניסיון נוסף, והפעם ללכת על בטוח: להקליט בהפקתו של המפיק המצליח ביותר במוסיקה הישראלית, לואי להב. הבעיה הייתה, שלוח הזמנים של להב לא אפשר לו להתפנות, וסיני נאלץ לחכות שלוש שנים תמימות להקלטת אלבומו הבא. היוצרים הצעירים והמבטיחים איתם עבד על השירים ב-1988, מיכה שטרית וארקדי דוכין, הפכו בינתיים לכוכבים עם החברים של נטאשה, והוא עדיין חיכה ללהב.

ב-1989 יצא אלבומו של סיני שירים חוזרים (ב'), שהוקלט בהופעה באולפן שנתיים קודם לכן. כספי עיבד והפיק מוסיקלית חידושים לעשרה שירים ישנים, ביניהם "ביתי אל מול גולן", "כשהיינו ילדים", "אנחנו מאותו הכפר", "בית הערבה", "הליכה לקיסריה" ו"אגדה יפנית". ב-1990 יצא בקומפקט דיסק האלבום שירים חוזרים א + ב' ובו כל שירי שני האלבומים המקוריים.

ב-1992 יצא אלבומו של סיני שמועות על גשם, בהפקת להב בשיתוף ירון בכר ובעיבודים של להב עם יאיר מיכאל. לראשונה כתב סיני מילים לרוב שירי התקליט, לבדו ועם דוכין ו/או שטרית, שגם הלחינו, ביניהם "עיר אטומה", "צובר בשקט" (שדוכין הקליט אחר כך בעצמו) ו"היא לא דומה" (שבוצעו בהופעות של החברים של נטאשה), "ספר לה איזק" ועוד. ארצי כתב והלחין לאלבום את "עד למטה", וסיני כתב והלחין את "כשהימים יהיו טובים יותר". למרות הקשר לדוכין ושטרית, ולמרות שבהקלטות התארחו מאיר בנאי ומשה לוי, גם שמועות על גשם לא הציל את הקריירה הדועכת של סיני, והוא עזב את הארץ לארצות הברית לשנים אחדות.

ב-1994 יצא אוסף להיטיו, כמו לפני שנים, ובו 18 משיריו המפורסמים ביותר.

בסוף שנות ה-90, אחרי ששלח מדי פעם ד"ש עם שיר לישראל (למשל, הקלטת דואט עם כוכב שנות ה-50 וה-60 פול אנקה) חזר סיני לישראל והחל לעבוד על שיקום ובנייה מחודשת של הקריירה שלו.

בשנת 2002, עשר שנים אחרי האלבום שמועות על גשם, הוציא אריק סיני את הסינגל "מכור", שנכתב על ידי עמיר לב והופק על ידי אסף אמדורסקי. הסינגל, שזכה להשמעות יפות מאוד ברדיו, נכלל באלבום אוסף של סיני, "אוסף סינגלים", הכולל 36 שירים.

אחרי "מכור" יצאו לסיני סינגלים נוספים, "אור אדום כמו דם", "אוקלנד, רחוב ראשי" ו"ספרי לי". בהקלטות אלבומו של סיני השתתפו אמדורסקי, ג'וני שועלי, שרון רוטר, איתן נחמיאס-גלס, רן עפרון, שם טוב לוי ואחרים. באלבום השתתפה גם יפעת תעשה, אישתו של סיני וזמרת בפני עצמה, שהוציאה בשנת 2000 את המיני אלבום בדיוק עכשיו. לפני צאת אלבומו יצא סיני לסיבוב הופעות בארץ, שזכה לפופולריות רבה. במאי 2003, חודש לפני צאת האלבום יצא שיר הנושא ממנו, "נאהב עד שנמות", כסינגל.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון