דיסקוגרפיה: אתניקס

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

אתניX היתה בשנות ה-90 אחת הלהקות המצליחות בישראל, ויותר מכך: מה שנראה תחילה כגימיק שיווקי שנולד מחוסר ברירה, הפך לסגנון מאוד מצליח ששינה את הפופ הישראלי ואת ההתייחסות למוסיקה מזרחית ישראלית.

ביוגרפיה

ב-1989 התפרקה להקת מוסקווה אחרי כארבע שנות פעילות כלהקת רוק לא כל כך מצליחה. שניים מחבריה, הקלידן תמיר קליסקי והזמר והגיטריסט זאב נחמה, החליטו להמשיך יחד בכיוון חדש. עם הטכנאי יועד נבו (שהפיק מוסיקלית עם קליסקי אלבום לשלישיית מנגו) הם הקליטו סקיצות אחדות לשירים חדשים שלהם, הגיעו בהמלצת רמי קליינשטיין לרוני בראון, והוחתמו על ידו בהתלהבות לחברת התקליטים שלו, "הליקון". רוני בראון ודרור קליסקי (אחיו של תמיר) המציאו להם את השם אתניX כביטוי לכוונתם לשלב מוסיקה אתנית, רוק ודאנס חדשני.

באוקטובר 1989 יצא לרדיו תקליט השדרים הראשון של אתניX ובו השיר "אין לאן ללכת". זמן קצר לאחר מכן השלימו השניים, זאב נחמה בשירה ותמיר קליסקי בקלידים, את הקלטת אלבומם הראשון כאתניX. בהלחנה ובהפקה המוסיקלית השתתף טכנאי ההקלטות והמיקס יועד נבו, שגם ניגן בקלידים, גיטרות, בס ותופים. זאב נחמה כתב והלחין את רוב השירים, כשהוא משלב שירי אהבה, מיסטיקה מדברית ומחאה. הטעמים המזרחיים היו עדיין מרומזים, ונראה שאתניX עוד התלבטו בין הרוק לדאנס.

האלבום אתניX יצא ביוני 1990 וכלל להיטים ראשונים: "מושיטה", "שניים שניים", "ציפור מדבר", "אין לאן ללכת", "כמו האלים", "בלונדונדרי כמו במרסנד". לאלבום צורף קטע קצר ללא מילים מתוך כלב לא נותן ברירה של מוסקווה ולדיסק צורפו שירים באנגלית: "Calling Leban" (שנחמה כתב והלחין עוד ב-1985) ו-"If I Had A Secret" שהיה "אין לאן ללכת" באנגלית (במילים שכתבה קרן ברק). בהקלטה השתתף המתופף ישראל נחום, שהיה חבר מוסקווה.

אחרי התחלה לא קלה (מבחינת הרדיו והביקורות) החל האלבום לזכות בהצלחה (הוא הפך בסופו של דבר ל"פלטינה", עם מכירות של 40,000 עותקים) ובמקביל נוצר ביקוש להופעות הלהקה. חברי אתניX הבינו שאינם יכולים להמשיך להיות הפקת אולפן בלבד, יועד נבו פרש (והמשיך להיות טכנאי ומפיק מבוקש) ואל נחמה וקליסקי צורפו הגיטריסט גיל אלון והמתופף גל הדני.

בהמשך השנה החלה אתניX להופיע, והקליטה גם כמה שירים מיוחדים: לרגל הופעתה בפסטיבל "וודסרוק 2" באילת חידשה הלהקה את השיר הוותיק "היי דרומה" (מ' חיים חפר, ל' מאיר נוי). היא הקליטה בהופעה חיה חידוש ללהיטו של זהר ארגוב "הפרח בגני" (מ' ול' אביהו מדינה ומשה בן משה), בפסטיגל היא הופיעה בשיר "גראז'", ולחלק האמנותי של המופע הקליטה עם ריטה ועם הגיטריסט באלדי אולייר את "אגדת השמש והירח" (מ' אהוד מנור, ל' נחמה וקליסקי).

השילוב בין נגינה ממחושבת ונגנים "חיים" החל להתבטא באלבומה השני של הלהקה, מסאלה, שיצא ב-1991. בין להיטי האלבום היו "כתם הפרי", "שיר ישן", "אל האור" (שיר ראשון שהלחין גיל אלון) וההפתעה הגדולה, הלהיט הגדול באלבום (שגם בישל לגירסת ריקודים עופר ניסים), הדואט עם זהבה בן ב"קטורנה מסאלה". בן הייתה אז בתחילת דרכה, ומקומה במוסיקה הישראלית היה בהארד-קור המזרחי. אתניX הביאה אותה למרכז, ולשני הצדדים נתן המפגש הזה אפשרות להגיע לקהל חדש ולהתפתח מבחינת הקריירה. עם מכירות של יותר מ-80,000 עותקים הפכה אתניX עם מסאלה לאחת ההצלחות הגדולות במוסיקה הישראלית של התקופה.

באותה שנה גם השתתפה אתניX בשירו של שלומי שבת "על סל, סלים" (מ' זאב נחמה, ל' וע' זאב נחמה ותמיר קליסקי) כשנחמה גם שר וחברי אתניX מנגנים בקלידים, תופים וכלי הקשה.

התקופה שלפני הוצאת האלבום הבא של אתניX הייתה תקופה של פריחה ברוק הישראלי היותר מחוספס וגראנג'י. עם משינה מכסחים במפלצות התהילה (ולועגים בהופעותיהם באופן קבוע לאתניX) וגל הלהקות החדשות ב"רוקסן" נשמעה אתניX קצת כמו להקה של חנונים ובוודאי נראתה רחוקה מאוד מתדמית "כוכבי הרוק" שהצליחו באותה תקופה. תגובתו של נחמה לכל המלעיזים והמשמיצים הייתה "ימותו הקנאים", אבל נדמה שלירידות על אתניX הייתה השפעה על הלהקה. אולי לכן נשמע אלבומה הבא, יללת תן, מעט שונה: נעשה בו צעד נוסף להגברת החלק ה"חי" והרוקי בנגינה, בעיקר בתחום הגיטרות, שנשמעו מכסחות מתמיד. בין הלהיטים באלבום בלטו דווקא השירים הפחות מכוסחים: "תותים", "כלה כלה", "עדניה", "קלנדיה" (כולל סמפול של "שדמתי" ששרה חנה אהרוני), "האמת בקולה" ועוד. גל הדני השתתף לראשונה בהלחנה (ב"לא עוד ענוגה"), ובהתאם לרוח התקופה (בדאנס העולמי) שולבו בדיסק גם שלושה רמיקסים.

האלבום זכה לפחות הצלחה מקודמו (אם כי גם הוא כמעט הגיע לפלטינה), ואולי לכן בחרו חברי אתניX למתן את הצד הרוקי בצליל שלהם ולחזור באלבומם הבא, אדם ונחש, ליותר מלודיות ולשימוש במכונות, אם כי בשיר הנושא של האלבום הגיטרות היו עדיין חזקות.

האלבום אדם ונחש יצא ב-1993 וכלל את הלהיטים "ג'סיקה" (אחד משני שירים בהם התארח זמר האופרה יבגני שפובלוב), "מקדש האהבה" (עם יסמין גמליאל ושרון בן-צ דוק בקולות), "בובה", "יפה בחלון" וגם נגיעות בנושאים חברתיים ופוליטיים, ביניהם ב"יורי וריקה" (על עולים מרוסיה), "קאדילק ג'ו" (כנראה על יוסי שריד), "הקו הירוק" (מתנחלים נגד השלום), "חברון" (על חברון) ועוד. לאלבום צורף גם השיר "Sit And Talk" (מ' זאב נחמה ואודי הניס, ל' נחמה וקליסקי), שהוקלט בראשית השנה במיוחד לפסטיבל המוסיקה "Midem" בצרפת, שם מציגות חברות תקליטים מכל העולם את תגליותיהן.

האלבום אדם ונחש הפך במהירות לאלבום פלטינה+ (למעלה מ-50,000 עותקים) ואתניX ליוותה אותו בהופעות בכל הארץ (בעיקר הופעות מכורות) וגם בחו"ל (ביניהן בארצות הברית, גרמניה, צרפת ושוויץ). כשחזרה היה אלבומה הבא של הלהקה יותר אתני - ים תיכוני מבעבר, עם סלסולים מזרחיים בנגינה ובשירה.

האלבום אתה יצא ב-1994 וכלל את "ילד מרקש" (גם בגירסת ריקוד), "הסירונית" (עם צמד אנא כורדי בחליל ותוף), "השוק של איסתיכלל" (עם אילנה אליה בשירה), "קולה של ננה גפוס", "בוא לפטרה" וגם שירים פחות מזרחיים, ביניהם הלהיט "לא לבד" (גם בגירסת ריקוד) ושירי המחאה של האלבום, "אתה" הרוקי (שנכתב בעקבות רצח נהג המונית בהרצליה על ידי נערים), "סנופי" (שכלל ראפ של סילברדון) ועוד. אתניX גם חידשה באלבום את "פרחים בקנה" (מ' דודו ברק, ל' אפי נצר) והקדישה את האלבום לזכרו של גדי סואד ז"ל, תותחן טנק שנפל במבצע "דין וחשבון" בלבנון.

ב-1994 הופיעה אתניX במופע אקוסטי חי בערוץ 1, "אתניX - לא לבד". התארחו במופע אילנה אליה, שרון חזיז ויבגני שפובלוב בשירה, בועז וירון ינה בזורנה, איזקיס בבוזוקי, אלכס פולק בגיטרה, אבינועם מרטון בכלי הקשה וגם ארבעה נגני כלי מיתר. בפסטיגל באותה שנה זכתה אתניX במקום הראשון עם השיר "הנסיך הקטן".

ב-1995 הקליטה אתניX עם צוות "הקומדי סטור" שיר לתוכנית הטלוויזיה, "שיר הטרטע". באותה שנה הוציאה הלהקה שלושה שירים בתקליטי שדרים: "שיר ישן", שהוקלט בהופעה בתוכנית הטלוויזיה "אתניX - לא לבד", ושני שירים חדשים: "אם את יכולה" ו"לחיות בניו זילנד" (שנחמה כתב על פי קטע שכתב טומי לפיד). שלושת השירים ומיקס חדש ל"קטורנה מסאלה" צורפו ל11- שירים ממיטב להיטי הלהקה לספר-דיסק שסיכם את חמש השנים הראשונות שלה, האוסף של אתניX.

ב-1996, בהקלטת אלבומה השישי, פופ, הרחיבה הלהקה את הרכבה עם צירופו של הגיטריסט יורם פויזנר ואירוחן של בנות יעקב בקולות. האלבום כלל להיטים גדולים כ"היא לא תשוב (הבלדה על עמליה וגל)", "הקומונה", בו התארח בשירה גבי שושן, "תביא קצת דינרוס", "ג'מבו ג'ט לאירופה" וגם שיר אהבה מימי מלחמת לבנון שנבלע בין להיטי התקליט, "יותר אני לא יכול".

האלבום נגע בעיקר בפופ-רוק ודאנס ופחות במזרחי, דווקא בתקופה בה חברות התקליטים חיפשו הפקות איכות בתחום המזרחי. נחמה וקליסקי הציעו ל"הליקון" להפיק אלבום לנתי לוי ומשנענו בחוסר התלהבות מצד החברה (שהפיקה ללוי אלבום בסופו של דבר) היפנו את אהבתם למוסיקה מזרחית ואת רעיונות ההפקה שלהם לאייל גולן. הם שמעו אותו מופיע באירועים שונים, נדלקו על שירתו והרגישו שהוא מתאים לממש את הרעיון שעיניין אותם בשנים האחרונות: יצירה והפקה של מוסיקה ישראלית מזרחית מקורית בסאונד והפקה המקובלים בדרך כלל ברוק המקומי.

בתחילת 1997 הופק אלבומו של אייל גולן בלעדייך. נחמה וקליסקי עיבדו והפיקו מוסיקלית וגם כתבו והלחינו את להיטי האלבום, "לב של גבר", "בלעדייך", "צאי אל החלון" (עם נחמה בשירה), "חזרי אלי", "נערה" (מ' אסף מרום) ו"השיר האחרון". בהקלטות השתתפו לצד נגניו של גולן גם תמיר קליסקי בקלידים נוספים וגיל אלון בגיטרות נוספות. האלבום לא יצא ב"הליקון", אלא בהפקה משותפת של "בן צור" ו"שולטן בע"מ", חברת ההפקה הפרטית של אתניX.

הצלחת האלבום בלעדייך הייתה פנומנלית, ולראשונה במוסיקה הישראלית הפופולרית זכה אלבום מזרחי לכל כך הרבה תשומת לב של כל סוגי הקהל, המזרחי והמערבי (יש הטוענים שהאלבום נמכר ביותר מ-300,000 עותקים!!!). אתניX וגולן חיזקו את ההצלחה בהופעות משותפות, ושיתוף הפעולה ביניהם נמשך גם בשנים הבאות.

עם או בלי קשר לעבודה עם אייל גולן, שנת 1997 הייתה השנה הראשונה בהיסטוריה של אתניX בה הלהקה לא הוציאה אלבום חדש. היא הסתפקה בהפקת מקסי-סינגל ובו שלוש גירסאות לשיר שכתבו נחמה וקליסקי עם אג'אר (מילים בתורכית ושירה), "גולה גולה". בגירסה הראשונה שרה אתניX עם אג'אר, בגירסה השנייה משתתפים אהובה עוזרי בשירה, יהודה קיסר בגיטרות נוספות ונגנים נוספים והגירסה השלישית הייתה רמיקס דאנס של אלעד אבנון. לאלה צורף רמיקס ל"מקדש האהבה" שנעשה בגרמניה על ידי אטלנטיק אושן. ההכנסות ממכירת המקסי-סינגל נתרמו לילדים בבתי חולים בארץ.

ב-1998 הצליחה אתניX לרקוד על שתי החתונות, ובהצלחה רבה. לאייל גולן עיבדו והפיקו נחמה וקליסקי אלבום מצליח בש ם חייל של אהבה, בו כתבו והלחינו את רוב הלהיטים: "יפה שלי", "לקנות לך יהלום", "זרה", "אותך אשא", "בחוף של פורטוגל", "שקלים", "חייל של אהבה" והלהיט הגדול מכולם, "דמעות" (עם רוני פיטרסון בסולו גיטרה בלוזי). לעצמה הפיקה אתניX את האלבום ברוכים הבאים לישראל שהיה, עוד יותר מבעבר, אלבום מזרחי - ים תיכוני עם השפעות ערביות. ב"פתחי לו את ליבך" סומפל הזמר הסורי ג'ורג' וואסוף, ב"קן של אהבה" הצטרף בשירה אייל גולן, ב-"BMW שחורה (חופשי ומאושר)" התארח שלום אסייג בדיבור, "סידי סאלאם" נכתב עם יונס עבד אלסאלאם ובשירה התארח שפיק כבהא. היו בתקליט גם להיטים פחות מזרחיים כמו "אין כמו אמא", "האהבה תנצח" ו"ברוכים הבאים לישראל", אך ברוב שירי התקליט העיבודים לקחו מזרחה, שמות השירים והאלבום הופיעו גם בערבית, ובלטה נוכחותם של נגנים אורחים כיהודה קיסר בגיטרות, רוני דדון בדרבוקות, סמיר שוקרי בכינורות, יגל כוכבי בפח תימני, יוסי יוסף בקלידים ועוד. עטיפת האלבום כללה לראשונה צילום של חבר אתניX. גל הדני זכה בכבוד, בדמותו של מוכר פלאפל. בחוברת מופיעים גם שאר חברי הלהקה בתמונות ישראליות ייצוגיות: גיל אלון הוא קיבוצניק עם כובע טמבל קוטף תפוזים, זאב נחמה הוא דייג בנמל יפו ותמיר קליסקי הוא איש הייטק (או עורך דין) מעונב. האלבום יצא עדיין ב"הליקון", אך כמו בתקליטיו של אייל גולן, בהפקת "בן צור" ו"שולטן בע"מ".

באותה שנה נחמה התארח באלבום רוני פיטרסון וחברים בגרסה בלוזית ל"היא לא תשוב" של אתניX. נחמה וקליסקי גם יצרו להיטים נוספים לזמרים אחרים: לשרית חדד את "הכל סגור" ולחיים משה את "סניוריטה" ו"התמונות שבאלבום". במצעדים השנתיים באותה שנה היו נחמה וקליסקי היוצרים הבולטים ביותר עם הלהיטים לאתניX, אייל גולן, שרית חדד וחיים משה. בפרסי "נוצת הזהב" הם זכו כמלחיני השנה, מפיקי אלבום השנה (לאייל גולן) ויוצרי שיר השנה ("התמונות שבאלבום").

גם ב-1999 פעלה אתניX בכמה חזיתות במקביל. האלבום שלה, מוריס, (שיצא בהפקה עצמאית לגמרי, לראשונה ללא "הליקון") הציג להקה מורחבת: זאב נחמה בשירה וגיטרה, תמיר קליסקי ויוסי יוסף בקלידים, יורם פויזנר בבס וגיטרה, גיל אלון, חיים רומנו וגדי בן אלישע בגיטרות, גל הדני בתופים וכלי הקשה, רוני דדון בדרבוקה, דני רוזן במפוחית, אייל גולן ואייל בוחבוט בקולות. בין השירים באלבום הצליחו "האינטרנט שלי", "מוריס בן לולו", "איזקינו הדוד", "קמיעות" ו"תם". בלטו גם "מחר אני בבית", שקרא ליציאה מלבנון ואולי מעוד שטחים כבושים, ו"ספארי", שהתבסס על להיט בערבית של הזמר הסורי ג'ורג' וואסוף (שכתב עמג'ד אל עטאפי).

באותה שנה נחמה וקליסקי כתבו, הלחינו והפיקו לאייל גולן את האלבום הסתכלי אלי. בין הלהיטים בו בלטו "הסתכלי אלי", "לב חולה" ו"בעירי".

במאי 1999 הופיעה אתניX במסיבת הניצחון בבחירות של "ישראל אחת" בשיר האהוב על אהוד ברק, "תותים". ראש הממשלה הנבחר וזוגתו הצטרפו בפזמון...

ב-2000 הוציאו אתניX ואייל גולן אלבום משותף בהופעה חיה (שהוקלטה ב-1999 בפארק הלאומי ברמת גן), בהפקה עצמית שלהם (בשיתוף "בן-צור"). המופע המשותף נפתח בגרסה ל"אלינור" (של ג'קי מקייטן/זהר ארגוב) ונמשך במיטב להיטי גולן ואתניX, ביניהם "מחר אני בבית", "רק האהבה תנצח", "בלעדייך", "יפה שלי", "דמעות", "תותים", "בובה/ג'סיקה", "צאי אל החלון", "BMW שחורה" וגם "הפרח בגני". עם הוצאת דיסק ההופעה הודיעו חברי אתניX על הפסקת שיתוף הפעולה עם אייל גולן ופרידה חברית ממנו. "הליקון" מיהרה להוציא באותו שבוע דיסק אוסף בשם מקסימום אתניX - אוסף הלהיטים. האוסף כלל 18 ממיטב להיטי הלהקה בכל התקופות, פרט לאלבום מוריס.

באמצע 2001 הפתיעה הלהקה את מעריציה כשהוציאה אלבום שאינו דאנס (כמעט) ואינו מזרחי (רק קצת) אלא רוק ואפילו רוק כבד. האלבום בדרך שלך עסק בגלגולו של אדם מלידתו ועד בגרותו, כשהקרע הוא החיים במדינת ישראל. בין הבולטים בשירי האלבום היו "תראה עולם", "מולדת קטנה", "רציתי", "לא עוד!" ו"נשרפת מבפנים". בהקלטות האלבום נשתתפו שני גיטריסטים אורחים: חיים רומנו וגדי בן אלישע. בשירה בשיר אחד התארח יבגני שפובלוב ואת העטיפה עיצב האמן ומעצב העטיפות הבריטי הנודע סטורם תורגרסון (שצב עטיפות לפינק פלויד ולרבים אחרים).

בקיץ 2002 הוציאה הלהקה את 13, האלבום שסימן 13 שנים ו-13 אלבומים תחת השם אתניX. הסינגל הראשון מן האלבום היה "פריז כמו תל אביב". האלבום התקרב לזהב עד מהרה.

בקיץ 2004, לאחר שנה של הפסקה במהלכה עסקו נחמה וקליסקי בטיפוח צמד ההיפ הופ חיילי הנקמה, הוציאה אתניקX סינגל חדש, "סגאפו", בו שיתפה פעולה עם הזמר שלומי סרנגה. אתניקס חברה להופעות עם אייל גולן, הפעם בארצות הברית. מסע ההופעות של "המופע המשותף" התקיים באולמות גדולים בניו-יורק, מיאמי ולוס אנג'לס. כל הכרטיסים נמכרו מראש. עם ח זרתה, החלה הלהקה לעבוד על אלבומה הבא.

באפריל 2005 בהפרש של כמעט שלוש שנים מאלבומם הקודם, הוציאה אתניקס את אלבומה ה-14 - אמריקה. באלבום 13 שירים חדשים. בין השירים הבולטים בו, שיר הנושא "אמריקה" ו"כוכב סרטים". עטיפת האלבום הוכנה על ידי נאוטו האטורי מיפן.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון