בנזין קמה בראשית שנות ה-80, בתקופה בא נראה היה (לחלק מהתקשורת ולחלק מהמפיקים בחברות התקליטים) שבקרב הקהל הישראלי ישנו רעב חדש לרוק במובן היותר רוקי שלו. חברות התקליטים, ובעיקר "סי-בי-אס", חיפשו להקות ואמנים צעירים, החתימו והפיקו אותם, ותוך שלוש שנים גדלה כמות ההפקות שלהן בתחום זה מאלבום או שניים בשנה לכמעט פי עשר. מבחינה זו הייתה בנזין אחד המוצרים החדשים של התקופה, אך למעשה שורשיה של הלהקה היו נטועים עמוק בראשית שנות ה-70, והיא הגיעה אל אלבומה הראשון כשחבריה כבר בעלי ותק וניסיון בנגינה.

בדרך לבנזין

בסוף שנות ה-70 פעלה באזור חיפה והקריות להקת ברקת של יהודה פוליקר, בנג'ו קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד, כולם נגנים מנוסים בלהקות קצב שונות, שחלמו לנגן חומר מקורי, אך התפרנסו, בינתיים, מנגינת גרסאות כיסוי מושלמות בחתונות ואירועים.

בינתיים, בתל אביב, התגלגלה קלטת של ברקת לידיו של יעקב גלעד, הכותב והמפיק של יהודית רביץ, שחלם להפיק להקת רוק ישראלית... גלעד שמע את הקלטת, שכללה גרסאות כיסוי לפינק פלויד ואחרים (הוא לא האמין שזו הקלטה של להקה ישראלית) וגם מנגינות מקוריות (שהפכו אחר כך ל"יום ששי" ו"חופשי זה לגמרי לבד"), והתאהב מיד באנרגיות של הלהקה, בנגינה של פוליקר ובאותנטיות של הלחנים. הוא החליט לבדוק את העניין לעומק ונסע לשמוע את ברקת, שהופיעה בעיקר במועדון "קיזי-בן" בקריות. הוא פגש את הלהקה, התאהב בה ובמשך חודשים אחדים היה נוסע מדי יום בקו תל אביב - חיפה, עובד עם פוליקר על השירים ומחבר מילים. במקביל הוא הצליח להדליק את חברת התקליטים "CBS" על הלהקה. באמצע 1981 היה כבר ברור לחברי ברקת שעליהם לעבור לתל אביב.

באוגוסט 1981 התקיימה בחיפה הופעה אחרונה של הלהקה, בחתונה שהונצחה בווידאו. רפרטואר הלהקה התבסס על להיטי התקופה (בי. ג'יז, ג'וני לוגן ועוד) ועל שירים ישראליים כ"לילה טוב" של מני בגר, "הנה זה בא" של אריק סיני, "שיר אהבה בדואי" של יצחק קלפטר, "עוד לא אהבתי די" של יהורם גאון, "אלף כבאים" של דודה וגם "דודה הגידי לנו כן" ו"שורו הביטו וראו".

הצלחה ואכזבה

חברי ברקת עברו לתל אביב, ואחרי תקופת חזרות בדולפינריום, כשנכנסו בפעם הראשונה לאולפן ההקלטה, כבר היה להם שם חדש, בנזין. בפברואר 1982 יצא שיר ראשון שלהם: "חופשי זה לגמרי לבד" (מ' יעקב גלעד, ל' יהודה פוליקר). בתעשיית המוסיקה יצרה בנזין ציפייה רבה, ועוד לפני הוצאת אלבומם הראשון הוזמנו חבריה להשתתף בהקלטות שונות. פוליקר ניגן גיטרות בהקלטות של יהודית רביץ, וחברי בנזין שרו קולות בחידושיה ל"לא טוב היות האדם לבדו" ו"ארץ טרופית יפה". בתקליטו של דני סנדרסון גודל טבעי קיבלו קמחי וחדד קרדיט על מכת תוף סנר באחד השירים...

ב-1982 יצא 24 שעות ביממה, תקליט` הבכורה של בנזין. בשירים שכתב גלעד הוא תיאר, בין השאר, את מעברה של הלהקה מחיפה לתל אביב ואת ניסיון חבריה להשתלב בעיר הגדולה. קיטש אמסלם הלחין את "גשם", ואת שאר השירים הלחין פוליקר, ביניהם "חופשי זה לגמרי לבד", "חיפה חיפה - תל אביב", "בעיר הזאת", "יום שישי" ועוד. פוליקר שר, ניגן בגיטרות ושר קולות, בנג'ו קמחי ניגן בבס ושר קולות, קיטש אמסלם ניגן בגיטרות, שר קולות והיה סולן ב"גשם" ואלי חדד ניגן בתופים, שר קולות והיה סולן ב"תני לי סיבה". יהודית רביץ הצטרפה בגיטרה 12 מיתרים, טמבורין וקולות, וחברי בנזין עיבדו והפיקו מוסיקלית עם גלעד, רביץ והטכנאי יעקב מורנו.

24 שעות ביממה יצא עם פתיחת מלחמת לבנון, ו"יום שישי" היה אחד הלהיטים הגדולים בקרב חיילינו בצפון, ולא רק אצלם. במצעד השנתי של רשת ג' הוא נבחר ללהיט השנה ובגלי צה"ל נבחרה בנזין ל"להקת השנה" (לפני תיסלם ואיזולירבנד). עם מכירות של יותר מ-50,000 עותקים היה 24 שעות ביממה אחד התקליטים הכי מצליחים ברוק הישראלי בשנות ה-80 .

אחרי הוצאת האלבום הקליטה בנזין שני שירים ישנים כהצדעה ל"אבות הרוק הישראלי", את "לך לפסיכיאטר" של שלום חנוך ואת "סרט במקום" שאריאל זילבר כתב באנגלית ויעקב גלעד תירגם.

למרות הצלחת התקליט ושיריו ברדיו היו נתונים חברי הלהקה כל העת בלחצים כלכליים. ההופעות המעטות (גם בגלל מלחמת לבנון) לא היו רווחיות, ודי מהר התברר לחברים שכדי לשרוד כלהקה הם חייבים לנסות להשתלב במיינסטרים בכל דרך אפשרית, גם בהפקות שאינן "רוק טהור".

בסוף השנה הם הופיעו במופע לילדים "החגיגה" עם השיר "ביקור משפחתי" (מ' גלעד, ל' רביץ). בתחילת 1983 השתתפה בנזין בתוכנית הרדיו "ערוץ חי" של קול ישראל. יחד עם תיסלם, יהודית רביץ, אריאל זילבר ודורי בן-זאב הם שרו גרסה מעודכנת (עם מילים של בן-זאב ובהפקת לואי להב) ל"שיר השכונה" של התרנגולים. בנזין ותיסלם גם ביצעו יחד את "מעשנים ביחד" (של תיסלם) ובו דואט גיטרה מרשים של יזהר אשדות ויהודה פוליקר. למרות שבתקשורת ניסו ליצור תחושה של תחרות בין הלהקות, בנזין ותיסלם הופיעו לעיתים יחד, בין השאר בהופעה מצליחה בפארק הירקון, בה ביצעו יחד את "מעשנים ביחד".

ל"שירותרום" בגלי צה"ל הקליטה בנזין את "בית משותף" (מ' גלעד, ל' פוליקר) בהפקת דני קרפל.

באותה שנה פוליקר גם השתתף בנגינת גיטרות באלבומה של יהודית רביץ בוא לריו ובאלבומו של אושיק לוי לילות שרב, לו גם הלחין את "אין מקום להפתעות" (מ' זאב טנא, ע' מתי כספי).

באוגוסט 1983 הקליטה בנזין קטע אינסטרומנטלי בשם "שוטרים וגנבים", בו פוליקר הופיע לראשונה בסולו בוזוקי (לצד גיטרה מובילה, קסיו רולנד ומחיאות כף). רק חצי שנה אחר כך הם חזרו לאולפן.

בפברואר 1984 התחילה בנזין להקליט את אלבומה השני, משמרת לילה, בעיבוד והפקה מוסיקלית של יעקב גלעד והלהקה ועם יעקב מורנו כשותף בעיבוד וההפקה המוסיקלית. הם הקליטו את "משמרת לילה" ו"פגע וברח" (מ' גלעד, ל' פוליקר). בעת הקלטת השיר השני החליט אמסלם שאינו מקבל מספיק מקום ביטוי בלהקה, עזב את בנזין וחזר לקריות. גם מורנו, הטכנאי והשותף ליצירת צליל הלהקה בתחילת דרכה, פרש מההפקה בשלב זה, ולהמשך ההקלטות בחרו מפיקי הלהקה, יעקב גלעד ואהוד שמיר, את גרי אקשטיין כאחראי על הסאונד. וכך, ברוב שירי אלבומה השני להקת בנזין היא שלישייה, ואקשטיין הצטרף בסינטיסייזר ובקולות בשני שירים. כמו בתקליט הראשון עסקו שירי האלבום בחיים בעיר הגדולה, בהתמודדות עם לחצים, אכזבות ואהבות. גלעד כתב ופוליקר הלחין את כל השירים, ביניהם "משמרת לילה", "פגע וברח", "בית משותף", "פנים אל מול פנים" ועוד. פוליקר שר חזק וכואב, וצליל הלהקה, גם בגלל שינוי ההרכב וכנראה גם בהשפעת אקשטיין, איפשר ביטוי רב יותר להשפעות ים תיכוניות, סלסולים בגיטרות ובבוזוקי ויציאה מהרוק הכבד של תחילת הדרך.

עוד לפני יציאת התקליט, בספטמבר 1984, התפרסמו כתבות בעיתונים בהן סיפרו חברי בנזין על כוונתם לחזור לקריות בגלל בעיות כלכליות. העובדה שמשמרת לילה זכה לביקורות טובות, אך לא כלל להיט בסדר הגודל של "יום שי שי", הגבירה את תחושת האכזבה של חברי הלהקה. בסופו של דבר נמכר התקליט ביותר מ-10,000 עותקים, אך אחרי הצלחת תקליט הבכורה זו נראתה נפילה.

באוקטובר 1984 יצאה הלהקה להופעות כשלישייה, וזכתה שוב לביקורות טובות, אך לא להצלחה מסחרית. הקהל מיעט להגיע להופעות גם כששולבו בהופעות של להקות אחרות, ביניהן הקליק.

בסוף 1984 הגיעה תקופת בנזין אל סופה, אם כי אף פעם לא הוכרז רשמית על פירוק הלהקה. בדצמבר השתתפה השלישייה בפסטיבל הילדים עם השיר "לא יכול לישון" (מ' גלעד, ל' פוליקר), ועוד באותו חודש הוקלט השיר האחרון של בנזין, עם כותרת סמלית: "התחלה חדשה" (מ' גלעד, ל' פוליקר). בהקלטת השיר אלי חדד כבר לא השתתף, ובמקומו תופף איגי דיין (חבר משינה).

בתחילת 1985, כשיצא תקליטון "התחלה חדשה", היה ברור שזו תקופה של התחלה חדשה לפוליקר. בראיונות הוא סיפר שהוא אוסף שירים יווניים לתוכנית רדיו שמפיקה ורדה איתי. זו הייתה תחילת קריירת הסולו המפוארת של פוליקר, וזה היה גם סופה הסופי של בנזין.

אחרי הפירוק

בנג'ו קמחי ואלי חדד, שתחילה חשבו שההרפתקה היוונית של פוליקר היא זמנית ושבנזין תחזור לעבוד יחד, ניגנו "בינתיים" עם הגיטריסט שמעון חן בלהקת בושם, שהתמחתה בלהיטי שנות ה-60 וה-70. הם גם הקליטו באותה תקופה כמלוויו של מושיק חסון את שירו "הוא לא נשבר".

אחרי שנים אחדות התפרקה גם בושם, וחבריה, כמו גם קיטש אמסלם, חזרו למקצועותיהם האחרים, כשהם מופיעים מדי פעם בחתונות ואירועים. פוליקר הצליח כסולן, כשהוא נזכר ומזכיר בהופעותיו מדי פעם גם את הלהיטים הגדולים של בנזין.

ב-1993 יצא CD ראשון של הלהקה, בנזין, ובו מבחר של 13 מלהיטיה. ביניהם "חופשי זה לגמרי לבד", "יום ששי", "התחלה חדשה", "גשם", "משמרת לילה" ועוד.

ב-1996 יצאו גם האלבומים 24 שעות ומשמרת לילה ב-CD.

ב-1997 חידש אלי לוזון את "גשם" בפסקול הסרט "עפולה אקספרס" והפך אותו ללהיט ענק. אולי לכן התעודדה רוחו של מלחין השיר, קיטש אמסלם, והוא החליט לחזור לפעילות מוסיקלית. הוא הקליט שירים חדשים שכתב והלחין, ובהקלטות שר וניגן בגיטרה, תחילה עם נגנים שונים ואחר כך עם חבריו לבנזין קמחי וחדד. הם קראו לעצמם עקבה, וב-1999 הוציאו אלבום בשם אחרי הסערה. האלבום כלל בעיקר שירים של אמסלם וגם עיבוד של חדד לשירה של אום כולתום "אינתה עומרי". 15 שנים אחרי בנזין הוכיחו החברים שהם לא שכחו דבר...

ב-1999, בסרטו של ערן ריקליס "צומת וולקן" (על להקת רוק בקריות בראשית שנות ה-70), שובצו שיריו של קיטש אמסלם "דף חדש" ו"אחרי הסערה" בגרסאות ששר כוכב הסרט, אורן שבו.

ב-2001 הצטרף חדד ללהקתם של יואל לרנר ומוטי דיכנה הסיקסטיז.