דיסקוגרפיה: בעז שרעבי

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

בעז שרעבי, גדול זמרי הנשמה במוסיקה הישראלית, ידע כמה קריירות שונות בדרכו ארוכת השנים. בשנות ה-60 הוא היה בעיקר מתופף ונגן כלי הקשה, ובשנות ה-70 הפך לזמר מצליח, אשר למרות שיצר פופ שויך בעיקר למוסיקה המזרחית. אחר כך לקח הפסקה ארוכה בארה"ב, וכשחזר הפך לכוכב ענק המשלב פופ, רוק ומוסיקה מזרחית, ואשר המוסיקה שלו מגיעה לכל סוגי הקהל. מאז שנות ה-90 שרעבי הוא אחד מכוכבי המוסיקה הישראלית המצליחים ביותר.

ההתחלה

בעז שרעבי היה מתופף מוכשר כבר בגיל עשר, אז הקיש על טמבור כליווי ללהקות מחול שהדריך אחיו, יפת. באמצע שנות ה-60 תופף שרעבי בלהקות הקצב. בראשונה, כובשי הקצב, היו איתו גם הגיטריסט גרי אקשטיין ונגן הבס מיקי גבריאלוב. בשנייה, בה ניגן ב-1966 ונקראה המטפסים, נשאר אקשטיין, ושרעבי קיבל הזדמנות גם לשיר חלק מהלהיטים, בשפה שהוא מכנה "חארטה", כלומר, את המילים הוא לא ידע, אבל הנשמה הייתה שם מההתחלה. עד סוף שנות ה-60 ניגן שרעבי בכל מיני להקות והרכבים ובעיקר עם להקות מחול. הידועה בהן, בה ניגן בכלי הקשה, קסילופון, חליליות וחליל, הייתה להקת כרמון. הלהקה גם הופיעה הרבה בחו"ל, חלק מההופעות כחימום לייצוג הישראלי המצליח ביותר בתחום הזמר, מייק ברנט.

ב-1971 החל להיחשף כישרונו של שרעבי גם כמלחין וכזמר. באפריל הגיע לרדיו שיר ראשון שלו, באנגלית דווקא, לחנו ל"פמלה" (מ' חנה בן ארי). אחריו באו "רינגולי", "מציאות" ו"זירו זירו", וכולם הצליחו מאוד וזכו למחמאות על השילוב המקורי בין פופ מערבי ומוטיבים מזרחיים. במצעדים העבריים באותו זמן הצליחו שירים נוספים שהלחין שרעבי, ביניהם "חופשי ומאושר" ו"רינגולי" (ששרו אילן ואילנית), "פעם לאהוב" ו"איש הסתיו" (אילנית), "פמלה" (משפחת ירקוני), "ג'קי שם טוב הצלם" (צמד דרום), "הלילה הארוך בעולם" ו"הנני עף" (ששי קשת).

בסוף 1971 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבום הבכורה של שרעבי, בעז, שכונה "האדום" בגלל צבע עטיפתו (להבדיל מאלבומו השני, שנקרא גם הוא בעז, אך עטיפתו הייתה ירוקה). נורית הירש ויגאל חרד עיבדו לחנים של שרעבי לשירים באנגלית, ביניהם "Pamela" ו"Reality" (מ' חנה בן ארי), "Ringoly" (מ' שייקה פייקוב ואליזבט אלן), "Zero Zero" (מ' תלמה אליגון). נחמיה שרעבי, אחיו של בעז, הלחין את "געגועים" (מ' שרה שובל), ובעז הלחין שני שירים בעברית, "אני אוהב אותך בשקט" (מ' אליגון) ואת "ממה מייבלי" (מ' דודו ברק). הפיק את האלבום שלמה צח ("אילן" מאילן ואילנית).

בתקופת מלחמת יום הכיפורים שר שרעבי את אחד השירים המרגשים של התקופה (והראשון שכתב והלחין עוזי חיטמן), "מי ידע שכך יהיה" (ע' קובי אשרת). שיר נוסף שהקליט בעקבות המלחמה היה "מה להם לבני אדום".

בסוף 1973 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבומו השני של שרעבי, שנקרא גם הוא בעז וכונה "הירוק" בגלל עטיפתו. גם האלבום הזה שילב שירים באנגלית, ביניהם "דאלי" ו"ממה מייבלי" ושירים בעברית, ביניהם "חייך וחיי" ו"חידה את לי".

ב-1977 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבומו השלישי של שרעבי, שנקרא בעז וכונה "הצבעוני" בגלל עטיפתו הצבעונית. האלבום, בהפקת שלמה צח, ריכז שירים חדשים ולהיטים של שרעבי מהשנתיים שקדמו להוצאתו. נכללו בו לחנים של שרעבי, ביניהם "איריס" ו"מוכר הגרעינים" (מ' תלמה אליגון, ע' שפי ישי), "הנעורים האבודים" ו"הצועני" (מ' משה בן-שאול ואלי בכר, ע' מרטין מוסקוביץ), וגם "מה להם לבני אדום" ו"הדברים היפים בעולם" (מ' ול' חיטמן).

ב-1977 הקליט שרעבי שיר שהיה להיט לילה גדול בגלי צה"ל, "את לי לילה" (מ' שרעבי ויואל גוב ארי ל' שרעבי). בצד ב' של תקליט השדרים היה שיר באנגלית, "Just To Love You" (מ' שרעבי וג'ורדן ברק, ל' שרעבי).

באותה שנה הוא הקים הרכב משפחתי בשם השרעבים, שהוציא עוד באותה שנה שיר אחד, "הגר", אך זכה לתהילה כשהגיע למקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי 1978 עם השיר "שדי אל מה נורא" (מ' רבי שלום שבזי, ל' עזרא חתוכה ובעז שרעבי).

בסוף 1978, מסיבות השמורות עימו, החליט שרעבי לעזוב את הארץ ולנסות את כוחו בארצות הברית. ה"חופשה" שלו נמשכה עד שנת 1983, אז חזר ופתח מחדש בקריירה מאוד מצליחה.

ההצלחה

ב-1984 יצא בחברת "הד ארצי" האלבום שהחזיר את שרעבי לשורה הראשונה של הזמר העברי: אצלי הכל בסדר, בהפקה ועיבוד של יזהר אשדות ומשה לוי. האלבום כלל את "תני לי יד" (מ' שמרית אור, ל' נורית הירש), שיר הנושא מהסרט "מאחורי הסורגים", גירסה חדשה ל"את לי לילה" ושירים ששרעבי הלחין למילים של אור, ביניהם "אצלי הכל בסדר", "למה", "מהתחלה" ו"אהבה לבנת כנף". בהקלטות האלבום ניגנו שרעבי, אשדות ולוי בכל השירים והתארחו אלי מגן בקונטרבס, מיקי שביב בבס וז'אן פול זימבריס בתופים. הפיקו את האלבום יאיר ניצני ל"הד ארצי" ושלמה צח ל"אורות". האלבום זכה להצלחה גדולה ונתן את הכיוון לתקליטיו הבאים של שרעבי: מוסיקת נשמה מלודית בהפקת רוק רכה וחמה.

ב-1987 יצא ב"הד ארצי" אלבומו החמישי של שרעבי, משאלה, בהפקה מוסיקלית ועיבוד של ירון בכר. האלבום כלל חידוש ל"ברית עולם" (מ' אהוד מנור, ל' מתי כספי) ושירים שהלחין שרעבי, ביניהם "לשיר איתך" (דואט עם אלילתו של שרעבי, שושנה דמארי), "הלואי" מתוך הקדם אירוויזיון ו"משאלה" (מ' מנור), "את תלכי בשדה" (מ' לאה גולדברג) והשיר שהפך ללהיטו הגדול ביותר, "לתת" (מ' חמוטל בן זאב). ב"מצעד היובל" בגלי צה"ל נבחר "לתת" (על ידי חיילי צה"ל וכוחות הביטחון) כשיר האהוב ביותר בתולדות המדינה. בהקלטות ניגן בכר את רוב הליווי (בפסנתרים, קלידים ומחשבים), עם אורחים בחלק מהשירים, ביניהם אלון הלל, חיים רומנו וארז נץ.

ב-1989 יצא ב"הד ארצי" האלבום נע ונד בהפקה מוסיקלית ועיבוד של מתי כספי. בעז שרעבי הלחין עם יגאל חרד את שיר הנושא, "נע ונד" (מ' מנור), ולבדו את "כאילו אין מחר" ואחרים. נוסף להם נכללו בין השאר "כוח להמשיך" (מ' מנור, ל' נחמיה שרעבי), ו"שלום עליכם" (מ' מנור, ל' כספי). בהקלטות האלבום כספי שר קולות וניגן באקורדיון, פסנתרים, קלווינט, כלי הקשה, מנדולינות, בס ותופים.

ב-1992 יצא אלבומו השביעי של שרעבי, בדרך כלל רומנטי, הפעם בהפקה והפצה של "בן מוש". שרעבי ואהוד שמר הפיקו מוסיקלית, ננסי ברנדס עיבד ושרעבי הלחין את כל הקטעים, ביניהם "אל תעזבי" (מ' רחל שפירא), "אם אהבה יש בעולם" (מ' מנור), "ציפור חופשית" (מ' חמוטל בן זאב), ולראשונה גם כתב מילים ל"היה חזק" (עם בן זאב) ו"בלדה לחבר".

ב-1993 יצא ב"הד ארצי" אוסף מיטב להיטיו של שרעבי, את לי לילה. נכללו בו שבעה עשר שירים של שרעבי, מתחילת דרכו בראשית שנות ה-70 ("פמלה") דרך הקאמבק של שנות ה-80 ("אצלי הכל בסדר") ועד שירים מ"נע ונד" בסוף שנות ה-80. לסיום האוסף הזכיר שרעבי את המקורות שלו בגירסה ל"דרור יקרא" העממי תימני. האוסף הפך ללהיט ענק ומכר יותר מ-100,000 עותקים. "התקליט חיפה" הוציאה במקביל אוסף ובו כמעט כל שירי שני האלבומים הראשונים של שרעבי, כולל תשעה שירים באנגלית. האוסף נקרא, כמו התקליטים המקוריים, פשוט בעז.

ב-1994 הגביר שרעבי את הצד הרוקי בהופעה שלו כשהחל להופיע עם להקה קבועה: שמוליק בודגוב בגיטרות, אילן אביב בבס, אשר פדי בתופים וסימה עמר קולות. באותה שנה קיבל שרעבי "פרס אקו"ם" על מפעל חיים.

ב-1995 יצא בשיתוף פעולה של "הד ארצי" ו"בן מוש" אוסף כפול של שרעבי, כח להמשיך. דיסק אחד באוסף כלל שירים שלא הופיעו באוסף את לי לילה , שירים שלא הופיעו באלבומיו והקלטות חדשות לשירים משנות ה-70 ועוד. הדיסק השני כלל מפגשים עם זמרים אחרים ושירים ששרעבי הלחין לאחרים, ביניהם "מקום בלב" (עם ארקדי דוכין, לאה שבת ושלומי שבת), "מה יביא איתו הרוח" (עם יהורם גאון), "עדיין כאן" (עם שושנה דמארי), "עבריה" (ששרה רבקה זהר), "חופשי ומאושר" (ששרה אילנית) ו"אהבה בוערת" (ששר שלומי שבת).

בנובמבר 1995, בעקבות רצח יצחק רבין, הקליט שרעבי את השיר "זה לא יכול להיות" (מ' מנור, ל' שרעבי, ע' בכר).

ב-1998 יצא ב-"NMC" אלבומו של שרעבי כשאת נוגעת בי בהפקה מוסיקלית של שרעבי עם קובי אשרת, שגם עיבד (מלבד שיר הנושא שעובד על פי ירון בכר). שרעבי הלחין את כל השירים, ביניהם "כשאת נוגעת בי", "את לא יוצאת לי מהראש ומהלב" (מ' מנור), "היה חזק" (מ' שרעבי ובן זאב) ו"לב שנשבר" (מ' שרעבי).

ב-2000 יצא ב-"NMC" האלבום ריגושים עם תזמורת סימפונט רעננה בעיבוד וניצוח של בני נגרי. שרעבי חידש, בעיבודים תזמורתיים גדולים, קלאסיקות ארץ ישראליות (בעיקר של שושנה דמארי) וגם שירים חדשים יותר שלו ושל אחרים. לחניו באלבום היו "הוי ארצי" (מ' רחל), "את תלכי בשדה" (מ' לאה גולדברג) ו"שיר השירים" (מ' מקורות). בין הלחנים של אחרים היו "שיר ערש נגבי" (מ' יחיאל מוהר, ל' משה וילנסקי), "הרעות" (מ' חיים גורי, ל' סשה ארגוב), "מישהו" (מ' מנור, ל' כספי) ו"אחרי שנסעת" (מ' שלמה גרוניך, ל' כספי). שרעבי הקדיש את האלבום לעפרה חזה.

בשנת 2004 הפך שרעבי לראשונה בחייו לאב בגיל 57 מאישתו פנינה, לה נישא ארבעה חודשים קודם לכן.

כשהיה כבר נדמה, אחרי תשע שנות שתיקה אולפנית, ששרעבי כבר לא מתכנן לייצר חומרים חדשים, הוא שילב ידיים עם המפיק המוזיקלי עמית צח, ובפברואר 2007 שחרר את "לנשום", שלווה בלהיט "אם את עדיין אוהבת אותי". שירי האלבום נבחרו מתוך מאגר של 40 קטעים, והדיסק אכן התקבל באהבה, ואף הוכתר כ"הקאמבק המפואר של 2007". בהמשך יצאו מתוך "לנשום" הסינגלים "ולמרות" ו"אל תשכח".

לאחר צאת האלבום יצא שרעבי לסיבוב הופעות מוצלח בארץ, וכן בפני קהילות ישראלים בחו"ל.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון