להקת ג'ירפות הוקמה על ידי גלעד כהנא וחברו יאיר קנז. לפני שהתפרסמה הלהקה תחת השם ג'ירפות, הופיעו כהנא וקנז כצמד נונסס שנקרא בוב קורדרוי מת. אחר כך הקימו להקה בשם בנות יפתח, ורק כשעבדו על אלבומם הראשון החליפו את שם הלהקה לג'ירפות.

ביוגרפיה

מתחילת דרכה שילבה הלהקה צלילי רוק ופסיכדליה עם השפעות של מוסיקה ישראלית עממית. אפשר היה למצוא, למשל, חליל ואקורדיון בין כלי הנגינה שהלהקה השתמשה בהם. הכיוון המיוחד הזה כלל גם טקסטים אינטליגנטיים, שעשו שימוש ברמות שונות של שפה ובהומור בעל גוני אבסורד, לדוגמה: "אותו מקרר וגישה כל כך שונה", מתוך להיטה הגדול של הלהקה, "וואו".

נראה שאותם דברים שעמדו לזכות הלהקה הם גם הדברים שהפריעו לה להגיע לקהלים רחבים יותר. האלבום הראשון של הלהקה, משוחח עם כיסא, יצא ב-1999 בחברת "הד ארצי", וזכה ליחס של הערכה ואהדה מעורבות בהסתייגות. מתוכו בלטו הלהיטים "וואו" ו"רמי מואשם בהחזקת סמים קלים". האחרון אף יצר מהומה קלה בגלל הנושא שעסק בו, ובתקופה מסוימת, בגלל שהתעלמו ממנו ברדיו, אפשר היה להוריד אותו בחינם מהאינטרנט.

הלהקה הוציאה גם כמה קליפים מעניינים, אך בשנת 2000 יצאה להפסקת פעילות. בינתיים הוציא גלעד כהנא אלבום סולו בהפקה ביתית, שכחתי איך לאכול. ברדיו הישראלי של סוף המילניום לא נמצא מקום לשירים המופנמים והמיוחדים של כהנא, והלהקה התכנסה מחדש כדי לעבוד על אלבומה השני.

ב-2006, שבע שנים אחרי אלבום הבכורה, ואחרי כמה צרות שניחתו על הלהקה (כהנא התגרש, המתופף אסי ששון התייאש ועבר לגדל פרחים, "הד ארצי" הפסיקה להיות בית, וכאמור הלהקה אפילו הפסיקה את פעילותה) שוחרר האלבום השני "גג", שהתקבל בזרועות פתוחות אצל הקהל הישראלי, והצליח להיכנס לרווח שבין נישת המיינסטרים לבין סצנת האינדי הישראלית. שיר הנושא הפך במהירות ללהיט משמעותי, וגם המבקרים התמוגגו. חלקם כינו את הג'ירפות "להקת הקאלט הבולטת בארץ", אולם רובם טענו שמדובר באחד האלבומים הישראלים הטובים ביותר של השנים האחרונות. תוך כדי הופיעה הלהקה בתדירות נאה, והפכה את הג'ירפות ללהקה שונה באופן ניכר מזו של סוף שנות התשעים - הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת המקום המרכזי שתפסה בסצנת התרבות הישראלית.