לקריירה המוסיקלית ארוכת השנים של דודו אלהרר יש ארבעה היבטים לפחות. הוא זמר מעולה הניחן בטעם משובח בבחירת שירים. הוא מפיק אלבומים ומופעים לאמנים אחרים, ומוכיח גם בתחום זה טוב טעם ומקוריות. הוא פעיל מאד מאחורי הקלעים של התעשייה והעשייה המוסיקלית בישראל, גם בקידום הזמר העברי המקורי (מזרחי וגם לא מזרחי) וגם יוזם ומסייע לקריירות של אמנים שונים, לרוב ללא פרסום.אלהרר הוא גם שחקן ומספר סיפורים. בראשית שנות ה- 70 הוא הגיש (לסירוגין עם מוטי ברכאן ואלי גורנשטיין) את תוכנית הטלויזיה לילדים "טלפלא" ומאז השתתף בתוכניות רבות ומגוונות בטלוויזיה וברדיו, תחום בו הוא ממשיך לעסוק גם במאה העשרים ואחת.

ביוגרפיה

אלהרר עלה עם משפחתו ארצה ממרוקו ב- 1950, כשהיה בן חמש. הוא למד בישיבת חב"ד ובבית ספר ממלכתי בבאר יעקב, ורכש מקצוע כמכונאי/מסגר/חרט. אחרי שירות צבאי (בגולני) הוא לימד סקי באילת ובערבים הופיע כזמר במועדוני לילה לתיירים. באילת פגש את דני ליטני (שהופיע שם בשלישית הנמר הנוראי) והצטרף אליו להופעות באילת ואחר כך ברחבי הארץ. ליטני היה גם זה שהלחין שיר ראשון שאלהרר הקליט, שנתיים לאחר מכן.

בשנת 1968 הצטרף אלהרר לתיאטרון "הקאמרי" בתל אביב, ובשנים הבאות השתתף כשחקן בהצגות "אנריקו", "הנסיכה והרועה", "המטאור" וגם בהצגות מוסיקליות כ"הרפתקאה בקרקס" (בה גילם תפקיד ראשי) ואחר כך ב"הלך הלכה החבריה" (שהוקדשה לשירי מחאה רוסיים), "בוסתן ספרדי" (שירים באוירה ספרדית של יצחק נבון) ו"אלף לילה ולילה".

בסוף 1970 הקליט אלהרר שיר ראשון כזמר סולן: "מעין אחרית הימים" של יהודה עמיחי בלחן מפתיע של דני ליטני ובעיבוד מורכב של אלברט פיאמנטה. בראשית 1971 הוא גם הקליט את "אור נם" (מ' יעקב שבתאי, ל' יוחנן זראי) והיה בכך בין חלוצי הקלטת "שירי משוררים" שפרחו במוסיקה הישראלית בראשית שנות ה- 70. (גלי צה"ל, לדוגמא, החלו שנה לאחר מכן להפיק "ערבי שירי משוררים").

ב- 1971 שר אלהרר ב"פסטיבל הזמר המזרחי" את "פתחי לי את דלתך" (מ' אפרים רימון, ל' גבי קריספין)

בראשית 1972 הקליט אלהרר לחן נוסף של ליטני למלים של עמיחי, "קהלת" ויצא למופע משותף עם ליטני "אלוהים מבקש את עזרת הציבור".

בראשית 1973 היה אלהרר הראשון שהקליט את "אגדת דשא" (מ' מאיר אריאל, ל' שלום חנוך, ע' אלברט פיאמנטה). באותה שנה השתתף אלהרר ב"ערב שירי משוררים" של גל"צ ושר בו את "קסם לי קסמה הלענה" (מ' חיים לנסקי, ל' רפי קדישזון). הוא גם הקליט את "לבי במזרח" (מ' יהודה הלוי, ל' מוני אמריליו) והופיע עם שלמה בר ונגן הודי בשם ג'קה.

אחרי מלחמת יום כיפור הקים אלהרר שלישיה עם ריקי מנור וריצ'רד פרץ. השלושה הקליטו את "יום דין" של פרץ ואת "אלי חי" (מ' חיים חפר, ל' דני ליטני) אך השלישיה התפרקה במהירות ואלהרר הוציא כסולן תקליטון ראשון, בהוצאת "אמני ישראל" של נסים סרוסי, ובו "אגדת דשא" ו"מעין אחרית הימים".

באמצע 1974 "גילה" אלהרר את הגיטריסט יוסי פיאמנטה (אחיינו של אלברט פיאמנטה) שהלחין לאלהרר שירים כ"ברכת המזון" ו"תפילה". השירים ייצגו את הכיוון החדשני שפיאמנטה הלך בו באותה תקופה: שילוב מקורי בין רוק (בהשפעת ג'ימי הנדריקס) ומוסיקה מזרחית. בהקלטות אלה אלהרר הקדים את התעוררות המוסיקה המזרחית בשנות ה- 70, עם צלילי הכרם, צלילי העוד וכד'.

ב- 1975 הקליט אלהרר את השיר "רוצי רוצי", השתתף באלבום שירי ילדים שהלחין מוני אמריליו הענק מארץ קנאק והחל לגלות מעורבות בדרכם של אמנים אחרים. הראשון בהם היה שלמה בר, שאלהרר הביא ל"תיאטרון חיפה", למחזה המחאה החברתי של יהושוע סובול "קריזה" בו התגלה בר בשירים "ילדים זה שמחה" ו"אצלנו בכפר טודרא".

ב- 1976 הוציא אלהרר אלבום סולו ראשון: איזה יום יפה .שוש רייזמן הלחינה את כל השירים, עיבדה וניצחה על תזמורת קאמרית כשהיא מעניקה לשירים אוירה קלאסית נוגה ומהורהרת. אלהרר שר טקסטים של רחל ("זמר"), נתן זך ("אל תחשוב לי זאת לעוון"), דליה רביקוביץ' ("אורחים") ובעיקר רות חשמן ("ים וניאון", "בחלומי", "עיר שאננה" ועוד). בלטו בתקליט "אוסטרליה" (מ' רביקוביץ', ל' רייזמן) שעיבד מוסיקאי הג'אז ג'רי גרבל ושיר הנושא של האלבום, "איזה יום יפה" (מ' משה פריבס) ששימש בשנים הבאות כאות התוכנית "שבע אפס שבע" של אלכס אנסקי בגלי צה"ל.

בסוף 1976 יזם אלהרר את הקמת שלישיית פרנסה טובה עם זמר אחד מוכר גידי גוב (משוחרר טרי מכוורת) ושני יוצאי להקות צבאיות קצת פחות מוכרים, יהודית רביץ ושמוליק בילו. השלישיה הקליטה חידושים לשירים עבריים ישנים כ"קסם על ים כנרת" ו"ליפא העגלון", לא זכתה בפרנסה טובה, והתפרקה.

ב-1977 היה אלהרר בין מפיקי פסטיבל הפופ בנביעות "חגיגה בנואיבה" עם שלום חנוך, יהודית רביץ, דויד ברוזה, מתי כספי ואחרים.

ב-1978 הפיק אלהרר לראשונה אלבום: אלבום הבכורה של גידי גוב. הפקה זו סימנה את הכיוון שלו כמפיק אלבומים בשנים הבאות. גם בתוכן המוסיקלי שהיה תמיד מקורי, מתוחכם ומוקפד, וגם בעיצוב העטיפה היפה והמעודן (לרוב בעיצובה של מיכל לויט) כששמו של אלהרר, באותיות קטנות למטה, כסמל של איכות.

מאפיין נוסף של רוב הפקותיו של אלהרר בשנים ההן היה אופי המוסיקה: בעוד הוא יצא לא פעם בטענות על קיפוח אמנים מזרחיים בכלי התקשורת, היו רוב האלבומים שהפיק "מערביים" ברוחם.

עוד ב- 1978 הפיק אלהר ר מופע משותף ליהודית רביץ ודני ליטני "בראש אחד", אחר כך ליהודית רביץ ויוני רכטר "באופן קבוע וחד פעמי" (מופע שיצא גם באלבום) ובסוף השנה אלבום שהיה לאחת ההצלחות הגדולות של התקופה: תקליט שירי ילדים של יהונתן גפן הכבש הששה עשר.

עוד ב- 1978 אלהרר שר קולות באלבומו הראשון של יעקב רוטבליט כך שיחררתי את ירושלים.

ב- 1979 הוא הפיק את האלבום צליל מכוון של שלישית צליל מכוון (יצחק קלפטר, שם טוב לוי ושלמה יידוב) וכן את המופע של השלושה.

עם נעם סמל הפיק אלהרר את המופע בעקבות האלבום ארץ טרופית יפה בהשתתפות מתי כספי, יוסי בנאי, יהודית רביץ, יוריק בן דוד, צילה דגן, הפרברים, קורין אלאל ולהקת ברור חיל.

באותה שנה הוא הפיק את אלבום הבכורה של יוני רכטר התכוונות ואת אלבומו של יוסי בנאי יוסי בנאי.

לאורה זיטנר וסשה ארגוב הפיק אלהרר מופע משותף מצליח מאד בהם היא שרה והוא ניגן מלחניו. המופע הניב שני אלבומים (ב- 1979 וב- 1981).

בדצמבר 1979 הפיק אלהרר הופעה של הברירה הטבעית במועדון "צוותא" בתל אביב. קטעים מההופעה יצאו באמצע 1980 באלבום מחכים לסמסון .

ב- 1980 הפיק אלהרר את אלבומיו של יוסי בנאי אנונימוס בלפי הגדול (עם מוסיקה של יוני רכטר) ויוסי בנאי קורא מן התנ"ך. הוא גם הפיק את אלבום פסקול המחול אגדה בחולות שהלחין יוני רכטר, את אלבום הבכורה של שוקי ודורית, גן נעול ואת אלבום שירי הילדים זלמן יש לו מכנסיים של האחים והאחיות.

ביחד עם אברהם דשא פשנל הפיק אלהרר את המופע "בצל ירוק 80" ובו מעין חידוש ללהקה צבאית עם מוסיקה של יאיר רוזנבלום ובימוי של דני ליטאי.

עוד ב- 1980 הציע אלהרר ליהודה פוליקר, גיטריסט שניגן עם צביקה פיק, להשתתף בהפקותיו. פוליקר סירב, אך המשיך את הקשר עם יעקב גלעד שעבד אצל אלהרר.

באותה תקופה החל אלהרר פועל בהתנדבות בתחומים שונים למען הקהילה. הוא חבר הנהלת "אנוש" למען נפגעי נפש וכיהן כיו"ר אגודת ידידי בית החולים לחולי נפש בבאר יעקב. הוא גם מסייע בתמיכה במשפחות שכולות, נפגעי סמים ואסירים. ב- 1980 הוא ייסד את עמותת לה"ב (למען האסיר בישראל) ומאז הוא מארגן פעילויות חברתיות מגוונות לאסירים.

ב-1981 הפיק אלהרר עם חנן יובל את אלבומו של "האסיר המזמר" שושי באגף שבע. יובל הלחין ועיבד את כל שירי האלבום למילים שכתב אלהרר על פי סיפורו של שושי. ביניהם הפך ללהיט השיר "פסוליה".

עוד ב- 1981 הפיק אלהרר אלבום בשם קווים עם קטעים אינטרומנטליים של מתי כספי, שלמה יידוב, יצחק קלפטר ויוני רכטר. לדפנה ארמוני ושלמה גרוניך הוא הפיק "ספרקלטת" בשם בגלל המנגו.

ביחד עם פשנל הוא הפיק את המופע המצליח של יוסי בנאי, שתועד גם באלבומים, אני וסימון ומואיז הקטן.

ל"פסטיבל ישראל" באותה שנה הוא הפיק מופע בשם "מי ששר" עם סשה ארגוב, אורה זיטנר, יהודית רביץ, מתי כספי, אהוד מנור, הפרברים וחנן יובל.

בסוף 1981 יצרו אלהרר ויובל מופע מחאתי-חברתי (בעיקר נגד קיפוח תרבות עדות המזרח) בשם "הקוסקוס והסרפן". בהופעות יובל שר וניגן, אלהרר שר וסיפר ואיתם ניגן ליב סיגלר בגיטרה.

ב- 1982 יצא האלבום הקוסקוס והסרפן של חנן יובל ודודו אלהרר בהפקת אלהרר ובעיבודים והפקה מוסיקלית של יאיר שרגאי וחנן יובל. יובל ואלהרר שרו בו גם שירים ישנים ומוכרים (ביניהם "יד ענוגה"), אך בעיקר שירים חדשים שהלחין יובל, ביניהם "הימים שעוד נכונו לנו" (מ' עדית פאנק), "ילד מעורב", "קרן אור באפלה" (מ' אלהרר) ו"רק שתהיה בן אדם" (מ' יהורם גאון).

עוד ב- 1982 הפיק אלהרר ל"פסטיבל ישראל" מופע מיוחד שיצחק נבון כתב, מתי כספי הלחין וניצח על התזמורת הקאמרית הישראלית ויוסי בנאי קרא: "ששת הימים ושבעת השערים".

הוא גם הפיק באותה שנה ללהקת האחים והאחיות את אלבום שירי הילדים בנלוקחבת.

ב- 1983 הפיק אלהרר את אלבומו של גידי גוב 40:06, את האלבום שיר אהבה רחוק של מתי כספי והפרברים שהוקדש לשירים מדרום אמריקה ואת "חבורת זמר צה"ל".

בראשית 1984 הקליט אלהרר את "בוא שיר עברי" (מ', ל' וע' קובי לוריא) לא "סתם" כשיר אלא כמעין תשדיר פרסום למאבק שניהל אלהרר באותה תקופה למען "הזמר העברי" מול המוסיקה מחו"ל שזוכה לפופולריות בישראל. במסגרת מאבק זה הוא הצטרף באותה שנה למליאת רשות השידור כנציג מפלגת העבודה והיה פעיל בה בועדות המוסיקה כשלוש שנים.

ב- 1984 הפיק אלהרר (ביחד עם יוריק בן דוד) את האלבום מתתיהו ואלכסנדר של מתי כספי וסשה ארגוב הוא גם הפיק באותה שנה את מופע ואלבום האיחוד של שלמה גרוניך ומתי כספי מאחורי הצלילים 84

והיה גם המנהל האישי של כספי באלבומו ילדותי השניה.

ב- 1985 הפיק אלהרר (עם רחל סולומון) את האלבום חופשה בדרכים של להקת חילות השדה. הוא גם סייע בהפקת אלבומה של השחקנית זהרירה חריפאי לשיר תיאטרון.

ב- 1986 הפיק אלהרר את האלבום מנגינה נשכחת של הדודאים.

ב- 1987 הפיק אלהרר את אלבומיו של מתי כספי ארץ טרופית משגעת וצד ג' צד ד' וגם (ביחד עם זאב אולמן) את אלבום הבכורה של ריקי גל ריקי גל.

ב- 1987 הפיק אלהרר מופע בליווי תזמורת ואלבום ראשון אחרי שנות הפסקה רבות לשושנה דמארי. את המופע והאלבום אור הפיק ועיבד מוסיקלית מתי כספי.

עוד זמרת שאלהרר החזיר לבמה (וארצה) אחרי הפסקה ממושכת היתה נתנאלה. אלהרר הפיק לה מופע יחיד (עם הפסנתרן והמעבד רפי קדישזון) ואלבום בשם על גן עדן חלוני.

באותה שנה הפיק אלהרר ל"פסטיבל ישראל" מופע זמר ישראלי בשם "שדמתי" בהשתתפות שושנה דמארי, יהורם גאון, הפרברים, זהר ארגוב, נורית גלרון, בעז שרעבי, העמרנים ותזמורת בת 20 נגנים.

ב- 1988 הפיק אלהרר את אלבומו של בעז שרעבי נע ונע ואת המופע שליווה את הוצאת האלבום, למתי כספי את אלבומו אחד לאחד ואת המופע באותו שם, לריקי גל את האלבום מה זאת אהבה ולששי קשת את האלבום עולם אחר שחידש קטעי מוסיקה קלאסית.

ב- 1989 הפיק אלהרר את אלבומו של מתי כספי שירים במיץ עגבניות ואף השתתף בכתיבת חלק מהמילים באלבום. הוא גם הפיק באותה שנה את אלבומו של יהורם גאון ירח מלא.

עוד באותה שנה הפיק אלהרר, ביחד עם מרים עציוני מופע לפסטיבל ישראל בשם "כנרת שלי". משירי המשוררת רחל עם אסתר עופרים, נעמי שמר, מירי אלוני, דורית ראובני ועוד.

ב- 1990 הקליט אלהרר אלבום בהפקה מוסיקלית של מתי כספי, ובעיבודים ונגינה בגיטרה של אורי הרפז.

לצד שיר חדש אחד, "נסיך קטן" (מ' גידי רוזנטל, ל' מתי כספי) חידש אלהרר שירים מוכרים מתקופות שונות. ביניהם "הילד נסים" (מ' נתן אלתרמן, ל' יוני רכטר), "שיר סיום" (מ' נתן אלתרמן, ל' סשה ארגוב), "מכורה שלי" (מ' לאה גולדברג, ל' סשה ארגוב), "עץ השדה" (מ' נתן זך, ל' שלום חנוך), "ילדי הארץ" (מ' אהוד מנור, ל' מישה סגל). אלהרר גם צייר את הציור שהופיע העטיפה. האלבום הופץ במספר עותקי דוגמה מצומצם ביותר.

באותה שנה, באלבומו של חנן יובל הכל דיבורים נכללו שירים שאלהרר כתב להן מלים ויובל הלחין (לאלבומו של שושי): "הצעת עבודה", "הנהלת חשבונות" ו"פסוליה".

ב- 1991 הפיק אלהרר את המופע האינטימי של שלמה גרוניך "תל אביב חדרה" שתועד באלבום: נטו LIVE.

ב- 1992 הפיק אלהרר אלבום סולו פסנתר לבועז אבני.

ב- 1994 יצא אלבומו של אלהרר בשקט עם הגיטריסט אורי הרפז. באלבומו נכללו קטעים מהאלבום שהקליט ב- 1990 בהפקת מתי כספי, בתוספת שלושה שירים שהפיק מוסיקלית הרפז: "מגדים" (מ' ול' עמנואל זמיר), "אגדה יפנית" (מ' אהוד מנור, ל' אריאל זילבר) ו"אל תלכי מכאן" (מ' ול' ז'ק ברל, תרגום נעמי שמר).

ב- 1996 הפיק אלהרר את הדרקון הלא נכון. אלבום נוסף משירי הילדים של יהונתן גפן בלחנים של דני שטג, אילן ליבוביץ' ובעיקר מתי כספי.

ב- 1997 החל אלהרר שנתיים של הופעות מידי יום חמישי בלילה בשירים וסיפורים בתיאטרון "הבימה".

ב- 1998 הוציא אלהרר אלבום בשם נחיתת אונס. ובו שר, לראשונה, לחנים מקוריים שלו למלים של החידונאי דן חמיצר (מתוך ספרו "נחיתת אונס"). אורי הרפז הפיק מוסיקלית ועיבד עם ערן מיטלמן שגם ניגן בפסנתר, קלידים ותכנותי מחשב. עוד השתתפו אלון נדל בבס, ז'אן פול זימבריס בתופים, גדי סרי בכלי הקשה, שמוליק בודגוב בגיטרות, ירוסלב יעקובוביץ' בסקסופון, יובל מסנר בצ'לו, סלים שאוקי בעוד ודני רונן במפוחית. את האלבום הפיקה בפועל בת זוגו של אלהרר, מיכל אלהרר-גרשונוביץ.

ב- 1998 היה אלהרר גם המנהל האמנותי באלבומה של דורית פרקש חצי מאה עברה שהוקדש לשיריה של נעמי שמר.

ב- 1999 היה אלהרר העורך והמנהל האמנותי באלבום שיזם ביחד עם מחלקת התרבות של גלי צה"ל: דרבוקה ישראלית - קלאסיקה ישראלית מסולסלת. בהפקתו המוסיקלית של תמיר הרפז חודשו באלבום קלסיקות עבריות בעיבודים "מזרחיים". ביניהם יואב יצחק ב"הכניסיני תחת כנפך", שלומי שבת ב"לילה", יהורם גאון ב"את ליל לילה", אבנר גדסי ב"מקום לדאגה", אלי לוזון ב"ילד מותר ילד אסור" ועוד.

עוד ב- 1999 הפיק אלהרר עם גלי צה"ל את "עמיחי": ערב הוקרה למשורר יהודה עמיחי בהשתתפות המשורר באחת מהופעותיו האחרונות ועם יוסי בנאי, יהודית רביץ, נורית גלרון, מיכל בת אדם, ריקי גל,בן ארצי, מיטל טרבלסי, חנן יובל, יוני רכטר ואחרים. עיבד וניצח רפי קדישזון.

ב- 2000 הפיק אלהרר עם גלי צה"ל את "ג'ורי": מופע הוקרה למשורר חיים גורי. השתתפו אסתר עופרים, יוני רכטר, משה בקר, יורם חטב, עינת שרוף, נעמי שמר, רבקה מיכאלי, בעז שרעבי, שייקה לוי, שלומי שבת ואחרים. עיבד וניצח תמיר הרפז.

בשנת 2000 היה אלהרר גם המנהל האמנותי בהפקה השאפתנית של יזהר כהן אגדה ישראלית: שלושה דיסקים ובהם חידושים לחמישים שירים מחמישים שנות המדינה.

עוד בשנת 2000 שכנע אלהרר את נעמי שמר לשוב אל הבמה למופע משיריה, שנקרא "אלף שירים ושיר". אלהרר גם השתתף במופע שזכה להצלחה רבה ונמשך גם בשנת 2001.