בשירתה מלאת ההבעה, הופעתה הסקסית והשירים הפמיניסטיים (בחלקם) ששרה הפכה ברגר כמעט מיד בתחילת דרכה לאחת ההבטחות הגדולות ברוק הישראלי. עם זאת, כיוון שלא רצתה להתפשר מבחינה מוסיקלית, היא נזקקה לכמעט עשור כדי להפוך לכוכבת מוכרת.

ביוגרפיה

ברגר התחילה את דרכה בלהקת הרוק הירושלמית או-באן ובלהקת הנח"ל (שפורקה בגלל שחלק מחבריה הואשמו בעישון חשיש), והצטרפה ב-1990 ללהקת בלאגן עם דן תורן, יובל מסנר ואחרים. מסנר הלחין, תורן כתב את רוב השירים וברגר הייתה סולנית כמעט בכולם: "חוץ לארץ", "גברים מקצוענים", "תער חד", "גן עדן עירוני", "קרני", "לצלול", "ראית זהב", "המשרתת", "שלושה ימים" (מ' לאה גולדברג) והלהיט הגדול ביותר של הלהקה, "שלח לי שקט" (מ' יונה וולך). התפרקות בלאגן ב-1992 הייתה בשבילה רק נקודת פתיחה.

אחרי התפרקות בלאגן הפכה דנה ברגר לכוכבת במגוון תחומים וסגנונות. היא שיחקה בסדרת הטלוויזיה לבני נוער "עניין של זמן" והשתתפה (עם אורי קצנשטיין ואלברט סופר) באופרת רוק שעלתה וירדה במהירות רבה, "סאמארה" (מ' הלל מיטלפונקט, ל' וע' נקמת הטרקטור). בפסטיגל ב-1992 היא שרה את "ואני לא ידעתי" (שכתב מקס גת-מור ועיבד עובד אפרת). באלבומו של דן תורן חופשה בעליי היא שרה קולות, ולאלבום הבכורה של שרון חזיז, קח אותי לשם, כתבה והלחינה את "אתה עצוב" ושרה עם חזיז בדואט את "שתי חברות" (מ' מאיר גולדברג, ל' דודי לוי) וקולות בשירים נוספים. ב-1992 הצטרפה ברגר אל רפי אדר בחידושו ל"אל תוותרי עלי" של שלום חנוך.

ב-1993 התקיימה בפסטיבל "רוק בים האדום" הופעת הבכורה של ברגר עם להקת ליווי שכללה את דודי לוי ועמיר לב בגיטרות.

ב-1994 יצא אלבום הבכורה שלה, דנה ברגר, והציג אותה באור חדש לגמרי. ברגר כתבה והלחינה את רוב השירים בתקליט ("מלך", "מה יהיה", "אשמה", "מקום בשמש", "חמימות", "להרוג אותי", "מה יישאר לי בסוף"). באחד היא נעזרה ברמי פורטיס וג'וני שועלי ("שבע בערב"), בשניים בלחניה של ורד קלפטר ("והלב שלי ריק", "מבין אצבעותי") ושניים הלחינה עם רע מוכיח ("נופלת", "אולי"). בהפקתו המוסיקלית של רע מוכיח ובעיבודים משותפים לה ולרע מוכיח, ג'וני שועלי, ברי סחרוף ועודד פרח יצרה ברגר סאונד קשה, מכוסח ומלא דיסטורשנים, רחוק מאוד מהתדמית הרכה והנעימה שיצר לה "שלח לי שקט", השיר המזוהה איתה ביותר. עטיפת התקליט (דם נוזל מאפה של ברגר), ההופעות הרועשות עד כאב, הקליפים הפרובוקטיביים (כמעט עירום ב"מלך"), כל אלה הציגו את ברגר כאחת שהולכת על הצד היותר פראי ברוק. שירים יותר דאנסיים כמו "חמימות" כמעט נעלמו בתוך הכאסח הכללי, ונדמה שגם ברגר עצמה חשה כעבור זמן מה שעם כל אהבתה לרוק מכוסח יש לה צורך לבטא גם צדדים אחרים.

בסוף 1994 הקליטה ברגר במיוחד ליום האיידס שיר שכתבה והלחינה: "ביום שלא מאמינים יותר".

בתוכנית "לילה גוב" היא שרה בדואט עם גידי גוב חידוש ל"העץ הוא גבוה" של אחרית הימים, שחזר לשמו המקורי: "מה אכפת לציפור" (מ' חנוך לוין, ל' זהר לוי, ע' עדי רנרט). ב-1996 שיחקה בסרטים "ציפורים בניוטרל" ו"לילסדה". עם זהבה בן היא שרה בדואט את "שיר לשלום" שהיה המנון תשדירי הבחירות של מרצ.

ב-1997 השתתפה ברגר בפרויקט שירי ילדים בשם זנב לא שוכח שכתבו דן תורן ומאיר גולדברג והלחינו ורד שילוני וגיורא קנת. השתתפו בשירה אלי לולאי, אופירה יוספי, אבי בללי, אסף אמדורסקי, חיים צינוביץ', מיקי שביב וגני תמיר. ברגר שרה בדואט עם אמדורסקי את "בולי" ו"בספסל או בגינה" והשתתפה בשירה גם ב"זנב לא שוכח" ו"משמעות החיים".

באותה שנה הוקלט אלבומה השני, פשוט להיות, שהיה הרבה יותר מפויס וידידותי לסביבה מקודמו. בהפקתו המוסיקלית של יובל שפריר וייעוצו האמנותי של יהודה עדר יצרה דנה אלבום מגוון, שנע בקלילות מרכות ואינטימיות דרך ריקודיות קולית לרוקיות מחוספסת, אלבום עשיר בעיבודיו (ברגר עם שפריר ואייל קליין) ועמוס להיטים: "חמימות חולפת" (מ' ול' ורד קלפטר), "מחשבות של חורף" (מ' ברגר, ל' קלפטר), "בוא וניסע מכאן" (מ' קלפטר, ל' קלפטר וברגר), "רחוק מהמציאות" (מ' מאיר גולדברג, ל' קלפטר), "איפה הוא עכשיו" (מ' דן תורן, ל' ברגר), "פשוט להיות" ו"מחכה לו" (מ' ול' דנה ברגר). האלבום, שיצא ב-1998, זכה להצלחה גדולה והיה בסיס לסיבוב הופעות נוסף של ברגר.

ב-1998 השתתפה ברגר במופע "כמו ציפור בחדר", מופע משירי תרצה אתר שהפיקה גלי צה"ל. היא חידשה בו את "אהבה יומיומית" (ל' יהודית רביץ, ע' עדי רנרט) ושרה שיר חדש, "ושום סלע" (ל' וע' עדי רנרט).

בשנת 2000 יצא אלבומה השלישי, עד הקצה, בעיבוד והפקה של עופר מאירי. האלבום משופע הלהיטים (ביניהם "לומדת לעוף", "בומביי", "עד הקצה") הפך תוך זמן קצר לאלבום זהב, וברגר ליוותה את הוצאתו בסיבוב הופעות מצליח.

אחרי ההצלחה העצומה של האלבום עד הקצה, אשר נמכר בלמעלה מ-60 אלף עותקים, חברה ברגר שוב למפיק עופר מאירי, להקלטת האלבום תוך כדי תנוע ה. האלבום, שכלל את הלהיטים "תוך כדי תנועה" ו"בא והולך", יצא בתחילת 2003, כאשר ברגר היתה בחודש התשיעי להריונה. ברגר היתה אחראית לכל השירים, מלבד שניים שנכתבו בשיתוף עם מאירי, ואחד שנכתב על ידי מאיר גולדברג. במרץ ילדה ברגר בת.