דיסקוגרפיה: דנה אינטרנשיונל

ביוגרפיה מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

הביוגרפיה של דנה אינטרנשיונל, שבוודאי עוד תיכתב ביום מן הימים, יכולה למלא ספר שלם. דנה, שנולדה כזכר בשם ירון כהן, הייתה אחת הזמרות המצליחות ביותר שפעלו בארץ בשנות ה- 90. ההישג המשמעותי ביותר שלה היה זכייתה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון של 1998 עם השיר "דיוה", שכתבו לה יואב גינאי וצביקה פיק. הזכייה, שהביאה לה פרסום עולמי, הוכיחה, ערב המילניום החדש, שהכל אפשרי, ומי שנאלצה להילחם בדעות קדומות וביציאה של רבנים נגדה, הפכה לנציגת המדינה ולסמל ומקור גאווה לקהילת הגייז המקומית.

ביוגרפיה

דנה נולדה בחולון כירון כהן, אהבה כבר מגיל צעיר לשיר ולהופיע בפני קהל. לאחר סיום התיכון הכירה את המעבד עופר ניסים, המלווה אותה מאז תחילת דרכה ומשמש כיום כמנהלה האמנותי. ניסים הציע לה להשתתף, לצד ארבעה אמנים אחרים, במופע דראג שהעלה באותו זמן. השיר ששרה במופע, "סעידה סולטנה", או "My Name Is Not Saida", החל כפרודיה על להיטה של וויטני יוסטון "My Name Is Not Susan", כשהיא עוברת במהלכו לערבית ולג'יבריש. הוא הפך לסמל המסחרי שלה ונכלל באלבום הדאנס הלועזי סופר מיקס 13, שהגיע, בין היתר הודות לו, לזהב. השיר הבא שכתבו דנה וניסים, "שושו יה שושו דנה אינטרנשיונל", הוליד את השם, שמשמש את דנה מאז. באתר הרשמי שלה מספרת דנה כי בשנת 1993 נסעה בהיחבא ללונדון בכדי לעבור ניתוח לשינוי מין וחזרה כאישה ששמה שרון כהן.

אלבומה הראשון, שכלל שירי דאנס בשילוב מוטיבים מזרחיים ואתניים, יצא ב- 1993 ועורר סנסציה, לא כל כך בגלל השירים שבו כמו בגלל סיפורה האישי של דנה, שבתחילת הדרך נחשבה עדיין לגימיק תקשורתי. שירי האלבום זכו לדחיפה מסיבית ברדיו מצדו של עופר נחשון, אז השדרן הפופולרי ביותר ברשת ג', וחלקם, "פטה מורנה", למשל, הגיעו לראש המצעד בתחנה. הלהיט הגדול מתוך האלבום היה כמובן "סעידה סולטנה", שזכה להצלחה עצומה גם במדינות ערב, בהן הופץ האלבום מבלי לחשוף את היותה של דנה זמרת ישראלית, ועוד כזו שהייתה פעם גבר...

מעודדים מההצלחה הקליטו דנה וצוותה המקצועי את אלבומה השני אומפטמפה שיצא כעבור שנה ב-1994. התקליטון הראשון מתוכו היה ביצוע חדש ללהיט "ישנן בנות", ששרה במקור להקת הנח"ל. החידוש המפתיע חיבר את ישראל הקלאסית למוסיקת הדאנס העולמית וקישר בהצלחה בין שני הקצוות של הזמר העברי - דאנס ולהקות צבאיות, עם קריצה של דנה בשירה ושילוב קטע מהמנון צה"ל. השיר הפך ללהיט והכשיר את קבלתה של דנה (כמעט) אל לב הקונסנזוס. חוגים דתיים קיצוניים עדיין התקשו לקבל את נוכחותה הבולטת בשטח, אבל נדמה היה שהציבור בכללו מקבל את החופש והליברליות שייצגה הצלחתה. להיטים נוספים מאלבומה השני היו "נוסעת לפטרה", שאותו הקליטה אחרי חתימת הסכמי השלום עם ירדן, והלהיט "אני לא יכולה בלעדיך", שהולחן על ידי צביקה פיק.

עם פיק הקליטה דנה גם את הדואט "מי שלא רוקד עומד", שנכלל במיני אלבום שהוציאה כעבור שנה. באלבום הופיע גם השיר "לילה טוב אירופה", שאיתו הגיעה למקום השני בתחרות קדם האירוויזיון של 1995.

חלומה הגדול של דנה היה להגיע לאירוויזיון ולפרוץ באמצעותו את הדרך לאירופה, חלום שהתגשם רק אחרי שלוש שנים ולאחר שהוציאה עוד אלבום ב- 1996, שהצליח פחות מקודמיו, והשתתפה בפרויקט של ערן צור, שהוקדש לשיריה של יונה וולך. דנה, שלא חוששת מפרובוקטיביות, התאימה מאוד לביצוע המשותף שלהם ל"שיר קדמשנתי" ("אומרים לנו שיש סקס אחר").

ב- 1998 בחרה ועדה ציבורית של אנשי מקצוע בשירה של דנה, "דיווה", לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. דנה זכתה במקום הראשון באירוויזיון, כשהיא לבושה בשמלה עטויית נוצות צבעוניות שעיצב לה ז'אן פול גוטייה. בעקבות הזכייה (השלישית של מדינת ישראל) יצאה דנה לסיבובי הופעות וקידום מכירות בכל היבשת, כשהיא מנצלת את ההצלחה של "דיווה" עד תום. השיר צעד במשך ארבעה שבועות במצעד הבריטי, שבו הגיע עד למקום ה- 11, והפך ללהיט מועדונים באירופה ובפרט במועדוני גייז. דנה השתתפה באותה שנה בטקס פתיחת אולימפיאדת הגאים, ה- Gay Games, באמסטרדם, הולנד, וזכתה לחשיפה נאה בתקשורת העולמית כשהופיעה בין היתר ב-MTV והתארחה ברשת ה-Cnn, אבל הישגיה הבינלאומיים לא סייעו לה בניהול הקריירה שלה בהמשך דרכה.

השיר הבא שהקליטה היה חידוש לשירה של ברברה סטרייסנד, "Woman In Love", שנכלל באלבום מחווה לאחים גיב מהבי ג'יז, כותבי השיר.

באירוויזיון שנערך כעבור שנה בירושלים היא גנבה את ההצגה בביצוע שלה לשירו של סטיבי וונדר "Free", שזכה גם לקליפ מושקע בהשתתפות עשרות ניצבים. עם זאת, מהופעתה בתחרות זכורה בעיקר נפילתה הפתאומית כשקיבלה לידיה את הפסל הכבד, שאותו היתה אמורה להעניק לזוכה...

בשנת 2000 יצא אלבומה הראשון בחברת NMC, שכלל את להיטיה האחרונים וחידוש שלה ושל אלון אולארצ'יק לשיר "מוכר הפרחים", שבוצע במקור על ידי סדנת התיאטרון של שכונת התקווה עם הסולנים עפרה חזה ומיכאל סינוואני. האלבום לא זכה להצלחה גדולה.

בספטמבר 2001 יצא אלבומה של דנה אינטרנשיונל יותר ויותר, בהפקתו המוסיקלית של אלי אברמוב. אברמוב גם הלחין את רוב שירי האלבום שכתב דני דותן. ביניהם "ניצחתי", "תן לחיות", "יותר ויותר", "אתה הדי.ג'יי. שלי", "שיר" ו"בדרך אל החופש" (בו התארחה בשירה טל גורדון). עוד בלטו באלבום "ואחרי הכל" (מ' יואב גינאי, ל' יהודה פוליקר) בו השתתף פוליקר בגיטרה ושירה, ו"עד סוף הזמן" שהלחין אברמוב למלים של איתן נחמיאס גלס.

בסוף 2002 הוציאה דנה את האלבום החלום האפשרי, ובו 13 קטעים, ביניהם שיר הנושא (מ' אהוד מנור) ו"תגיד לי מי", שאת מילותיו כתב גיל חובב, אחיו של איתמר, הבעלים של הלייבל בו יצא האלבום, IMP.

בשנת 2005 השתתפה דנה בפסטיבל "Congradulations" לציון 50 שנה לתחרות האירוויזיון. הפסטיבל, שנערך בקופנהגן, אירח זוכים לשעבר בתחרות שהתמודדו על "שיר האירוויזיון הטוב ביותר בכל הזמנים". לכבוד התחרות עיצב לה ז'אן פול גוטייה מחוך חושפני ונועז. זה לא סייע לה להגיע לחמשת הגדולים בתחרות, שלבסוף ניצחה בה להקת אבבא עם "ווטרלו".

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון