דיסקוגרפיה: דני סנדרסון

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

בשלושים השנים בהן הוא מלחין ומקליט תרם דני סנדרסון תרומה נכבדת ומיוחדת לזמר העברי בכלל ולרוק הישראלי בפרט. סנדרסון היה שותף ליצירת עשרות שירים מצליחים, בהם המציא שפה מיוחדת ומקורית ששילבה בין רוקנ'רול, פופ והומור. בעשרות השנים שהוא על במה (הוא התחיל בגיל 16 ולא הפסיק מאז) הוא ניגן עם מגוון מוסיקאים והשפיע מאוד על שינויים והתפתחות במוסיקה הישראלית.

תחילת הדרך

דני סנדרסון נולד בכפר בלום וגדל בחיפה, כשהוא נחשף לסגנונות מוסיקליים מגוונים: דודו לימד אותו נגינה בגיטרה ופתיחות למוסיקה "היפית", אביו, שעבד באל-על, הביא הביתה מוסיקה מחו"ל וגם אהבה לחזנות, סבתו האמריקאית השמיעה לו מחזות זמר, ואימו השמיעה לו מוסיקה קלאסית ושירים אמריקאיים ישנים. הוא גם אהב את להקת הנח"ל, הדודאים, נעמי שמר, יוחנן זראי וסשה ארגוב.

כילד הצטיין סנדרסון בעיקר בציור, אך גם ניגן בבנג'ו. מגיל חמש כבר שר והופיע בפני משפחתו ואחר כך בבית הספר כבדרן וחקיין. ב-1958 עברה משפחתו לסביון, ואז החל הרוקנ'רול לחדור לחייו. מגמה זו קיבלה חיזוק ניכר שנתיים מאוחר יותר, כשהיה בן עשר, כשהצטרף לאביו בניו יורק, שם נשארה משפחתו שבע שנים.

בסיוע של בן דודו, שהיה מומחה לרוקנ'רול, למד סנדרסון נגינה בגיטרה חשמלית. הוא התאמן המון, וכשהיה בן 13 כבר התחיל ללמד נגינה (כדי לממן את רכישת הגיטרה החשמלית). בגיל 14 למד סנדרסון ציור בתיכון למוסיקה ואמנויות בהארלם והוסיף ללימוד הנגינה בגיטרה גם פסנתר קלאסי. הוא הקים אז להקה ראשונה, The Catacombs, שבין שיריה היו התחלות של מה שהפך ברבות השנים ל"ביום ובלילה" ו"התמנון האיטר" של להקת כוורת.

הפריחה של הרוק האמריקאי בשנות ה-60 עיצבה את טעמיו המוסיקליים: בתחילת 1966 הצטרף סנדרסון להרכב בלוז-רוק בשם The Moon, ועידכן את ידיעותיו על ידי האזנה לרדיו ולתקליטים וגם בהופעות של ג'ימי הנדריקס, הקצפת, באדי גאיי, הדלתות ואחרים.

בגיל 17 וחצי חזר סנדרסון ארצה והדהים את יאיר רוזנבלום ושאר בוחני להקת הנח"ל עם קטעים של הנדריקס ואריק קלפטון. הוא התקבל מיד ללהקה, עוד בטרם הגיעו לגיל גיוס. סנדרסון אומנם קיבל גם הצעה מפתה להצטרף אל הצ'רצ'ילים להופעות והקלטות באנגליה, אך רצה לשרת בצה"ל והאמין שחברות בלהקת הנח"ל תבטיח לו עתיד פעיל במוסיקה הישראלית.

להקות מצליחות

סנדרסון שירת בלהקת הנח"ל בתוכניות "קרנב"ל בנח"ל" ו"בהאחזות הנח"ל בסיני" בעיקר כנגן וכמצחיקן של החבר'ה, ובה גם נוצר הבסיס החברתי והרעיוני לכוורת. למעט זמן קצר בו הגיע לקדמת הבמה (בהמלצתו של אפרים קישון) כמחליפו של מנחם זילברמן, הוא נשאר בדרך כלל מאחורי הקלעים. סנדרסון, שתרם ללהקה כמה מרגעי הגיטרה היותר מוצלחים שלה (במיוחד ב"שיר לשלום"), נחשב עד מהרה לאחד הגיטריסטים הטובים ביותר בארץ. הוא השתתף בהקלטות אזרחיות רבות, לעיתים קרובות בתיווכו של רוזנבלום ולא מעט פעמים יחד עם חבריו ללהקה מאיר פניגשטיין ואלון אולארצ'יק. הם היו עדיין חיילים וברוב התקליטים בהם ניגנו שמותיהם כלל לא הוזכרו.

סנדרסון ניגן בין השאר בתקליט של השלושרים (זו הגיטרה שלו שמתבלטת ב"מי אם לא אלוהים"), בפסקול הסרט "לופו" עם השוקולדה, באלבום מים לדוד המלך של הגשש החיוור, עם צוות הווי נח"ל בתקליט כל שהיה בינינו, בסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק", בפסקול הופעות המחזמר "ג'מבו" ועוד.

ב-1970 החל סנדרסון גם להלחין ולעבד. לשלושרים הוא הלחין את "תסתכל אלוהים ותראה" (מ' יורם טהרלב) וגם ניגן בו סולו גיטרה משובח. בני אמדורסקי, חבר השלושרים, שהפיק באותה תקופה מחזה פופ בשם "קפוץ", הציע לסנדרסון להשתתף כמלחין לצידו של אייב אורצ'בר, קלידן עוזי והסגנונות. סנדרסון סירב מחשש שלא יעמוד במשימה בזמן השירות הצבאי, אך כשנודע לו שהמחזמר יכלול סצינות עירום הוא התייצב מיד לחזרות. ב"קפוץ" נכללו שמונה שירים שסנדרסון הלחין ועיבד למילים של רבקה רז ואיזי אברהמי. ביניהם "סופים והתחלות", "אני לא חוזר" ו"שיקפצו" אותם שר עוזי פוקס עם השחקנים אבי אביבי, מושיק חסון, רוני כץ, רבקה בכר, יוסי אלפי ובהירה שלום. המחזה היה כישלון מוחלט, כפי שסיכם סנדרסון: "הקהל גילה שהשחקן הוא עירום..."

לצוות הווי נח"ל עיבד סנדרסון לראשונה לחנים של אחרים: "יונתי בחגווי הסלע" ו"חופים". ללהקת הנח"ל הוא עיבד את "עמק" של מארק לברי, והשיר הוקלט לאלבום פלנ"חניק אך הוצא ממנו אחרי הדפסת עותקים בודדים.

בסוף 1971, כשהגיע מועד שחרורו של סנדרסון, לא הסכימו בלהקה לוותר על שירותיו. האגדה מספרת שאיימו עליו שלא ישתחרר לעולם אם לא ימצא גיטריסט מחליף ברמתו. הוא מצא את יהודה עדר, שאומנם לא ניגן כמוהו, אבל היה בעל טעם טוב ומלא רצון ללמוד. סנדרסון לימד אותו לנגן, ואחד מתרגילי הלימוד שנתן לו הפך אחר כך לקטע "יוסי מה נשמע" של כוורת.

במקביל לשירותו הצבאי סנדרסון ניגן ושר בלהקת השניצלים עם אלי מגן בבס ודייוויד שנן בתופים, ומדי פעם עם פניגשטיין או זהר לוי בתופים ואולארצ'יק או אפרים שמיר בבס. השניצלים הופיעה בעיקר בסופי שבוע עם להיטים ומוסיקת מחתרת: ג'ימי הנדריקס, הקצפת ועוד.

המוסיקאי נעם שריף, שהיה שכן של סנדרסון, התלהב מהמוסיקה שלו ועיבד שיר שסנדרסון כתב והקליט עם השניצלים בהקלטה מקצועית ראשונה. השיר, "Her Man Herman" הגיע לרדיו אך לא הושמע, וההקלטה נגנזה ונשכחה. השניצלים הייתה גם שותפה להקלטת היצירות "הילד מברזיל" והאופרה "סיפורי פוגי", שקטעים מהן הפכו אחר כך לשירים ומערכונים של כוורת.

בתחילת 1972 הוציא סנדרסון, לראשונה כסולן, תקליטון ובו שני שירים שכתב, הלחין ועיבד: "Like To Tag Along" ו"Conspiracy". בהקלטה הוא ניגן בפסנתר וגיטרה ואיתו אולארצ'יק בבס ושירה ופניגשטיין בתופים. "רוצה להצטרף" משך רק מעט תשומת לב וסנדרסון למד מכישלונו לקח חשוב: אין טעם להקליט בארץ שירים באנגלית.

סנדרסון התעניין באותה תקופה גם במוסיקה ערבית. השניצלים, יחד עם התזמורת הערבית של רשות השידור בניצוחו של זוזו מוסה, הקליטה קטע אינסטרומנטלי בסגנון ערבי שסנדרסון הלחין, "התמנון האיטר". המפגש בין העולמות המוסיקליים שודר בטלוויזיה וזכה להערכה רבה, וסנדרסון חיבר יצירה ארוכה שהתבססה על "התמנון האיטר". הוא נסע אל אולארצ'יק, שהיה אז בלונדון, ושניהם הקליטו ליצירה סקיצה בת שלושים דקות מתוך כוונה להקליט אותה עם תזמורת. סנדרסון ניסה לעניין חברות תקליטים בלונדון ובניו יורק, אך ללא הועיל. ב-1972 לאף אחד לא נראה הגיוני או מסחרי לשלב סוגי מוסיקה כל כך שונים. מה שנשאר מהיצירה הארוכה היה כמה לחנים שהפכו שנים אחר כך לשירים של כוורת ("האיש הכי מהיר", "טנגו צפרדעים" ועוד).

בסוף 1972 חזר סנדרסון ארצה והקים את להקת כוורת, אותה הנהיג עד פירוקה בסוף 1976.

מיד אחרי פירוק כוורת לקח סנדרסון חופשה קצרה מפעילות מוסיקלית, כתב ספר ראשון ("נחירה פומבית") ויצר רק להיט אחד: ג'ינגל ארוך ל"יוסף מלך השטיחים" עם עודד בן-חור בשירה, אברהם סאלמן בקנון, אולארצ'יק בבס ופניגשטיין בתופים. השיר יצא בתקליטון שקיבלו קוני שטיחים באותה חברה והפך ללהיט ב"קול השלום". הוא גם כתב באותה תקופה שירים שיי עד לאופרת רוק על נושא תנ"כי, "דניאל". הפקת האופרה לא יצאה לפועל וכל שיריה נגנזו.

ב-1978 סנדרסון הפיק מוסיקלית את תקליט המופע של יהונתן גפן "שיחות סלון", עם יעל לוי בשירה, דויד ברוזה בגיטרה ושירה, דני פאר בקלידים, ישראל בורוכוב בבס ודון הרווי בתופים. להיטי התקליט היו "תמונה", "שיר אהבה בדואי", "עד עולם אחכה" ו"אי ירוק בים" (ל' יצחק קלפטר) ו"יהיה טוב" (ל' ברוזה). סנדרסון עיבד מוסיקלית את השירים, שר קולות ב"היונה הלבנה כבר זקנה" וניגן בגיטרה ב"רכבת העמק". הוא גם ניגן ב"שיר לשלום מס' 2" של יעקב רוטבליט, וכתב שירים, מערכונים ובדיחות לתוכנית היחיד של דורי בן-זאב.

באותה שנה סנדרסון הפיק (עם טכנאי "טריטון" טומי פרידמן) ארבעה דמואים באנגלית: "Elevator Girl" (שהפך אחר כך בעברית ל"גוביינה"), "Technically Impossible" (שהפך ל"תקלה מהתחלה"), "Tzippi Primo" ("ציפי פרימו") ו-"Orange Juice" שלא תורגם. בהקלטות השתתפו מאיר ישראל בתופים ואוהד אינגר בבס. מאוחר יותר הקליט אותם סנדרסון שוב בלונדון, עם נגנים בריטיים. עם ההקלטות הוא ניסה לעניין חברות תקליטים בבריטניה, אך ללא הצלחה. הוא חזר ארצה והשתמש בפלייבקים לשירים של להקה חדשה שהקים עם גידי גוב, גזוז.

להקת גזוז פעלה בהצלחה רבה כשנה וחצי (1978 - 1979). אחריה הקים סנדרסון עם גוב את להקת דודה, איתה ניסה לחזור לרוקנ'רול. דודה הצליחה פחות, ועם פירוקה בסוף 1980 התחילה קריירת הסולו של סנדרסון.

שנות ה- 80

ב-1981 הוא חתם על חוזה חדש עם "CBS" והקליט אלבום סולו ראשון, שיצא בראשית 1982, גודל טבעי.

גודל טבעי היה תקליט צנוע וקטן, שהוקלט במהירות ובפשטות. היו בו הרמוניות קוליות, גיטרות נעימות ורוק רך בתריסר שירים משעשעים שסנדרסון כתב, הלחין, עיבד והפיק, ביניהם "גלשן", "סיבה לחיות","קול של המצפון שלך", "היפנוזה" (חידוש ל"Lesson In Love" של כוורת) ורוקנ'רול מהיר לסיום: "הגיע ממטולה". להיט התקליט היה "פיקששתי", אותו כתב סנדרסון עם זאב חפץ, חבר שהשפיע מאוד על הקריירה שלו, בעיקר כשהרחיב את ידיעותיו של סנדרסון בכל הנוגע למקורות מוסיקת הנשמה השחורה והרוקנ'רול. בהקלטות סנדרסון שר וניגן בגיטרות וקולות ואיתו אלון נדל בבס, אלון הלל בתופים וכלי הקשה, משה לוי ב"פרופיט" ונגנים נוספים.

אחרי הוצאת גודל טבעי יצא סנדרסון למופע באותו שם, בהפקה משותפת עם האמרגן יהודה טלית. כמו התקליט, גם המופע היה צנוע וקומפקטי, מה שעזר לו לשרוד בימי המשבר בבידור בעקבות מלחמת לבנון, שהתחילה אז. עם סנדרסון ניגנו דובי קיזלשטיין בתופים, אילן וייל בבס וטרומבון וארז נץ בגיטרה. לסנדרסון, לראשונה במרכז הבמה, הייתה זו תקופה מאוד פורייה של כתיבת שירים ובדיחות. הוא יצא לגמרי ממשבר הכישלון של דודה ופתח את קריירת הסולו שלו בהצלחה גדולה.

ב-1983, עם סיום הופעות "גודל טבעי", הזמין המפיק חיים סבן את סנדרסון ללוס אנג'לס בכוונה לנסות לפרוץ לשוק האמריקאי. סנדרסון לקח איתו את חפץ כיועץ ושותף, והשניים, ששוכנו במלון מפואר בהוליווד ופונקו במכונית וחשבון הוצאות פתוח, כתבו תוך חודש שירים חדשים (ביניהם שיר אופטימי בשם "1984"), תירגמו שירים ישנים (ביניהם "שטה הספינה" ו"אמא ודני") והקליטו אלבום שלם עם נגנים מעולים, ביניהם הגיטריסט ג'ף בקסטר (שניגן עם האחים דובי וסטילי דן) ואחרים. התוצאה לא מצאה חן באוזני חיים סבן והחומר נגנז.

בקיץ 1984 השתתף סנדרסון בהופעות האיחוד הראשונות של כוורת, שגם תועדו באלבום כפול. בין להיטי הסולו שלו שולבו במופע ובתקליט "הגלשן" ו"סיבה לחיות".

ב-1984 יצא אלבומו השני של סנדרסון, חף מפשע. סנדרסון כתב, הלחין ועיבד בין השאר את "כדור פורח", "שלט רחוק", "שיר רועים", ו"חושב עלייך". לאלה צורף "בואי מותק", תרגום של סנדרסון וחפץ ל"Come Go With Me" של הלהקה האמריקאית דל ויקינגז. גם בחף מפשע שילב סנדרסון רוק גיטרות רך ומלודי והרבה אהבה לצליל אמריקאי ישן עם משהו מאוד ישראלי ואפילו ים תיכוני. השירים היו, כרגיל, משעשעים ומלאי הומור, אך ניכרה בהם גם התבגרות מה בגישתו של סנדרסון לחיים, כפי שניתן ללמוד משיר הנושא של התקליט ומההקדשה על העטיפה לאדם, בנו הבכור. עם סנדרסון בשירה, קולות וגיטרות ניגנו קיזלשטיין בתופים וכלי הקשה, וייל בבס וטרומבון, נץ בגיטרות, לוי בקלידים ואקורדיון ואחרים. בהופעות שאחרי הוצאת התקליט הוקלט שיר נוסף, בחיזוקו של נגן הקנון אברהם סלמן, שהפך ללהיט המופע: "מה הדאווין שלך", שצורף אחר כך לאלבום. גם בזכות הלהיט הזה הפך חף מפשע להצלחה גדולה יותר מקודמו ונמכר ביותר מ15,000- עותקים.

אחרי כשנה וחצי של הופעות פרש לוי מלהקת הליווי של סנדרסון. מועמדים שונים, ביניהם רמי קלינשטיין, נבחנו למלא את מקומו, ולבסוף המשיך סנדרסון להופיע בהרכב זה ללא קלידן עוד שנה כמעט.

ב-1987 יצא אלבומו של סנדרסון חכם על קטנים ובו עשרה שירים שכתב, הלחין ועיבד, ביניהם "אצל הדודה והדוד", "חוש המישוש", "אל תצחק עלי", "אור", "חתונה" ו"לונה". ייחודו של התקליט היה בדרך העשייה שלו: הוא הוקלט באולפן ממוחשב שסנדרסון בנה עם הטכנאי יואב גרא ("הטוסטר"), כשסנדרסון מנגן דרך ציוד "מידי" ברוב הכלים: קלידים, גיטרות, מנדולינה, בוזוקי וסינתי-בס. גרא תיכנת תופים וכלי הקשה ובחלק מהקטעים ניגנו נגנים נוספים. חכם על קטנים היה ההצלחה הגדולה ביותר של סנדרסון ונמכר ביותר מ-30,000 עותקים. להיטי התקליט, "הדודה והדוד" ו"אור", חוזקו בקליפים מוצלחים. הראשון ביניהם, בבימויו של מוטי קירשנבאום, היה אחד האהובים ביותר שנוצרו בישראל בשנות ה-80, והשני, בבימויו של סנדרסון יחד עם סידני דולב, היה בין הראשונים בארץ שהשתמש באנימציה ממוחשבת.

להופעות "חכם על קטנים" הקים סנדרסון הרכב חדש עם דורון פיקר בקלידים, גיורא קנת בגיטרה, דני צוקרמן בבס, דודי לוין בתופים וגני תמיר ואופירה יוספי בשירה. המופע רץ בהצלחה רבה כשנתיים ותועד גם בקלטת וידאו בהפקה משותפת של "טלית הפקות" עם "הד ארצי וידאו" ו"אולפני הבירה ירושלים". הקלטת כללה קטעי מעבר ושירים מחכם על קטנים ומבחר ממיטב להיטיו של סנדרסון כסולן (ביניהם "גלשן", "פיקששתי" ו"מה הדאווין שלך") ומהימים של דודה ("אלף כבאים"), גזוז ("רוני", "חללית") וכוורת ("המגפיים של ברוך", "יו יה").

ב-1989 הכין סנדרסון את ת קליטי כוורת להוצאה מחדש בתקליטי קומפקט (כולל בישולים לחלק מהקטעים ועריכת הבונוסים).

באותה שנה יצא סנדרסון במופע של מיטב להיטיו, "בבת אחת". ליוו אותו אורי מיילס בקלידים, צוקרמן בבס וישראל נחום בתופים. קולות רקע שרה יוספי, שהוחלפה אחרי כשנה וחצי על ידי יעל גזית ואחינועם ניני. גם המופע הזה תועד על ידי "אולפני הבירה ירושלים" ו"טלית הפקות" ויצא בשתי קלטות וידאו עם מערכונים ושירים מכל הזמנים, כולל כוורת, גזוז ודודה.

שנות ה- 90

ב-1990 השתתף סנדרסון בהופעות איחוד כוורת, שהיו מצליחות אף יותר מהופעות האיחוד הראשונות.

באותה שנה יצא אלבומו הרביעי של סנדרסון, קופץ לשניה. האלבום הוקלט באולפנו הפרטי, הפעם עם הטכנאי יואב שדמה ועם נגנים אמיתיים. סנדרסון כתב עם מנחם זילברמן את "היא חולה" ואת שאר השירים כתב, הלחין, עיבד והפיק לבדו (עם זאב אולמן כמפיק אחראי ויועץ אמנותי), ביניהם "מודה באשמה", "אל תיתן לה ללכת", ולהיט האלבום "זה הכל בשבילך" בו השתתפה בשירה מזי כהן. קופץ לשניה היה אלבומו המגובש ביותר של סנדרסון עד אז, אך למרות איכותו וזיקתו לשנות ה-60 האבודות, לא היה זה המצליח באלבומיו.

גם אחרי הוצאת קופץ לשניה המשיך סנדרסון להופיע כסולן (עם נגני התקליט) וכן בהרכבים חד פעמיים שונים לאירועים מיוחדים, כמו לדוגמה המיני איחוד של להקת גזוז עם מזי כהן, אפרים שמיר וגידי גוב לכבוד פסטיבל ערד 1992.

ב-1992 יצא האלבום הטובים לטיס, מיטב להיטיו של סנדרסון, ובו שיר אחד מימי דודה ("שקט שקט") וארבעה עשר מאלבומי הסולו.

ב-1994 יצא אלבום השישי של סנדרסון, מת לחיות 2, בהפקה מוסיקלית של אלון אולארצ'יק. סנדרסון ואולארצ'יק עיבדו את השירים יחד, ואולארצ'יק השתתף גם ביצירת חלקם: את "זמר מריבה", "קורבן של השיטה" ו"בחור אמוציונלי" הם כתבו והלחינו יחד, וכך גם את המילים ל"הפאב הבינלאומי הראשון" והלחנים ל"קיץ רחוק" ול"הכיסא נמוך מדי". את שאר השירים סנדרסון כתב והלחין לבדו, ביניהם "החיים גדולים עלי", "קאובוי באשדוד" ו"אני כועס רק עלי". בהקלטות סנדרסון שר וניגן בגיטרות ופסנתרים, אולארצ'יק שר וניגן בבס, גיטרות, קלידים וסינתיסייזרים, והשתתפו אפרים שמיר בגיטרה, מאיר בנאי, שלומי שבת, אורית שחף ותום נחום פטרובר (מהיהודים), מיטל טרבלסי וקובי אוז בקולות ואחרים.

לתוכניתו של גידי גוב בערוץ 2 הקליט סנדרסון גרסה עברית ל"מרי הגאה" של קרידנס קלירווטר ריבייבל, ובעברית (מ' סנדרסון ועלי מוהר) זה נקרא "רולים". סנדרסון עיבד והפיק ושר עם גוב.

ב-1995 הגיש סנדרסון תוכנית אישית שבועית בערוץ הראשון בטלוויזיה. בתוכנית התארחו בין השאר מוסיקאים שניגנו לבדם ועם סנדרסון. שיר אחד מתוך התוכנית, "לכל אדם יש כוכב" (מ' ול' סנדרסון), יצא בתקליט שדרים.

ב-1997 הוציא סנדרסון את אלבומו הטוב ביותר, הלא נודע. יהודה עדר ייעץ אמנותית, וסנדרסון כתב, הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית בגישה רוקנ'רולית. בין השאר נכללו באלבום השירים "הלא נודע", "בחורות מכוניות וערבי שישי", "אמרתי לה לבוא", "שלו לעולמים", "מחט אל הלב", "למה עכשיו?" וגם קטע ראפ איטי "שיט בנהר קינג ג'ורג'".

ב-1998 השתתף סנדרסון בהופעת האיחוד החד פעמית של כוורת. במופע ובאלבום כוורת בפארק, שולבו גם שירי הסולו של סנדרסון "זה הכל בשבילך", "לא נודע", "שיר רועים" ו"גלשן".

באותה שנה חידש סנדרסון את "שישי שבת" (מ' ול' מאור כהן) של זקני צפת לפרויקט עבודה עברית.

ב-2000 השתתף סנדרסון בהופעת איחוד מיוחדת של כוורת למימון ניתוח בחו"ל ליצחק קלפטר.

התחלה חדשה במילניום השלישי

בשנת 2001 הוציא סנדרסון אלבום מיוחד בשם תולדות המים. אלבום שכולו שירים שכתב והלחין במיוחד לזמרים אחרים, בעיבוד והפקה משותפים עם אותם זמרים. יהודית רביץ שרה "כמו עפיפון", רמי קלינשטיין "יום כזה", אריאל זילבר "בדיעבד", שלמה ארצי "כנרת", נועה ג'ינו "סיפור חיי", גידי גוב "רק את", שלום חנוך "הכוס בכיור", ברי סחרוף "לעולם לא תוכל לחזור", יהלי סובול "הרואה ואינו נראה", מאור כהן "עברה על החוק", מזי כהן (עם סנדרסון כאורח בשירה) "חיים שקטים", גלי עטרי "מהשתיל הזה" ואריס נחום עם דני סנדרסון בקטע אינסטרומנטלי "תולדות המים". האלבום זכה להצלחה גדולה, ונמכר בכעשרת אלפים עותקים.

באוקטובר 2001 שודר ברשת ג' מצעד שירי סנדרסון. עשרת הגדולים לבחירת הקהל היו: 1. זה הכל בשבילך. 2. המגפיים של ברוך. 3. נתתי לה חיי. 4. היא כל כך יפה. 5. אצל הדודה והדוד. 6. רוני. 7. ילד מזדקן. 8. יו יה. 9. שיר המכולת. 10. גוליית.

גם אלבומו הבא של סנדרסון, "Black & White", לא היה מהזן הסטנדרטי: הוא הוקלט עם חברים, הוצג כהצדעה לרית'ם אנד בלוז האמריקאי, והושר כולו באנגלית. האלבום היה מבוסס על המופע "שחור ולבן", ובהמשך יצא בדיסק, במסגרת הלייבל Cloudia של עננה, שהתמחה ביצירות של אומנים ישראליים בשפה האנגלית. אולם בסופו של דבר "Black & White" לא זכה להצלחה במכירות.

ב-2005, אחרי שמונה שנים ללא אלבום אולפן סטנדרטי משלו, שחרר סנדרסון את "קונגו בלו", שהפיק בעצמו בשיתוף רן שם טוב, איש "איזבו". הסאונד היה שונה במובהק מאלבומיו הקודמים של קונגו, ונשא את אופי הקו הנצחי של שם טוב - רוק עוקצני עם גיטרות דומיננטיות ואלמנטים לבנטיניים. מהאלבום שוחררו הסינגלים "שושנה", "טיפה של הבנה", "עוזבת למקום רחוק" ו"מפלט אחרון". בצירוף מקרים מצמרר נפטרה ממחלת הסרטן אשתו של הזמר הוותיק, נעמי סנדרסון, בדיוק ביום צאת הדיסק.

שנת 2006 היתה ברובה שנת הסיכומים עבורו. בפברואר הוא קיבל פרס חיים למחבר מאקו"ם, ובחודש מרץ הוציאה חברת אן.אם.סי אוסף כפול משיריו בסדרת "המיטב". הדיסק הראשון נקרא "גלויים", והכיל את מיטב להיטיו המוכרים - "הלא נודע", "זה הכל בשבילך", "אצל הדודה והדוד", "חתונה" ועוד - ואילו הדיסק השני נקרא "נסתרים", והכיל את השירים הפחות מוכרים - "למה", "איפה הוא עכשיו", "אל תצחק עליי", "מזל דגים" ועוד.

באותה תקופה יצא סנדרסון למופע חדש, בהמשך לאלבום "קונגו בלו". שנה לאחר מכן הוציא את ספרו השני, "עור התוף של קרדיף", בהוצאת זמורה ביתן, ובו סיפורים קצרים המתארים רגעים בחייו

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון