דיסקוגרפיה: הגשש החיוור

ביוגרפיה מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

הגשש החיוור היא שלישיית הבידור הוותיקה והמצליחה ביותר בארץ. הגששים נחשבים לסמל הקונצנזוס, כיון שהצליחו ליצור בידור עממי, במובן הטוב של המילה, והתחבבו על בני כל הגילאים והשכבות. מערכונים ושירים שהעלו בעשר תוכניותיהם נכנסו לקלאסיקה של הבידור והזמר הישראלי, ואף העשירו את שפת הדיבור בארץ בעשרות ביטויים.

בשנת 2000 הוענק להם פרס ישראל על מפעל חיים.

ביוגרפיה

השלישייה הוקמה ב- 1963 על ידי האמרגן אברהם דשא (פשנל), שקלט את הפוטנציאל הטמון בשלושה ובחיבור ביניהם. קודם לכן הם היו בלהקת התרנגולים, שדשא (פשנל) היה אמרגנה, ובסוף דרכם של התרנגולים הציע פשנל לשלושה להישאר יחד ולהקים שלישיית בידור חדשה שתעלה מערכונים ושירים.

על תוכניתם הראשונה עבדו הגששים עם שייקה אופיר, שגם כתב להם את המערכונים הראשונים. התוכנית, "שמחת זקנתי", שבכורתה נערכה ב-1964 זכתה להצלחה גדולה ושכנעה את השלושה להמשיך לעבוד יחד. אופיר הוא שעיצב לגששים את סגנון הופעתם, שנפתח תמיד בעלייתם לבמה, כשהם לבושים בחליפות ועניבות ובהמשך מחליפים תלבושות בהתאם לאופי המערכונים. מתחילת הדרך היו כמעט בכל מערכון שלהם משפטים שנכנסו ללשון המדוברת בארץ. בתוכנית הראשונה היו אלה מערכונים כמו "הדייגים" (עם המשפט "דייג אוהב דגים"), "הסיידים" ("באיזה צבע לצבוע את הפס כסף?") ו"תיבת דואר" ("אוסף בולים זה דבר חינוכי"). התוכנית כללה שירים שהצליחו מאוד, כמו "עוזי עוזי", "מה הוא עושה לה", "פלפילו" ו"פנס בודד", שבוצע לראשונה על ידי התרנגולים. אופיר המשיך עם הגששים גם לתוכניתם השנייה, "תוכנית ד'", שעלתה ב-1966 וכללה, בין היתר, את המערכון "כלא שש". המנהל המוסיקלי של הלהקה בשתי התוכניות היה אריה לבנון, ובהדרכתו היא הקליטה שירים נוספים שזכו להצלחה גדולה, וביניהם "שני שקי שינה", "אביב" ו"הטלפון".

שתי תוכניותיה הבאות, "סינימה גשש" (1967) ו"קנטטה לשווארמה" (1969), נכתבו ובוימו על ידי ניסים אלוני. המנהל המוסיקלי בשתי התוכניות היה יאיר רוזנבלום, וחלק גדול מהמערכונים בהן היו מערכונים מוסיקליים כמו "סינמה גשש", "הגל הקל", "מצעד הפזמונים", ו"קנטטה לשווארמה". התוכניות ביססו את מעמדם של הגששים כהרכב הבידור המוביל בארץ, ובין המערכונים, שהפכו כבר לקלאסיקה, היו "פגז קומפוט", "המכונית המגויסת" (עם המשפט הידוע "המפתחות בפנים"), "רופא אליל" ("חכם מיימון") ו"הקפיטריה בטבריה". שירי התוכניות שהצליחו במיוחד היו "יפות יפות", "שירת הבירבור", "כולם חכמים כולם", "אהובתי יעל" ו"אל תלחץ על הבננה".

ב- 1969 השתתפו השלושה בפסטיבל הזמר תשכ"ט בשיר "מים לדוד המלך". הם לא סמכו על השיר הקליט והופיעו כשהם לבושים בתלבושות תנ"כיות. החצאיות שלבשו היו בכוונה קצרות מדי, וכשהרימו את הידיים בפזמון, בצבצו תחתוניהם הלבנים. הקהל אהב אותם, אבל התחשב בבקשת המנחה יצחק שמעוני לבחור בשיר הטוב ביותר ולא בתלבושת...

גם להופעתם בפסטיבל הזמר המזרחי הראשון ב- 1971 היה פן הומוריסטי. לפני שביצעו את שירם "לי לך", הקדימו לו פתיח משעשע, שעסק בשפע הפסטיבלים שנערכו באותה שנה.

בשנות ה- 70 החלה השלישייה לעבוד עם יוסי בנאי, שביים אותה וגם כתב מערכונים. היא העלתה בשנים אלו את התוכניות "קסיוס קליי נגד חלפון" (1971), "אופסייד סטורי" (1974) ו"עובדים עלינו עבודה עברית" (1977), .

התוכנית הראשונה כללה מערכונים כמו "הכה את המומחה" (ממנה זכורים משפטים כמו "זה שעולה או זה שיורד?" ו"הלו, זה רדיו?"), "שבת שלום" ו"שוק הספרים", שכתב להם דן בן אמוץ. אחד השירים ששרו בתוכנית היה "בטי בם", של אריאל זילבר.

בתוכנית השנייה בלטו, מלבד מערכון הנושא, שהתבסס על פיליטון של קישון, גם "שיח טבחים" ו"יום במדינה", שמתוכו חדר לשפה הביטוי "ישרא-בלוף".

מהתוכנית השלישית זכורים במיוחד המערכונים "מוסך" ("מה שבע? מה כמה?"), "יועץ לענייני נישואין" ו"שחקן כדורסל".

ב- 1976 הופיעו הגששים ב"חגיגת הזמר" שהחליפה לשנה את פסטיבל הזמר, ושרו במסגרתו את שירה של נעמי שמר "יש לי חג", שהפך ללהיטם הגדול ביותר. ב-1979 הם הקליטו אלבום שלם משיריה של שמר בעיבודיו של גרציאני, שכלל, בין היתר, גם את "לו יהי", "חבלי משיח" ו"אורחים לקיץ".

את שנות ה- 80 פתחה השלישייה בתוכנית "קרקר נגד קרקר" (1980), שכתב וביים יוסי בנאי. הניהול המוסיקלי הופקד שוב בידיו של יאיר רוזנבלום. מערכון הנושא (עם "ילד זה לא חוט מאריך") נבחר בכל המשאלים כמערכון האהוב והמצחיק ביותר של הגששים בכל הזמנים, אבל מלבדו כללה התוכנית מערכונים נוספים שהפכו לקלאסיקה, וביניהם "שירים, שערים וטכנאים" ו"חיסכו ואימצו" (עם "פינטו ומלול").

ב- 1984 הם השתתפו לראשונה במערכת הבחירות והובילו את תשדירי התעמולה של המערך. למעורבותם המפתיעה בבחירות הם התייחסו במערכון "מגרש השדים" מתוך תוכניתם "בעבור חוקן דולרים" מ- 1985. התוכנית בוימה על ידי מוטי קירשנבאום ("ניקוי ראש"), ומבין המערכונים, שאותם כתב דני רווה, הצליחו גם "כבד אווז", "המצילים של ש"ס", "המשמר האזרחי" ו"פסטיבל שירי דיכאון", שהולחן על ידי אריאל זילבר.

בתוכניתם העשירית, "כוסות רוח" (1991), חזרו הגששים לעבו ד עם יוסי בנאי. המערכונים המצליחים ביותר שכתב להם לתוכנית היו "חתונת הדמים", "משיח דופק בדלת" ו"קדם אירוויזיון", שבו חזרו לדמויותיהם של האסיר רפי לירי והשוטר אהרון מהמערכון הוותיק "כלא שש". המנהל המוסיקלי של התוכנית היה קובי אשרת.

בהמשך שנות ה- 90 הרגישו הגששים ששיתוף הפעולה ביניהם מיצה את עצמו והחלו לפעול באופן עצמאי. שייקה לוי הקליט אלבום סולו שעליו חלם במשך שנים, פולי שיחק בתיאטרון ובדרמות טלוויזיה וגברי בנאי העלה תוכנית יחיד. לרגל קבלת פרס ישראל החליטו לצאת לסיבוב הופעות אחרון (כפי שכבר עשו כמה פעמים בעבר...), אך לאור קבלת הפנים האוהדת שלה זכו, נמשך סיבוב ההופעות עד להודעה (או לתוכנית) חדשה.

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון