הפופולים הייתה ניסיון להקים באמצע שנות ה-70 להקת רוק רך ואקוסטי עם הרמוניות קוליות יפות, ששיריה ישלבו הומור ומסרים חברתיים (למשל, על הנרי קיסינג'ר מצד אחד ועל כלבים שמלכלכים את המדרכות מצד שני). אך לצד תמוז וכוורת נפלה הלהקה בין הכיסאות: לא מספיק "רוקרית" כמו תמוז ולא ממש משעשעת כמו כוורת.

עם זאת, השירים שלה, שאת רובם כתב והלחין עוזי חיטמן, זכו להצלחה נאה ברדיו והופעות הלהקה התקבלו יפה. מה שמנע, בסופו של דבר, את הצלחתה היה ניהול לא מוצלח ובעיות חוזיות שקיצרו מאוד את חייה של הלהקה.

ביוגרפיה

להקת הפופולים קמה ב-1974 כשהזמר והגיטריסט עוזי חיטמן, יוצא להקת פיקוד מרכז שרק החל להתפרסם ככותב להיטים, אסף סביבו עוד ארבעה יוצאי להקות צבאיות: יהודה תמיר וקובי קלמנוביץ מצוות הווי סיני, איזי גדאל מלהקת פיקוד מרכז ושמואל קובלסקי מצוות הווי נח"ל. כחמישייה שכל חבריה שרים יצרו החברים עיבודים מלאי הרמוניות קוליות לשיריו של חיטמן, ביניהם "שיר הכלבלב" (שיצא בראשית 1975), שהזכיר מאוד את כוורת, ושירים נוספים שחלקם התפרסם אחר כך בביצועים שונים, ביניהם "ניגונה של השכונה", "אני יודע אבותי", "הריני מברך מראש" ו"אדון עולם". הלהקה עבדה על שיריה כשנה והכינה מופע בימתי שהתבסס על ההרמוניות הקוליות ועל צליל הגיטרות העשיר (כולל שתי גיטרות 12 מיתרים), אך זמן קצר אחרי הופעת הבכורה שלה באמצע 1975 הסתכסכו חבריה עם אמרגנם על רקע כספי והלהקה התפרקה. חיטמן ותמיר הופיעו זמן קצר כצמד, ובראשית 1976 היה ניסיון נוסף להקים את ההרכב, הפעם תחת הכותרת עוזי חיטמן ולהקת הפופולים.

בשם זה הקליטה הלהקה ב-1976 את אלבומה (בחיזוק מתופף להקת תמוז, מאיר ישראל) בהפקת אריה בודיאן ובהפקת הקלטות של ישראל בן-בשט. על עטיפת האלבום נכתב, בין השאר: "צופים לה חלק בלתי נפרד מהנוף המוסיקלי הישראלי משך זמן רב...", אך כשיצא התקליט, ביולי 1976, להקת הפופולים כבר לא הייתה קיימת. לעוזי חיטמן זו הייתה רק תחילת הדרך.